Joseph Zernik
מי היא ומה היא אשיית הסייבר המתקראת "הרשות השופטת"? עתירת חופש המידע הוגשה נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל...
"הרשות השופטת" נולדה יש מאין לפני כ-15-10 שנים - פברוק "חוקתי, על-חוקי" מרהיב... תחילה, "הרשות השופטת" עסקה בעיקר בניהול דפי רשת ופרסום מידע מפוקפק. במקביל נולדה הישות הבדיונית "Israeli Courts Authority", שהחלה לפברק חתימות אלקטרוניות על כתבי בית דין. בהמשך, הופיעה גם "דוברות הרשות השופטת". ולאחרונה, "הרשות השופטת" גם טענה כביכול בבית המשפט בעניין הנייד של אפי נוה... לאור אופיין הבדיוני של "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" אין זה מפתיע שהנהלת בתי המשפט לא סיפקה תשובות כדין על בקשת חופש המידע בנושא. עתירת חופש המידע שנרשמה אתמול, מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל לספק תשובות כדין. האם שופטת מחוזית בישראל תורה למנהל בתי המשפט לספק מידע שיערער את האמון ביושרת בתי המשפט? ללא הבדל מה תפסוק השופטת, העתירה תיצור תיעוד ייחודי ביחס לישרתה או חוסר ישרתה של מערכת המשפט בישראל. לפיכך, העתירה הוגשה דו-לשונית - עברית/אנגלית, ושאר המסמכים יתורגמו בהמשך גם הם לפרסום בחו"ל...
בקשת חופש המידע והעתירה הוגשו כחלק מפעילותו של Human Rights Alert NGO. הארגון עוסק בקידום השקיפות במערכת החוק והמשפט בישראל. דו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018 סיכם את הדו"ח הנרחב של Human Rights Alert NGO, שהתמקד בפברוקים: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-20_20.html
תמונות. דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
---
תל-אביב, 20 למאי - עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל ואח' נרשמה בבית המשפט המחוזי י-ם. [1] העתירה מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל להשיב כדין על בקשת חופש המידע, שעניינה תיעוד הקמתן על פי דין והתנהלותן של הישויות המתקראות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority".
בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילותו של הארגון Human Rights Alert NGO וביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.
תמונה. בדצמבר 2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות לכאורה, שמקורן בנייד של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של אתר מערכת גישת הציבור להחלטות בית המשפט העליון מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות על אתר זה: ".This website does not supply ownership information"
תמונה. “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פס"ד בעל חשיבות היסטורית של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009 - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):
קישורים
[1] 2020-05-18 עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל, בבית המשפט המחוזי י-ם
מתוך כתב העתירה - עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל - בבית המשפט המחוזי י-ם
10. סעיף 1 לבקשת חופש המידע - סעיף 1 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל” (נספח ע/21).
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 2, נספח ע/24) אומרת:
א) סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו ניתן להבנה, שכן מבחינה תחבירית אינו משפט תקני בעברית.
ב) "הרשות השופטת" אינה נזכרת כלל בשני החוקים שצוינו בתשובת חופש המידע - חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. כמו כן, העותר לא מצא כל פסיקה המפרשת את החוקים הנ"ל כמכוננים את "הרשות השופטת".
ג) אין בסעיף 2 לתשובת חופש המידע כל מענה לסעיף 1 לבקשה – אסמכתא לכינונה או להקמתה של "הרשות השופטת" כישות חוקית כביכול במדינת ישראל.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 1 בבקשת חופש המידע 269/2019 אודות תיעוד כינונה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
11. סעיף 2 לבקשת חופש המידע – סעיף 2 ביקש ‘העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”’.
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 3, נספח ע/24) סיפקה את האסמכתאות ברשומות למינוייהם של הגב’ אסתר חיות - לנשיאת בית המשפט העליון, ושל מר יגאל מרזל - למנהל בתי המשפט.
לטענת העותר, סעיף 3 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
אין בכתב מינויה של השופטת אסתר חיות לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, ובדומה - בכתב מינויו של השופט יגאל מרזל למנהל בתי המשפט כל אזכור של “הרשות השופטת”, ואין דבר וחצי דבר בין מינוייהם כדין לתפקידים הנ"ל - נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט - לבין מינוייהם כביכול לבעלי תפקידים מסוימים כלשהם בישות המתקראת "הרשות השופטת".
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 2 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים בישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
12. סעיף 3 לבקשת חופש המידע – סעיף 3 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”.
לעניין זה, סעיף 4 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24), לאחר שתי (2) אורכות, אומר:
יתרה מכך, גם לאחר שהעותר סיפק הסבר מפורט לעניין זה בהתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים (סעיף 3, נספח ע/25), כל שזכה לו בתשובה (נספח ע/26) הוא:
13. סעיף 6 לבקשת חופש המידע - סעיף 6 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה”.
לעניין זה, סעיף 7 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומר:
א) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש". "הנחיות" אלה מעולם לא פורסמו ברשומות, ותקפותן מפוקפקת. אולם "הרשות השופטת" מפרסמת את ה"הנחיות" הנ"ל כאילו הן חיקוק תקף מסוג כלשהו, ובית המשפט העליון אוכף את ביצוען על הצדדים בהליכים בבית המשפט העליון.
יש לציין שהנהלת בתי המשפט סירבה עוד בשנת 2011 לענות על בקשת חופש המידע 92/2011 של העותר, ללא כל הנמקה. בקשת חופש המידע 92/2011 ביקשה לקבל העתק של המסמך המקורי של "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש", החתום ע"י נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
ב) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון הנחיות למימוש אמנת האפוסטיל. המידע המתפרסם ע"י הישות הנ"ל בעניין מימוש אמנת האפוסטיל (האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים, שנחתמה בהאג ביום 5 באוקטובר 1961) עומד בניגוד ללשונה ולרוחה של אמנת האפוסטיל עצמה, וכן בניגוד לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שהתפרסמו כדין ברשומות בחתימת שר המשפטים חיים צדוק.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 6 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.
14. סעיפים 10-7 לבקשת חופש המידע - סעיפים 10-7 ביקשו מידע אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
לעניין זה, סעיף 8 ו-9 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומרים בחלקם:
א) במשרד המשפטים מתנהל משרד "רשם גורמים מאשרים" על פי חוק חתימה אלקטרונית. הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” אינה "גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית, כפי שברור בין השאר על פי "מרשם גורמים מאשרים לפי סעיף 9(ב) לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001”, כפי שהוא מתפרסם ע"י רשם גורמים מאשרים באתר משרד המשפטים. [1]
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 10-7 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
V. סוף דבר
15. העניינים שבסיס העתירה דנן מתייחסים ליסודות המבנה החוקתי-מוסדי של המשטר במדינת ישראל. עצם הספק בעניין קיומה והתנהלותה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית, הוא מצב בלתי תקין ובלתי סביר בעליל. יתרה מכך, העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לישרת המידע החוקי ו/או המשפטי, המתפרסם באתרי רשת המנוהלים ע"י הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. זאת ועוד – העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לתקופתם וישרתם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין המתפרסמים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט. בדומה – תקפותם וישרתם של כלל האפוסטילים המונפקים בבתי המשפט של מדינת ישראל על פי אמנת האפוסטיל.
לפיכך, לעניינים שבבסיס עתירה זאת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לכלל תושבי מדינת ישראל. כמו כן, יש בה בוודאי עניין וחשיבות לקהילה הבינלאומית.
16. מכל הטעמים לעיל, מן הדין והצדק שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן לעותר את כל המידע המבוקש.
...
1 "משרד המשפטים, מרשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה אלקטרונית” (נצפה ביום 15 לאפריל, 2020)
"הרשות השופטת" נולדה יש מאין לפני כ-15-10 שנים - פברוק "חוקתי, על-חוקי" מרהיב... תחילה, "הרשות השופטת" עסקה בעיקר בניהול דפי רשת ופרסום מידע מפוקפק. במקביל נולדה הישות הבדיונית "Israeli Courts Authority", שהחלה לפברק חתימות אלקטרוניות על כתבי בית דין. בהמשך, הופיעה גם "דוברות הרשות השופטת". ולאחרונה, "הרשות השופטת" גם טענה כביכול בבית המשפט בעניין הנייד של אפי נוה... לאור אופיין הבדיוני של "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority" אין זה מפתיע שהנהלת בתי המשפט לא סיפקה תשובות כדין על בקשת חופש המידע בנושא. עתירת חופש המידע שנרשמה אתמול, מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל לספק תשובות כדין. האם שופטת מחוזית בישראל תורה למנהל בתי המשפט לספק מידע שיערער את האמון ביושרת בתי המשפט? ללא הבדל מה תפסוק השופטת, העתירה תיצור תיעוד ייחודי ביחס לישרתה או חוסר ישרתה של מערכת המשפט בישראל. לפיכך, העתירה הוגשה דו-לשונית - עברית/אנגלית, ושאר המסמכים יתורגמו בהמשך גם הם לפרסום בחו"ל...
בקשת חופש המידע והעתירה הוגשו כחלק מפעילותו של Human Rights Alert NGO. הארגון עוסק בקידום השקיפות במערכת החוק והמשפט בישראל. דו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018 סיכם את הדו"ח הנרחב של Human Rights Alert NGO, שהתמקד בפברוקים: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/05/2020-05-20_20.html
תמונות. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אבל מאיפה צצה "הרשות השופטת"?
---
---
תל-אביב, 20 למאי - עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל ואח' נרשמה בבית המשפט המחוזי י-ם. [1] העתירה מבקשת מבית המשפט להורות למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל להשיב כדין על בקשת חופש המידע, שעניינה תיעוד הקמתן על פי דין והתנהלותן של הישויות המתקראות "הרשות השופטת" ו-"Israeli Courts Authority".
בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילותו של הארגון Human Rights Alert NGO וביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010" - מסמך חסר כל תוקף חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת האפוסטיל - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
---
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם עוסקת בפרסום מידע באתרי רשת, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---
תמונה. הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" מתחזה לגורם מאשר, המנפיק כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א – 2001. בנוסף - הישות המתקראת "Israeli Courts Authority" גם חותמת כביכול במקום השופטים על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלה אינן אמינות... כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה:
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority.
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פס"ד בעל חשיבות היסטורית של הנשיאה דורית בייניש משנת 2009 - בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין... חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל לא מומש מעולם - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן 'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'. קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות, שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
קישורים
[1] 2020-05-18 עתירת חופש המידע עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל, בבית המשפט המחוזי י-ם
מתוך כתב העתירה - עת"מ 39537-05-20 צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט י מרזל - בבית המשפט המחוזי י-ם
10. סעיף 1 לבקשת חופש המידע - סעיף 1 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי או מראה מקום ברשומות, המתעדים את כינונה של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית מסוג כלשהו במדינת ישראל” (נספח ע/21).
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 2, נספח ע/24) אומרת:
“2. אשר לסעיף 1 לבקשתך הרשות השופטת מכוח חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.”לטענת העותר, סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
א) סעיף 2 לתשובת חופש המידע אינו ניתן להבנה, שכן מבחינה תחבירית אינו משפט תקני בעברית.
ב) "הרשות השופטת" אינה נזכרת כלל בשני החוקים שצוינו בתשובת חופש המידע - חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. כמו כן, העותר לא מצא כל פסיקה המפרשת את החוקים הנ"ל כמכוננים את "הרשות השופטת".
ג) אין בסעיף 2 לתשובת חופש המידע כל מענה לסעיף 1 לבקשה – אסמכתא לכינונה או להקמתה של "הרשות השופטת" כישות חוקית כביכול במדינת ישראל.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 1 בבקשת חופש המידע 269/2019 אודות תיעוד כינונה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית במדינת ישראל. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
11. סעיף 2 לבקשת חופש המידע – סעיף 2 ביקש ‘העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) או מראה מקום ברשומות, המתעדים את שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים ב"הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”’.
תשובת חופש המידע על סעיף זה (סעיף 3, נספח ע/24) סיפקה את האסמכתאות ברשומות למינוייהם של הגב’ אסתר חיות - לנשיאת בית המשפט העליון, ושל מר יגאל מרזל - למנהל בתי המשפט.
לטענת העותר, סעיף 3 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, ויש לראות בו תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
אין בכתב מינויה של השופטת אסתר חיות לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, ובדומה - בכתב מינויו של השופט יגאל מרזל למנהל בתי המשפט כל אזכור של “הרשות השופטת”, ואין דבר וחצי דבר בין מינוייהם כדין לתפקידים הנ"ל - נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט - לבין מינוייהם כביכול לבעלי תפקידים מסוימים כלשהם בישות המתקראת "הרשות השופטת".
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק לעותר תשובה תקינה ועניינית לסעיף 2 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות שמותיהם ומינוייהם על פי דין של בעלי התפקידים הבכירים בישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
12. סעיף 3 לבקשת חופש המידע – סעיף 3 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”.
לעניין זה, סעיף 4 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24), לאחר שתי (2) אורכות, אומר:
"4. אשר לסעיף 3 לבקשתך אשיב שלא ברור במה דברים אמורים, יש לשלוח בקשה מפורטת של המידע שאותו אתה מבקש לקבל."תשובה זו כשלעצמה אינה מתקבלת על הדעת לאחר האורכות הנ"ל.
יתרה מכך, גם לאחר שהעותר סיפק הסבר מפורט לעניין זה בהתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים (סעיף 3, נספח ע/25), כל שזכה לו בתשובה (נספח ע/26) הוא:
"פנייתך התקבלה ועם תום הבירור נודיעך דבר.”לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 3 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות העתק כל מסמך אותנטי, כגון פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, המתעד את התנהלות "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” בתקופה שבין יום 01 לינואר, 2017, ועד 31 לדצמבר, 2019”. לחלופין – להודיע לעותר, שמידע מהסוג המבוקש לא נמצא ע"י המשיבים.
13. סעיף 6 לבקשת חופש המידע - סעיף 6 ביקש "העתק כל מסמך אותנטי, כגון נהלים, המתעד את הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה”.
לעניין זה, סעיף 7 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומר:
"7. אשר לסעיף 6 לבקשתך אשיב שלא קיים נוהל כמבוקש על ידך. עם זאת, יצוין שאותרו סיכומי מספר ישיבות בנושא אך אלה לא יימסרו בהתאם לסעיפים 9(ב)(4) ו-9(ב)(5) לחוק, שכן מדובר בתכתובות בעלות אופי פנימי ובתהליכי עבודה פנימיים של הרשות."לטענת העותר, סעיף 7 לתשובת חופש המידע אינו תשובה תקינה, מהסיבות שלהלן:
א) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש". "הנחיות" אלה מעולם לא פורסמו ברשומות, ותקפותן מפוקפקת. אולם "הרשות השופטת" מפרסמת את ה"הנחיות" הנ"ל כאילו הן חיקוק תקף מסוג כלשהו, ובית המשפט העליון אוכף את ביצוען על הצדדים בהליכים בבית המשפט העליון.
יש לציין שהנהלת בתי המשפט סירבה עוד בשנת 2011 לענות על בקשת חופש המידע 92/2011 של העותר, ללא כל הנמקה. בקשת חופש המידע 92/2011 ביקשה לקבל העתק של המסמך המקורי של "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש", החתום ע"י נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
ב) כמפורט בסעיף II א)(2) לבקשת חופש המידע (נספח ע/21), הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” מפרסמת בדפי רשת מידע חוקי ו/או משפטי, כגון הנחיות למימוש אמנת האפוסטיל. המידע המתפרסם ע"י הישות הנ"ל בעניין מימוש אמנת האפוסטיל (האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים, שנחתמה בהאג ביום 5 באוקטובר 1961) עומד בניגוד ללשונה ולרוחה של אמנת האפוסטיל עצמה, וכן בניגוד לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שהתפרסמו כדין ברשומות בחתימת שר המשפטים חיים צדוק.
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיף 6 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות הליך אישור הפרסומים והתכנים המופיעים בדפי האינטרנט של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”, ואת שמו ותפקידו של זה המחזיק בסמכות העליונה ביחס לאישור פרסומים ותכנים אלה.
14. סעיפים 10-7 לבקשת חופש המידע - סעיפים 10-7 ביקשו מידע אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
לעניין זה, סעיף 8 ו-9 לתשובת חופש המידע (נספח ע/24) אומרים בחלקם:
“8. אשר לסעיפים 8-7 לבקשתך אשיב שהחתימות האלקטרוניות מנוהלות על ידי משרד המשפטים. לפיכך דינה של הבקשה בהתאם לסעיף 8(5) לחוק. באפשרותך לפנות בבקשה מתאימה לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים… יצוין שהנהלת בתי המשפט פועלת בהתאם לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001.לטענת העותר, סעיפים 8 ו-9 לתשובת חופש המידע, ובפרט ההפניה למשרד המשפטים, אינם תשובה תקינה, ויש לראות בהם תשובה פיקטיבית מהסיבות שלהלן:
9. אשר לסעיפים 10-9 לבקשתך אשיב שאין נהלים בנושא, לפיכך דינה של הבקשה להידחות בהתאם לסעיף 8(3) לחוק.”
א) במשרד המשפטים מתנהל משרד "רשם גורמים מאשרים" על פי חוק חתימה אלקטרונית. הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” אינה "גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית, כפי שברור בין השאר על פי "מרשם גורמים מאשרים לפי סעיף 9(ב) לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001”, כפי שהוא מתפרסם ע"י רשם גורמים מאשרים באתר משרד המשפטים. [1]
...
לפיכך, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובה תקינה ועניינית לסעיפים 10-7 בבקשת חופש המידע 269/2019, אודות ניהול מערכת החתימות האלקטרוניות, כביכול על פי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, המשמשות לחתימה כביכול ע"י השופטים על כתבי בית דין שהם ההחלטות השיפוטיות במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים – נט-המשפט.
V. סוף דבר
15. העניינים שבסיס העתירה דנן מתייחסים ליסודות המבנה החוקתי-מוסדי של המשטר במדינת ישראל. עצם הספק בעניין קיומה והתנהלותה של הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority” כישות חוקית, הוא מצב בלתי תקין ובלתי סביר בעליל. יתרה מכך, העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לישרת המידע החוקי ו/או המשפטי, המתפרסם באתרי רשת המנוהלים ע"י הישות המתקראת "הרשות השופטת" ו/או “Israeli Courts Authority”. זאת ועוד – העניינים שבבסיס העתירה דנן מתייחסים לתקופתם וישרתם של כלל כתבי ההחלטות ופסקי הדין המתפרסמים במערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט – נט-המשפט. בדומה – תקפותם וישרתם של כלל האפוסטילים המונפקים בבתי המשפט של מדינת ישראל על פי אמנת האפוסטיל.
לפיכך, לעניינים שבבסיס עתירה זאת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לכלל תושבי מדינת ישראל. כמו כן, יש בה בוודאי עניין וחשיבות לקהילה הבינלאומית.
16. מכל הטעמים לעיל, מן הדין והצדק שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן לעותר את כל המידע המבוקש.
...
1 "משרד המשפטים, מרשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה אלקטרונית” (נצפה ביום 15 לאפריל, 2020)
No comments:
Post a Comment