Joseph Zernikמי היא ומה היא אושיית הסייבר הקרויה "הרשות השופטת"? מנהל בתי המשפט יגאל מרזל זקוק ל-4 חודשים לענות...
"הרשות השופטת" מחזיקה כביכול בבעלות על דפי הרשת של בית המשפט העליון ושל מערכת נט-המשפט... "הרשות השופטת" מנפיקה כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית (למרות שאינה "גורם מאשר" על פי חוק החתימה האלקטרונית)... "הרשות השופטת" גם חותמת כביכול על כל ההחלטות השיפוטיות בנט-המשפט במקום השופטים...
האם קיימת ישות חוקית בשם "הרשות השופטת" בישראל? או שמא זאת בדותה ואולי אף מעשה מרמה? מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, הודיע שהוא זקוק לחודשיים נוספים (סה"כ 4 חודשים) להשיב, עקב "מורכבות" העניין...
יש לציין שבימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי י-ם עתירת חופש המידע [צרניק נ מרזל 33861-02-20] בעניין דומה - אימותם וישרתם של כתבי ההחלטות ופסקי הדין בבית המשפט העליון.
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע. הדו"ח נכלל בדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל וסוכם - "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
תמונות. השופט יגאל מרזל מכהן כדין כמנהל הנהלת בתי המשפט.
---
תמונות. מהיכן צצו הישויות הקרויות "הרשות השופטת" ו"מערכת בתי המשפט"?
---
תמונות. דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בפברוקים/שיבושים/זיופים, ובפרט כאלה הקשורים בפיתוחן, התקנתן ותפעולן של מערכות מידע.
---
תל-אביב, 05 למרץ - מכתב מיום 01 למרץ, 2020, בחתימת מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, מודיע על הארכה נוספת של 60 יום למתן תשובה על בקשת חופש המידע 269/2019 שעניינה - "הרשות השופטת". הבקשה, שהוגשה ע"י Human Rights Alert NGO, ביקשה תיעוד של הבסיס החוקי לקיומה של "הרשות השופטת", מינויים של בעלי התפקידים בה, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה, סמכותה להקים אתרי אינטרנט, סמכותה להנפיק אמצעי חתימה אלקטרונית ולחתום על החלטות שיפוטיות.
תמונה. מכתבו של מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, מאריך עד 4 חודשים את מועד התשובה על בקשת חופש המידע 269/2019 שעניינה - "הרשות השופטת".
---
המשטר במדינת ישראל מבוסס על התאוריה מבית מדרשו של מונטסקיה - הפרדת רשויות בין שלוש זרועות המשטר - המחוקקת, המבצעת, והשופטת.
* הכנסת וועדותיה מוגדרות בחוק יסוד הכנסת: "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה".
* הממשלה ושלוחותיה מוגדרות בחוק יסוד הממשלה: "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה."
* בתי המשפט והשופטים מוגדרים בחוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט ותולדותיהם.
* מנהל בתי המשפט? על פי חוק בתי המשפט, "מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המנהל" בבתי המשפט, שייקבעו ע"י שר המשפטים...
* הנהלת בתי המשפט? היא כבר ישות עמומה יותר... חוק בתי המשפט אינו מגדיר את "הנהלת בתי המשפט", אך מבהיר שהיא תנהל אתר אינטרנט...
אבל מי היא ומה היא "הרשות השופטת"?
תמונה. בדצמבר 2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך ראיות לכאורה, שמקורן בניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת". לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010 - מסמך חסר כל תוקף חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או "נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות בדבר הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת האפוסטיל - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של האתר מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות על אתר זה:
".This website does not supply ownership information"
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---
תמונה. “הרשות השופטת" בשמה באנגלית - Israeli Courts Authority - גם נחזית כסוכנות המנפיקה כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית כביכול על פי חוק החתימה האלקטרונית, ובנוסף - חותמת כביכול על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט. אולם התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלקטרוניות כביכול אלה אינן אמינות... כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה:
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority.
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099.
---
תמונה. “הרשות השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה: פסה"ד משנת 2009 של דורית בייניש, בעל החשיבות ההיסטורית, בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון 2003):
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין... חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל מעולם לא מומש - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן 'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'. קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות, שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
---
לסיכום: לא נותר אלא לקוות שבתום 4 חודשים השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט יצליחו לענות על בקשת חופש המידע 269/2019 בצורה מניחה את הדעת בנושא כה מרכזי לישרת בתי המשפט בישראל.
No comments:
Post a Comment