פרשת הפרקליט השיכור - פברוק של שופטת מחוזי י-ם חיה זנדברג על גבי פברוק של שופט שלום י-ם נאיל מוהנא
---
פרשת הפרקליט השיכור יצרה תיעוד מצויין של שיבוש כתבי בית דין והליכי משפט, יד ביד עם העלמת תיקים מעין הציבור שלא כדין. יתרה מזאת, הפרשה הביאה להכרה תקשורתית חסרת תקדים בשיטות פברוק (מרמה) - הכל באמצעות מערכת נט-המשפט. כמו כן, יצר מקרה זה תיעוד יוצא דופן של שיתוף הפעולה בין השופטים לבין מאגרי המידע הבלתי ממשלתיים למטרות רווח בפרסום כתבי בית דין מפוברקים...
הפרקליט מוניר ברהום נהג בשכרות. בבית המשפט לתעבורה י-ם התנהל הליך (ת"ד 801-07-16), בו השופט נאיל מוהנא ערך כאילו "דיון" ("בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול") בו הנאשם הודה באשמה - אך אין בנמצא פרוטוקול ל"דיון" בתיק האלקטרוני בנט-המשפט. בהמשך ערך השופט נאיל מוהנא "דיון" בו כאילו הושמע גזר הדין, אך אין בנמצא גזר דין בתיק האלקטרוני בנט-המשפט. הכתב המשפטי הוותיק איתמר לוין מצא במקרה זה לציין בפירוש: "בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי."
במקביל, התפרסם במאגרי המידע הלא ממשלתיים (לדוגמה "תקדין") כאילו "גזר דין", ממקור בלתי ידוע, האומר שהנאשם מוניר ברהום "לא הורשע" - הנחת סלב מקובלת...
בהמשך, הגישה המדינה "ערעור" בבית המשפט המחוזי, והשופטת חיה זנדברג ניהלה כאילו הליך "ערעור" (39879-07-18) בו הרשיעה את הפרקליט מוניר ברהום, ואף מתחה ביקורת על התנהלותו של השופט נאיל מוהנא.
השאלה המתבקשת מאליה היא: כיצד ניהלה השופטת המלומדת חיה זנדברג "ערעור" מתוך אין פסק דין של בית המשפט קמא?
גם ההליך אצל השופטת חיה זנדברג סוקר בתקשורת, אבל כאן, לא מצאו לציין שהוא נערך "בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי", או גם בניגוד לסדרי הדין ותוך חריגה מסמכות...
ולקינוח - הן התיק בבית המשפט לתעבורה והן התיק בבית המשפט המחוזי חסומים לגישת הציבור למרות החלטות שיפוטיות מפורשות האומרות, שהתיקים אינם חסויים.
דוחות של ועדת האו"ם על "חיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציינים בפירוש שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין הם סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. המקרה שלפנינו גם מראה את הקשר הישיר בין ניהול הליכים מפוברקים לבין העלמת התיקים... המקרה שלפנינו אינו יוצא דופן כלל ביחס להתנהלות השופטים בישראל - מעשים אלה שכיחים ביותר מאז התקנת מערכת נט-המשפט, בפרט בתיקים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה (תיקי שחיתות למיניה). אולם פרשת הפרקליט השיכור יוצאת דופן, במיוחד עקב ההכרה התקשורתית בפברוק ההליכים. עד עתה סירבה התקשורת לדווח על הפברוקים השגרתיים מסוג זה. משפטנים ושופטים מתייחסים אליהם בסלחנות בלתי נסלחת - כ"בעיות פרוצדורליות ולא מהותיות"...
בקשות עיון, שהוגשו הן בתיק בית המשפט השלום והן בתיק בית המשפט המחוזי מנסות להבהיר את האירועים בפרשה חשובה זאת.
הפרקליט מוניר ברהום נהג בשכרות. בבית המשפט לתעבורה י-ם התנהל הליך (ת"ד 801-07-16), בו השופט נאיל מוהנא ערך כאילו "דיון" ("בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול") בו הנאשם הודה באשמה - אך אין בנמצא פרוטוקול ל"דיון" בתיק האלקטרוני בנט-המשפט. בהמשך ערך השופט נאיל מוהנא "דיון" בו כאילו הושמע גזר הדין, אך אין בנמצא גזר דין בתיק האלקטרוני בנט-המשפט. הכתב המשפטי הוותיק איתמר לוין מצא במקרה זה לציין בפירוש: "בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי."
במקביל, התפרסם במאגרי המידע הלא ממשלתיים (לדוגמה "תקדין") כאילו "גזר דין", ממקור בלתי ידוע, האומר שהנאשם מוניר ברהום "לא הורשע" - הנחת סלב מקובלת...
בהמשך, הגישה המדינה "ערעור" בבית המשפט המחוזי, והשופטת חיה זנדברג ניהלה כאילו הליך "ערעור" (39879-07-18) בו הרשיעה את הפרקליט מוניר ברהום, ואף מתחה ביקורת על התנהלותו של השופט נאיל מוהנא.
השאלה המתבקשת מאליה היא: כיצד ניהלה השופטת המלומדת חיה זנדברג "ערעור" מתוך אין פסק דין של בית המשפט קמא?
גם ההליך אצל השופטת חיה זנדברג סוקר בתקשורת, אבל כאן, לא מצאו לציין שהוא נערך "בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי", או גם בניגוד לסדרי הדין ותוך חריגה מסמכות...
ולקינוח - הן התיק בבית המשפט לתעבורה והן התיק בבית המשפט המחוזי חסומים לגישת הציבור למרות החלטות שיפוטיות מפורשות האומרות, שהתיקים אינם חסויים.
דוחות של ועדת האו"ם על "חיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציינים בפירוש שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין הם סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. המקרה שלפנינו גם מראה את הקשר הישיר בין ניהול הליכים מפוברקים לבין העלמת התיקים... המקרה שלפנינו אינו יוצא דופן כלל ביחס להתנהלות השופטים בישראל - מעשים אלה שכיחים ביותר מאז התקנת מערכת נט-המשפט, בפרט בתיקים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה (תיקי שחיתות למיניה). אולם פרשת הפרקליט השיכור יוצאת דופן, במיוחד עקב ההכרה התקשורתית בפברוק ההליכים. עד עתה סירבה התקשורת לדווח על הפברוקים השגרתיים מסוג זה. משפטנים ושופטים מתייחסים אליהם בסלחנות בלתי נסלחת - כ"בעיות פרוצדורליות ולא מהותיות"...
דו"ח על"ה [ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר)] למועצת זכויות האדם של האו"ם עסק כולו בפברוקים (מרמה) במערכת החוק והמשפט בישראל. הדו"ח נכלל בדו"ח הסופי של נציב זכויות האדם של האו"ם וסוכם כך:"24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
בקשות עיון, שהוגשו הן בתיק בית המשפט השלום והן בתיק בית המשפט המחוזי מנסות להבהיר את האירועים בפרשה חשובה זאת.
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/01/2019-01-06.html
תמונות. השופטת המחוזית חיה זנדברג ושופט השלום נאיל מוהנא - מפברקים זאת בניגוד לזה?
---
תל-אביב, 06 לינואר - בקשות עיון הוגשו היום בתיקי בית המשפט השלום-תעבורה והמחוזי י-ם בפרשת הפרקליט השיכור מוניר ברהום (העתק בקשת העיון במחוזי להלן).
פרק א' - פרשת הפרקליט השיכור
הפרשה סוקרה בהרחבה בתקשורת:
תמונה. "שופט ערבי זיכה פרקליט ערבי ואסר זאת לפרסום" - סיקור פרשת הפרקליט השיכור ב"הקול היהודי".
---
תמונה. "יאללה, בואו תשמעו סיפור מטורף" - סיקור פרשת הפרקליט השיכור על ידי אשיית הרשת - הפרופיל הבדוי "אדם גולד".
---
פרק ב' - הליך מפוברק בבית המשפט לתעבורה י-ם, השופט נאיל מונהא
אין ספק שהדיווח המקצועי והמדויק ביותר אודות ההליך שנוהל ע"י שופט השלום נאיל מונהא הוא זה של כתב NEWS1, איתמר לוין. הפרסום ב-NEWS1 גם כלל את המסמכים מתיק בית המשפט לתעבורה.
תמונה. "פרקליט שנהג בשכרות לא הורשע כדי שלא יפוטר ונאסר לפרסם את שמו" - סיקור פרשת הפרקליט השתוי בבית המשפט לתעבורה י-ם ב- NEWS1.
---
מר איתמר לוין, כתב משפטי מיומן ומוערך, כותב כך: [1]
אכן, "גזר הדין", שאינו מופיע בתיק האלקטרוני של בית המשפט בנט-המשפט, פורסם באתרים כגון "תקדין". אבל מהיכן וכיצד הגיע הפרסום לאתרים אלה?
תמונה. מדינת ישראל נ מוניר ברהום (ת"ד 801-07-16) בבית המשפט לתעבורה י-ם - גזר דין מפוברק, שאינו רשום בתיק נט-המשפט, כפי שהתפרסם ב"תקדין" - "גזר דין (ללא הרשעה)".
---
פרק ד' - הליך מפוברק בבית המשפט המחוזי י-ם, השופטת חיה זנדברג
בהמשך, הגישה המדינה "ערעור" כלשהו בבית המשפט המחוזי, והשופטת חיה זנדברג ניהלה כאילו הליך ערעור (39879-07-18) בו הרשיעה את הפרקליט מוניר ברהום, ואף מתחה ביקורת על התנהלותו של השופט נאיל מוהנא.
תמונה. "הפרקליט שנהג בשכרות הורשע במחוזי ופוטר" - סיקור פרשת הפרקליט השתוי בבית המשפט המחוזי י-ם ב- NEWS1.
---
גם ההליך אצל השופטת המחוזית חיה זנדברג סוקר על ידי מר איתמר לוין, שכותב כך: [2]
פרק ה' - מניעת גישת הציבור לתיקים
כפי שצויין בסיקור ההליך בבית המשפט לתעבורה, השופט משה סובל פסק שתיק התעבורה אינו חסוי. בדומה, "פסק הדין" של השופט חיה זנדברג אומר בפירוש שתיק הערעור אינו חסוי.
יחד עם זאת, שני התיקים חסומים היום לגישת הציבור בנט-המשפט. נסיונות עיון חוזרים מעלים את ההודעה הסתומה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה".
תמונה. תיק מ"י נ מוניר ברהום בבית המשפט לתעבורה י-ם (ת"ד 801-07-16) ותיק מ"י נ ברהום בבית המשפט המחוזי י-ם (39879-07-18) חסומים היום לגישת הציבור ללא כל בסיס בחוק.
---
ההודעה בנט-המשפט חסרת כל בסיס בחוק, ויש לראות בחסימת גישת הציבור לתיקים התנהלות רשלנית ופוגענית. תופעה זאת אינה יוצאת דופן כלל...
פרק ו' - בקשות לעיון בתיקים
בקשות לעיון בתיקים הוגשו בשני התיקים:
אפילוג
התופעות המתועדות בפרשת הפרקליט השיכור דומות להפליא לתופעות שתועדו בפרשת רומן זדורוב. גם שם אין בנמצא פסקי הדין משנת 2010 בבית המשפט המחוזי נצרת (השופטים: עבריין המין יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז). גם שם פורסמו פסקי דין מפוברקים במאגרים לא ממשלתיים ("נבו"), וגם שם התנהל הליך "ערעור" - בבית המשפט העליון - על סמך "הודעת ערעור", שלא צורף אליה פסק דין עשוי ורשום כדין של בית המשפט קמא. הודעת הערעור הוגשה עם צרופות שאינן כתבי בית דין כלל - אחת מהן מ"נבו"...
וגם שם ניסו בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון למנוע את גישת הציבור לכתבים, בניגוד לחיקוק.
לאחר שפורסמו תוצאות העיון בתיקים בפרשת רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת ובבית המשפט העליון, ובעוד הליך הערעור מתנהל בבית המשפט העליון, מצא עו"ד אביגדור פלדמן - אז בא כוחו פרו בונו של רומן זדורוב - לפרסם, שלא הצליח למצוא את פסקי הדין האמתיים מנצרת, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לארכו ולרחבו של עמק יזרעאל"... [4]
אחד מעקרונות היסוד בהתנהלות בית משפט כשיר הוא קיום איזונים ובלמים על ידי פעולתן של שתי זרועות נפרדות בבית המשפט: הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית. בתי המשפט של מדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי המשפט המנדטוריים, שהוקמו על בסיס עקרון זה. ואכן, עד לשנת 2004, המזכירות היתה האחראית על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" [דבר המלך במועצתו, תקנות בית דין - משרד רישום, 1936]. גם בתי המשפט בישראל עצמם פסקו בעבר שבית דין, שבו אין מתקיימת מזכירות כשירה, הוא בית דין בלתי כשיר.
ביטול מנגנוני בקרה אלה (תחת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ושר המשפטים טומי לפיד) אומר דרשני. ותוצאותיו נראות היום בבירור. השופטים עושים בתיקים, בכתבים וברישומים כבתוך שלהם.
תופעות אלה תועדו בהרחבה עוד יותר בדו"ח על"ה [ערנות לזכויות האדם- אל"מ (ע"ר)] למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית בשנת 2018. הדו"ח נכלל בדו"ח הסופי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל, וסוכם כך:
פסק הדין של בג"ץ משנת 2009 (דורית בייניש) בעניין זכות העיון משופע בהכרזות נשגבות בנושא [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97], המבהירות שזכות העיון חיונית למראה פני הצדק, לאמון הציבור בבתי המשפט, "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...".
אולם כמו בעניינים "חוקתיים" אחרים, השופטים מפירים בשגרה וביד גסה את זכויות האזרח בעניין זכות הגישה לתיקים ולהחלטות ופסקי דין - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון.
לפיכך, הניסיון של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, להציג את השופטים בישראל כמי שמגינים על זכויות האדם וזכויות האזרח נדון לכישלון. ח"כ בצלאל סמוטריץ' ניסח את העניין בבירור: "היחצן הטוב ביותר בעולם לא יעזור לה"...
קישורים
[1] 2019-01-02 פרקליט שנהג בשכרות לא יורשע כדי שלא יפוטר ונאסר לפרסם את שמו
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409718-00.html
[2] 2019-01-04 הפרקליט שנהג בשכרות הורשע במחוזי ופוטר
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409773-00.html
[3] קורות חיים - השופטת חיה זנדברג
https://judgescv.court.gov.il/c78684ba-645e-e811-8105-0050568a6817
[4] פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין
https://www.ha-makom.co.il/post/avigdor-feldman-formalin
להלן הבקשה לעיון שהוגשה היום בבית המשפט המחוזי ירושלים
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות: 05362559-6
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
(1)כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא הבסיס החוקי לחסימת גישת הציבור לתיק זה בנט-המשפט;
(2) הודעת הערעור שפתחה תיק זה, עם הצרופות לה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) פרסומי תקשורת דיווחו בימים האחרונים אודות תיק זה, ביניהם NEWS1 (בקישור): [1]
יתרה מזאת, הפרסום הנ"ל כולל מסמך, הנחזה כפסק דין מיום 04 לדצמבר, 2018, בתיק דנן במלואו.
ב) ניסיונות עיון חוזרים במערכת נט-המשפט- גישת הציבור על פי מספר תיק זה מראים, שהתיק חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט על ידי ההודעה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" (תמונה 1). אולם אין בהודעה זאת כל אזכור של בסיס חוקי לחיסיון בתיק דנן. אין ספק שהפעלת חיסיון בפועל, ללא בסיס חוקי, היא הפרה חמורה של פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת, והיא גם פגיעה אנושה באמון הציבור בבתי המשפט. פסק הדין של בג"ץ משנת 2009 בעניין זכות העיון [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97] כולל אוסף הכרזות בעניין, בין השאר, הכרזה האומרת כי זכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי...”
תמונה 1. ניסיון עיון בתיק דנן במערכת נט-המשפט – גישת הציבור ביום 06 לינואר, 2019.
---
ג) פסק הדין בתיק דנן פותח ואומר:
ד) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק זה.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 06 לינואר, 2018
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
1. http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409773-00.html
2. פרקליט שנהג בשכרות לא יורשע כדי שלא יפוטר ונאסר לפרסם את שמו
פרק א' - פרשת הפרקליט השיכור
הפרשה סוקרה בהרחבה בתקשורת:
---
---
פרק ב' - הליך מפוברק בבית המשפט לתעבורה י-ם, השופט נאיל מונהא
אין ספק שהדיווח המקצועי והמדויק ביותר אודות ההליך שנוהל ע"י שופט השלום נאיל מונהא הוא זה של כתב NEWS1, איתמר לוין. הפרסום ב-NEWS1 גם כלל את המסמכים מתיק בית המשפט לתעבורה.
---
מר איתמר לוין, כתב משפטי מיומן ומוערך, כותב כך: [1]
התיק הועבר לטיפולו של השופט נאיל מהנא. הדיון הראשון התקיים במאי 2017 וברהום כפר באישומים נגדו. פרוטוקול הדיון הבא, ממארס 2018, כולל דחייה של הדיון לצורך הטיעונים לעונש. בתיק ב"נט המשפט" אין תיעוד על שהתרחש בין הדיונים, וכיצד עבר התיק מכפירה לטיעונים לעונש. פרוטוקול הדיון מ-13.5.18, בו נשמעו הטיעונים לעונש, מלמד שהתקיים דיון ב-12.11.17 בו הודה ברהום באישומים נגדו - אך פרוטוקול זה אינו מצוי ב"נט המשפט".פרק ג' - פרסום גזר דין מפוברק באתר "תקדין"
...
הפרוטוקול הבא הוא מ-3.6.18 וכולל שורה אחת בלבד: "בית המשפט משמיע ומוסר לצדדים את גזר הדין". גזר הדין עצמו אינו מצוי בתיק הממוחשב - בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי.
שבועיים לאחר מכן פנה שניאור למהנא וביקש להטיל איסור פרסום על התיק כולו, או לכל הפחות על שמו של ברהום. לטענתו, הפרסום יגרום לפגיעה חמורה בפרטיותו של ברהום. מהבקשה עולה, כי מהנא נמנע מהרשעתו של ברהום כדי שלא לסכן את עבודתו בפרקליטות. לדבריו, גזר הדין פורסם באתרים משפטיים...
אכן, "גזר הדין", שאינו מופיע בתיק האלקטרוני של בית המשפט בנט-המשפט, פורסם באתרים כגון "תקדין". אבל מהיכן וכיצד הגיע הפרסום לאתרים אלה?
---
פרק ד' - הליך מפוברק בבית המשפט המחוזי י-ם, השופטת חיה זנדברג
בהמשך, הגישה המדינה "ערעור" כלשהו בבית המשפט המחוזי, והשופטת חיה זנדברג ניהלה כאילו הליך ערעור (39879-07-18) בו הרשיעה את הפרקליט מוניר ברהום, ואף מתחה ביקורת על התנהלותו של השופט נאיל מוהנא.
---
גם ההליך אצל השופטת המחוזית חיה זנדברג סוקר על ידי מר איתמר לוין, שכותב כך: [2]
פסק דינה של השופטת חיה זנדברג, שקיבלה את ערעור המדינה, מעלה סימני שאלה קשים על החלטת שופט התעבורה נאיל מהנא שלא להרשיע את מוניר ברהוםאולם הסיקור של התנהלותה של השופטת המחוזית חיה זנדברג אינו עולה בקנה אחד עם הסיקור של התנהלותו של שופט השלום נאיל מונהא:
...
כפי שנחשף ב-News1, מהנא קיבל את בקשתו של ברהום שלא להרשיעו בנימוק שהדבר עלול להוביל לפיטוריו, ואף אסר - בהסכמת המשטרה - לפרסם את התיק כולו. השופט המחוזי משה סובל התיר את הפרסום, ואז התברר שמסמכים מרכזיים - פרוטוקול ההרשעה וגזר הדין - נעלמו מן התיק במערכת "נט המשפט" (ראו קישור משמאל).
הפרקליטות ערערה על ההחלטה שלא להרשיע את ברהום...
פסק דינה של זנדברג, שכאמור קיבלה את הערעור (4.12.18)...
- במסגרת סיקור התנהלותה של השופטת המחוזית חיה זנדברג נכתב, ש"מונהא קיבל את בקשתו של ברהום שלא להרשיעו". אולם הסיקור של ההליך בבית המשפט לתעבורה אינו אומר כך.
- יתרה מזאת, התנהלותו של שופט השלום נאיל מונהא תוארה כנוגדת את "כל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי." אולם סיקור התנהלותה של השופטת המחוזית חיה זנדברג פסח על השאלה המתבקשת מאליה: כיצד ניהלה השופטת המחוזית חיה זנדברג ערעור מתוך אין פסק דין של בית המשפט קמא?
- סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
- התמחתה בבית המשפט העליון אצל המשנה לנשיא מנחם אלון ז"ל.
- עבדה כעוזרת משפטית בבית המשפט העליון אצל המשנה לנשיא אלון ז"ל.
- עבדה כפרקליטה בפרקליטות המדינה, במחלקה הפלילית, במחלקה האזרחית, וכמנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
- סיימה לימודי תואר מוסמך למשפטים ותואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
- לימדה את הקורסים דיני ראיות או דיון פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
- פרסמה שני ספרים: פירוש לחוק המעצרים (2001); זכויות נאשמים: הזכות למשפט נפרד
- (2002), וכן קרוב ל-20 מאמרים, שהתפרסמו בארץ ובחו"ל.
פרק ה' - מניעת גישת הציבור לתיקים
כפי שצויין בסיקור ההליך בבית המשפט לתעבורה, השופט משה סובל פסק שתיק התעבורה אינו חסוי. בדומה, "פסק הדין" של השופט חיה זנדברג אומר בפירוש שתיק הערעור אינו חסוי.
יחד עם זאת, שני התיקים חסומים היום לגישת הציבור בנט-המשפט. נסיונות עיון חוזרים מעלים את ההודעה הסתומה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה".
תמונה. תיק מ"י נ מוניר ברהום בבית המשפט לתעבורה י-ם (ת"ד 801-07-16) ותיק מ"י נ ברהום בבית המשפט המחוזי י-ם (39879-07-18) חסומים היום לגישת הציבור ללא כל בסיס בחוק.
---
ההודעה בנט-המשפט חסרת כל בסיס בחוק, ויש לראות בחסימת גישת הציבור לתיקים התנהלות רשלנית ופוגענית. תופעה זאת אינה יוצאת דופן כלל...
פרק ו' - בקשות לעיון בתיקים
בקשות לעיון בתיקים הוגשו בשני התיקים:
- בתיק בית המשפט לתעבורה התבקש השופט נאיל מונהא להתיר עיון ב: (1) כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא הבסיס החוקי לחסימת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט; (2) כל פרוטוקול שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), בו הודה ברהום באישומים נגדו; (3) כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא גזר הדין בתיק; (4) רשימת מועדי דיון עשויה כדין.
- בתיק בית המשפט המחוזי התבקשה השופטת חיה זנדברג להתיר עיון ב: (1) כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא הבסיס החוקי לחסימת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט; (2) הודעת הערעור שפתחה את התיק, עם הצרופות לה.
אפילוג
- שיבוש הליכי משפט וכתבי בית דין הפכו לשגרה בבתי המשפט בישראל
התופעות המתועדות בפרשת הפרקליט השיכור דומות להפליא לתופעות שתועדו בפרשת רומן זדורוב. גם שם אין בנמצא פסקי הדין משנת 2010 בבית המשפט המחוזי נצרת (השופטים: עבריין המין יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז). גם שם פורסמו פסקי דין מפוברקים במאגרים לא ממשלתיים ("נבו"), וגם שם התנהל הליך "ערעור" - בבית המשפט העליון - על סמך "הודעת ערעור", שלא צורף אליה פסק דין עשוי ורשום כדין של בית המשפט קמא. הודעת הערעור הוגשה עם צרופות שאינן כתבי בית דין כלל - אחת מהן מ"נבו"...
וגם שם ניסו בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון למנוע את גישת הציבור לכתבים, בניגוד לחיקוק.
לאחר שפורסמו תוצאות העיון בתיקים בפרשת רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת ובבית המשפט העליון, ובעוד הליך הערעור מתנהל בבית המשפט העליון, מצא עו"ד אביגדור פלדמן - אז בא כוחו פרו בונו של רומן זדורוב - לפרסם, שלא הצליח למצוא את פסקי הדין האמתיים מנצרת, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לארכו ולרחבו של עמק יזרעאל"... [4]
- בבתי המשפט בישראל אין עוד מזכירויות כשירות - ולכן בתי המשפט אינם כשירים
אחד מעקרונות היסוד בהתנהלות בית משפט כשיר הוא קיום איזונים ובלמים על ידי פעולתן של שתי זרועות נפרדות בבית המשפט: הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית. בתי המשפט של מדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי המשפט המנדטוריים, שהוקמו על בסיס עקרון זה. ואכן, עד לשנת 2004, המזכירות היתה האחראית על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" [דבר המלך במועצתו, תקנות בית דין - משרד רישום, 1936]. גם בתי המשפט בישראל עצמם פסקו בעבר שבית דין, שבו אין מתקיימת מזכירות כשירה, הוא בית דין בלתי כשיר.
ביטול מנגנוני בקרה אלה (תחת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ושר המשפטים טומי לפיד) אומר דרשני. ותוצאותיו נראות היום בבירור. השופטים עושים בתיקים, בכתבים וברישומים כבתוך שלהם.
לעניין זה יש לציין שלפני מאה שנה פשטה שחיתות חמורה בבתי המשפט הפדרליים של ארה"ב. בתי המשפט תוארו בקונגרס כ"בושה ובורלסקה". היסטוריונים של בתי המשפט של ארה"ב מציינים את החוק משנת 1019 (The Salaries Act), שארגן מחדש את המזכירויות וחיזק את עצמאותן, כצעד היעיל ביותר שננקט אז לתיקון המצב...
- פברוק כתבי בית דין, ושיתוף הפעולה בין בתי המשפט לבין המאגרים המשפטיים הלא ממשלתיים למטרות רווח בפרסום כתבי בית דין מפוברקים
חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
- מניעת גישת הציבור לכתבי בית דין הולכת יד ביד עם הפברוקים
פסק הדין של בג"ץ משנת 2009 (דורית בייניש) בעניין זכות העיון משופע בהכרזות נשגבות בנושא [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97], המבהירות שזכות העיון חיונית למראה פני הצדק, לאמון הציבור בבתי המשפט, "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...".
אולם כמו בעניינים "חוקתיים" אחרים, השופטים מפירים בשגרה וביד גסה את זכויות האזרח בעניין זכות הגישה לתיקים ולהחלטות ופסקי דין - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון.
לפיכך, הניסיון של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, להציג את השופטים בישראל כמי שמגינים על זכויות האדם וזכויות האזרח נדון לכישלון. ח"כ בצלאל סמוטריץ' ניסח את העניין בבירור: "היחצן הטוב ביותר בעולם לא יעזור לה"...
קישורים
[1] 2019-01-02 פרקליט שנהג בשכרות לא יורשע כדי שלא יפוטר ונאסר לפרסם את שמו
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409718-00.html
[2] 2019-01-04 הפרקליט שנהג בשכרות הורשע במחוזי ופוטר
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409773-00.html
[3] קורות חיים - השופטת חיה זנדברג
https://judgescv.court.gov.il/c78684ba-645e-e811-8105-0050568a6817
[4] פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין
https://www.ha-makom.co.il/post/avigdor-feldman-formalin
להלן הבקשה לעיון שהוגשה היום בבית המשפט המחוזי ירושלים
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות: 05362559-6
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
39879-07-18 בבית המשפט המחוזי ירושליםב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ מוניר ברהוםג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1)כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא הבסיס החוקי לחסימת גישת הציבור לתיק זה בנט-המשפט;
(2) הודעת הערעור שפתחה תיק זה, עם הצרופות לה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) פרסומי תקשורת דיווחו בימים האחרונים אודות תיק זה, ביניהם NEWS1 (בקישור): [1]
הפרקליט שנהג בשכרות הורשע במחוזי ופוטרפסק דינה של השופטת חיה זנדברג, שקיבלה את ערעור המדינה, מעלה סימני שאלה קשים על החלטת שופט התעבורה נאיל מהנא שלא להרשיע את מוניר ברהום
יתרה מזאת, הפרסום הנ"ל כולל מסמך, הנחזה כפסק דין מיום 04 לדצמבר, 2018, בתיק דנן במלואו.
ב) ניסיונות עיון חוזרים במערכת נט-המשפט- גישת הציבור על פי מספר תיק זה מראים, שהתיק חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט על ידי ההודעה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" (תמונה 1). אולם אין בהודעה זאת כל אזכור של בסיס חוקי לחיסיון בתיק דנן. אין ספק שהפעלת חיסיון בפועל, ללא בסיס חוקי, היא הפרה חמורה של פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת, והיא גם פגיעה אנושה באמון הציבור בבתי המשפט. פסק הדין של בג"ץ משנת 2009 בעניין זכות העיון [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97] כולל אוסף הכרזות בעניין, בין השאר, הכרזה האומרת כי זכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי...”
---
ג) פסק הדין בתיק דנן פותח ואומר:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה (כב’ השופט נאיל מהנא) בת"ד801-07-16, מיום 03 ליוני, 2018.גם עניינו של התיק 801-07-16 התפרסם בהרחבה, בין השאר - כתבה מקצועית, מפורטת של מר איתמר לוין, האומרת בחלקה: [2]
פרוטוקול הדיון מ-13.5.18, בו נשמעו הטיעונים לעונש, מלמד שהתקיים דיון ב-12.11.17 בו הודה ברהום באישומים נגדו - אך פרוטוקול זה אינו מצוי ב"נט המשפט"...
הפרוטוקול הבא הוא מ-3.6.18 וכולל שורה אחת בלבד: "בית המשפט משמיע ומוסר לצדדים את גזר הדין". גזר הדין עצמו אינו מצוי בתיק הממוחשב - בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי.מתוך כך, עולה השאלה: מהו הבסיס לניהול הערעור בתיק דנן? שכן אין לבית משפט זה כל סמכות לדון בערעור ללא פסק דין עשוי ורשום כדין של בית המשפט קמא.
ד) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
- פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
- עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
- פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
- מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.ו) הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, והן כיוון שהבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק זה.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 06 לינואר, 2018
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
1. http://www.news1.co.il/Archive/001-D-409773-00.html
2. פרקליט שנהג בשכרות לא יורשע כדי שלא יפוטר ונאסר לפרסם את שמו
No comments:
Post a Comment