.

ערנות לזכויות האדם - אל"מ (ע"ר)
העמותה עוסקת בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. העמותה עוסקת במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בנושאים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Tuesday, January 1, 2019

2019-01-01 השופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים - בקשת עיון הוגשה בשלום ת"א

השופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים - בקשת עיון הוגשה בשלום ת"א
בג"ץ ביטל את הדחתה של השופטת המופתעת פוזננסקי בפרשת "המסרונים".  אולם לפני שופטי בג"ץ שדנו בעתירה עמדו ראיות נוספות, שהגישה הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב: השופטת המופתעת רונית פוזננסקי עסקה בפיברוקים שיטתיים בצוותא חדא עם משטרת תל-אביב בהליכים להוצאת צווי חיפוש ותפיסה.  "המסרונים" עם התובע המשטרתי היו רק קצה הקרחון... שופטי בג"ץ פוגלמן, סולברג וברק-ארז  בחרו להתעלם מהראיות ודחו את בקשתה של לורי שם-טוב על הסף...
בין השאר, לורי שם-טוב תיעדה בהגשה לבג"ץ הליך בו השופטת פוזננסקי להצטרפה לצוות המשטרתי ב"תרגיל חקירה" והנפיקה במכוון צו מפוברק לגילוי מסמכים על WORDPRESS.COM.  בקשה לעיון שהוגשה היום, מבקשת לעיין בתיק נט-המשפט של הליך הוצאת הצו, לבחון כיצד השופטת פוזננסקי רשמה את ההליך המפוברק.  התיק כולו מוסתר היום בנט-המשפט... 
אין כל חסינות לשופטים על מרמה על כס המשפט.  התנהלות מסוג זה נחשבת "התנהלות חוץ-שיפוטית".  אבל השופטים בישראל המציאו לעצמם "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות...
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך.  בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור נרדם בשמירה. אסור לתת לזה לקרות שנית בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.  
קראו את הפוסט השלם:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/01/2019-01-01_1.html


  
   

תל-אביב, 01 לינואר - בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט השלום ת"א בתיק משטרת ישראל נ WORDPRESS.COM (העתק הבקשה להלן). בתיק זה עסקה השופטת המופתעת פוזננסקי בפיברוק הליך צו לגילוי מסמכים.  פוזננסקי הצטרפה בגלוי לשורות משטרת תל-אביב ב"תרגיל חקירה" והוציאה צו פיקטיבי לגילוי מסמכים על חברת WORDPRESS, לביחס לבלוג בדוי שיצרה משטרת תל-אביב עצמה.  

המסמך אינו נחזה על פניו כמסמך של בית המשפט - אלא כמסמך משטרתי.  והתיק כולו מוסתר היום בנט המשפט, ללא כל ציון הבסיס החוקי: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה".

פרשת פוזננסקי אינה נופלת בחומרתה מפרשת ורדה אלשייך, בשתיהן זכו שופטות ל"חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות
בעקבות פרשת המסרונים, יצאה שרת המשפטים איילת שקד באמירות חמורות. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ערך בדיקת בזק, והחליט שאין להעמיד את פוזננסקי לדין פלילי, אלא רק לדין משמעתי. [1]  בית הדין המשמעתי הדיח את פוזננסקי. [2,3]
אולם בעקבות עתירה לבג"ץ [פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים 6301/18], פיטוריה בוטלו. [4] יתרה מזאת, קמו מליצי יושר לשופטת המופתעת, המנסים להציג אותה כאילו היא בעצם הקרבן בפרשה כולה... [5]
בקיצור, אוסף הכרזות והליכים נבובים, שבסופם אין כל ענישה מידתית על עבריינות חמורה על כס המשפט - השיטה הידועה כ"הנחות סלב"... [6] 

לורי שם-טוב הציגה ראיות ברורות לפברוקים (מרמה והפרת אמונים) שנמשכו שנים של כל השופטים בבית המשפט השלום תל-אביב בצוותא חדא עם משטרת תל-אביב
לורי שם-טוב מוחזקת כבר כמעט שנתיים במעצר לפני משפט - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל". [10] לורי שם-טוב ידועה בעיקר במאבקה בשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם. אולם לורי שם-טוב גם תיעדה במשך שנים את "הכשל המערכתי" בבית המשפט השלום תל-אביב: שופטי בית המשפט השלום תל-אביב עסקו כולם במשך שנים בשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט בהליכי צווי חיפוש, תפיסה, והאזנות סתר.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין נאלץ בסופו של דבר להודות ב"כשל המערכתי", בעל כורחו, לאחר סדרת תלונות של לורי שם-טוב על שופטי שלום ת"א שונים. רק תשובתו האמתית והאמיצה של השופט עלאא מסארווה הביאה לפיצוץ הפרשה. ה"בדיקות" החוזרות של הנציב  קודם לכן לא העלו דבר... [11]
פברוק הליכי משפט וכתבי בית דין - סימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים
כרך עב כרס, המתעד את הפברוקים במערכת החוק והמשפט בישראל, הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018. הכרך כלל מסמכים מפוברקים שונים ביחס ללורי שם-טוב, וכן גם ביחס לרפי רותם, לשוקי משעול, לברק כהן, לרומן זדורוב, לג'ואל בן סימון, לעו"ד רפאל ארגז, ואחרים... מצד שני, הוצגו מסמכים מפוברקים בצורה הפוכה ביחס לאהוד אולמרט, פינטו, מנשה ארביב, השופט יצחק כהן, וסלבריטאים אחרים...
הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב כך:

... התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. ... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

על רקע זה, מצא לנכון נשיא המדינה להסביר לשופטים בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות, והליך נקי.  בלעדי אמון הציבור, אין לבית המשפט זכות קיום..."

על רקע זה, המסר אותו מנסה למכור נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) - שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך במיוחד. לא נותר אלא לצטט את 
 
קישורים
[1] פרשת המסרונים: הנציב ממליץ להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי
נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, ממליץ להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי וסבר כי אין מקום להעמידה לדין פלילי. זאת בעקבות פרשת המסרונים שבה נקשר שמה של האחרונה, שבמסגרתה נחשפו התכתבויות שלה עם חוקר מטעם רשות ניירות ערך בנוגע להארכות מעצר של חשודים בתיק 4000 (פרשת בזק).
[2] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ הודתה והורשעה בדין משמעתי
השופטת הודתה בדיון בפני בית הדין המשמעתי בראשות השופט בדימוס גרוניס, על התכתבויות לא ראויות בינה לבין נציג התביעה בתיק 4000. היא הורשעה בהתנהגות באופן שאינו הולם שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה. גזר הדין יינתן במועד אחר
[3] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ תודח מכס השיפוט
בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס: "אנו רואים חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים" ● ההחלטה היא בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד
[4] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] – עתירת פוזננסקי
https://www.scribd.com/document/395734840/
בג"ץ השהה את פיטוריה של השופטת פוזננסקי-כץ
שופטת בימ"ש השלום בתל אביב הגישה עתירה נגד החלטת בית הדין המשמעתי להשעות אותה לצמיתות מכס השיפוט ■ בעתירה היא טוענת שלמרות טענות בית הדין, לשון החוק מאפשרת פרשנות שתביא להשעייתה הזמנית ■ בית המשפט העליון הוציא היום צו ביניים להשהיית פיטוריה
https://www.themarker.com/law/1.6435725
[5] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי הוקרבה
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6295142
[6]  'הנחות הסלב' של מערכת אכיפת החוק
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-124817-00.html
[7] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - בקשת לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה

[8] נקמת המדינה ב"טרור הבלוגרים" עולה ביוקר | ​זיו קריסטל
הסנגוריה הציבורית מבקשת להתפטר מהייצוג של לורי שם טוב, והשופט בני שגיא מציע שהמדינה תשכור לה עורכי דין פרטיים בעלות של מיליוני שקלים * הפרקליטות שמתנגדת מקשיחה עמדות ודורשת 12 שנות מאסר ל"עבריינית המקלדת" שיחד עם קהל תומכים מהחלשים בחברה העזה לפגוע באליטות של שירות המדינה – שופטים, עובדים סוציאלים ופקידות סעד
http://posta.co.il/article/22661-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8
[9] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - החלטת פוגלמן, סולברג, וברק-ארז הדוחה על אתר את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה 
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\010\063\m10&fileName=18063010.M10&type=2
[10] הפרקליטות: לורי שם טוב יותר מפחידה מדומרני, יותר מסוכנת מקסטיאל | שרון שפורר
https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer/lori-shem-tov
[11]  תגית: תלונה נגד השופט עלאא מסארווה. פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים
https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/
[12] הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1 | גיל רונן
לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/370769

בקשה לעיון שהוגשה היום לבית המשפט השלום תל-אביב

[Bilingual record – English below]
Filed by fax on January 01, 2019 - to 03-6926552 

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
12718-12-15 בבית המשפט השלום תל-אביב‬‬
ב) הצדדים בתיק:
משטרת תל-אביב נ WORDPRESS.COM
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1)כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא צו איסור פרסום עשוי ורשום כדין, ככל שהוא קיים בתיק זה;
(2) כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא צו לגילוי מסמכים נגד חברת WORDPRESS.COM, עשוי ורשום כדין, ככל שהוא קיים בתיק זה;
(3) רשימת "החלטות בתיק", רשימת "פסקי דין", ורשימת "מועדי דיון" עשויות כדין בתיק זה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים         (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אוסורת בפרסום על פי דין".  אולם כמפורט להלן, תיק זה נתון ככל הנראה תחת "חיסיון מנהלי" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור. לכן אין ניתן לממש את העיון ללא הגשת בקשה זאת.
ב) בכתבי בית דין וכו’, התפרסם מסמך הנחזה כצו לגילוי מסמכים נגד חברת WORDPRESS.COM, שהונפק בבית המשפט השלום ת"א ביום 07 לדצמבר, 2015.  אולם מתוך המסמך עצמו אין לדעת אל נכון האם הוא כתב בית דין אמתי.  על פניו של כתב זה מופיע בכתב-יד מספר, הנחזה כמספר תיק במערכת נט-המשפט. ומספר תיק זה תואם את תאריך הוצאת המסמך הנחזה כצו (תמונה 1).
ג) ניסיון עיון במערכת נט-המשפט- גישת הציבור על פי מספר תיק זה מראה שהתיק חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט על ידי הודעה: "המשתמש אינו רשאי לצפות בתיק זה" (תמונה 2). אולם אין בהודעה זאת כל איזכור של בסיס חוקי לחיסיון בתיק דנן.
תמונה 1.  קטע ממסמך הנחזה כצו לגילוי מסמכים, עליו מופיע מספר התיק דנן בכתב-יד.
---
תמונה 2.  ניסיון עיון בתיק דנן במערכת נט-המשפט – גישת הציבור ביום 01 לינואר, 2019.
---
ד) גם אם הייתה עילה לחיסיון בעת הנפקת הצו, מובן מאליו שהיום אין כל עילה להמשך החיסיון בתיק זה, שהצו שבו (על פי המשוער) כבר הופעל וכבר התפרסם.
ה) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
ו) הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, והן כיוון שהבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
המבקש פרסם בשנת 2016 מאמר עיתונאי בעניין דומה בארה"ב. [1]
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 01 לינואר, 2018
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
---
[1] US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel

No comments:

Post a Comment