Joseph Zernik @Joseph_Zernik
מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו, ומדוע? פס"ד גרוסקופף
"יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום."
משפט זה מזקק את היפוך היוצרות שלפנינו: אין בדין בישראל (ובדומה – באומות אחרות) “חובת פרסום" של החלטות בית המשפט [1]. לעומת זאת, בישראל - ובאומות אחרות כבר מאות שנים - קיימת זכות חוקתית, שהיא "זכות העיון". ולעניין זכות העיון, בין בישראל ובין באומות אחרות, אין אבחנה בין החלטות "מהותיות" להחלטות "טכניות".
1 ייתכן שהבלבול נובע מחוסר הבנה של האבחנה בין פומביות הדיון לבין פומביות החוק. פומביות הדיון כוללת, כחלק בלתי נפרד ממנה, את זכות העיון. לעומת זאת פומביות החוק אכן כוללת חובת פרסום. סעיף 10 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, הפקודה הראשונה לאחר הכרזת המדינה, קובע: “(א) כל פקודה תקבל תוקף ביום פרסומה ברשומות, בלתי אם נקבע בה כי תקבל תוקף בתאריך...”, וסעיף 11א קובע: “(א) חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו תוקף.”
---
קשה להאמין ששלושה שופטים מחוזיים בירושלים אינם מכירים את יסודות החוק הישראלי, ולכן יש לראות בהחלטתם למנוע את העיון בהחלטות בתיק נתניהו עזות מצח ותו לאו.
---
פסק הדין של השופט עופר גרוסקופף רע"א 4421/20 צרניק נ נתניהו
No comments:
Post a Comment