מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו ומדוע? פרק ח: תגובות הצדדים
עברו 3-2 עשורים מאז שיאה של "המהפכה החוקתית", ומה שהיה אז "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", "חוקתי, על-חוקי" - לא מתאים עוד לשופטים במשפט נתניהו ולחלק מבאי כוח הצדדים. הם מעדיפים להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה... מדינת ישראל מצטיינת היום במסך השחור מול מעון ראש הממשלה... מסך שחור נוסף בבית המשפט המחוזי ירושלים, במשפט נתניהו, עלול לערער את אמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט במשפט נתניהו.
תל-אביב, 07 לאוגוסט -- בשיאה של "המהפכה החוקתית" פסקו אהרן ברק ודליה דורנר, בבג"ץ 1435/03
פלונית
נ'
בית
הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (2003), ובעקבותיהם גם דורית ביניש, בבבג”ץ
5917/97
האגודה
לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), שהגישה לעיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי"...
ביניש גם הבהירה מהי תכלית הגישה לעיון - "כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה".
באשר להחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, החיקוק ברור לחלוטין - הגישה לעיון היא אוניברסלית ואוטומטית. תקנה
2(ב)
לתקנות
בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון
בתיקים),
התשס"ג-2003
קובעת:
ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו, ואח' בבית המשפט העליון טען המבקש, כי השופטים בבית המשפט המחוזי מעדיפים להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
מסך שחור במשפט נתניהו עלול לערער את אמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט במשפט נתניהו.
החלטה של השופט עופר גרוס מיום 28 ליולי ביקשה את תגובות הצדדים עד ליום 06 לאוגוסט.
נכון לעכשיו:
א) פרקליטות המדינה הותירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט העליון.
ב) באי כוחם של הזוג אלוביץ' - עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר מתנגדים לשקיפות במשפט נתניהו.
ג) באי כוחו של ארנון מוזס - עורכי הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג מתנגדים גם הם, אך בחרו לעגן את תגובתם במאמר עיתונות מאתר וואלה, המדווח על עמדת מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, תוך שהוא מתחזה ל"הרשות השופטת" (בעת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל בבית המשפט המחוזי בירושלים באי כוחו הודו שאין "גוף שלטוני" במדינת ישראל בשם "הרשות השופטת").
ד) בא כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד הגיש את תגובתו לבית המשפט העליון, אך לא טרח להמציא אותה למבקש.
לפיכך, הוגשה לשופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון "בקשה מטעם המבקש למתן הוראות למשיבים 2 ו-5" - העתקה להלן.
---
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
עברו 3-2 עשורים מאז שיאה של "המהפכה החוקתית", ומה שהיה אז "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", "חוקתי, על-חוקי" - לא מתאים עוד לשופטים במשפט נתניהו ולחלק מבאי כוח הצדדים. הם מעדיפים להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה... מדינת ישראל מצטיינת היום במסך השחור מול מעון ראש הממשלה... מסך שחור נוסף בבית המשפט המחוזי ירושלים, במשפט נתניהו, עלול לערער את אמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט במשפט נתניהו.
ביניש גם הבהירה מהי תכלית הגישה לעיון - "כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה".
"כל
אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות
בפרסום על פי דין".
ביניש גם הבהירה מעבר לכל צל של ספק מהי ההלכה המחייבת:
"תקנה
2(ב)
מרחיבה
את
זכות
העיון
של
הציבור
ללא
כל
צורך
בהגשת
בקשה
לבית
המשפט,
אולם
זאת
רק
לגבי
החלטות
של
בית
המשפט,
ורק
לגבי
אלה
שאינן
אסורות
לפרסום
על
פי
דין.”
[קו
תחתון הוסף – י'
צ']
החוק הבינלאומי בזכויות האדם, גם הוא ברור: סעיף
י’ להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
(1948),
אומר:
"כל
אדם זכאי,
מתוך
שוויון גמור עם זולתו,
למשפט
הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא
משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו
וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה
נגדו.”
עברו 3-2 עשורים, ו"המהפכה החוקתית", הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי אינם חביבים עוד על השופטים, או חביבים עליהם באופן בררני... בתיק מדינת ישראל נ נתניהו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים מסתירים מהציבור החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, אך על פי דעתם הן "טכניות ולא מהותיות". בשלב הנוכחי, מדובר בכ-75% מההחלטות בתיק. אולם ניתן לשער, שכשנגיע לשלב ההוכחות, כמעט 100% מההחלטות יהיו "טכניות ולא מהותיות"...ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו, ואח' בבית המשפט העליון טען המבקש, כי השופטים בבית המשפט המחוזי מעדיפים להראות לציבור את הנקניקייה העשויה, אך לא את דרך עשייתה...
מסך שחור במשפט נתניהו עלול לערער את אמון הציבור בבתי המשפט בכלל, ובפרט במשפט נתניהו.
החלטה של השופט עופר גרוס מיום 28 ליולי ביקשה את תגובות הצדדים עד ליום 06 לאוגוסט.
נכון לעכשיו:
א) פרקליטות המדינה הותירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט העליון.
ב) באי כוחם של הזוג אלוביץ' - עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר מתנגדים לשקיפות במשפט נתניהו.
ג) באי כוחו של ארנון מוזס - עורכי הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג מתנגדים גם הם, אך בחרו לעגן את תגובתם במאמר עיתונות מאתר וואלה, המדווח על עמדת מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, תוך שהוא מתחזה ל"הרשות השופטת" (בעת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל בבית המשפט המחוזי בירושלים באי כוחו הודו שאין "גוף שלטוני" במדינת ישראל בשם "הרשות השופטת").
ד) בא כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד הגיש את תגובתו לבית המשפט העליון, אך לא טרח להמציא אותה למבקש.
לפיכך, הוגשה לשופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון "בקשה מטעם המבקש למתן הוראות למשיבים 2 ו-5" - העתקה להלן.
---
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
בבית
המשפט העליון רע"א
4421/20
בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
המבקש:
ד"ר
יוסף צרניק,
Human Rights Alert NGO
ת"ד
33407,
תל-אביב
דוא"ל:
פקס:
- נ ג ד –
המשיבים:
1.
מדינת
ישראל
באמצעות
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
דוא"ל:
2.
בנימין
נתניהו
באמצעות
עו"ד
עמית חדד
דוא"ל:
3.
שאול
אלוביץ'
באמצעות
עו"ד
ג'קי
חן
דוא"ל:
4.
איריס
אלוביץ'
כנ"ל
5.
ארנון
מוזס
באמצעות
עו"ד
נוית נגב
דוא"ל:
בקשה
מטעם המבקש למתן הוראות למשיבים 2
ו-5
-
המשיב 2 לא טרח להמציא למבקש את תגובתו עד ערבו של יום. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות למשיב 2 להמציא למבקש את תגובתו ללא דיחוי.
-
המשיב 5 צירף לתגובתו עותק מכתבה מאתר וואלה וציטט בהרחבה את העמדה של הנהלת בתי המשפט שהובאה בה. עניין זה פסול משלוש בחינות: ראשית, מדובר בהגנבת ראיה שלא הוגשה לבית המשפט המחוזי ומבלי שנתבקשה – וממילא לא נתקבלה – רשותו של בית המשפט הנכבד; שנית, אף לו היתה מתקבלת רשות כאמור מדובר בראיה לא קבילה והדברים המצוטטים בכתבה אינם ראיה לכך שהם נאמרו; שלישית, זהו ניסיון להשפיע בצורה פסולה על התוצאה של ההליך – המשיב 5 מסביר לבית המשפט הנכבד שאם יקבל את עמדת המבקש הוא ייצא בכך נגד העמדה הרשמית של הנהלת בתי המשפט.
-
לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על הוצאת תגובתו של המשיב 5 מתיק בית המשפט ועל הגשת תגובה חדשה שלא תכלול התייחסות לכתבה האמורה.
-
כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע מועד חדש להגשת תגובתו של המבקש בחלוף 7 ימים מיום המצאת כל תגובות המשיבים למבקש.
06
באוגוסט,
2020
יוסף
צרניק,
המבקש
Human
Rights Alert NGO
No comments:
Post a Comment