2019-10-04 לשחרר את רומן זדורוב! השופטים מעלימים את ההחלטות בתיק הנייר מנצרת

 Joseph Zernik

לשחרר את רומן זדורוב! השופטים מעלימים את ההחלטות בתיק הנייר מנצרת

פרשת רומן זדורוב היא אות הקין של מערכת המשפט בישראל. 
בקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בהחלטות בתיק הנייר מ"י נ רומן זדורוב.  בקשות קודמות שהוגשו בבית המשפט המחוזי נצרת לעיון בפסקי הדין משנת 2010, מהתיק האלקטרוני, הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (נגדו עמדו תלונות על עבירות מין כבר בזמן המשפט, ושהורשע אח"כ בגין עבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט. בסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד. עו"ד אביגדור פלדמן גם הוא פרסם, עוד במהלך הערעור בעליון, שמאמציו לגלות את פסק הדין האמתי (האותנטי) משנת 2010 כשלו. בלשונו הנמלצת כתב אז, שפסק הדין התפזר "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל..." החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.  בקשה קודמת הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  ושופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." יש לציין שהעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין מותר ל"כל אדם", ובית המשפט העליון הכריז על זכות זאת -"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." בינתיים הוחזר תיק הנייר לבית המשפט המחוזי נצרת, והתראה ניתנה למזכירה הראשית בנצרת לפני מספר חודשים למלא את תפקידה כראוי ולהסדיר את "הערבוביה" בתיק הנייר... העלמת הכתבים בתיקי רומן זדורוב מתבצעת מתוך שיתוף פעולה של סדרת שופטים בבית המשפט המחוזי נצרת ובבית המשפט העליון... דו"ח ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציין שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים. יחד עם כל זאת, ספק אם בא כוחו של רומן זדורוב יעלה את עניין שיבוש הליכי המשפט וניהול משפט בדוי ע"י השופטים בנצרת בבקשה למשפט חוזר. אצלנו לא מקובל שעורכי דין יעמידו שופטים רמאים על רמאותם.  במקום זאת, עורכי הדין יטרללו את הציבור:  "ביקורת על השופטים מערערת את אמון הציבור"... "עניין פרוצדורלי ולא מהותי"... או על פי התאוריה המשפטית המצחיקה של עורכת הדין הלוחמנית סיגלית קסלר: "אסור לזרוק את התינוק עם מי האמבט"... 

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/10/2019-10-04.html

        

תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז. בסוף המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת הנפיקו רק פסקי דין משובשים, חסרי תוקף - "טיוטות" בלבד...
_____

 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בכתבים, המותר על פי חוק, והוכרז על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". הראיות מצביעות על העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות על ידי נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם. 
____

  

תמונות: הפרקליטות הבכירות מירית שטרן ושילה ענבר היו שותפות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת בפרשת רומן זדורוב. עו"ד שילה ענבר הגישה תגובה לבקשת עיון קודמת, האומרת בין השאר: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."

____

 

תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10).  משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015.  אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד. 
_____

 

תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין), פרסם טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין". עורך דין פלדמן הסביר שגם הוא אינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "

______

 

תמונות: בקשה קודמת לעיון בהחלטות מתיק הנייר הוגשה לבית המשפט העליון, כשתיק הנייר הוחזק שם לצורך הערעור. רשם הבית המשפט העליון גלעד לובינסקי מנע אז את העיון בהחלטות מתיק הנייר בתואנה ההזויה, הבלתי נתפסת, של "ערבוביה בתיק".  שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן דחה ערעור מהחלטתו של לובינסקי בתואנה הזויה לא פחות: "לרשם סמכויות נרחבות..." 

______

תמונה: על פי התאוריה המשפטית המצחיקה של עורכת הדין הלוחמנית סיגלית קסלר, אסור למחות נגד שחיתות השופטים, כי: "אסור לזרוק את התינוק עם מי האמבט"...
______
להלן בקשת העיון שהוגשה אתמול בתיק רומן זדורוב בנצרת

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה)פקס: 077-3179186
ה) דוא"ל: joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

פ"ח 502/07  מדינת ישראל נ רומן זדורוב‬‬

ב) הצדדים בתיק:
התביעה:
1. פרקליטות מחוז צפון (פלילי)
הנאשם:
1. רומן זדורוב
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין

 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים         (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק הדין משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..."
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
ב) מבקש העיון הגיש בעבר סדרת בקשות עיון ביחס לכתבים האלקטרוניים בנט-המשפט בתיק דנן.  תוצאות עיונים אלה הראו מעבר לכל ספק סביר, ששופטי המותב בנצרת - יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), אסתר הלמן, וחיים גלפז (שנפטר בינתיים) – ניהלו בשנת 2010 בתיק זה הליכי משפט בדויים, הליכים למראית עין, פייק משפט, ובסופם הנפיקו באוקטובר 2010 כתבי הכרעת דין וגזר דין חסרי תוקף – "טיוטות" בלבד.  יתרה מכך, הבקשות לעיון גם הראו שהשופטת אסתר הלמן ונשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם ניסו להעלים את הראיות לכך בהתנהלותם ביחס לבקשות העיון.
ג) החשד הברור הוא, שגם בתיק הנייר (2007-2009), לפני התקנת המערכת האלקטרונית (נט-המשפט) בינואר 2010, ניהלו שופטי המותב משפט בדוי, ללא החלטות תקפות, עשויות כדין, והנפיקו “טיוטות” בלבד.
ד) תיק זה ופרשת הרשעתו של רומן זדורוב הם בעלי חשיבות היסטורית וציבורית מהמעלה הראשונה והם ממשיכים להסעיר את הציבור בישראל ולערער את האמון בבתי המשפט.
בפרשת רומן זדורוב כתב פרופ' בעז סנג'רו כתב:

הרשעה ללא ראיות של ממש.

בפרשת רומן זדורוב כתב פרופ' מוטה קרמניצר:

ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה…

פרשת רומן זדורוב גם מערערת את האמון במערכת המשפט הישראלית בזירה הבינלאומית. פרשה זאת הייתה גם עניין מרכזי בדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018. דו"ח העמותה נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018, בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, עם ההערה:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמן המבקש לדון בדו"ח הנ"ל של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. גם שם, פרשת רומן זדורוב, והמסמכים מתיק רומן זדורוב היו נושא מרכזי בדיון.
לפיכך, המשך העלמתם של כתבי ההחלטות מתיק הנייר בתיק דנן, שלא כדין, יעמיק את חוסר האמון  בהתנהלות השופטים בפרשת רומן זדורוב בפרט, ובמערכת המשפט בכלל.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל,  2010, 2015 – על ארה”ב)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות מחוז צפון, אך אינו יודע מי הוא בא כוחו של רומן זדורוב בעת הזאת. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 05 לאוקטובר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

2019-09-29 לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!

 Joseph Zernik

לורי שם-טוב והשופטת נועה תבור - שיבוש הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום תל-אביב נמשך כרגיל!
הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שלא כדין והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הן מזכויות האדם הבסיסיות. אולם השופטים בישראל אינן מכירים בהן, והציבור ברובו בור לחלוטין לגבי חשיבותן. 
בשבוע שעבר הודגם מצב עניינים זה שוב, בדיון שנערך אצל השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א בבקשתה של לורי להחזרתם המידית של תפוסים המוחזקים בידי המשטרה ללא בסיס חוקי כבר שנתיים וחצי. רק עכשיו, לאחר שחרורה, לורי מתפנית לטפל בבעיות המשפטיות אלה...  הדיון סיפק הדגמה מופתית כיצד שופטת יכולה לעוות את הדין באמצעות הפרות של ההליך הראוי - "עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים"...  יש לציין שללורי שם-טוב שמור הקרדיט על חשיפת "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א: כפי שנאלץ בסופו של דבר גם נציב תלונות הציבור להודות - במשך שנים, כל השופטים בבית המשפט השלום ת"א פיברקו הליכי חיפוש ותפיסה בצוותא חדא עם משטרת ישראל, ניהלו הליכים ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי, הנפיקו צווים מפוברקים, חסרי כל תוקף...  הדיון בשבוע שעבר הדגים שגם בעקבות חשיפת "הכשל המערכתי", דבר לא השתנה בבית המשפט השלום ת"א... על רקע זה, טענותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת ומעליבה!  השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה! 

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-29.html

 

תל-אביב, 29 לספטמבר - בשבוע שעבר התקיים בפני השופטת נועה תבור בבית המשפט השלום ת"א דיון בבקשתה של לורי להחזרת תפוסים המוחזקים על ידי המשטרה שלא כדין כבר שנתיים וחצי.

בפתח הדיון, השופטת נועה תבור מודיעה לפרוטוקול שבא כוח התביעה - עו"ד אלירן גלילי עבד תחת פיקוחה האישי כמתמחה לפני 7 שנים...  עו"ד גלילי עצמו לא טרח להודיע על הדבר קודם לכן, או לבקש את העברת התיק לשופט אחר...

לורי שם-טוב ראויה לקרדיט על פעולה חלוצית לטובת הציבור בתיעוד "הכשל המערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א

כבר בתחילת הדיון לורי מזכירה לשופטת נועה תבור, שהתפוסים נתפסו ללא כל צו שיפוטי תקף.  לורי מנופפת באוסף החלטות נציב תלונות הציבור על השופטים בנושא צווי חיפוש ותפיסה מבית המשפט השלום ת"א, שנמצאו מוצדקות...

יש לזכור שלורי ועמיתיה עסקו כבר מספר שנים לפני המעצר בפברואר 2017 בפרשת השופטים הנוקמים בתיעוד שיבוש הליכי חיפוש ותפיסה ושלילת הזכות להליך ראוי בבית המשפט השלום ת"א, באופן שיטתי, מערכתי.  אולם למרות אוסף תלונות בנושא, נציב תלונות הציבור על השופטים לא הצליח משום מה להבין את המצב לאשורו עד שנת 2017.  אז הוגשה תלונה של לורי נגד השופט עלאא מסארווה.  בניגוד לקודמיו השופטים, שטענו שמדובר ב"טעות", מסארווה השיב לנציב, שבדק את העניין והגיע למסקנה שבבית המשפט השלום ת"א ככלל לא מתנהלים הליכי חיפוש ותפיסה כדין...  רק אז הנציב תפס במה מדובר והוציא החלטה על "הכשל המערכתי"... [1]

תמונה. השופטת דנה אמיר וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציאה לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים - השופטת טענה בכזב שזאת היתה "טעות". הנציב מצא שהתלונה היתה מוצדקת.

 תמונה. השופט שמואל מלמד וצו חיפוש ותפיסה מפוברק שהוציא לבקשת המשטרה. בתגובה לתלונה של לורי שם-טוב לנציב תלונות הציבור על השופטים, הנציב מצא שהתלונה "קנטרנית".

  תמונה. תעודת עובד ציבור של עובדת המזכירות בבית המשפט השלום ת"א ומסמך שהציגה כראיה בבית המשפט  - כביכול רישום של הליכי חיפוש ותפיסה של בית המשפט השלום ת"א, שהתנהל בכתב יד וברשלנות - על ידי המשטרה, ולא ע"י בית המשפט...    בית המשפט השלום ת"א הציג בעצמו את הראיות החותכות לשיבוש מערכתי שיטתי של הליכי חיפוש ותפיסה..

___

שיבוש הליכים ע"י השופטת נועה תבור בצוותא חדא עם עו"ד אלירן גלילי

השופטת נועה תבור מתלוננת על כך שלורי לא הגישה רשימה מסודרת של החפצים שנתפסו... אולם לורי היתה במעצר בזמן החיפוש והתפיסה, וחובת המשטרה היתה לספק את רשימת התפוסים, לציין אלה מהתפוסים הם רכושה של לורי, אלה הם רכושו של בן הזוג, אלה מהתפוסים נדרשים כראיות, וכו'...

לורי טוענת עוד, שהתפוסים כוללים חפצים של בן זוגה, שאינו מעורב בכתב האישום כלל... יתרה מזאת, התפוסים כוללים מסמכים של בן הזוג כגון מסמכים רפואיים, צוואות, המשטרה עשתה בחומרים אלה של בן הזוג שימוש פסול במהלך החקירה, במטרה להפעיל על לורי לחץ... ובנוסף, המשטרה והתביעה הפיצו מסמכים אלה של בן הזוג לבאי כוח וצדדים בפרשת השופטים הנוקמים, וגם לתקשורת - ללא כל בסיס בחוק ותוך הפרות חמורות של הזכות לפרטיות.

תעלול אישור קבלה כוזב שמוגש כמוצג אך אינו נרשם בתיק

כאן טוען בא כוח התביעה עו"ד אלירן גלילי, שחלק מהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, משה שלם.  לורי מתעקשת שמעולם לא הוחזרו כל תפוסים לבן זוגה.  בן הזוג, שגם הוא נוכח באולם הדיונים חוזר ואומר שלא קיבל כל תפוסים מהמשטרה.

ואז מתעלים הצמד עו"ד אלירן גלילי והשופטת נועה תבור:  עו"ד גלילי מגיש לשופטת מסמך, שהוא כביכול אישור בחתימת בן הזוג משה שלם על קבלת התפוסים.  אולם עו"ד גלילי אינו מגיש העתק ללורי, כנדרש בהליך ראוי.  השופטת נועה תבור משתפת אתו פעולה, ומקבל את המוצג מבלי לתת למיצג מספר ומבלי לתת הודעה לפרוטוקול על קבלתו כמוצג בתיק.

בהמשך, לורי חוזרת ומתעקשת שבן זוגה מעולם לא קיבל תפוסים בחזרה, ודורשת לראות את מסמך האישור שהוגש לשופטת. בסופו של דבר, ניתן ללורי לבדוק את המסמך, ואז מתברר שאינו חתום ע"י בן זוגה משה שלם כלל ואינו נוגע לתפוסים בהם מדובר בבקשה שלפני בית המשפט.  המסמך הוא אישור על החזרת תפוסים מחיפוש ותפיסה אחרים, שהתבצעו אצל אדם אחר בעכו. לורי ובן זוגה גרים בבת-ים...

בשלב זה, השופטת נועה תבור מציגה מיומנות נוספת בשיבוש מהלכי משפט: היא מחזירה את המסמך הכוזב של אישור קבלת תפוסים לעו"ד גלילי, כך שהראייה כביכול, מיצג שווא של עו"ד גלילי, מועלמת מתיק בית המשפט...

לורי מבקשת לצלם במקום את המסמך שהוגש כביכול כמיצג ע"י עו"ד אלירן גלילי, והוחזר לו ע"י השופטת נועה תבור.  עו"ד אלירן גלילי מסרב לתת ללורי לצלם את המסמך...

יחד עם זאת, השופטת נועה תבור אינה פוסקת שאישור החזרת התפוסים הכוזב, שהציג עו"ד גלילי, אינו קביל ואינו רלוונטי לעניין התפוסים שבבקשה. נהפוך הוא, היא מקבלת את טענות השווא של עו"ד גלילי שהתפוסים הוחזרו לבן זוגה של לורי, ונטל ההוכחה בעניין על כתפיה של לורי...

תעלול טענה על קיום צו ללא הצגתו בבית המשפט 

בהמשך הדיון, לורי טוענת, שלא רק שהתפוסים נתפסו שלא כדין, המשטרה והתביעה לא האריכו את הצו להחזקת התפוסים כדין.

בא כוח התביעה, עו"ד אלירן גלילי טוען שקיים צו להארכת החזקת התפוסים. אולם הצו אינו ברשותו בדיון...

כאן מתבקשת השאלה הפשוטה: מדוע השופטת נועה תבור אינה מבקשת מעו"ד גלילי את מספר התיק בו הוצאה כביכול ההארכה להחזקת התפוסים, ומוצאת אותו במערכת נט-המשפט? ככלות הכל, הנהלת בתי המשפט הוציאה על פי הערכות בין חצי מיליארד למיליארד ש"ח על פיתוחה ויישומה של המערכת לניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט...

התשובה ככל הנראה פשוטה בתכלית: אם בכלל קיים צו כפי שטוען עו"ד גלילי, הוא שייך כנראה שייך לסוג הצווים המפוברקים - "הכשל המערכתי" - בבית המשפט השלום ת"א. לכן אין לו מספר תיק, אין לו  כל רישום ואין לו כל מסמך בבית המשפט...

לורי דורשת שהשופטת תפסוק שעל עו"ד גלילי להציג את הצו המתיר כביכול את המשך החזקת התפוסים עוד באותו היום.  עו"ד גלילי מתנגד בתוקף וטוען שזאת דרישה מוגזמת...  השופטת נועה תבור מחליטה לתת לו ארכה עד 22 לאוקטובר להציג את הצו כביכול...

ערעור הגיע לידיו של השופט אברהם היימן

לורי הגישה עוד בשבוע שעבר ערעור על החלטת השופטת נועה תבור.

הערעור יישמע על ידי השופט אברהם היימן, המחזיק גם בתיק המעצרים, ושעל התנהלותו בפרשת השופטים הנוקמים זכה לקיתונות ביקורת מבית המשפט העליון...

תעלולים שגרתיים של שיבוש מהלכי משפט

התרגילים אותם ניהל עו"ד אלירן גלילי בשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור בדיון זה אינם מקוריים כלל:

א) הצגת מיצג שווא, שאינו נרשם ע"י השופט כמיצג בתיק, ומוחזר ע"י השופטת לתביעה, כך שלא נותר כלל תיעוד בתיק של המיצג הכוזב.

ב) טענה על קיום צו  ללא הצגתו.  המשטרה נוקטת בתעלול זה באופן שגרתי.

בקיצור:

* עו"ד אלירן גלילי הופיע לפני מי שהיתה המפקחת עליו בזמן התמחותו בפרקליטות...

* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון עם מסמך מרכזי אחד - אישור על החזרת תפוסים - שהוא מסמך כוזב, ובשיתוף פעולה עם השופטת נועה תבור שיבש מהלכי משפט בעניין מסמך זה והצגתו כראיה בבית המשפט תוך מניעת הגישה למסמך מלורי שם-טוב.

* עו"ד אלירן גלילי הגיע לדיון ללא מסמך מרכזי שני - צו המתיר לטענתו את הארכת החזקת התפוסים, וככל הנראה גם הוא מסמך חסר תוקף.

* למרות כל זאת, בקשתה של לורי להחזרת התפוסים לא קידמה את עניינה באופן משמעותי...

הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים, שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי 

הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים שלא כדין, והזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי - הם מזכויות האדם הבסיסיות.  זכויות אלה מוכרות באומות העולם כבר מאות שנים כזכויות "חוקתיות".

השופטים בישראל הם חסידים מובהקים של דיבורים נמלצים על "עקרונות חוקתיים" ו"זכויות חוקתיות" - באומה ללא חוקה... אולם כפי שמדגימים הליכי חיפוש ותפיסה (וכך גם הליכי מעצרים) בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים - בפועל השופטים עוסקים בזילות החוק בעניינים אלה על בסיסי יומיומי.

צדקו "משפטנים בכירים" "שנתנו דרור למקלדתם", כתבו - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"... ותהו אם אלה בתי משפט בכלל, או תופעה אחרת כלשהי מתחום הסוציולוגיה של חברות פרימיטיביות, שכן השופטים מתעלמים באופן שגרתי הן מהעובדות והן מהחוק בעניינים שלפניהם.

על רקע זה, התגייסותם של בכירים, כולל שרת המשפטים אז, איילת שקד, להגנתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, ונגד השימוש בראיות בפרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים, שנתפסו על פי הנטען שלא כדין, נתפסת כצביעות חסרת בושה, ודוגמה מובהקת של חוסר שוויון בפני החוק. לשרת המשפטים איילת שקד לא היה כל עניין בתיקון ההפרות המערכתיות של זכויות יסוד בעניין חיפוש ותפיסה ושימוש בראיות שהן "פרי העץ המורעל". העניין שגילתה נגע רק לטובתו של שותפה הפוליטי אפי נווה...

 

 על רקע זה, גם טענתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו השופטים בישראל הם שמגנים על זכויות האדם - צבועה, מופרכת, ומעליבה!  היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה! 

השופטים בישראל הם שותפים מרכזיים בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה.

התופעות שניצפו בדיון בבקשתה של לורי בשבוע שעבר גם מדגימים שוב את הכשל המערכתי של בתי המשפט בישראל - חוסר יושרה וחוסר תקפות בניהול הכתבים בהליכים שיפוטיים.  דו"ח עב כרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק רק בעניין שיבושים/פברוקים/מרמה בכתבים בבתי המשפט.  הדו"ח הסופי של המועצה סיכם את המצב: "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל..."
קישורים
[1]  בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/

[2] צווים לקויים של השופט מסארווה | News1

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-404284-00.html

2019-09-27 "דין נתניהו- דין קו 300"? לאן נעלם פסק הדין בפרשת קו 300?

 Joseph Zernik

"דין נתניהו- דין קו 300"?  אבל לאן נעלם פסק הדין בפרשת קו 300?
דוחות ועדת האו"ם על "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" אומרים שהתופעה של היעלמות תיקים ופסקי דין טיפוסית לבתי משפט מושחתים. 

■

פסק הדין המרכזי בפרשת קו 300 [ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986)] , ופרשת קו 300 בכללה, מסעירים את הרוחות בישראל כבר עשרות שנים. השנה, הפרשה שוב בחדשות, בקשר לרעיון ההזוי והמסוכן אותו מקדמים השופר עמית סגל ואחרים: "דין נתניהו - דין קו 300". פרשת קו 300 נחשבת בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים  של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). 
אבל היכן פסק הדין האמתי עצמו? נעלם כלא היה? 
במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון, תחת תיק ברזילי נ מדינת ישראל (428/1986), מופיע רק מסמך אחד: נוסח אנגלי כביכול של פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986, שהוא מסמך מפוברק וחסר כל תוקף.  אין מופיע במערכת תחת תיק זה כל מסמך בעברית.  ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון" התפרסם נוסח עברי כביכול, משובש, משופע בטעויות סופר, שהוא קרוב לוודאי תוצר עריכה של 3 מסמכים שונים לפחות מתיקים שונים.  ובנוסף - הנוסח האנגלי כביכול והנוסח העברי כביכול שונים בתוכנם. 
בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון ביחס למסמך הנייר המקורי, האותנטי בתיק הנייר של בית המשפט העליון.  התקנות אומרות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".  אולם ככל שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעבר היא אינדיקציה להתנהלותו בעתיד, ניתן לצפות להחלטות מקוריות ומשובבות נפש בעניין בקשת עיון זאת.  
* בתיק זדורוב מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בהחלטות האמתיות (האותנטיות) מתיק הנייר, שפורסמו, בתואנת "ערבוביה בתיק". 
* בתיקים של ניצולי שואה, בהם שלל מהם בית המשפט העליון פיצויים, מנע בית המשפט העליון את הגישה לעיון בפסקי הדין האמתיים (האותנטיים), שפורסמו, בתואנת "התיקים בוערו" - אך ללא התיעוד הנדרש בדין לביעור התיקים, ובשעה שארכיון המדינה אומר שתיקים לא בוערו כלל...  
המצב בתיק קו 300 במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מדגים שוב את ההערה שנכללה  בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2013, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".  
התעלומה סביב היעלמותו של פסק הדין המקורי, האותנטי, בתיק קו 300, ופרסום נסחים מפוברקים, גם מדגימים את ההערה שנכללה בדו"ח מועצת זכויות האדם על ישראל לשנת 2018, כסיכום של הדו"ח עב הכרס של עמותת Human Rights Alert NGO למועצה - "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-27-300-300.html

 

תל-אביב, 27 לספטמבר -- בקשת עיון הוגשה היום לבית המשפט העליון בתיק ברזילי נ מדינת ישראל (בג"ץ 428/1986), שהוא התיק המרכזי בפרשת קו 300.  מטרתה של בקשת העיון היא לגלות את פסק הדין מיום 06 לאוגוסט, 1986 (?), מסמך שחשיבותו היסטורית ופוליטית מידית כאחת, שנעלם כלא היה... 

להלן בקשת העיון, המדברת בעד עצמה.

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין  
ה)פקס: 077-3179186  
ה) דוא"ל: joseph.zernik
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בג"ץ 428/1986  ברזילי נ ממשלת ישראל ואח’ (בג"ץ קו 300)‬‬
ב) הצדדים בתיק:
העותרים:
1. עו"ד יצחק ברזילי
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועמ"ש
3-6 - פלונים
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה ו/או פסק דין בתיק דנן שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק דין בג"ץ משנת 2009 [5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש כל בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..." 
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס חוקי, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס חוקי - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות השופטים דיכוי ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." 
ב) פסק הדין משנת  1986 בתיק דנן הוא פסק דין בעל חשיבות היסטורית. פסק דין זה, ופרשת קו 300 בכללה, הסעירו את הרוחות אז, וממשיכים להסעיר את הרוחות גם היום, לאחר עשרות שנים. פרשת קו 300 נחשבים בעיני רבים ככשל בממדים היסטוריים של מערכת החוק והמשפט בישראל. אחרים רואים בפסק דין זה פתרון ראוי למשבר חסר תקדים  של שיטת המשטר ("משבר חוקתי" - באומה ללא חוקה). יש לציין שבתקופה הרלוונטית השב"כ פעל מחוץ לכל מסגרת חקוקה. חוק השב"כ הוחל רק בשנת 2002.
בשנת 2012 אז נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, שכיהנה בזמן הפרשה כמשנה לפרקליט המדינה, מצאה לנכון לפרסם "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"[1]
בשנת 2017 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשת אלאור אזריה.  [2]
בשנת 2019 הפרשה עלתה שוב לכותרות בקשר לפרשות ראש הממשלה נתניהו.  
בשנת 2019 גם פרסם משרד המשפטים מאמר מאת יצחק זמיר, שכהונתו כיועמ"ש הופסקה באמצע הפרשה, תחת הכותרת הדו-משמעית, "1984 – פרשת קו 300". [3]

תמונה 1. תמונת מסך ממערכת גישת הציבור לתיקי בית המשפט העליון (21 לספטמבר, 2019) מראה מסמך אחד בלבד בתיק 428/86 – תרגום לאנגלית של פסה"ד - בלתי מוסמך ובלתי מאושר.
___ 
ג) הנוסח האנגלי כביכול - למרות החשיבות ההיסטורית והעכשווית הרבה של פסק דין זה, חיפוש במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון מראה שתיק זה זכה לטיפול חריג: למרות שאין תיעוד סדיר של תיקים מתקופה זאת במערכת, תיק זה מופיע במערכת, אולם הוא כולל רק מסמך אחד, חסר תוקף ואמתות (אותנטיות) – נוסח אנגלי בן 142 עמודים של פסק הדין כביכול, בלתי מוסמך ובלתי מאושר. הנוסח האנגלי מתייחס ל-7 תיקי בג"ץ. על פי הנוסח האנגלי, תאריך פסק הדין הוא 06 לאוגוסט, 1986. יודגש, אין במערכת גישת הציבור כל מסמך בעברית בתיק דנן (תמונה 1).
ד) הנוסח העברי המקורי כביכול של פסה"ד בתיק דנן התפרסם בספר פסקי הדין של בית המשפט העליון, ‫כרך‬ מ', חלק שלישי, 1986, עמ' 249-367 (והועתק למאגר "נבו"). גם הנוסח העברי הנ"ל מתייחס לאותם 7 תיקי בג"ץ כמו התרגום האנגלי. הנוסח עברי הנ"ל נחזה לעתים משובש, ויש בו שפע טעויות סופר. בראשו של הנוסח העברי הנ"ל מופיעים שלושה תאריכים שונים: 30 ליוני, 1986, 20 ליולי, 1986, ו- 06 לאוגוסט, 1986. נוסח זה הוא ככל הנראה תוצר עריכה של שלושה או יותר כתבי בית דין שונים מתיקים שונים. כלומר, הנוסח העברי, שפורסם ב"פסקי הדין של בית המשפט העליון", אינו העתק מתאים למקור של כתב בית הדין שהוא המקור בתיק הנייר של פסק הדין בתיק דנן.
ה) הנוסח העברי כביכול והנוסח האנגלי כביכול אינם תואמים זה את זה בתוכנם.
ו) מתוך כל האמור לעיל ברור, שבקשה זאת היא לעיון במסמכים המקוריים, האמתיים (אותנטיים) בתיק הנייר שהם החלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין.  ביחס לכתב פסק הדין: ברור שהן התרגום האנגלי הנ"ל במערכת גישת הציבור, והן הנוסח העברי הנ"ל בספר פסקי הדין, אינם העתקים מתאימים למקור, שהוא כתב פסק הדין בתיק הנייר -- שהעיון בו מבוקש.
לפיכך,הן משום העניין האקדמי ההיסטורי בפסק דין חשוב זה, והן משום העניין העכשווי בפסק דין זה, יש עניין יוצא דופן, למטרות מחקר, לעיין במסמכים המקוריים האמתיים (אותנטיים) של ההחלטות ופסקי הדין, שאינם אסורים בפרסום, בתיק הנייר דנן.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה. 
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמנתי  לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
המבקש ימציא את הבקשה לפרקליטות המדינה, אך אינו יודע על פרטי באי כוח הצדדים האחרים ופרטי הקשר שלהם, אם הם עדיין רלוונטיים בכלל. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 27 לספטמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
קישורים
[1] יובל יועז, ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620
[2] שוקי שגב, על חנינה, שלטון החוק, צדק ורחמים
https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/azaria/13916
[3] יצחק זמיר, 1984 – פרשת קו 300

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984

2019-09-07 Widespread alterations/fabrications/fraud in Knesset election: Justice Hanan Melcer is demanded to clarify conduct of judges - Chairs of the Regional Committees

Widespread alterations/fabrications/fraud in Knesset election: Justice Hanan Melcer is demanded to clarify conduct of judges - Chairs of the Regional Committees
Investigative reports, which have been recently published, exposed widespread alterations/fabrications/fraud in the April 2019 Knesset election. However, a more important finding in review of the protocols has not been published by media: Out of 19 judges, who officiated as Regional Committee Chairs, only 4 judges indeed routinely signed on the face of the protocols which they reviewed and certified (in regions Acre, Dan, Center-Norty and Sharon-Netanyah).  I.e., about 75% of the prorocols of the 21st Knesset election show no signature and no stamp of review and certification by the judges - Chairs of the Regional Committees. There is no valid documentation that such protocols were indeed reviewed and certified by the judges. Such conduct by the judges creates vague and ambiguous records in the Knesset election process.  Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances we face in the 22nd Knesset election.  Notice and demand for immediate correction of such circumstances was sent this evening to Justice Hanan Melcer, Chair of the Central Election Committee. 
Read more: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-07-widespread.html

  

Figures. Key personnel who are responsible for failures in the Knesset election process: Justice Hanan Melcer - Chairman of the Central Election Committee, Attorney Orly Adas - CEO, and Mr Lazar Dudovitch - "Head of Operations & Computerization Division".
___

Tel-Aviv, Sept 07 - Notice, demand and pre-litigation warning has been sent this evening to Justice Hanan Melccer - Chair of the Central Election Committee.  The notice adds material information regarding the failures that have been recently published by media regarding protocol documents of the 21st Knesset election: The vast majority of the Polling Station Committee protocol documents (about 75%) show no signature and no stamp of the judges - Chairs of the Regional Committee - as documentation of review and certification.
 
Figures. Out of 19 judges, who officiated as Regional Committee Chairs, only 4 judges indeed routinely signed on the face of the protocols which they reviewed and certified (in regions Acre, Dan, Center-Norty and Sharon-Netanyah).
___
Such conduct by the judges - officiating as Chairs of the Regional Committees generates vague and ambiguous election records in the Knesset election process. Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances Israel is facing in the 22nd Knesset election.
Chairman of the Central Election Committee Justice Hanan Melcer was demanded to clarify by Tuesday, Sept 10, that instructions or guidelines were issued to the judges to note and sign on the face of each protocol their decisions regarding the same protocol following its review, whether they decide to certify it, or whether they decide to avoid its certification.

It should be noted that such conduct by the judges - avoiding signing of the protocols -is similar in its essence to the conduct that was central to the Judge Varda Alshech "fabricated protocols" affair. In  the Judge Varda Alshech "fabricated protocols" affair Ombudsman of the Judiciary determined that a court hearing protocol, which is unsigned by the judge is merely an invalid "draft".

The widespread alterations/fabrications/fraud, which have been exposed in the investigative reports regarding protocols of the 21st Knesset, surprisingly match the findings on the voluminous Human Rights Alert NGO submission for the UN Human Rights Council Universal Periodic Review of Israel (2018).  The findings were summed in the final Council's report: "... validity and integrity of any legal and judicial records from Israel should be deemed dubious at best."

Following is the demand and pre-litigation notice sent to Justice Hanan Melcer this evening

September 07, 2018


Supreme Court Justice Hanan Melcer
In his capacity as Chairman of the Central Election Committee
By fax: 02-5669855; 02-6759648; 02-675964
By email: ; ;  

RE: Failures in general election procedures – duties and responsibilities of Clerk of the Polling Station Committees and Chairpersons of the Regional Committees - notice and demand for immediate correction prior to election of the 22nd Knesset, and pre-litigation notice

Your by the end of the working day on September 10, 2019 is requested. Time is of the essence! 

Dear Chairman of the Central Election Committee Hanan Melcer:
Recently published investigative journalistic reports regarding widespread failures in the 21st Knesset election process exposed inter alia for the first time a long term systemic failure, involving appearance of party representatives as officers of the Polling Station Committees with no authorization, in violation of the law, i.e. - with no authority at all.  The suspected serious criminality of such conduct is obvious.
Such systemic failure continued in the drafting of perverted protocols by Clerks of the Polling Station Committees. In such perverted protocols, Clerks registered such persons, lacking any authority, as officers, moreover - had such persons sign the protocols with no authority and no validity at all.
According to such investigative reports, such systemic failure continued with  review and certification of such patently perverted protocols by signatures of judges – Chairpersons of the Regional Election Committees.
Additional widespread failure, even more serious, which was discovered in review of protocols of the 21st Knesset election , was not published by media:
Out of 19 judges, who officiated as Chairpersons of the Regional Election Committees, only 4 judges consistently signed on the face of the protocols, which they examined and certified (in the regions: Acre, Dan, Center-North, and Sharon-Netanyah). I.e., in the about 75% of the protocols of the 21st Knesset election lack any signatures or stamps of the judges – Chairpersons of the Regional Election Committees. There is no valid record that such protocols were indeed reviewed and certified by Chairpersons of the Regional Election Committees.
Such conduct by judges who officiate as Chairpersons of the Regional Committees  renders the Knesset election process vague and ambiguous. Such conduct is inconceivable, particularly under the circumstances of the 22nd Knesset election.
Therefore, we demand your response by 17:00 on September 10, 2019, regarding clear procedures and guidelines of the Central Election Committee for the 22nd Knesset election:
a) Ascertaining access by Clerks of the Polling Station Committees and judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to updated lists of the lawfully authorized officers of the Polling Station Committees;
b) Instructing Clerks of the Polling Station Committees and judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to verify that those, who appeared and signed the protocols as officers of the Polling Station Committees, were indeed the ones, who were lawfully authorized, and in case they are not – to note it on the face of the protocols;
c) Instructing judges who serve as Chairpersons of the Regional Election Committees to register and sign on the face of each protocol their decisions pertaining to that protocol following its review, either when they decided to certify that protocol, or when they decided to avoid certifying that protocol.
In case no due response on the matter is received by the end of the working day on September 10, 2019, we would be forced to undertake any legal actions, which are available to us under the circumstances.
Truly,
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert NGO
Tel-Aviv
CC: Wide distribution

2019-09-07 כשלים/שיבושים/זיופים בהליך הבחירות לכנסת: השופט חנן מלצר נדרש להבהיר מיד את התנהלות השופטים - יושבי ראש הוועדות האזוריות

שיבושים/פברוקים/זיופים נרחבים בהליך הבחירות לכנסת:  השופט חנן מלצר נדרש להבהיר מיד את התנהלות השופטים - יושבי ראש הוועדות  האזוריות

תחקירי התקשורת שהתפרסמו לאחרונה חשפו שיבושים/פברוקים/זיופים נרחבים בפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21 באפריל 2019.  אולם ממצא חשוב עוד יותר מבדיקת הפרוטוקולים לא פורסם ע"י התקשורת: מתוך 19 השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, רק 4 שופטים אכן חתמו בעקביות על פני הפרוטוקולים שבדקו ואישרו (באזורים עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה).  כלומר, על כ-75% מהפרוטוקולים בבחירות לכנסת ה-21 אין חתימות ואין חותמות בדיקה ואישור ע"י השופטים יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות. אין כל תיעוד תקף שפרוטוקולים אלה אכן נבדקו ואושרו ע”י יושבי ראש הוועדות האזוריות.  הודעה ודרישה לתיקון מידי של מצב זה נשלחה הערב לשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.  התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות העומדות לפנינו היום בבחירות לכנסת ה-22.

קראו בפוסט: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/09/2019-09-07.html

  

תמונות. האחראים המרכזיים לכשלים בבחירות לכנסת: השופט חנן מלצר- יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס - המנכ"לית, מר לזר דודוביץ' - "ראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול ".
___
תל-אביב, 07 לספטמבר - הודעה, דרישה והתראה לפני נקיטת צעדים משפטיים נשלחה הערב לשופט חנן מלצר - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.  ההודעה מוסיפה מידע מהותי בנוגע לכשלים שהתפרסמו בתחקירי תקשורת אודות הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21: הרוב המכריע של הפרוטוקולים של ועדות הקלפי (כ-75%) אינם מראים כל חותמת וחתימת השופט - יו"ר ועדת הבחירות האזורית - כתיעוד בדיקה ואישור הפרוטוקול.

 

 

תמונות. השופטים שכיהנו כיושבי ראש הוועדות האזוריות חתמו באופן עקבי על אישור הפרוטוקולים רק ב-4 מתוך 19 אזורי הבחירות - עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה.
___
התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות, יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות הבחירות לכנסת ה-22.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר נדרש להבהיר עד יום שלישי, 10 לספטמבר, שאכן ניתנו הנחיות או נהלים המורים לשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לרשום ולחתום על פני כל פרוטוקול את החלטתם בעניין אותו פרוטוקול לאחר בדיקתו, בין אם החליטו לאשר את הפרוטוקול ובין אם החליטו להימנע מאישורו.

יש לציין שהתנהלות זאת של השופטים - הימנעות מחתימה על פרוטוקולים - דומה במהותה להתנהלות שעמדה בבסיס פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג, שפרוטוקול דיון בית המשפט שאינו חתום ע"י השופט הוא "טיוטה" בלבד - חסרת תוקף.
השיבושים/פברוקים/זיופים שהתגלו בתחקירים אודות הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21 תואמים באופן מפתיע את הממצאים שתועדו בדו"ח עב כרס של עמותת Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018. הדו"ח עסק כולו בשיבושים/פברוקים/זיופים של מסמכים חוקיים ומשפטיים ברשויות החוק והמשפט בישראל.  ממצאים אלה סוכמו בדו"ח הסופי של המועצה כך: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

להלן מכתב ההודעה והדרישה שנשלח לשופט חנן מלצר הערב

07 לספטמבר, 2019

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר
בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית
בפקס: 02-5669855; 02-6759648; 02-675964
בדוא"ל: vadatb@; hofeshmeida; eladn@

הנידון:  כשלים בהליכי הבחירות – חובות ואחריות מזכירי ועדות הקלפי ויושבי ראש הוועדות האזוריות - הודעה ודרישה לתיקון מידי לפני הבחירות לכנסת ה-22, והתראה לפני נקיטת צעדים משפטיים 

הרינו מבקשים את תשובתכם עד השעה 17:00 ביום 10 לספטמבר, 2019.  הזמן הוא מעיקרו של העניין!

לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר,
תחקירים עיתונאיים שהתפרסמו לאחרונה אודות הכשלים הנרחבים בהליך הבחירות לכנסת ה-21 חשפו בין היתר שיבוש שיטתי מתמשך בהופעת נציגי מפלגות כבעלי תפקידים בוועדות הקלפי ללא אישור ובניגוד לחוק, כלומר – ללא כל סמכות.  החשד לעבירות פליליות חמורות בהתנהלות זאת מובן מאליו.
כשל מערכתי זה המשיך בעריכת פרוטוקולים משובשים וחתימתם על ידי מזכירי וועדות הקלפי. בפרוטוקולים משובשים אלה המזכירים רשמו אנשים חסרי סמכות כבעלי תפקידים ואף החתימו אנשים אלה על הפרוטוקולים ללא כל סמכות וללא כל תוקף.
על פי התחקירים העיתונאיים, כשל מערכתי זה המשיך בבדיקה ואישור של הפרוטוקולים המשובשים בעליל בחתימת השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות.
כשל נרחב נוסף, חמור עוד יותר, שהתגלה בבדיקת הפרוטוקולים של הבחירות לכנסת ה-21, לא דווח בתקשורת:
מתוך 19 השופטים שכיהנו כיושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, רק 4 שופטים אכן חתמו בעקביות על פני הפרוטוקולים שבדקו ואישרו (באזורים עכו, דן, מרכז-צפון והשרון-נתניה).  כלומר, על כ-75% מהפרוטוקולים בבחירות לכנסת ה-21 אין חתימות ואין חותמות בדיקה ואישור ע"י השופטים יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות. אין כל תיעוד תקף שפרוטוקולים אלה אכן נבדקו ואושרו ע”י יושבי ראש הוועדות האזוריות.
התנהלות זאת של השופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות, יוצרת עמימות ודו-משמעות בהליך הבחירות לכנסת. התנהלות זאת אינה מתקבלת על הדעת, בפרט בנסיבות הבחירות לכנסת ה-22.
לפיכך, הרינו דורשים את תשובתכם עד השעה 17:00, ביום 10 לספטמבר, 2019, בעניין הנחיות ו/או נהלים ברורים של ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-22, המתקנים מצב זה:
א) מוודאים את גישתם ביום הבחירות של מזכירי ועדות הקלפי והשופטים המכהנים כיושבי ראש הוועדות האזוריות לרשימות מעודכנות של בעלי התפקידים בוועדות הקלפי המאושרים כדין;
ב) מורים למזכירי ועדות הקלפי ולשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לוודא שאלה שהופיעו כבעלי תפקידים בוועדות הקלפי וחתמו על הפרוטוקולים הם אכן אלה שהוסמכו כדין, ולציין בכתב על פני הפרוטוקול אם אינם כך;
ג) מורים לשופטים יושבי ראש הוועדות האזוריות לרשום ולחתום על פני כל פרוטוקול את החלטתם בעניין אותו פרוטוקול לאחר בדיקתו, בין אם החליטו לאשר את הפרוטוקול ובין אם החליטו להימנע מאישורו.
באם לא תתקבל תשובה ראויה והולמת לגופם של העניינים לעיל עד סוף יום העבודה 10 לספטמבר, 2019, ניאלץ לנקוט בכל הפעולות החוקיות העומדות לנו בנסיבות אלה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
תל-אביב
העתקים: תפוצה רחבה