קיצור תולדות "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" על כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון (2018-2002)

קיצור תולדות "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" על כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון (2018-2002) 

הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" הופיעה כמאפיין קבוע של כל הכתבים השיפוטיים של בית המשפט העליון לאחר יום 7.3.2002 - פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. היא החליפה את האימות "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן מזכיר ראשי <קוד>". הערת השוליים הוסרה בעקבות החלטה והודעה מיום 6.6.2018, בה נעתרה הנשיאה אסתר חיות לפנייתו של יוסף צרניק PhD, LLB, ערנות לזכויות האדם אל"מ, כמתועד במכתב מלשכתה של הנשיאה שהעתקו להלן.

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/09/2018-2002.html

.

תמונות | הנשיא אהרן ברק והרשם, אח"כ מנהל בתי המשפט, בעז אוקון ניהלו החל בשנת 2002 מהפכה של ממש בניהול כתבי בית דין בישראל. המהפכה הסתיימה שנים לאחר ששניהם פרשו מתפקידיהם, בשנת 2024, עם הנהגת נט המשפט בבית המשפט העליון.

1. ראשית הערת האימות בתקופת המנדט הבריטי

מערכת בתי המשפט המוכרת לנו היום הוקמה בבסיסה עלי ידי המנדט הבריטי בשנת 1922. בתקופת המנדט הבריטי הייתה הכנת העתקים מאושרים (מאומתים) של החלטות ופסקי דין עניין מורכב. ההעתקים נוצרו בדרך כלל במכונת כתיבה, על ידי הקלדה מחדש של תוכן ההחלטה או פסק הדין. לפני ביצוע האישור המזכירותי בחתימת יד ("חתימה רטובה"), נדרשה בדיקה ההעתק מול המקור על ידי פקיד מוסמך, והכנת ההעתק ואישורו גם היו חייבים ברישום בפנקס מיוחד. ההוראות באשר לאופן הכנת ההעתקים נקבעו בתקנות 19-16 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936.

2. הערת האימות אונליין

בהמשך, הפכה העתקת מסמכים בעזרת מכונת צילום לנגישה במחיר סביר. ומאוחר יותר גם הפך הפרסום אונליין של החלטות ופסקי דין למקור מרכזי של העתקי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון. המסמכים שפורסמו במערכת לגישת הציבור אונליין לא נחשבו ל"מקור". המקור היה ונותר כתב בית דין שנשמר בתיק הנייר ועליו חתימות ידיהם ("חתימות רטובות") של השופטים. 

לפיכך, הותקן אישור (אימות) מזכירותי על העתקי המסמכים שפורסמו על ידי בית המשפט העליון אונליין. האימות הופיע בהערת שוליים:

 "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי <שם קובץ>". 

הערת שוליים זו שימשה כהעדה על אמיתות ההעתק, חלק בלתי נפרד מתפקידו הנוטריוני של המזכיר הראשי ("פרוטונוטריון של בית המשפט", כלומר, נוטריון ראשי של בית המשפט). 

בו בזמן, הערת השוליים גם העידה על קיום מזכיר ראשי בבית המשפט ועל מהות תפקידו של המזכיר הראשי של בית המשפט לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936:

"4. הפקידים האחראים לשמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום, איש איש במשרדו שלו...".

המשמעות היום יומית של הוראות אלה היה שהשופטים לא היו מורשים ולא היה ביכולתם לרשום את החלטותיהם בתיקים בעצמם. כשם שבעלי דין נדרשו למסור את הגשותיהם לטיפול ורישום על ידי המזכירות, כך גם ההחלטות השיפוטיות.

כך שלט המזכיר הראשי על תוכנו של מאגר המידע שהוא החלטות בית המשפט העליון. ומכיוון שהחזיק בשליטה במאגר גם היה באפשרותו לספק את האימות כדין. 

מובן מאליו שבהסדר כזה, אסור היה לשופטים לשנות דבר בהחלטותיהם לאחר שנרשמו בתיקים, אלא על פי הדרך הניתנת להם בדין. גם לא היה באפשרותם לעשות כן ללא הסכמת המזכירות.

3. סופה של הערת האימות בשנת 2002 במהלך כהונתו של הנשיא אהרן ברק

.

תמונות | אהרן ברק ושמריהו כהן

ביום 7.3.2002 נפטר המזכיר הראשי שמריהו כהן מדום לב פתאומי במהלך אירוע פרידה לעובד מזכירות בבית המשפט העליון, כפי שדווח בתקשורת. 

מיד לאחר מכן הוסר האימות בהערת השוליים והוחלף בהערת שוליים שיש לראותה כתניית פטור: 

"העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". 

תמונות | הערת השוליים לפני פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן (שמאל) ולאחריה (ימין). 

יש לציין כי השינוי בהערת האימות לא היה כורח המציאות לאחר פטירתו של המזכיר הראשי. שכן, רשם בית המשפט העליון היה מוסמך למלא את מקומו של המזכיר הראשי. קיימות דוגמאות לביצוע האימות על ידי רשם בית המשפט העליון.

יתר על כן, גם לאחר שמונתה מזכירה ראשית חדשה, הגב' שרה ליפשיץ, לא חודשה הערת האימות כפי שהופיעה לפני פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן.

מצב זה שיקף את העובדה כי המזכירה הראשית החדשה שוב לא החזיקה בסמכויותיו של המזכיר הראשי כמי שהיא אחראית על השמירה המעולה של הכתבים והפנקסים. כלומר, המזכירה הראשית שרה ליפשיץ לא שלטה במאגר המידע של החלטות בית המשפט העליון. השופטים נטלו לעצמם את הסמכות לרשום החלטות בתיקי בית המשפט. במצב זה איבדה המזכירה הראשית גם את הסמכות והיכולת למנוע, הלכה למעשה, שינויים ותיקונים בהחלטות, גם אם לא נעשו על פי הדרך המותרת בדין. ואכן, הופיעו מסמכי החלטות שסולפו לאחר רישומם המקורי. ביניהם עמוס ברנס - בקשה למשפט חוזר, וערעור ניצולי שואה מבולגריה - יהודית פרנקו סידיס ואחרים.

תמונה | רע"א 1582/02 פרנקו סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים: דוגמה של כתב החלטה מסולף במערכת המידע של בית המשפט העליון. ההחלטה המקורית ניתנה בסביבות שנת 2002, כשבעז אוקון כיהן כרשם ושמריהו כהן כיהן כמזכיר ראשי. המסמך סולף ככל הנראה בשנת 2007. כך נוצר השעטנז, בו הרשם נתן החלטה 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן אישר כביכול החלטה בנוסח שאינו אישור כלל, 5 שנים לאחר מותו.

4. הסרת תניית הפטור בשנת 2018 במהלך כהונתה של הנשיאה אסתר חיות 

סמוך לאחר היבחרה של השופטת אסתר חיות לנשיאה (26 באוקטובר 2017), פנה אליה יוסף צרניק PhD, LLB במספר פניות, בכל אחת מהן ביקש כי תטפל בעניין נפרד שלדעתו ערער את האמון בישרתם ותקינותם של הכתבים בבית המשפט העליון. היו ביניהן פניות שעסקו בבעיות כלליות, כגון תניית הפטור, או אופן ניהול הפרוטוקולים. פניות אחרות עסקו בבעיות בכתבים בתיקים ספציפיים, לדוגמה - מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל - בקשה למשפט חוזר. תיק זה הוא תיק בעל חשיבות היסטורית, לא רק באשר לעמוס ברנס האיש, אלא גם באשר להכרה המפורשת בזכות להליך ראוי כתולדה של "המהפכה החוקתית". לא למותר לציין שבגדר ההליכים בתיק עמוס ברנס השופטת דליה דורנר מכירה בזכות להליך ראוי אך ורק בהליכים פליליים, כזכות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. דוגמה אחרת - 

המכתב שלהלן מיום 6.6.2018 הוא תשובה מלשכתה של הנשיאה חיות על שלוש פניות במקובץ (שתיים מהן מאותו יום - 22.2.2018). 

מכתב זה מתעד את ההחלטה להסיר את תניית הפטור מהכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון מיוני 2018 ואילך, ומוסר הבעת תודה ליוסף צרניק "על הסבת תשומת הלב לסוגיה זו". 

תמונות |  מכתב מיום 6.6.2018 מלשכתה של הנשיאה אסתר חיות לד"ר יוסף צרניק, המודיע לו כי הנשיאה נעתרה לבקשתו להסיר את תניית הפטור "נבקש להודות לך על הסבת תשומת הלב לסוגיה זו". המכתב מתייחס למספר עניינים שהעלה ד"ר יוסף צרניק בפני הנשיאה. ההשחרות הן בעניין הפרוטוקולים, ונועדו למנוע את הסחת דעתו של הקורא.