החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים")
כשפרשת הפברוקים של השופטת ורדה אלשיך התפוצצה בשנת 2011 (כשנה לאחר הכנסת מערכת נט המשפט לשימוש בבתי המשפט), היא נחשבה לפרשת השחיתות השיפוטית החמורה ביותר בתולדות המדינה. בינתיים הייתה פרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, ופרשת אלשיך כמעט נשכחה.
אחד ההיבטים החשובים של הפרשה הוא הפירוט הטכני ביחס למערכת נט המשפט, המובא בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת ורדה אלשיך. אסור לקחת כל מילה כאמת, כיוון שמקור מרכזי של הנציב היה עו"ד ברק לייזר - היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ובכל זאת, ההחלטה היא קריאת חובה לכל עורך דין שמופיע בבתי המשפט בישראל. המצב בו עורכי דין אינם מבינים גם היום איך המערכת פועלת (כי הנהלת בתי המשפט והשופטים מסתירים את הפרטים), הוא ליקוי מרכזי בכשירות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בישראל.
בהחלטתו הנציב מתאר בבהירות את הכשל ו/או מעשה המרמה המרכזי בנט המשפט. הנציב קובע שבעל דין, עורך דין שהוא בא כוחו, והציבור אינם יכולים להבחין בנט המשפט בין כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה לבין "טיוטות" - מסמכים חסרי כל תוקף.
הסיבה למצב זה היא שבנט המשפט יישמו חתימות אלקטרוניות נסתרות. לכן, אין דרך למי שאינם שופטים לדעת אם החלטה או פסק דין הם כתבי בית דין חתומים - תקפים, או טיוטות בלתי חתומות - מסמכים חסרי כל תוקף.
המצב שנוצר תואם את הגדרת "מרמת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud].
אם ניתן היה לטעון בשנת 2011 כי יישום החתימות האלקטרוניות הסמויות נבע מטעות, אין הדבר כך היום. ב-13 השנים מאז החלטת הנציב בעניין ורדה אלשיך לא תוקן הכשל המרכזי בנט המשפט - יישום חתימות אלקטרוניות נסתרות. זאת, גם לאחר שנחשפו פרשות שונות דומות במהלך השנים.
בעולם מתוקן, מעשיה של כב' השו' ורדה אלשיך נחשבים לעבריינות חמורה. כמו כן - בעולם מתוקן, מעשים אלה אינם חוסים תחת החסינות שיפוטית. מעשים אלה נחשבים ל"התנהגות חוץ-שיפוטית", ולכן אינם חוסים תחת החסינות. ואכן, כל פרשנות שתמצא שעבריינות היא חלק מהתנהלות שיפוטית היא מופרעת בעליל.
אולם במדינת ישראל המציאות היא אחרת. בכל תולדות המדינה לא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות על כס המשפט. מועמדים מתאימים יש בשפע. המסקנה המתבקשת היא שבישראל השופטים המציאו לעצמם אי-ענישה [impunity] בגין עבריינות.
אין הדברים אמורים ב"חסינות". חסינות היא מכשיר חוקי. מדובר ב"אי-ענישה", שהיא תופעה קרימינולוגית, תופעה קרימינולוגית טיפוסית לשחיתות שלטונית.
כב' השו' ורדה אלשיך היא אחת המועמדים הבולטים/המועמדות הבולטות להעמדה לדין בגין שחיתות על כס המשפט. אבל בסוף הפרשה, השו' ורדה אלשיך לא חויבה אפילו להתנצל. והיא המשיכה לפברק כטוב בעיניה, ונתפסה שוב ושוב...
להלן ההחלטה עם נספחיה. לקריאה נוחה, הקלק על התמונה והיא תיפתח בלשונית חדשה.
No comments:
Post a Comment