מה מוסתר בתיק עמוס סילבר - תגובה להחלטת השופטת ליאורה ברודי
עמוס סילבר, הנאשם הראשי בפרשת טלגראס, מוחזק כבר שלוש שנים במעצר שערורייתי.
תיק עמוס סילבר גם כולל עניינים משפטיים בעלי חשיבות מרובה, בעיקר בדיני ראיות. הן ביחס לקבילות ראיות מחקירה שהתנהלה במהלך מעצר בפועל באוקראינה, בניגוד לחוק הישראלי ובניגוד לחוק האוקראיני, עבור דרך מניעת היוועצות בעורך דין למרות בקשות חוזרות של החשוד (הלכת יששכרוב), וכלה בשאלות בנושא אותנטיקציה של ראיות אלקטרוניות, חדירה לענן, למכשירים ולתקשורת.
על התיקים הופעל "חיסיון מנהלי" ללא בסיס בדין, ועצם קיומם מועלם מעין הציבור. התקשורת נמנעת מלדווח.
על פי דו"ח מבקר המדינה - 30% מהתיקים בנט-המשפט מועלמים מעין הציבור, כולל עצם קיומם. יש לראות במצב הקיים בנט-המשפט הפרה בוטה של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.
זכות העיון הוכרזה ע"י בית המשפט העליון זכות "חוקתית, על חוקית", אבל בתי המשפט מפרים את הזכות באופן קבוע.
החלטת השופטת ליאורה ברודי מיום 11.04.2022 נחזית כצעד ראשון מבורך לקראת חשיפת התיק לציבור.
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/04/2022-04-13.html
החלטת השופטת ברודי ותגובת ב"כ עמוס סילבר: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/04/2022-04-11.html
תשובת הפרקליטות: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/04/2022-04-10.html
דיונים בבית המשפט: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/04/2022-05-08.html
בקשת עיון: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/03/2022-03-28.html
בבית המשפט המחוזי מרכז תפ"ח 42209-04-19
מבקשת העיון: ערנות לזכויות האדם אל"מ
ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד ומנהל המחקר בעמותה
פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org
בעניין שבין: מדינת ישראל
ע"י מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה
פקס: 02-6468009; דוא"ל: cyber-unit@justice.gov.il
המאשימה
- נ ג ד -
עמוס סילבר (עציר) ואח’ [1]
ע"י עו"ד איתי בר עוז ואח’
פקס: 03-6096112; דוא"ל: baroz.itay@gmail.com
הנאשם
תגובה מטעם מבקשת העיון להחלטה מיום 11.04.2022
מבקשת העיון, ערנות לזכויות האדם אל"מ, מגישה בזאת את תגובתה להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 11.04.2022, שהורתה לב"כ מבקשת "להגדיר בצורה ספציפית במה הוא מבקש לעיין וכן יפרט את נימוקיו". תגובת המבקשת מפרטת ומנמקת: א) את כתבים בהם מבוקש העיון, ו-ב) את השגתה על העלמת עצם קיומו של התיק במערכת נט-המשפט לגישת הציבור ואת בקשתה לחשיפתו של התיק במערכת נט-המשפט לגישת הציבור לעיני כל אדם, בכפוף למגבלות הדין.
א) המסמכים בהם מבוקש העיון ע"י המבקשת עצמה, וההנמקה לבקשה
המבקשת מבקשת לעיין בכל ההחלטות שניתנו בתיק דנן, שאינן אסורות בפרסום על פי דין – בין אם ניתנו כ"החלטות מובנות" ובין אם ניתנו כ"החלטות בפתקית".
תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת כי "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין”.
לפיכך, החלטות בית המשפט הנכבד אמורות להיות פתוחות לעיון הציבור אף ללא בקשת עיון.
המבקשת מבקשת לעיין בכל הפרוטוקולים שנרשמו בתיק דנן.
העיון בפרוטוקולים מתבקש מתוך כוונה לסקר את ההליכים בתיק זה בתקשורת. מייצג המבקשת מסקר בתקשורת בחו"ל עניינים הנוגעים למערכת החוק והמשפט בישראל כבר יותר מעשור.
התיק דנן הוא תיק “שיש בו עניין ציבורי רב, הן בנוגע לסוגיית הקנאביס והן בסוגיית שיטות החקירה שננקטו”, כאמור בתגובתו של בא כוחו של הנאשם 1, עו”ד איתי בר עוז, מיום 11.04.2022, אליה הצטרפו באי כוחם של הנאשמים 2, 3, 4, 5. יש להוסיף כי מדובר בסוגיות חוקתיות כגון פעולות אקסטרה-טריטוריאליות של רשויות האכיפה, זכות החשוד להיוועצות בעורך דין, יישום הלכת יששכרוב [פסק דינה של הנשיא דורית ביניש בע"פ 5121/98 רפאל יששכרוב נגד התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461], האזנות סתר ופעולות חקירה במרחב הסייבר.
המאשימה לא העלתה כל נימוק משפטי של ממש למניעת העיון.
ב) בקשה לחשיפתו של התיק במערכת נט-המשפט לגישת הציבור לעיני כל אדם
בקשת העיון המקורית נועדה להשיג על העלמת התיק כולו במערכת נט-המשפט לגישת הציבור, כולל עצם קיומו. לטענת המבקשת יש להציג את התיק לעיון הציבור בכפוף להוראות הדין, כלומר להציג לעיון הציבור את מספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, את יומן הדיונים, ואת כל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
תקנה 2(א) לתקנות קובעת כי "כל אדם רשאי לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט”. יתר על כן, "רשימת כל התיקים" [Index of All Cases] נחשבת ל"ספר יסוד" [Book of Court] של כל בית משפט כשיר שבכתובים [competent court of record].
תקנה 2(ב) קובעת את זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. בעניין זה קבע פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף, כי על בית המשפט המחוזי ירושלים להתיר את העיון בהחלטות בפתקית בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ נתניהו ואח’ [רע"א 4022/20 צרניק נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.08.2020)], שהוסתרו מעין הציבור. בהמשך גם נערכו שינויים במערכת נט-המשפט לגישת הציבור, המאפשרים את הצגת ההחלטות בפתקית לציבור ללא חשיפת תוכן הבקשות עליהן ניתנו.
מערכת נט-המשפט גם מספקת לשופטים תפריט המאפשר להם להפעיל חיסיון באופן פרטני על כתבי החלטות, פרוטוקולים, בקשות, וכו’, האסורים בפרסום על פי דין. לכן אין צורך בהעלמת התיק כולו מעין הציבור כשאיסור הפרסום הוא נקודתי וממוקד.
הסתרת עצם קיום התיק על פי "נוהלי מזכירות" נסתרים היא בלתי מידתית ובלתי סבירה. על פי דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אך לאחרונה, “מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בשנים 2019-2017 הב"ה [הנהלת בתי המשפט - י”צ] לא פרסמה כ-900,000 מהתיקים (כשליש) באתר, בשל החלה גורפת של מניעת פרסום, לרבות על עצם קיומם" [מבקר המדינה, הנהלת בתי המשפט: ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט-המשפט (2022)].
ג) זכות העיון - “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי… תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה"
בפסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ’ שר המשפטים (פורסם בנבו, 08.10.2009)] נקבע, כי זכות העיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, שהוא "עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית… נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה...”.
סיכום
המסמכים בהם מתבקש העיון ע"י מבקשת העיון הם כל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, וכל הפרוטוקולים.
בית המשפט הנכבד מתבקש לבטל את העלמתו של התיק ממערכת נט-המשפט לגישת הציבור, כך שמספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, יומן הדיונים וכל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין יהיו גלויים לעיני כל אדם.
תאריך: 13 באפריל, 2022
ד"ר יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר)
1שמות הנאשמים האחרים ובאי כוחם אינם ידועים למבקשת, שכן התיק כולו מועלם מעין הציבור במערכת נט-המשפט לגישת הציבור.
