2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - נשיאת העליון חיות, מנהל בתי המשפט מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים זורמים, אך לא שרי המשפטים שקד ואוחנה

 Joseph Zernik

2 hrs · 

2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - נשיאת העליון חיות, מנהל בתי המשפט מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים זורמים, אך לא שרי המשפטים שקד ואוחנה

תחת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין החל הנוהג המפוקפק, בו אנשים חסרי סמכות חותמים על מסמכי "החלטה" כביכול בשם הנציב. תוכנם של מסמכי "החלטה" כביכול אלה לעתים קרובות תלוש, חסר שחר ונחזה כמעשה שבלונה - 'העתק והדבק'. מסמכים אלה פותחים כולם בהכרזה - "הנציב הסמיכני... " אולם בקשת חופש המידע למשרד המשפטים הראתה שאין כל מסמכי "הסמיכני" תואמים במשרד המשפטים... שר המשפטים אמיר אוחנה, וכמוהו גם קודמתו איילת שקד לא היו מודעים כנראה להיקף הפברוקים במשרד הנציבות, שהוא יחידה במשרד המשפטים. הודעה בעניין נשלחה אמש לשר אוחנה, והוא התבקש לפעול בדחיפות להפסקת הפברוקים בנציבות. אוחנה גם התבקש להעביר את העניין לחקירה פלילית בחשד למרמה והפרת אמונים... בדיקה נוספת מראה את התפתחות הפברוקים: בשנים 2016-7, כתבי ה"החלטה" המפוברקים נשלחו למתלונן בלבד ("אישי-סודי"), אך לא הועתקו לאחרים (נשיאת העליון, מנהל בתי המשפט, נשיא בית המשפט התואם, השופט הנילון) בניגוד להוראות חוק המפורשות. פניות חוזרות לנציב ריבלין בשנת 2017 העלו כבר אז עניינים אלה, וביקשו את תיקון הפברוקים. היום, החלטות החתומות ע"י הנציב עצמו מועתקות לבעלי התפקידים, כנדרש בחוק. לעומת זאת, מסמכי ה"החלטה" המפוברקים, החתומים ע"י אחרים, חסרי סמכות, מועתקים לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, למנהל בתי המשפט יגאל מרזל, לשופט הנילון, ולנשיא בית המשפט המתאים - כגון איתן אורנשטיין, עינת רון, צחי עוזיאל. עד עתה לא נמצאו כתבי "החלטה" מפוברקים שהועתקו לשרי המשפטים איילת שקד או אמיר אוחנה. המסקנה המתבקשת: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים - כגון איתן אורנשטיין, עינת רון, צחי עוזיאל - זורמים! שותפים בצוותא חדא לפברוקים, או למצער לא מקיימים לכאורה חובת דיווח (עבירה שדינה שנתיים מאסר). המידע המשלים נשלח גם הוא לשר המשפטים אמיר אוחנה היום, עם בקשה לפעולה דחופה בנושא. בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט בגין עבירות שחיתות (שוחד, מרמה, הפרת אמונים) בתפקידו. רק שופט אחד הואשם (אך זוכה) - בשנות ה-60 של המאה שעברה. מועמדים מתאימים לחקירה ראויה והעמדה לדין יש בשפע... הנסיבות הקיימות מערערות מיסודו את אמון הציבור במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים וברשויות החוק והמשפט בישראל. בשולי הדברים אי אפשר שלא להעיר על החוצפה שבהתנהלות משרד הנציבות במהלך השנים האחרונות, בתשובותיהם של אנשי משרד הנציבות על פניות אודות הפברוקים.

הפוסט השלם עם תמונות המסמכים - בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-15_15.html

  

תמונה.  שר המשפטים אמיר אוחנה, אינו שותף כנראה לפברוקים, וכנראה אינו מודע להם. אוחנה התבקש לפעול בדחיפות להפסקת הפברוקים ולהפניית העניין לחקירה פלילית בחשד למרמה והפרת אמונים.

  

תמונות. נציבי תלונות הציבור על השופטים, שופטי בית המשפט העליון אליעזר ריבלין ואורי שוהם, אחראים ישירות לפברוקים. על פי "ממונה בכיר" אברהם וולף במשרדם, וכן על פי תשובת חופש המידע של משרד המשפטים שניהם יודעים על הפברוקים והיו שותפים להם. יש לראותם כחשודים במרמה והפרת אמונים.

  

תמונות. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל  -- קיבלו ומקבלים העתקים של כתבי "ההחלטה" המפוברקים. לפיכך יש לראותם לכאורה כחשודים בצוותא חדא למעשי מרמה והפרת אמונים, ו/או למצער כמי שלא קיימו חובת דיווח (עבירה שדינה שנתיים מאסר). 

  

תמונות. נשיאת בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין, נשיאת בית המשפט השלום ראשון עינת רון, נשיא בית המשפט השלום ת"א צחי עוזיאל, וכנראה גם שאר נשיאי בתי המשפט -- קיבלו ומקבלים העתקים של כתבי "ההחלטה" המפוברקים. לפיכך יש לראותם לכאורה כחשודים בצוותא חדא למעשי מרמה והפרת אמונים, ו/או למצער כמי שלא קיימו חובת דיווח (עבירה שדינה שנתיים מאסר). 

 

תל-אביב, 15 לפברואר - פנייה נשלחה אתמול לשר המשפטים אמיר אוחנה, המתעדת שיבושים שיטתיים של הליכי התלונות במשרד נציב תלונות הציבור על השופטים (שבמשרד המשפטים), ופברוק שיטתי של מסמכי "החלטה", הנחתמים ע"י אנשים חסרי סמכות במשרד המשפטים במקום להיחתם ע"י הנציב עצמו כדין.  תוכנם של מסמכי "החלטה" כביכול אלה לעתים קרובות תלוש, חסר שחר, ונחזה כמעשה שבלונה - 'העתק והדבק'.  לעתים, כתבי ה"החלטה" המפוברקים נחזים כסנדקאות להתנהלות בלתי ראויה של שופטים, ואולי אף עבירות על חוק העונשין.
שר המשפטים התבקש לערוך בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.  בנוסף, שר המשפטים התבקש,  ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות עובדי משרד המשפטים, שהם אנשי משרד הנציבות, שעסקו בצוותא חדא עם הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בפברוק הליכי התלונות במשרד הנציבות, להעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים. 
בדיקה נוספת מעלה חשד ברור שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים, כגון איתן אורנשטיין (מחוזי ת"א), עינת רון (שלום ראשון), צחי עוזיאל (שלום ת"א) קיבלו ומקבלים העתקים של כתבי ה"החלטה" המפוברקים. לפיכך, יש לראותם כחשודים לכאורה כשותפים בצוותא חדא למרמה, או לפחות כמי שאינם מקיימים חובת דיווח (עבירה שדינה שנתיים מאסר)...
המידע המשלים נשלח גם הוא לשר המשפטים אמיר אוחנה היום, עם בקשה לפעולה דחופה בנושא.

פוסטים קודמים בנושא: 
[1] 2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש לפתוח בחקירה פלילית
https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-15.html
 [2] 2020-01-17 גם נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין מצטיינים בפברוקים 
https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-17.html 
[3] 2020-01-01 נציבות תלונות הציבור על השופטים, אורי שוהם, פברקו "החלטה" על תלונה בעניין פברוק צווי איסור פרסום 
https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-01.html 
[4] 2016-12-31 מאהל ארלוזווב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר ועיריית ת"א? נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין גונב את ההצגה! 
https://inproperinla.blogspot.com/2016/12/2016-12-31.html 

להלן הפנייה לשר המשפטים אמיר אוחנה היום

15 לפברואר, 2020 

שר המשפטים אמיר אוחנה

בדוא"ל:  sar@justicel ,  mancal@justice,  amiro@KNESSETL 

הנידון: פברוקים שיטתיים של מסמכי "החלטה" בנציבות תלונות הציבור על השופטים - מידע נוסף

הריני מבקש את תשובתך בתוך 45 יום על פי חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד שר המשפטים אמיר אוחנה,

בפנייתי אליך אתמול, דיווחתי על פברוקים שיטתיים של מסמכים "החלטה" בנציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרד המשפטים. להלן מידע נוסף בנידון.

חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 אומר:

19. התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור(ד) החליט הנציב לפתוח בבירור התלונה, יודיע על כך לשופט הנילון, לנשיא, לשר, למנהל ולנשיא בית המשפט שבו מכהן אותו שופט.22. תוצאות הבירור(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו;(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, ורשאי הנציב לפרט להם את תמצית ממצאיו.

בדיקה נוספת של הנתונים מעלה שבתחילת ההתנהלות הנ"ל בנציבות, כתבי ה"החלטה" המפוברקים נשלחו למתלונן בלבד, אך לא לבעלי תפקידים, בניגוד להוראות המפורשות בחוק. כבר בשנת 2017 נשלחו פניות לנציב הקובלות על כך.

בעת האחרונה, נראה שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מנהל בתי המשפט יגאל מרזל ונשיאי בתי המשפט השונים, כגון איתן אורנשטיין (מחוזי ת"א), עינת רון (שלום ראשון), צחי עוזיאל (שלום ת"א) קיבלו ומקבלים העתקים של כתבי ה"החלטה" המפוברקים.

לעומת זאת, לא נמצאה עד היום דוגמה של מסמך "החלטה" מפוברק שהועתק לשרי המשפטים איילת שקד או אמיר אוחנה. (יחד עם זאת, דוגמה מתועדת היטב מראה שמנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור הייתה מעורבת בפברוק הליך תלונה בשנת 2016 - הגישה כביכול תלונה לנציבות בשמי, ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, וללא חתימתי. והנציבות פתחה הליך תלונה בניגוד לחוק, בעניין שעד היום אינו ידוע לי על בוריו.)

לכן, עולה חשש שיש לראות את השופטים שקיבלו העתקים של מסמכי "החלטה" מפוברקים כחשודים בשותפות בצוותא חדא למרמה הנטענת, או לפחות כמי שאינם מקיימים חובת דיווח (עבירה שדינה שנתיים מאסר)...

לפיכך, הריני מבקש שתנהל בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרדך, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.

בנוסף, ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות שופטים, כולל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מנהל בתי המשפט יגאל מרזל, נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין, נשיאת בית המשפט השלום ראשון עינת רון, נשיא בית המשפט השלום ת"א צחי עוזיאל ואחרים, שעל פי הנטען למצער לא קיימו חובת דיווח, הריני מבקש בזאת שתעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים.

הנסיבות הקיימות במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מערערות את אמון הציבור במשרד הנציבות וברשויות החוק והמשפט בישראל מיסודו.

כרונולוגיה של הפברוקים

להלן מספר דוגמאות בלבד מתוך אוסף נרחב של מסמכים.
א) החלטות – בחתימת נציב תלונות הציבור על השופטים
* לאורך כל תקופת המעקב, החלטות בחתימת הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם עצמם מועתקות כדין לשר/ת המשפטים,לנשיאת בית המשפט העליון, למנהל בתי המשפט, לנשיא בית המשפט המתאים, ולשופט נגדו הוגשה התלונה.

ב) כתבי "החלטה" מפוברקים - שאינם חתומים ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים

1. כתב "החלטה" מפוברק – בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" מאפריל 2017

* לא מועתק לאיש. נשלח אך ורק למתלונן.

2. כתב "החלטה" מפוברק – בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" ממרץ 2019

* מועתק לנשיאת העליון אסתר חיות, למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, לנשיאת בית המשפט השלום ראשון השופטת עינת רון.

* לא מועתק לשרת המשפטים איילת שקד.

3. כתב "החלטה" מפוברק – בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" מנובמבר 2019

* מועתק למנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, לנשיא בית המשפט השלום ת"א השופט צחי עוזיאל, ולשופט הנילון אביים ברקאי.

* לא מועתק לשר המשפטים אמיר אוחנה ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

‪Human Rights Alert NGO

העתקים:  תפוצה רחבה

2020-02-15 פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש להפנות לחקירה פלילית

  Joseph Zernik 

פברוקים, חשד למרמה והפרת אמונים בנציבות תלונות הציבור על השופטים - שר המשפטים אוחנה מתבקש להפנות לחקירה פלילית

תחת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין החל הנוהג המפוקפק, בו אנשים חסרי סמכות חותמים על  מסמכי "החלטה" כביכול בשם הנציב.  תוכנם של מסמכי "החלטה" אלה לעתים קרובות תלוש, חסר קשר לתוכן התלונה.  מסמכים אלה פותחים כולם בהכרזה - "הנציב הסמיכני... "  בקשת חופש המידע למשרד המשפטים ביקשה העתקים של מסמכי "הסמיכני" התואמים... תשובת משרד המשפטים מבהירה שאין בנמצא מסמכי הסמכה מעין אלה. יחד עם זאת, תשובת משרד המשפטים מנסה לטעון שהנציב מסמיך אנשים בע"פ לכתוב ולחתום על מסמכי "החלטה" בשמו.  יתרה מכך, בדיקה של מסמכי ה"החלטה" ממשרד הנציבות תחת כהונתם של אליעזר ריבלין ואורי שוהם מראה, שמסמכי "החלטה" החתומים ע"י הנציב עצמו מועתקים לשר המשפטים, כנדרש בחוק.  לעומת זאת, מסמכי ה"החלטה" המפוברקים, החתומים ע"י אחרים, חסרי סמכות, אינם מועתקים לשר המשפטים.  לכן עולה החשש הברור ששר המשפטים אמיר אוחנה, וכמוהו קודמיו, אינם מודעים להיקף הפברוקים המתנהלים במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרד המשפטים.

פנייה לשר המשפטים אוחנה מיידעת אותו על המצב ומבקשת שיפעל בדחיפות לתיקונו, כולל העברת העניין לחקירה פלילית בחשד למרמה והפרת אמונים ע"י עובדי משרד המשפטים שהם אנשי משרד הנציבות, בצוותא חדא עם הנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין.  למותר להזכיר שהנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין הם שופטי בית המשפט העליון בדימוס...

בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט על עבירות שחיתות (שוחד, מרמה, הפרת אמונים) בתפקידו. מועמדים מתאימים לחקירה ראויה והעמדה לדין יש בשפע...

הנסיבות הקיימות מערערות מיסודו את אמון הציבור במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים וברשויות החוק והמשפט בישראל.

בשולי הדברים אי אפשר שלא להעיר על החוצפה שבהתנהלות משרד הנציבות במהלך השנים האחרונות, בתשובותיהם של אנשי משרד הנציבות אודות הפברוקים, ועתה בתשובת חופש המידע של משרד המשפטים.  ועל כך כתב כבר ההיסטוריון הרומי טקיטוס: "לאחר שנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה!"

בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-15.html

   

 

תל-אביב, 15 לפברואר - פנייה נשלחה היום לשר המשפטים אמיר אוחנה, המתעדת שיבושים שיטתיים של הליכי התלונות במשרד נציב תלונות הציבור על השופטים (שבמשרד המשפטים), ופברוק שיטתי של מסמכי "החלטה", הנחתמים ע"י אנשים חסרי סמכות במשרד המשפטים במקום להיחתם ע"י הנציב עצמו כדין.

שר המשפטים התבקש לערוך בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.  בנוסף, שר המשפטים התבקש,  ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות עובדי משרד המשפטים, שהם אנשי משרד הנציבות, שעסקו בצוותא חדא עם הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בפברוק הליכי התלונות במשרד הנציבות, להעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים.

הנסיבות הקיימות במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מערערות את אמון הציבור במשרד הנציבות וברשויות החוק והמשפט בישראל מיסודו.

להלן הפנייה היום לשר המשפטים, ולאחריה תשובת חופש המידע של משרד המשפטים בנושא הפברוקים ובקשת חופש המידע עצמה.

פוסטים קודמים בנושא:

[1] 2020-01-17 גם נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין מצטיינים בפברוקים

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-17.html

[2] 2020-01-01 נציבות תלונות הציבור על השופטים, אורי שוהם, פברקו "החלטה" על תלונה בעניין פברוק צווי איסור פרסום

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-01.html

[3] 2016-12-31 מאהל ארלוזווב: הונאות ופברוקים של השופט אליהו בכר ועיריית ת"א? נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין גונב את ההצגה!

https://inproperinla.blogspot.com/2016/12/2016-12-31.html 

פנייה לשר המשפטים אמיר אוחנה היום

14 לפברואר, 2020 

שר המשפטים אמיר אוחנה

בדוא"ל:  sar@justicel ,  mancal@justice,  amiro@KNESSETL 

הנידון: פברוקים שיטתיים של מסמכי "החלטה" בנציבות תלונות הציבור על השופטים

הריני מבקש את תשובתך בתוך 45 יום על פי חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד שר המשפטים אמיר אוחנה,

החתום מטה פעיל במסגרת Human Rights Alert NGO בניטור רשויות החוק והמשפט בישראל.  עבודתי בתחום זה זכתה להכרה ודברי הערכה של מומחים בארץ ומחוצה לה.

דו"ח ה-NGO משנת 2018 על זכויות האדם בישראל התמקד בפברוקים, שהם מעשי רשויות החוק והמשפט.  הדו"ח נכלל בדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל עם ההערה הבאה:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

למיטב ידיעתי בכל שנות המדינה הואשם רק שופט אחד בגין עבירות שחיתות (כגון שוחד, מרמה, הפרת אמונים) בתפקידו – בשנות ה-60 של המאה שעברה. אולם נראה, שמן הראוי היה לחקור כראוי ולהעמיד לדין שופטים רבים בגין עבירות מסוג זה.  

בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות בתפקידו, מהסוג הנ”ל.  

היועצים המשפטיים לממשלה מסרבים בשיטתיות, כבר שנים רבות, לאשר חקירות משטרה של שופטים מכהנים בחשדות לעבירות שחיתות כנ”ל, ללא הבדל מה חוזק הראיות לכאורה.

לפיכך, משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים נותר כעלה תאנה לתלונות הציבור בעניין התנהלות השופטים בתפקידם.  

בקשת חופש המידע למשרד המשפטים ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020 (מצורפת) עוסקת בפברוק שיטתי של מסמכי "החלטה" כביכול במשרד נציב תלונות הציבור על השופטים.  חלק ניכר ממסמכי ה"החלטה" כביכול על תלונות, שהוגשו למשרד הנציב כדין, פותחים באמירה "הנציב הסמיכני...”, וחתומים ע"י אנשים שונים, חסרי כל סמכות בדין, כולל עורכי דין, ולעתים גם ראש הלשכה.  תכנם של מסמכי "החלטה" כביכול אלה לעתים קרובות חסר שחר, הקשר בין תוכן מסמכי ה"החלטה" כביכול לבין תוכן התלונות קלוש, ונראה שהם מעשי שבלונה – 'העתק והדבק’.  

אנא שים לב, שהתלונות, המובאות בבקשת חופש המידע המצורפת כדוגמאות לפברוקים השיטתיים, עוסקות בענייני יסוד בזכויות האדם – כשלים מערכתיים בניהול הליכים במתן צווי מעצרים, חיפוש ותפיסה, ואיסור פרסום.

תשובת חופש המידע  ‫‪2015-19-0053‬‬  של משרד המשפטים מיום מיום 11 לפברואר, 2020 (מצורפת) מבהירה, שאין בנמצא במשרד המשפטים כל מסמך בו הנציבים אורי שוהם ו/או אליעזר ריבלין הסמיכו אחרים לחתום בשמם על מסמכי "החלטה" של הנציבות. סמכותם של הנציבים להסמיך אחרים בכתב, ועוד יותר מכך בע"פ (כפי הנטען בתשובת משרד המשפטים), לחתום בשמם על מסמכי "החלטה" מפוקפקת במקרה הטוב.

על פי תשובת חופש המידע הנ"ל, התנהלות זאת התרחשה מתוך שיתוף פעולה עם הנציבים אורי שוהם ואליעזר ריבלין – שניהם שופטי בית המשפט העליון בדימוס.

התנהלות זאת חשודה כמעשי מרמה והפרת אמונים.

יתרה מכך, סקירה של הכתבים ממשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מראה שההחלטות האותנטיות, החתומות ע"י הנציב עצמו, מועתקות לשר המשפטים, כנדרש בחוק.  לעומת זאת, מסמכי ה"החלטה" המפוברקים, החתומים ע"י אנשים חסרי סמכות, אינם מועתקים לשר המשפטים.  לכן, קיים חשש ברור שבתפקידך כשר המשפטים (וכמוך גם קודמיך בתפקיד) אינך מודע כלל להיקף הפברוקים במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים.

לפיכך, הריני מבקש שתנהל בדיקה דחופה של משרד נציבות תלונות הציבור על השופטים שבמשרדך, על מנת למנוע את המשך פברוק ההליכים במשרד הנציבות, ועל מנת לוודא טיפול ראוי בתלונות הציבור על השופטים.

בנוסף, ככל שקיים חשש לעבירות על חוק העונשין בהתנהלות עובדי משרד המשפטים, שהם אנשי משרד הנציבות, שעסקו בצוותא חדא עם הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בפברוק הליכי התלונות במשרד הנציבות, הריני מבקש בזאת שתעביר את העניין לחקירה פלילית ע"י הגורמים המתאימים במשרד המשפטים.

הנסיבות הקיימות במשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים מערערות את אמון הציבור במשרד הנציבות וברשויות החוק והמשפט בישראל מיסודו.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

‪Human Rights Alert NGO

במצורף:

1. בקשת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020

2. תשובת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 11 לפברואר, 2020

העתקים: 

נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, תפוצה רחבה

תשובת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 11 לפברואר, 2020

בקשת חופש המידע ‫‪2015-19-0053‬‬ מיום 19 לינואר, 2020

19 לינואר, 2020

מיטל כץ, הממונה על חוק חופש המידע

משרד המשפטים

בדוא"ל:  hofesh.meida@justice 

בפקס: 02-6466807

ובאמצעות האתר הממשלתי להגשת בקשות חופש המידע

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – כתבי “הסמיכני” של עו”ד אברהם וולף והגב’ זהבה חזן ממשרד נציבות תלונות הציבור על השופטים

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע מיטל כץ,

הריני מגיש בזאת את הבקשה דלהלן על פי חוק חופש המידע (1988).  אנא אשרו קבלה בדוא"ל חוזר, יחד עם הנפקת מספר בקשה כראוי.

I. פרטי המבקש 

שם: יוסף צרניק, Human Rights Alert NGO

ת"ז:

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: joseph.zernik@hra-

פקס: 077-3179186 

אזרח: ישראל

II. המידע המבוקש

הרקע

א)חשש לפברוק כתבים קובעים כביכול בעניין תלונות שהוגשו לנציבים ריבלין ושוהם

חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22 (א)ו-(ג), אומר:

(א) מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת יודיע על כך למתלונן, לשופט הנילון ולמי שמנוי בסעיף 19(ד), לפי הענין, בצירוף החלטתו... 

(ג) מצא הנציב שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב למתלונן... 

במהלך השנתיים האחרונות הגשנו כדין תלונות שונות למשרד הנציבות, וקיבלנו בתגובה שלושה (3) סוגי כתבים קובעים כביכול (תמונות 1-3):

1. כתב "החלטה" – בחתימת "נציב תלונות הציבור על השופטים" 

תמונה 1. כתב "החלטה" משנת 2018, בחתימת נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, על תלונה מס’ 509/18, שהוגשה ע"י החתום מטה, נגד השופטים אורנשטיין ובן-יוסף, בעניין שיבושים בניתוב התיקים ורישומים בבית המשפט המחוזי ת"א.

2. כתב "החלטה" – בחתימת "ממונה בכיר"

תמונה 2. כתב "החלטה", משנת 2019, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" בתלונה   800/19/שלום ת"א, שהוגשה ע"י החתום מטה, בעניין צו איסור פרסום משובש של השופט אביים ברקאי, וחשש ל”תקלה מערכתית" בניהול הליכי מתן צווי איסור פרסום. המסמך פותח בהכרזה:  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” 

לעתים, כמו בתלונה שבנידון, תוכן מסמך "ההחלטה" נחזה כמעשה שבלונה, חסר קשר לתלונה עליה ניתנה ה"החלטה" כביכול, וההנמקות החוקיות נחזות כחסרת כל בסיס. לדוגמה, התלונה שבנידון אינה נוגעת כלל לתוכן החלטתו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום עצמו. צו איסור הפרסום גם לא קוים בפועל, ולכן לא היה כל עניין בתוכן ההחלטה עצמה.  התלונה שבנידון עוסקת אך ורק בכשלים בניהול הליך ראוי ובניהול כתבים כדין.  לכן, ההנמקה בכתב "ההחלטה", שהתלונה הוגשה לנציב כ"ערכאת ערעור" מופרכת מיסודה.

3. כתב “הנידון: פנייתך...” - בחתימת מנהלת לשכת הנציב

תמונה 3. כתב “הנידון: פנייתך...” משנת 2018, בחתימת" זהבה חזן, מנהלת לשכת הנציב”. מכתב זה התקבל כתגובה לתלונה שהוגשה כדין ע"י החתום מטה למשרד הנציבות בתקופת כהונתו של הנציב אליעזר ריבלין. מכתב זה אינו נוקב במספר התלונה, שכן בפועל, התלונה נדחתה  מרישום. מסמך זה  פותח בהכרזה: “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להשיב על פנייתך, כי לא מצא שיש לבדוק מחדש את תשובותיהם של שופטים, שהשיבו בעבר לתלונות שהוגשו נגדם, כפי שאתה מבקש".  המכתב מסיים בהכרזה מפוקפקת ומדאיגה במיוחד: “הנציבות מנועה מלברר עניינים פליליים"… 

מסמך זה מעלה חשש לשיבוש/פברוק הליכי תלונה בנציבות.  תלונה, שהוגשה כ"תלונה”, נרשמה כ"פנייה" וטופלה כ"פנייה".  כלומר, נמנעה הזכות להגיש תלונה לנציבות. 

יתרה מכך, נושא התלונה הוא חשד למרמה בתשובותיהם של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד על תלונות קודמות, שבוררו כביכול ע"י הנציבות, בעניין שיבוש הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים. בהמשך התברר שקיימת "תקלה מערכתית" בעניין הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה וצווי מעצרים.

חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, סעיף22(ד) אומר:

(ד) העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא...

כלומר החוק מורה בפירוש על תפקיד ברור ומוגדר לנציב בקשר לחשדות למעשים פליליים ע”י שופטים, המתגלים במהלך בירור תלונות… לפיכך, מכתבה של "זהבה חזן, מנהלת לשכה" נחזה כמפוברק גם מבחינת תוכנו.

ב) הפברוקים במערכת החוק והמשפט הפכו למכת מדינה

דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) התמקד בשיבוש/פברוק הכתבים ברשויות החוק והמשפט בישראל. הדו"ח כלל פרק מיוחד על התנהלות משרד הנציבות, ותיעד את התפתחות ההתנהלות הנ"ל בעניין כתבי "החלטה" מפוקפקים בחתימות "ממונה בכיר" כבר בימי קודמך, אליעזר ריבלין, את סירובו לספק הסבר מניח את הדעת בעניין תמוה זה, ואת בקשת חופש המידע למשרד המשפטים, שהעלתה שאין בנמצא מסמך הסמכה מתאים לעו"ד אברהם וולף.

הדו"ח עב הכרס של ה-NGO נכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל לשנת 2018 וסוכם כך:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט... הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

החשש הברור הוא שכתב "ההחלטה" מיום 10 לנובמבר, 2019, בתלונה 800/19/שלום ת"א, בחתימת "אברהם וולף, עו"ד, ממונה בכיר" – הוא דוגמה נוספת של שיבוש/פברוק חסר תוקף.

המצב בו ישרתם ותקפותם של הכתבים הקובעים כביכול בתלונות, המוגשות לנציבות תלונות הציבור על השופטים, מפוקפקות במקרה הטוב, הוא מצב מעניין במיוחד. שכן – משרד הנציבות אמור להיות "שומר סף" ברמה הגבוהה ביותר בכל הנוגע לישרתם של השופטים בישראל.

ג) חלקם של הנציבים אליעזר ריבלין ואורי שוהם בשיבושים/פברוקים בנציבות 

מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 16 לינואר, 2020 מסיים בהערה ייחודית: 

להנחת דעתך נוסיף ונציין, כי ההחלטה בתלונה היא החלטתו של הנציב עצמו, וגם המכתבים שנשלחו אליך הם כולם על דעתו ובידיעתו של הנציב.  

מעולם לא פקפקנו בכך, שנציבי תלונות הציבור על השופטים, שופטי בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין ואורי שוהם היו שותפים לפברוקים הנטענים הנ”ל.   

נוסיף ונציין, שבעקבות דו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 (שצוטט לעיל), ופנייתנו בעניין לנשיאה אסתר חיות, הוסרה מהחלטות בית המשפט העליון תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (שהופיעה על כל החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018). אף זכינו להכרת תודה מלשכת הנשיאה על עזרתנו בחיסול פברוק זה… 

תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון הייתה אולי השיבוש/פברוק החמור מכולם. וכל שופטי בית המשפט העליון בשנים 2002-2018 היו שותפים לשיבוש/פברוק זה… 

ד) השופטים, זכויות האדם, זכויות "חוקתיות", ושלטון החוק

יש לציין שהכתבים, שהוצגו בתמונות 2-3 לעיל, הם בתלונות שעוסקות בראיות לשיבושים/ פברוקים שיטתיים של השופטים בענייני זכויות האדם הבסיסיות, ו/או זכויות שנחשבות ל"חוקתיות": חופש הביטוי, חופש העיתונות, הזכות לחופש מפני חיפוש ותפיסה ללא הליך ראוי, הזכות לחופש מפני מעצר ללא הליך ראוי.

בנוסף לאלה, יש לראות את הסירוב לרשום את התלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד ( א)3., לעיל) כהפרה בוטה של הזכות להגיש קובלנות לרשויות, זכות העומדת בשורה אחת עם חופש הביטוי וחופש העיתונות.

ומכיוון שהתלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד היא בעניין ראיות וחשד למרמה בתשובותיהם של על תלונות קודמות, שבירר כביכול משרד הנציבות – התנהלות זאת של הנציבות נוגעת ליסודות שלטון החוק.

המידע המבוקש

1. כל מראה מקום בחיקוק, ככל שהוא קיים, המתיר לנציב תלונות הציבור על השופטים להסמיך אחרים כפי שהוסמכו כביכול “אברהם וולף, עו"ד, ממונה  בכיר” ו”זהבה חזן, מנהלת לשכה” (תמונות 2, 3, לעיל);

2. העתק כל מסמך, המתעד את הסמכתם של עו"ד אברהם וולף וגב’ זהבה חזן ע"י נציבי תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם ואליעזר ריבלין, בהתאמה, אליה מתייחסות ההכרזות בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, ושל הגב’ זהבה חזן מיום 25 ליולי, 2018,  “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני...”;

3. העתק כל מסמך, שהוא מסמך המקור של "החלטתו בתלונה" של נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם בתלונה מס’ 800/19/שלום ת"א, אליו מתייחסת ההכרזה בפתח מכתבו של עו"ד אברהם וולף מיום 10 לנובמבר 2019, “נציב תלונות הציבור על השופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה...” [קו תחתון הוסף -יצ]. 

III. תשלום

אגרת בקשה שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אסמכתה מס’ 26013744.

בברכה,

________________

דר' יוסף צרניק 

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

Human Rights Alert – NGO (AR 80654598)

2020-02-13 הוגשה עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בעליון

 Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 94  others.

הוגשה עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בעליון 
בעניין האותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון, הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מידע שאמור היה להיות מידע פומבי על פי דין.
מתוך העתירה:
26. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון פומביות החוק: מה שנקבע בחיקוק המפורסם אינו מתקיים, ומה שהנהלת בתי המשפט מחשיבה לנוהל תקף – נשמר בגדר סוד.  מצב זה מתועד הן בתשובה על בקשת חופש המידע (212/2019)‬‬, והן במכתבה של המזכירה הראשית עדית מלול מיום 24 למאי, 2018 (צרופה ט’).
27. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון הפרדת הרשויות: הסמכות לתקן את תקנות בתי המשפט ניתנה לשר המשפטים ו/או לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, כפי שנאמר בסעיפים רבים בחוק בתי המשפט1984. אולם במקרה שלפנינו, תקנות שתוקנו כדין ע"י שר המשפטים הוחלפו בנהלים סודיים שנקבעו ע"י א/נשים בלתי ידועים בהנהלת בתי המשפט.
28. המצב שנוצר, בו לשון האישור התקף נשמרת בסוד, וזהותם של מורשי החתימה על האישורים נשמרת בסוד, ייחשב קרוב לוודאי ע"י מומחים דומה במהותו למעשה "מרמת הונאת הצדפות" [Shell Game Fraud], הידוע גם כ"תעלול ביטחון" [Confidence Trick].
29. לטענת העותר, ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה, ומוכרת לציבור של כתבי בית דין, בית המשפט העליון אינו יכול להיחשב בית משפט כשיר שבכתובים (Competent Court of Record). ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה ומוכרת לציבור של כתבי בית המשפט העליון, שלטון החוק הופך לחוכא ואטלולא, ובית המשפט עצמו הופך לסיכון לזכויות האדם.
30. לפיכך, יש לראות בתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע 212/2019 מעשה חסר סבירות, שרירותי, חסר מידתיות, וחסר תום לב.  
31. השיבוש השיטתי של אמצעי האותנטיקציה ואופניה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים גם היה עניין מרכזי בדו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. דו"ח ה-NGO סוכם בדו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 כדלהלן:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

מצב זה מערער את האמון בכשירותה וישרתה של מערכת המשפט בישראל בזירה הבינלאומית. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין גם לקהילה הבינלאומית.

32. המצב שנוצר נוגד את אמנת האפוסטיל, [1] שמדינת ישראל חברה בה. בדומה, דו"ח Human Rights Alert NGO לאו"ם לשנת 2018 הראה שבתי המשפט בישראל משבשים/ מפברקים/ מזייפים את האפוסטילים באופן שגרתי. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין מיוחד גם לאומות החברות באמנת האפוסטיל.

בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-13.html

להלן, תחילה - פוסט לציבור הרחב, שזכה לעשרות שיתופים ולייקים, ולאחריו - כתב העתירה
■ טיול לירושלים - הגשתי עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בבית המשפט העליון ■

 

   

מתי תפנימו? בכל מצב בו שאתם מתעסקים עם השופטים והשופטות, הרשמים והרשמות, אתם חייבים להניח, או לפחות לחשוד שהם מרמים - מה שנקרא "מפברקים" עליכם. זה לא משנה אם הוא שופט ימני או שמאלני, זה לא משנה אם הוא הולך לבית כנסת או לקונצרט של הפילהרמונית...

השתתפתם ב"דיון"? אולי זה בכלל לא היה דיון אלא פייק דיון?
קיבלתם "צו הרחקה"? אולי זה בכלל לא צו הרחקה אלא פייק צו הרחקה?
קיבלתם "פסק דין"? אולי זה בכלל לא פסק דין אלא פייק פסק דין?

הרמאויות האלה הן תחום המומחיות שלי. כפי שגיליתי השבוע, אני מצוטט כסמכות בעניין בויקיפדיה באנגלית. [1]

התחום הזה, של אבחנה בין אמת ושקר בפעולות בית המשפט נקרא "אותנטיקציה" (יש תחום דומה וקשור גם במחשבים). האותנטיקציה היא עניין בסיסי בניהול בתי המשפט כשירים ברחבי העולם כבר מאות שנים (כי לשופטים תמיד הייתה נטייה לעבריינות). התחום הזה - אותנטיקציה - גם הוכר כבר לפני יותר מ-2000 שנה במשנה (המשניות הראשונות של מסכת גיטין, לדוגמה).

אבל השופטים במדינת ישראל כאילו מתבלבלים כל הזמן - מפברקים בלי לדפוק חשבון:

א) בשבוע שעבר אמרו שאני מג'נון - כי מספר ימים לאחר שהשופטת ענת יהב הוציאה עלי כאילו "הרחקה" מבית המשפט בוייצמן 1, הלכתי לבית המשפט בוייצמן 1, לשאול את למשמר בתי המשפט -- האם יש עלי "הרחקה". התברר שלא הייתה הרחקה. הייתה רק "פייק הרחקה". אח"כ הגשתי לשופטת ענת יהב "הודעה" שמסכמת את האירועים לאחר "הפייק דיון" שהיא ערכה עלי בשת"פ עם התביעה המשטרתית ביום חמישי שעבר, באולם דיונים ריק, אחרי תום יום הדיונים... כתבתי לה ב"הודעה", שהיא יצאה רמאית... אז מה עשתה השופטת ענת יהב? הוציאה עלי החלטה שאומרת שאם בא לי - שאגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים...

ב) נציב תלונות הציבור על השופטים? השופט אורי שוהם הוא הרי אלוף הרמאויות והפברוקים! רק בשבוע שעבר סיימתי פרויקט קטן אחר - לתעד שנציב תלונות הציבור על השופטים מפברק את מסמכי ה"החלטה" שלו עצמו - מוציא כל הזמן "פייק החלטות". במקום לחתום עליהן בעצמו, כנדרש בחוק, הוא שולח "החלטות" מטורללות לגמרי, חתומות ע"י עו"ד אברהם וולף, או ע"י המזכירה שלו זהבה חזן. ההחלטות המטורללות האלה כולן פותחות במשפט "הנציב הסמיכני"... אז הגשתי בקשת חופש המידע לקבל העתק של מסמך ה"הסמיכני" של עו"ד אברהם וולף ושל המזכירה זהבה חזן. תשובת חופש המידע הראתה, כמובן, שאין בכלל מסמך "הסמיכני" לעו"ד אברהם וולף ולמזכירה. אבל הם טוענים שהנציב יודע מה הם שולחים בשמו...

ג) היה סיפור עם בחור אחד מורן גינוסר והשופטת אורנית אגסי. ישבנו בדיון בבית הדין לעבודה. פתאום תפסתי שהיא מנהלת "פייק דיון". אז שאלתי אותה בנימוס מספסלי הקהל: "מה הבסיס החוקי להתנהלותך?" ארבע מלים בסה"כ, שאף אחד באולם לא הבין בכלל... אבל הנוכלת אגסי הבינה אותי בדיוק. התחילה לצרוח ככרוכיה: "אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי...", "תלך תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים...". ואז היא הפסיקה את הדיון וזרקה את כולם החוצה... מה היה הסוף? החברים כעסו עלי ואמרו שאני לא מנומס ולא נחמד...

ד) על "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אני לא צריך לספר לכם...

אז היום הגשתי עתירת חופש המידע ביחס לאותנטיקציה של החלטות בית המשפט העליון. הם מסרבים לגלות איך נראה מסמך אמתי לעומת "פייק מסמך"...

ומי הוא האבא של הרמאויות האלה? צדקתם! אהרן ברק! [2]

קאפיש?

[1] Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights

[2] בחדרי חרדים: רמב"ם המטרונית וכת הממזרים

https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3136938&forum_id=13043

בבית המשפט המחוזי ירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

, Human Rights Alert NGO העותר: דר' יוסף צרניק

ת"ז כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

דוא"ל: המשיבים: 1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל

דוא"ל: hofesh-hamida@court.gov.il

כתובת: רחוב כנפי נשרים 22, גבעת שאול, ירושלים 9546436 פקס: 02-6513191 2. הנהלת בתי המשפט כנ"ל3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט שרון סבן-ספראי כנ"ל

עתירה על פי חוק חופש המידע 1998

מוגשת בזאת עתירה לחייב את המשיבים למסור לעותר את מלוא המידע שביקש במסגרת בקשת חופש המידע 212/2019, שהגיש ביום 07 לאוקטובר 2019. עניינה של בקשת חופש המידע בשינויים בתבנית החלטות בית המשפט העליון ובקיום התקנות ביחס לאישור החלטות בית המשפט העליון, כמפורט בעתירה שלהלן. I. סמכות 1. על פי תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), 2000, תקנה 2(א), וכן על פי חוק חופש המידע 1988, סעיף 17(א) – בית המשפט המחוזי ירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוא הסמכות העניינית והמקומית לדון בעתירה זאת, שכן ההחלטה בעניין בקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ ניתנה ע"י הנהלת בתי המשפט בירושלים. II. הצדדים 2. העותר פועל יותר מעשור במסגרת Human Rights Alert NGO בתחום ניטור ישרת בתי המשפט, כתבי בית דין, ומערכות מידע - וההשלכות על זכויות האדם – פעילות לתועלת הציבור. העותר מוכר בזירה המקצועית הבינלאומית בתחום זה. [1] ארבעה (4) דוחות, שהעותר היה מחברם הראשי, התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, ונכללו בדוחות התקופתיים הסופיים של המועצה (על ארה"ב - 2010, 2015, ועל ישראל – 2013, 2018). קרוב לוודאי שדוחות אלה, שבמרכזם ישרת בתי המשפט, מערכות לניהול התיקים, וכתבי בית דין, הם הראשונים מסוגם בתחום הדוחות הבינלאומיים על זכויות האדם. עבודתו של העותר בתחום זה גם זכתה לדברי הערכה של מומחים בארץ ומחוצה לה. 3. המשיבים הם מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט, והממונה על פי חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט – הגוף האחראי על תפעול בתי המשפט, כולל תפעול המזכירויות ומערכות המידע.
III. השתלשלות העניינים בבקשה 4. בקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ הוגשה ביום 07 לאוקטובר, 2019 (צרופה א'). 5. התשובה על בקשת חופש המידע ‫‪,212/2019‬‬ הושהתה שלא כדין, ולפיכך הוגשו התראות לפני נקיטת פעולה משפטית, ניתנה הודעה על ארכה, שלא במועדה, וגם בתום מועד הארכה לא ניתנה התשובה במועדה ונשלחה התראה נוספת (צרופות ב', ג', ד’, ה’). 6. התשובה על בקשת חופש המידע ‫‪,212/2019‬‬ המתוארכת ליום 29 לדצמבר, 2019, (צרופה ו’) התקבלה לבסוף לידי העותר רק לאחר יום ה-02 לינואר, 2020. 7. תשובת חופש המידע 212/2019 יוצאת דופן בין תשובות חופש המידע, הודעות הארכה וכו', שהעותר קיבל מהנהלת בתי המשפט במהלך 10 השנים האחרונות. כל התשובות והתכתובת הקודמת היו בחתימת הגב' שרון סבן-ספראי – הממונה על פי חוק חופש המידע. לעומת זאת, התשובה על בקשת חופש המידע 212/2019 התקבלה בחתימת הגב' רונה מסרופי, ללא ציון תפקידה וסמכותה. בקשת חופש המידע נפרדת הוגשה בעניין סמכותה של הגב' רונה מסרופי. התשובה, כשתתקבל, תוגש לבית המשפט ללא שיהוי. 8. התשובה שהתקבלה לבסוף על בקשת חופש המידע 212/2019, מבוססת בחלקה הגדול על צרופה לתשובה, שהיא מכתב בלתי חתום מיום 06 ליוני, 2018, מאת עו"ד יונתן ציון מוזס, עוזר משפטי לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. 9. מכתבו של עו"ד מוזס יוצא דופן, שכן הוא מביע תודה לעותר על "הסבת תשומת לב" הנשיאה לסוגיית תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון. על פי מכתב זה, פנייתו של העותר היא שהביאה להסרת תניית הפטור מכל החלטות בית המשפט העליון לאחר כ-16 שנים. תניית הפטור הוספה לתבנית ההחלטות בשנת 2002, תחת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. תניית פטור זאת היא עניין מרכזי לאותנטיות של החלטות בית המשפט העליון בשנים 2002-2018, והיא נזכרת גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. הליך הסרת תניית הפטור מהחלטות בית המשפט העליון היא עניין מרכזי בבקשת חופש המידע ובעתירה זאת. 10. לטענת העותר מכתבו של עו"ד מוזס אינו מסמך קביל ותוכנו מפוקפק גם הוא. פניותיו של העותר להנהלת בתי המשפט ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקבלת העתק חתום של מכתב זה, וכן בקשת חופש המידע נוספת בעניין מכתב זה, לא נענו עד היום בחיוב. ככל שהעותר יקבל העתק חתום של מכתב זה, יגיש אותו ללא שיהוי לבית המשפט. 11. מכתבו הנ"ל של עו"ד מוזס מתיחס גם לפנייתו של העותר מיום 26 לדצמבר, 2017, לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעניין אישור שגוי/מפוברק/כוזב של כתב החלטה בתיק אומ"ץ נ היועמ"ש ואח' ‫(בג"ץ‬ ‫‪5514/16‬‬)‬, שלא נמצא בתיק הנייר, אך הופיע במערכת גישת הציבור (צרופה ח'). אישור זה בוצע ע"י עובדת, שאינה מוסמכת לאשר על פי תקנות בתי המשפט מזכירות 2004. על פנייה זאת גם התקבלה תשובתה מיום 24 למאי, 2018, של המזכירה הראשית עדית מלול (צרופה ט'). תשובה זאת מבהירה שהמזכירות מתנהלת בעניין האישורים עפ"י "הוראת עבודה 158/11” - העומדת בסתירה לתקנות המפורסמות. "הוראת עבודה 158/11” מופיעה גם כצרופה לתשובת חופש המידע, עם השחרה חלקית, ללא שם המחבר, תפקידו, סמכותו, או חתימתו. עניין זה גם מפורט בבקשה לתשובה משלימה (צרופה ז'). נהלי אישור החלטות בית המשפט העליון הם עניין מרכזי בבקשת חופש המידע 212/2019 ובעתירה הנדונה. 12. התשובה על בקשת חופש המידע דוחה את הבקשה לקבלת המידע המבוקש בטענות של "טעמים אבטחתיים", בעניינים שלטענת העותר חייבים להיות מידע ציבורי.‬ 13. גם לאחר התראות (צרופה ז’) לא התקבלה תשובה משלימה, ולפיכך נאלץ העותר להגיש עתירה זאת. IV. המידע המבוקש שלא ניתן ע"י המשיבים א) הסרת תניית הפטור - “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" 14. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018, תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון; 15. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון; 16. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מה ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל. ב) נוהל אישור החלטות בית המשפט העליון 17. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה); 18. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן 19. העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון. V. טיעוני העותר 20. שני העניינים שבמרכז בקשת חופש המידע 212/2019, דהיינו – תניית הפטור ואישור ההחלטות, קשורים בקשר הדוק לאותנטיקציה של כתבי בית דין. האותנטיקציה של כתבי בית דין הוא עניין חוקתי מהמעלה הראשונה. לדוגמה, הוא מופיע כבר בסעיף IV לחוקת ארה"ב לפני כ- 250 שנה. [2] עניין זה מפורט עוד בחוק הפדרלי כבר מהשנים הראשונות לקיומה של ארה"ב . [3,4] כבר אז פרסמו את בעלי התפקידים, שהם מוסמכי חתימה לעניין האותנטיקציה של כתבי בית דין, ואת אמצעי האותנטיקציה. גם החוק הפדרלי התקף היום (ובדומה חוקי המדינות השונות) נוקב בדרכי האותנטיקציה כדין של כתבי בית דין. [5] יתרה מזאת - יצירת אותנטיקציה של כתבי בית דין, שלא כדין ושלא בסמכות, היא עבירה על פי חוק הענשין הפדרלי, שעונשה קנס ועד 5 שנים מאסר. [6] יצירת כתב בית דין שאינו מאומת כדין, מתוך כוונה שאחר יקבל את סמכותו היא גם מעשה הנקרא בפסיקה הפדרלית "הונאה על בית המשפט" [Fraud Upon the Court], ובחוקי העונשין של המדינות השונות היא נקראת בשמות שונים, כגון "סימולציה של הליך משפטי" [Simulating Legal Process]. [7] 21. את הסכנה לכשירותם וישרתם של בתי המשפט בישראל מתוך מצב עמום ודו-משמעי של האותנטיקציה של כתבי בית דין אפשר ללמוד גם מתוך פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. כפי שמתועד בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב, הפרוטוקולים המפוברקים נחזו ע"י אחרים ככתבי בית דין אותנטיים ותקפים, ושימשו בסיס להגשת תלונה סמי-פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז. אולם בסופו של בירור העניין, היו הנציב והשופטת בהסכמה שהפרוטוקולים היו רק "טיוטות" חסרות תוקף. בדומה, היו מספר אירועים חריגים בבית המשפט העליון בשנים האחרונות, בהם התפרסמו החלטות, שנחזו ע"י בעלי הדין כהחלטות אותנטיות ותקפות של בית המשפט העליון, אך הוכרזו לאחר מעשה כ"טיוטות" (ראו לדוגמה - רע"א 1554/16 י.ש. אבן ישראל בע"מ נ' ראובן שולמן ואח'). 22. גם בבית המשפט העליון של מדינת ישראל התקיים נוהל אותנטיקציה ברור עד לשנת 2002, על פי נוהל הזהה לנוהל שבתקנות המפורסמות (להלן) – ע"י המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, ועל פי הלשון - "העתק מתאים למקור" (ראו תמונה בבקשת חופש המידע – צרופה א’). לשון זאת מקבילה ללשון המקובלת בבתי המשפט דוברי האנגלית – True Copy of the Original. נהלים אלה היו מבוססים על תקנות בתי המשפט – משרד רישום 1936 – מתקופת המנדט הבריטי. 23. בדומה, התקנות שהחליפו אותן, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), תשס"ה-2004, אומרות:

6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.

24. כמובהר בבקשת חופש המידע ‫‪212/2019‬‬ עצמה, התקנות כלשונן ורוחן אינן מתקיימות היום בבית המשפט העליון. לטענת העותר, הלשון הנהוגה בפועל באישורים כביכול היום - “העתקה מתאימה למקור" – חסרת משמעות כאישור כתב בית דין. וכמובהר בתשובה – הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מהם הנהלים שהחליפו את התקנות המפורסמות. 25. מצב זה נוגד ומערער את עצם מטרתה של האותנטיקציה – לספק לאחרים הוכחה ברורה ומוכרת של אמתותו ותקפותו של כתב בית דין. 26. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון פומביות החוק: מה שנקבע בחיקוק המפורסם אינו מתקיים, ומה שהנהלת בתי המשפט מחשיבה לנוהל תקף – נשמר בגדר סוד. מצב זה מתועד הן בתשובה על בקשת חופש המידע (212/2019)‬‬, והן במכתבה של המזכירה הראשית עדית מלול מיום 24 למאי, 2018 (צרופה ט’). 27. המצב שנוצר הוא בלתי חוקתי, שכן הוא נוגד את עקרון הפרדת הרשויות: הסמכות לתקן את תקנות בתי המשפט ניתנה לשר המשפטים ו/או לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, כפי שנאמר בסעיפים רבים בחוק בתי המשפט1984. אולם במקרה שלפנינו, תקנות שתוקנו כדין ע"י שר המשפטים הוחלפו בנהלים סודיים שנקבעו ע"י א/נשים בלתי ידועים בהנהלת בתי המשפט. 28. המצב שנוצר, בו לשון האישור התקף נשמרת בסוד, וזהותם של מורשי החתימה על האישורים נשמרת בסוד, ייחשב קרוב לוודאי ע"י מומחים דומה במהותו למעשה "מרמת הונאת הצדפות" [Shell Game Fraud], הידוע גם כ"תעלול ביטחון" [Confidence Trick]. 29. לטענת העותר, ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה, ומוכרת לציבור של כתבי בית דין, בית המשפט העליון אינו יכול להיחשב בית משפט כשיר שבכתובים (Competent Court of Record). ללא אותנטיקציה תקינה, יעילה ומוכרת לציבור של כתבי בית המשפט העליון, שלטון החוק הופך לחוכא ואטלולא, ובית המשפט עצמו הופך לסיכון לזכויות האדם. 30. לפיכך, יש לראות בתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע 212/2019 מעשה חסר סבירות, שרירותי, חסר מידתיות, וחסר תום לב. 31. השיבוש השיטתי של אמצעי האותנטיקציה ואופניה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט האחרים גם היה עניין מרכזי בדו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. דו"ח ה-NGO סוכם בדו"ח המועצה על ישראל לשנת 2018 כדלהלן:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

מצב זה מערער את האמון בכשירותה וישרתה של מערכת המשפט בישראל בזירה הבינלאומית. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין גם לקהילה הבינלאומית. 32. המצב שנוצר נוגד את אמנת האפוסטיל, [8] שמדינת ישראל חברה בה. בדומה, דו"ח Human Rights Alert NGO לאו"ם לשנת 2018 הראה שבתי המשפט בישראל משבשים/ מפברקים/ מזייפים את האפוסטילים באופן שגרתי. לכן יש בעתירה זאת, התנהלותה, ותוצאותיה עניין מיוחד גם לאומות החברות באמנת האפוסטיל. VI. סוף דבר 33. מכל הטעמים לעיל, מן הראוי שבית המשפט ייעתר לעתירה ויורה למשיבים ליתן להעותר את כל המידע המבוקש. 34. בנוסף מבקש העותר כי בית המשפט יחייב את הנהלת בתי המשפט בהוצאות ראויות עקב הפרת חוק חופש המידע. 35. עתירה זאת נסמכת על תצהירו של העותר דר' יוסף צרניק, להלן, לתמיכה בטענות העובדתיות שבה. היום, 13 לפברואר, 2020 _______________ דר' יוסף צרניק – העותר Human Rights Alert NGO בעצמו – בלתי מיוצג

1 For example, Petitioner’s academic publications in this area are cited in Wikipedia, and likewise in various other books and academic publications:

Human rights

Data mining of government records – particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) – enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.[24][25]

24. Zernik, Joseph; Data Mining as a Civic Duty – Online Public Prisoners' Registration Systems, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1: 84–96 (2010)

25. Zernik, Joseph; Data Mining of Online Judicial Records of the

Networked US Federal Courts, International Journal on Social Media: Monitoring, Measurement, Mining, 1:69–83 (2010)

https://en.wikipedia.org/wiki/Examples_of_data_mining#Human_rights

2 US Constitution, Article IV: Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.

3 The Act of May 26, 1790: By the Act of May 26, 1790, it is provided, 'That the act of the legislatures of the several states shall be authenticated by having the seal of their respective states affixed thereto: That the records and judicial proceedings of the courts of any state shall be proved or admitted, in any other court within the United States, by the attestation of the clerk, and the seal of the court annexed, if there be a seal, together with a certificate of the judge, chief justice or presiding magistrate, as the case may be, that the said attestation is in due form. And the said records and judicial proceedings, authenticated as aforesaid, shall have such faith and credit given to them, in every court within the United States, as they have, by law or usage, in the courts of the state from whence the said records are, or shall be taken.'

4 The Act of May 8, 1792: The Act of May 8, 1792, s. 12, provides: That

all the records and proceedings of the court of appeals, heretofore

shall be deposited in the office of the clerk of the supreme court

appointed, previous to the adoption of the present constitution,

of the United States, who is hereby authorized and directed to give

and paying for the same, in like manner as copies of the records and

copies of all such records and proceedings, to any person requiring

other proceedings of the said court are by law directed to be given; which copies shall have like faith and credit as all other proceedings of the said court.'

5 28 U.S. Code § 1691.Seal and teste of process: All writs and process

issuing from a court of the United States shall be under the seal of

the court and signed by the clerk thereof.

618 U.S. Code § 505.Seals of courts; signatures of judges or court

officers: Whoever forges the signature of any judge, register, or

other officer of any court of the United States, or of any Territory

thereof, or forges or counterfeits the seal of any such court, or

or seal, for the purpose of authenticating any proceeding or

knowingly concurs in using any such forged or counterfeit signature document, or tenders in evidence any such proceeding or document

subscribed or attached thereto, knowing such signature or seal to be

with a false or counterfeit signature of any such judge, register, or other officer, or a false or counterfeit seal of the court,

false or counterfeit, shall be fined under this title or imprisoned

not more than five years, or both.

7 E.g. Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process

8 The Hague Convention Abolishing the Requirement of Legalisation for

Foreign Public Documents