2021-08-10 מה מסתירים השופטים בתיק רומן זדורוב בנצרת? ערעור הוגש בעליון

 מה מסתירים השופטים בתיק רומן זדורוב בנצרת? ערעור הוגש בעליון

פרשת רומן זדורוב היא אות הקין של מערכת המשפט בישראל. פרופ' מוטה קרמניצר כתב "ההתנהלות של הפרקליטות מפחידה... מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה"...

שופטי בית המשפט המחוזי נצרת -- אסתר הלמן, חברת המותב המקורי, אברהם אברהם, נשיא בית המשפט, ועכשיו גם אשר קולה, ראש המותב במשפט החוזר -- מונעים כבר יותר מ-5 שנים את העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מ"י נ' זדורוב, שאינן אסורות בפרסום על פי דין. תקנות העיון אומרות במפורש "כל אדם רשאי לעניין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ופסק דינה של הנשיאה ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (נבו 8.10.2009) קובע "ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט"... פסק דינה של הנשיאה ביניש גם קבע שזכות העיון היא זכות חוקתית, על-חוקית.. ו"“תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”, וכן, כי מימושה מבטיח "פתיחות, שקיפות וביקורת ציבורית". אולם שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת עומדים בשלהם ומונעים את העיון בחוסר סמכות ובהנמקות שונות ומשונות.

בקשת רשות ערעור, שהוגשה היום בבית המשפט העליון נגד החלטתו של ראש המותב במשפט החוזר השופט אשר קולה, מסכמת: 

דרך המלך להפריך "תיאוריות קונספירציה" ולאיין חששות ביחס ל"תקפות מערכת נט-המשפט" ותקפותם של כתבי ההחלטות, המוצגים בה כעיבודים של מסמכים מתיק הנייר פ"ח 502-07 מ"י נ' רומן זדורוב מהשנים 2009-2007, אינה עוברת בהעלמת כתבי המקור של ההחלטות שבתיק הנייר. דרך המלך גם אינה עוברת במניעת זכות העיון בחוסר סמכות ובהנמקות פתלתלות. נהפוך הוא, דרך המלך להפריך "תיאוריות קונספירציה" ולאיין את החששות ביחס ל"תקפות מערכת נט-המשפט" עוברת בתוואי שקבעה הנשיאה דורית ביניש - "שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית". 

דו"ח ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציין שהעלמת תיקים, החלטות ופסקי דין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים. 
קראו בבלוג:   https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/08/2021-08-10.html

___

        

תמונות: הכתבים בתיק מצביעים על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן (עבריין מין מורשע), אסתר הלמן, וחיים גלפז -- ללא כתבי החלטות ופסקי דין תקפים.   

________

 

 

תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק פ"ח 502-07 מ"י נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת, המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.  

מימין: המסמך שנמצא בעת עיון במזכירות בית המשפט העליון, מצורף ל"הודעת הערעור" מאוקטובר 2010 בתיק ע"פ 7939/10 זדורוב נ מ"י.  מסמך זה נחזה כתוצר של מערכת המידע שפעלה בבית המשפט המחוזי נצרת לפני התקנת מערכת נט המשפט בתחילת שנת 2010. מערכת זו נועדה ליצור כתבי נייר, שהיו אמורים להיות חתומים בחתימות ידיהם של שלושת שופטי המותב. אולם המסמך שנמצא מצורף להודעת הערעור אינו חתום כלל. באת כוחו של זדורוב, עו"ד גליל שפיגל, הסבירה שהיה קיים העתק חתום של פסקי הדין, אולם טענה שמסרה אותם לאחד הפעילים (חיים סדובסקי). טענה זו תמוהה כשלעצמה. סדובסקי מצידו הכחיש שקיבל אי פעם כתבי בית דין מעין אלה מעו"ד גליל שפיגל.

משמאל: המסמך שנמצא בעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015, בתיק פ"ח 502-07 מ"י נ זדורוב. מסמך זה נחזה כתוצר של מערכת נט-המשפט. אולם אופן יצירתו נחזה כחריג ובלתי תקין בעליל: חתימותיהם של שניים מהשופטים מופיעות בצורת תשליל (תופעה שלא נצפתה מעולם בכתב בית דין אחר מנט-המשפט), וחתימתו של השופט חיים גלפז חסרה.

---

אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שלמרות שמערכת נט-המשפט כבר הוטמעה במחוזי נצרת קודם לכן, "הכרעת דין" מספטמבר 2010 לא נוצרה במערכת נט-המשפט. לפיכך, גם לא הייתה יכולה להיות חתומה בחתימה אלקטרונית כנדרש במערכת נט-המשפט.  המסמך עבר שיפוץ מאוחר יותר, ומאן דהוא יצר מסמך דמוי כתב בית דין במערכת נט המשפט. אך גם תוצר זה אינו כתב בית דין תקף.  עצם השינוי שחל במסמך קריטי זה בין השנים 2010 ו-2015 אומר דרשני.

--- 

 

תמונות: עו"ד פלדמן, שייצג את רומן זדורוב בהליך הערעור בבית המשפט העליון (לאחר שעו"ד גליל שפיגל הגישה את הודעת הערעור ללא פסק דין עשוי כדין), פרסם טור, המתעד בסגנונו האופייני, שגם הוא כשל במאמציו לגלות את פסק הדין התקף בתיק מ"י נ' רומן זדורוב. [1] פלדמן מסביר שגם הוא ניסה למצוא את פסק הדין -- אצל "עורך הדין הכפרי" ו"במצודה המבוצרת מול הרי הגלבוע" -- אולם נותר עם "שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל".

[1] אביגדור פלדמן, פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין, המקום הכי חם בגיהנום,  03.12.2015.

https://www.ha-makom.co.il/post/avigdor-feldman-formalin 

____

  

תמונות: בתגובתה על בקשת עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, עו"ד שילה ענבר , ראש תחום (פלילי), פרקליטות מחוז צפון, כותבת: "טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט...".

____

 

 

תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע את העיון בכתבי המקור של ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש".

____

 

תמונות: ראש המותב במשפט החוזר השופט אשר קולה גם הוא מנע את העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר: “שעה שהעתקי ההחלטות המבוקשות מצויות בידי המבקש ושעה שאיתור המקור של אותן החלטות מהווה הכבדה מיותרת ובלתי מידתית וגם שלא לצורך אמתי, הרי שהבקשה נדחית.”
___

 

להלן בקשת רשות הערעור -- רע"א 5501/21 ערנות לזכויות האדם אל"מ נ רומן זדורוב ומדינת ישראל --  שהוגשה היום בבית המשפט העליון

 

תאריך: 10.08.2021

בבית המשפט העליון רע"א 21/

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)

Human Rights Alert NGO (AR 80654598)

ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד ומנהל המחקר בעמותה

מרח' יפת 34, תל אביב-יפו

ת"ד 33407, תל אביב-יפו

פקס: 077-3179186

דוא"ל: joseph.zernik@

המבקשת

- נ ג ד -

1. רומן זדורוב (עציר)

ע"י עו"ד ירום הלוי

מרחוב ארלוזורוב 145, תל-אביב

טל': 050-569-0130, פקס: 03-6966815;

דוא"ל: yaromhalevy@

2. מדינת ישראל

ע"י המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה

טל': 073-3929601/2, פקס: 073-3929610;

דוא"ל: civil-dep@l

המשיבים

ערכאה קמא: בית המשפט המחוזי נצרת.

סוג ההליך עליו מערערים: בקשת עיון בהליך פלילי פ"ח.

תיק בו ניתנה ההחלטה עליה מערערים: פ"ח 502/07 מ"י נ' זדורוב.

תאריך ההחלטה עליה מערערים: 22.07.2021.

מועד המצאת ההחלטה עליה מערערים: לא ידוע אם הומצאה, לא נמסרה עד היום. נראתה לראשונה - 03.08.2021.

...

בקשת רשות ערעור

בקשת רשות הערעור

1. מן הראוי שבית המשפט ייעתר לבקשת רשות ערעור זו על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 22.07.2021, שדחתה את בקשת העיון, הסתיים הליך בקשת העיון (הליך אגבי להליך הראשי בתיק מדינת ישראל נ' זדורוב). לפיכך יש לראות בהחלטה הנ"ל פסק דין בהליך האגבי (פס"ד בע"א 2817/91 מימון נ' שאולי, פ"ד מז(1) 152, פס' 8-3 (1993)). אין למערערת אפשרות לערער על ההחלטה הנ"ל במסגרת ערעור על פסק הדין בהליך הראשי - שכן אינה צד כלל בהליך הראשי בתיק בית המשפט קמא. לפיכך, דחיית הבקשה תפגע באופן ממשי בזכויות המבקשת ותגרום לה נזק של ממש (רע"א 7574/19 אמנון סמרה נ' מגדל אחזקות נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו, 13.01.2020)).

2. העניין בבסיסו של ערעור זו הוא מימושה של זכות חוקתית - זכות העיון בתיקים בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין - חלק בלתי נפרד מ"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" (פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג”ץ5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (נבו 8.10.2009)). לפיכך, ערעור זה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית (רע"א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 03.05.2020)). יתר על כן, הערעור במקרה דנן נובע מפרשה העומדת כבר שנים במרכז השיח הציבורי - הרשעתו של מר רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל.

3. כב' השופט עופר גרוסקופף, בפסק דינו מיום ברע”א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (פורסם בנבו, ‏20.8.2020), נעתר אף הוא לבקשת רשות הערעור של המבקשת והמייצג בעניין דומה. יתר על כן, פסק דינו של השופט גרוסקופף אף נעתר לערעור עצמו ואישר את את זכותו של המבקש לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים.

הסעד שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים

4. מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.07.2021, בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת מיום 18.07.2021, לעיין בכתבי המקור של עשר (10) החלטות שניתנו בתיק הנייר בשנים 2009-2007, שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

• העתק החלטתו של כב' השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי נצרת מיום 22.07.2021, בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת מצ"ב מ/1.

עיקרי ההחלטה שעליה מערערים

5. החלטת בית המשפט קמא מיום 22.07.2021, אומרת:

“שעה שהעתקי ההחלטות המבוקשות מצויות בידי המבקש ושעה שאיתור המקור של אותן החלטות מהווה הכבדה מיותרת ובלתי מידתית וגם שלא לצורך אמתי, הרי שהבקשה נדחית.”

סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה

6. המבקשת טוענת טענה חוקתית עקרונית: החלטת בית המשפט קמא מתעלמת לחלוטין מן החיקוק המפורש -- תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, וכן מן ההלכה המחייבת -- פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג”ץ5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (נבו 8.10.2009). שני אלה קובעים יחדיו, שכל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. לפיכך, החלטתו של בית המשפט קמא לוקה בחוסר סמכות.

   לחלופין טוענת המבקשת, שטעה בית המשפט קמא בהנמקות שנתן למניעת מימושה של זכות העיון במקרה דנן.

7. קיצור מהלך העניינים:

   א) המייצג והמבקשת עוסקים בעיון בתיקים מעל לעשר שנים, כחלק ממטרתה המרכזית של העמותה -- הגברת השקיפות בבתי המשפט. בקשות העיון, שהוגשו ע"י המייצג והמבקשת בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת במהלך השנים, ניתנות לחלוקה כללית לשני סוגים: א) בקשות לעיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום, שניתנו ככתבים אלקטרוניים בתיק האלקטרוני, שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי נצרת בתחילת שנת 2010, ו-ב) בקשות לעיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום, שניתנו בנייר, וכתבי המקור שלהן מוחזקים בתיק הנייר – מהשנים 2009-2007.

   ב) בנובמבר 2019, הגישה המבקשת בקשת עיון בכתבי המקור של כל ההחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, בתיק הנייר בבית המשפט המחוזי בנצרת. בראש בקשה זו, כמו בראש בקשות קודמות לה, הבהירה המבקשת, שהבקשה מוגשת בעל כורחה של המבקשת, ושבית המשפט פועל בחוסר סמכות במונעו את העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. החלטתה של כב' השופטת אסתר הלמן מיום 27.11.2019, דחתה את בקשת העיון, אך אמרה, “ככל שהמבקש ימקד את בקשתו ויבהיר באילו מסמכים מתיק הנייר הוא מבקש לעיין, ניתן יהיה לבחון את בקשתו שוב".

• העתק החלטתה של השופטת אסתר הלמן מיום 27.11.2019 בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת מצ"ב מ/2.

ג) ביום 17.07.2021 הגישה המבקשת, בעל כורחה, בקשת עיון נוספת בהחלטות מתיק הנייר, שאינן אסורות בפרסום על פי דין. בקשה זו צומצמה לעיון בעשר (10) החלטות בלבד מתיק הנייר.

• העתק בקשת העיון מיום 17.07.2021 (נרשמה כבקשה מס' 196) בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת מצ"ב מ/3.

ד) ביום 22.07.2021 ניתנה החלטתו של כב' השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי נצרת בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב (מצ"ב מ/1), הדוחה את בקשת העיון. נגד החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור דנן.

7. מניעת הגישה לעיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין – חסרת סמכות בדין:

   תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת:

"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

יתר על כן, בפסקה 6 לפסק דינה בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (נבו 8.10.2009), , הנשיאה דורית ביניש מוסיפה וקובעת:

"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין.” [קו תחתון הוסף – י' צ']

כלומר - אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין. מתוך כך גם ברור שאין לשופטים סמכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה.

טענת חוסר הסמכות הועלתה בראש "בקשת העיון" שהוגשה לבית המשפט קמא (פסקה 1 בבקשה לעיון - נספח מ/3). הבקשה עצמה אף הוכתרה בהתאם: "‫בקשה בעל כורחה של המבקשת לעיון בתיק בית המשפט".

לפיכך לא היה בית המשפט קמא מוסמך למנוע את מימוש העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

יש להדגיש כי החלטתו של כב' השופט אשר קולה (נספח מ/1) (כמו גם החלטתה של כב' השופטת אסתר הלמן (נספח מ/2)) אינה אומרת דבר וחצי דבר על הטענות לחוסר סמכות ולהתנהלות הנוגדת את החיקוק החרות וההלכה המחייבת במניעת הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

8. לחלופין - טעה בית המשפט קמא בהנמקותיו למניעת מימוש זכות העיון: טעה בית המשפט קמא בנמקו "העתקי ההחלטות המבוקשות מצויות [כך - י"צ] בידי המבקש". המסמכים המצויים בידי המבקש (נספחים 10-1 לבקשת העיון, נספח מ/3) אינם העתקים מוסמכים של כתבי בית דין. המסמכים המצויים בידי המבקש גם אינם צילומים ואינם סריקה של כתבי המקור. המסמכים המצויים בידי המבקש הם רק עיבודים ממוחשבים [renditions] של הטקסט שבכתבי בית דין, כתבי המקור, הנשמרים כביכול בתיק הנייר של בית המשפט. אין ניתן לוודא אל נכון מתוך מסמכים מעין אלה אם תכנם מתאים למקור, ואין ניתן לוודא אל נכון מתוך מסמכים אלה אם מסמכי המקור בתיק הנייר הם כתבי בית דין תקפים, שנחתמו ע"י שלושת השופטים שישבו בדין.

9. המסמכים שבידי המבקש אינם תחליף תקף ו/או ראוי למימושה של זכות העיון. כתבי בית דין בהם מבוקש העיון הם כתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר של בית המשפט המחוזי בנצרת, החתומים ע"י השופטים שישבו בדין. עניין זה גם הודגש בחלק א של הבקשה לעיון עצמה.

   זכות העיון על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 היא זכות "העיון בתיקים". תיק בית המשפט מוגדר בתקנה 1:

'"תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.'

בדומה, המבקשת ביצעה במהלך השנים מספר רב של עיונים בכתבי המקור החתומים של ההחלטות בתיקי נייר שונים של בית המשפט העליון. עיונים אלה בוצעו למרות שגם בית המשפט העליון מנהל מערכת מידע נגישה לציבור, בה מוצגים עיבודים ממוחשבים, בלתי חתומים של ההחלטות מתיקי הנייר.

יש לציין כי כתוצאה מהעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון התגלו במקרים אחדים הבדלים מהותיים בין העיבודים הממוחשבים שהוצגו במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון אונליין לבין כתבי המקור בתיקי הנייר. הבדלים אלה אף תוקנו בעקבות העיון במקרים אחדים.

10. אחת מתכליותיה של זכות העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, היא להבטיח את תקינותה וכשירותה של מערכת המשפט ולאשש את אמון הציבור בבתי המשפט. פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בפרשת האגודה לזכויות האזרח דן בעניין זה בהרחבה. בין השאר, הנשיאה ביניש קובעת כי זכות העיון היא: “תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה”, וכן, כי מימושה מבטיח "פתיחות, שקיפות וביקורת ציבורית". תכליות אלה מתממשות בין השאר ע"י כך שבעלי דין וכל אדם אחר יכולים לוודא שפרסומים שונים ומסמכים שונים, המוצגים כהחלטות של בתי המשפט, אכן תואמים את כתבי המקור החתומים והתקפים של אותן החלטות הנשמרים בתיקי בית המשפט. [¹]

11. טעה בית המשפט קמא בנמקו - "איתור המקור של אותן החלטות מהווה הכבדה מיותרת ובלתי מידתית". פסקה17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בפרשת האגודה לזכויות האזרח הנ"ל, קובעת, שזכות העיון בתיקים היא חלק מ"עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי"... בפסק דינו של השופט אליהו מצא ובחוות דעתה של השופטת שטרסברג-כהן בבג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מט(4) 94 (1995), שוללים השופטים שיקולים תקציביים ושיקולים של הקצאת משאבים כהצדקה למניעת מימושה של זכות חוקתית. פסקה19 לפסק דינו של השופט אליהו מצא קובעת עיקרון זה, ואף מצטטת את הנשיא אהרן ברק:

"הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית."

בפרשת מילר מדובר היה בהקצאת משאבים בקנה מידה נרחב. במקרה שלפנינו מדובר בהקצאת משאבים מזערית, שיש לראות בה חלק בלתי נפרד מחובותיה של מזכירות בית המשפט בכל בית משפט כשיר. מן הראוי לציין, שבמקרה שלפנינו פנתה המבקשת למזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי בנצרת כבר לפני מספר שנים, מספר חודשים לפני הגשת בקשת העיון הראשונה בתיק הנייר, וביקשה שהמזכירות תוודא שתיק הנייר הנ"ל מתוחזק בצורה שתזרז את העיון.

יתר על כן, בעניין שלפנינו, ובניגוד לפסקי דין רבים בעניין פגיעה בזכויות חוקתיות, בית המשפט קמא גם לא העלה כל התנגשות בין מימוש זכות העיון לבין זכות חוקתית ו/או עקרון חוקתי ו/או אינטרס ציבורי ממשי כלשהם (או אפילו נורמה חוקית כלשהי, שאינה חוקתית). כמו כן לא נימק בית המשפט קמא את החלטתו מתוך דיון באיזון בין הזכויות ו/או האינטרסים המנוגדים כביכול. "הכבדה מיותרת ובלתי מידתית" על בית המשפט קמא אינה יכולה להיחשב הנמקה סבירה לשלילת הזכות החוקתית, המוקנית לכל אדם, שהיא זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

12. טעה בית המשפט קמא בנמקו שבקשת העיון היא "שלא לצורך אמתי". ההחלטה גם אינה מפרשת מהו עיון "לצורך אמתי" וכיצד נקבע שהבקשה שבענייננו היא "שלא לצורך אמתי".

    בפסקה 17 לפסק דינה בפרשת האגודה לזכויות האזרח, הנשיאה דורית ביניש קובעת את היקף תכליתה של זכות העיון. שם גם מצוטטים שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם בעניין זה. תכליתה של זכות העיון היא בין השאר, לאפשר "שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית" על בתי המשפט... זכות העיון היא גם "תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה..." [קו תחתון הוסף - י"צ]

    לנוכח היקף תכליתה של זכות העיון קשה לדמיין בקשת עיון "שלא לצורך אמתי".

    יחד עם זאת, מתוך בקשות עיון קודמות בתיק מ"י נ' רומן זדורוב בבית המשפט קמא, ניתן לשער למה כוונתו של בית המשפט קמא באמרה "שלא לצורך אמתי":

    (1) בתשובתה מיום 26.01.2016 על בקשת עיון קודמת של המבקשת, עו"ד שילה ענבר, ראש תחום (פלילי), פרקליטות מחוז צפון, טוענת בשם המדינה:

    "...טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל.... נראה למשיבה שהמבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים..."

• העתק תשובת הפרקליטות מיום 26.01.2016 על בקשת העיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת מצ"ב מ/4.

(2) בהחלטתו מיום 25.01.2016, הדוחה בקשת עיון קודמת של המבקשת, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, כב' השופט אברהם אברהם קובע:

"המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש. "

• העתק החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, כב' השופט אברהם אברהם מיום 25.01.2016 על בקשת העיון בתיק פ"ח 502/07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת מצ"ב מ/5.

טיעונים והנמקות מסוג זה עומדים בניגוד גמור לתכליתה של זכות העיון, כפי שקבעה הנשיאה ביניש בפסק דינה הנ"ל - "שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית"... "תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה"...

14. שלילת זכות העיון בהנמקות מעין אלה של בית המשפט קמא מעקרת מיסודה את זכות העיון.

15. שופטי בית המשפט המחוזי נצרת -- אסתר הלמן, חברת המותב המקורי, אברהם אברהם, נשיא בית המשפט, ועכשיו גם אשר קולה, ראש המותב במשפט החוזר -- מונעים כבר יותר מ-5 שנים את העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מ"י נ' זדורוב, שאינן אסורות בפרסום על פי דין. המשך נסיבות אלה עלול לפגוע באמון הציבור במשפט החוזר בבית המשפט המחוזי בנצרת.

16. דרך המלך להפריך "תיאוריות קונספירציה" ולאיין חששות ביחס ל"תקפות מערכת נט-המשפט" ותקפותם כתבי ההחלטות, המוצגים בה כעיבודים של מסמכים מתיק הנייר פ"ח 502-07 מ"י נ' רומן זדורוב מהשנים 2009-2007, אינה עוברת בהעלמת כתבי המקור של ההחלטות שבתיק הנייר. דרך המלך גם אינה עוברת במניעת זכות העיון בחוסר סמכות ובהנמקות פתלתלות. נהפוך הוא, דרך המלך להפריך "תיאוריות קונספירציה" ולאיין את החששות ביחס ל"תקפות מערכת נט-המשפט" עוברת בתוואי שקבעה הנשיאה דורית ביניש - "שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית"!

לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן למבקש רשות ערעור, ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו ולהתיר למבקש לעיין בכתבי המקור של עשר (10) ההחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, בתיק הנייר פ"ח 502-07 מ"י נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת.

 ______________

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)

Human Rights Alert NGO (AR 80654598)

תל-אביב, היום: 10 באוגוסט, 2021.

1 ראו לדוגמה - בפרשת רע"א 1554/16 י.ש אבן ישראל בע"מ נ' ראובן שולמן ואח' : משעלתה השאלה מהו פסק הדין התקף בתיק, פנו באי כוחם של הצדדים לערוך עיון בתיק הנייר של בית המשפט העליון.

גלי גינת, פסק הדין שניתן "בטעות": לאן נעלמו מסמכים מתיק העליון?, וואללה (21.06.2016)

https://news.walla.co.il/item/2972169