2021-08-19 מה מסתירים השופטים בתיקי בתי המשפט לנוער? מערכת נט-המשפט כמכשיר להפרת זכויות האדם

מה מסתירים השופטים בתיקי בתי המשפט לנוער? מערכת נט-המשפט כמכשיר להפרת זכויות האדם

במשך כ-10 שנים התנהלו כלל התיקים בכל בתי המשפט לנוער, הדנים בעבירות שבוצעו על ידי קטינים, על פי הוראה סודית של הנהלת בתי המשפט, בגינה נמנעה גישת בעלי הדין, כולל הורים, בני נוער ובאי כוחם, לתיקיהם הם. הוראת הנהלת בתי המשפט התירה את הגישה לתיקים ל"לשופט ולצוותו" בלבד. הוראה זו הופעלה באופן אוטומטי באמצעות מערכת המידע של בתי המשפט -- נט-המשפט. גם לאחר השינוי בהוראה בפברואר 2021, כשהוסר החיסיון הגורף שמנע את גישת בעלי הדין לתיקיהם  בתיקים חדשים, לא הוסר החיסיון הכללי מפני בעלי הדין בתיקים הקיימים, שנפתחו לפני פברואר 2021.

המצב בבתי המשפט לנוער עומד בניגוד גמור לחוק המפורש ולהלכה המחייבת. אין ספק, שבתי משפט והליכים משפטיים המתנהלים באופן כזה ייחזו בעיני משקיפים בינלאומיים בלתי כשירים ו/או מושחתים.

יתר על כן, המצב בבתי המשפט לנוער עומד בניגוד גמור ללהג "החוקתי, על חוקי" בעקבות "המהפכה החוקתית" אודות "הליך ראוי" ו"משפט הוגן" כזכויות חוקתיות בהליכים פליליים במדינת ישראל. יש לתהות כיצד היה מצב זה יכול להימשך כ-10 שנים ללא התנגדות נמרצת, פומבית של מי מהשופטים עצמם או עורכי הדין המופיעים בבתי משפט אלה.

המצב בבתי המשפט לנוער גם מדגים יפה את תפקידה המרכזי של מזכירות כשירה ואוטונומית בהתנהלותו של בית משפט כשיר. יתר על כן, המצב מגדים את תפקידן המרכזי של מערכות מידע בבתי המשפט, כגון מערכת נט-המשפט, לקיום או הפרה של הזכות להליך ראוי בפרט, וזכויות האדם בכלל. מערכות מידע בבתי המשפט מאפשרות הפעלה חסרת סמכות של כללים סודיים, הפוגעים בזכויות האדם. העיקרון הכללי הובע ע"י המשפטן לארי לסיג באמרה - Code is Law.

הכללים המוטמעים במערכת נט-המשפט ערערו ומערערים את הזכות למשפט הוגן ואת הזכות להליך ראוי במדינת ישראל. לנוכח סדרת כשלים במערכת נט-המשפט, הגיע הזמן לעריכת ביקורת ציבורית של מערכת נט-המשפט על ידי גורמים מחוץ להנהלת בתי המשפט, ולביקורת ופיקוח יעילים יותר, מחוץ להנהלת בתי המשפט, על התנהלות המזכירויות בבתי המשפט.

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2021/08/2021-08-19.html

במשך כ-10 שנים התנהלו בתי המשפט לנוער על פי הוראה סודית של הנהלת בתי המשפט, על פיה נמנעה גישת בעלי הדין (הורים, בני נוער ובאי כוחם) לתיקיהם הם בבתי המשפט לנוער. בתי המשפט לנוער הדנים בעבירות שבוצעו על ידי קטינים, מתנהלים על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, וחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960. אולם זכויות יסוד "חוקתיות" של הנאשמים בתיקי הנוער, נקבעו בפועל ב"הוראות" הנהלת בתי המשפט, הנוגדות את החוק החרות ואת ההלכה המחייבת...

הוראות הנהלת בתי המשפט בנושא חיסיון בתיקי נוער

המסמכים שלהלן הם חלק מתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע בעניין ההוראות הסודיות בנושא חיסיון בתיקי נוער. [1] יש לציין שבמהלך בקשת חופש המידע שונתה ההוראה התואמת, ואף פורסמה באתר הנהלת בתי המשפט. [2]

תשובת הנהלת בתי המשפט מתעדת את ההוראה הכללית הסודית בבתי המשפט לנוער, שהוחלה ב-01.12.2012 (תמונה 1, להלן). סעיפים 1.1 ו-1.2 להוראה קבעו חיסיון כללי יוצא דופן לכל תיקי הנוער, שהופעל אוטומית במערכת נט-המשפט:

1.1 רמת החיסיון בתיקי נוער היא "חסוי לציבור, פתוח לשופט ולצוותו"...

1.2 עם פתיחת תיק בהליך נוער, המערכת מגדירה את רמת החיסיון באופן אוטומטי.

[קווים תחתונים הוספו - י"צ]

תשובת הנהלת בתי המשפט גם מתעדת את השינוי בהוראה, שהוחל ב-15.02.2021 על התיקים החדשים, שוב ע"י הפעלה אוטומטית במערכת נט-המשפט (תמונה 3, להלן). סעיף 3 להוראה קובע:

3. חיסיון הליכים לפי חוק הנוער טיפול והשגחה 

3.1 החל מיום 15.2.2021 הליכים חדשים לפי חוק הנוער טיפול והשגחה ייפתחו ברמת חיסיון של "חסוי לציבור פתוח לצדדים" באופן אוטומטי, למעט בקשות למניעת הטרדה מאיימת המוגשות במעמד צד אחד, בקשות אחרות במעמד צד אחד ובקשות בהן התבקש לחסות את ההליך מפני הצדדים. 

3.2 בתיקים שנפתחו טרם מועד זה כולל בתיקים הקשורים אין לבצע שינוי ברמת החיסיון אלא להשאירה כ"חסוי בפני הכל פתוח לשופט וצוותו", אלא אם ניתנה החלטה שיפוטית אחרת בנושא החיסיון.

[קווים תחתונים הוספו - י"צ]

שינוי ההוראה בפברואר 2021 מסיר חלקית את החיסיון ומאפשר את גישת הצדדים, אולם אך ורק בתיקים החדשים. ההוראה מבפברואר 2021, ממשיכה למנוע את גישת הצדדים לתיקים הקיימים, שנפתחו לפני פברואר 2021... 

החיקוק החרות וההלכה המחייבת

תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 קובעת:

זכות עיון של בעלי הדין

3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין...

כלומר, אין צורך בהגשת בקשה, אין צורך בהצדקה, ואין צורך בהחלטה שיפוטית. ברירת המחדל היא שבעל דין רשאי לעיין בתיקו הוא לאחר שהתייצב במזכירות והגיש טופס "הודעת עיון".

פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.2009) מוסיף וקובע:

זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין...

לכל אורכו של פסק דינה הנ"ל של הנשיאה ביניש, היא חוזרת וקובעת שזכות העיון של הציבור, כלומר של אלה שאינם בעלי דין, היא חלק מ"עקרון חוקתי", ו"עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי" -- פומביות הדיון. זכותו של בעל דין לעיון בתיקו הוא לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים כלל. ואכן,  אין ניתן לתאר "משפט הוגן" על פי סעיף י' להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם במצב בו נמנעת ככלל גישת בעלי דין לתיקיהם בהליכים פליליים...

יתר על כן, ברבע המאה האחרונה, בעקבות ה"מהפכה החוקית" בישראל, כתבו מיטב שופטינו, ובראשם הנשיא אהרון ברק, הן בפסקי דין והן במאמרים מלומדים, אודות "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)". [3] בפסקי דין ומאמרים אלה הודגש כי בעקבות "המהפכה החוקתית" הזכויות להליך ראוי ולמשפט הוגן בהליכים פליליים הפכו לזכויות חוקתיות.

המצב המתואר כאן מעלה חשש של נתק בין הדיבור הנמלץ של השופטים אודות "זכויות חוקתיות", והתנהלותם של השופטים עצמם בפועל.

שופטים, עורכי הדין ולשכת עורכי הדין - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"

הנהלת בתי המשפט סירבה לגלות עד לאחרונה את ההוראות הקובעות את אופן ניהול התיקים בבית המשפט לנוער באמצעות מערכת נט-המשפט. התופעה של ניהול הליכים פליליים תוך מניעת הגישה של הנאשמים ובאי כוחו לתיקיהם בכל התיקים בכל בתי המשפט לנוער, על פי "הוראה" סודית של הנהלת בתי המשפט, היא בלתי נתפסת.

כל שופט כשיר, שישב בדין בעשור האחרון באחד מבתי המשפט לנוער, היה חייב להיתקל בתופעות המתועדות כאן. אולם לא ידוע על מחאה כלשהי של שופטים, או נציגות השופטים בעניין הוראות אלה.  חמור מכך, עד לתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע הנ"ל, גם השופטים והמזכירויות סירבו לחשוף את ההוראות הסודיות ביחס להתנהלות התיקים אפילו לצדדים עצמם בתיקי הנוער, גם כשביקשו במפורש לעיין בנהלים הקובעים את אופן ניהול התיקים בהליכים בהם השתתפו.

יתר על כן, קשה למצוא הסבר סביר, התואם התנהלות בתי משפט כשירים וישרים, להמשך החיסיון הגורף מפני הצדדים בתיקים הפעילים שנפתחו לפני פברואר 2021 ובתיקים הישנים הסגורים... החשש הברור הוא שיש לשופטים ולמדינה מה להסתיר בתיקים אלה, כי התיקים התנהלו מתוך הנחה של השופטים והמדינה, שהמשפחות והנאשמים - בני הנוער - לעולם לא יוכלו לעיין ולקרוא את המסמכים בתיקים...

כל עורך דין כשיר, שהופיע בעשור האחרון באחד מבתי המשפט לנוער, היה חייב להיתקל בתופעות המתועדות כאן. אך לא ידוע על פעולה של עורכי דין כיחידים, או לשכת עורכי הדין כארגון, בניסיון לתקן מצב חמור זה.

יש לציין שביחס לבתי המשפט למשפחה, קרוביהם מדרגה ראשונה של בתי המשפט לנוער, כתבה פרופ' דפנה הקר, "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם"... [4]

מזכירות כשירה ומערכות מידע: ביקורת ופיקוח על מערכת נט-המשפט והמזכירויות

המצב בבתי המשפט לנוער גם מדגים יפה את תפקידה המרכזי של מזכירות כשירה ואוטונומית בהתנהלותו של בית משפט כשיר. בתי המשפט בישראל גם הם הכירו בעבר בעיקרון, שבמקום שאין מזכירות כשירה, אין בית דין כשיר. 

המודל להתנהלות בתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל מבוסס על שתי זרועות הפועלות תוך איזונים ובלמים: הזרוע השיפוטית, העוסקת בקבלת החלטות, והזרוע המזכירותית, העוסקת בניהול התיקים והכתבים. בהתאמה, נקבעו הוראות מפורטות להתנהלות המזכירויות בחוקים ובתקנות. לדוגמה, Federal Rules of Civil Procedure ו-Federal Rules of Criminal Procedure בארה"ב. גם בישראל נקבעו הוראות מפורטות לניהול התיקים והכתבים בתקנות בתי המשפט (משרד הרישום), 1936, המנדטוריות. אולם התקנות המנדטוריות בוטלו תחת כהונתם של טומי לפיד כשר המשפטים ואהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, והוחלפו בתקנות שאינן אומרות מאומה על ניהול התיקים והכתבים - תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), תשס"ה-2004.

מחקר היסטורי מטעם מרכז המחקר של בתי המשפט בארה"ב, [5] מתאר שחיתות חמורה של בתי המשפט הפדרליים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אז, תוארו בתי המשפט הפדרליים בדיוני הקונגרס של ארה"ב כ"בורלסקה" וכ"בלוף". המחקר מראה ששחיתות במזכירויות הייתה גורם מרכזי בשחיתות בתי המשפט, וטוען שהצעד המרכזי, שהביא לתיקון המצב בשנות ה-20 של המאה ה-20, היה חקיקה, שהגבירה את האוטונומיה של המזכירויות בבתי המשפט הפדרליים ואת הפיקוח הישיר עליהן ע"י הרשות המבצעת. [6]

המצב שלפנינו גם מדגים את תפקידן המרכזי של מערכות מידע בבתי המשפט, כגון מערכת נט-המשפט, בקביעת הכללים להתנהלות התיקים בבתי המשפט. יתר על כן, המצב שלפנינו מדגים את חשיבותן של מערכות מידע בבתי המשפט לקיום או הפרה של זכויות האדם בבתי המשפט, ובפרט הזכות להליך ראוי. מערכות מידע בבתי המשפט מאפשרות הפעלת כללים סודיים, הפוגעים בזכויות האדם. העיקרון הכללי בדבר כללים המוטמעים במערכות מידע הובע ע"י המשפטן לארי לסיג באמרה - Code is Law.

מכל הסיבות שתוארו כאן, ומתוך סדרת כשלים אחרים שתועדו במערכת נט-המשפט, הגיע הזמן לעריכת ביקורת ציבורית של מערכת נט-המשפט, ולהפעלת ביקורת ופיקוח קבוע על התנהלות המזכירויות  ע"י גורמים שמחוץ להנהלת בתי המשפט.

 

תמונה 1. הוראת הנהלת בתי המשפט, "חיסיון בתיקי נוער", מיום 01.12.2012.  ההוראה המקורית קבעה שהתיקים יוגדרו פתוחים רק "לשופט ולצוותו", ושהחיסיון יופעל אוטומטית במערכת נט-המשפט.

 ---

 

תמונה 2.  הוראת הנהלת בתי המשפט, "חיסיון בתיקי נוער", מיום 19.04.2020.

---

תמונה 3.  הוראת הנהלת בתי המשפט, "חיסיון בתיקי נוער", מיום 15.02.2021. החל מיום 15.2.2021 הליכים חדשים לפי חוק הנוער טיפול והשגחה ייפתחו ברמת חיסיון של "חסוי לציבור פתוח לצדדים" באופן אוטומטי... בתיקים שנפתחו טרם מועד זה כולל בתיקים הקשורים אין לבצע שינוי ברמת החיסיון אלא להשאירה כ"חסוי בפני הכל פתוח לשופט וצוותו"...

---

תמונה 4. הוראת הנהלת בתי המשפט, "חיסיון בתיקי נוער", מיום 04.07.2021.  

---

קישורים

[1] הנהלת בתי המשפט, תשובת חופש המידע בנידון הוראות ניהול הגישה לתיקי נוער במערכת נט-המשפט (25.07.2021)

https://drive.google.com/file/d/1YgK2u8cKNTqgIrySEWQ1w-tLTj4q7pTB/view?usp=sharing

[2] הנהלת בתי המשפט, הוראת עבודה: טיפול בהליכים לפי חוק הנוער טיפול והשגחה 329-20 (9.8.2021)

https://www.gov.il/he/departments/policies/secretariat_division_regulation_329_20

[3] אהרן ברק "הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי-היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)" מחקרי משפט יג 5 (1996)  

[4] חן מענית, "יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם", גלובס (2016)

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

[5] The Federal Judicial Center -- מרכז המחקר של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב הוקם על פי חוק בשנת 1967, במטרה לשפר את הנהלת בתי המשפט.

https://www.fjc.gov/

[6]  I. SCOTT MESSINGER, ORDER IN THE COURTS: A HISTORY OF THE FEDERAL COURT CLERK'S OFFICE (2002)