2020-01-14 מעשי קונדס באותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון

 Joseph Zernik

מעשי קונדס באותנטיקציה של כתבי בית המשפט העליון
תניית הפטור על החלטות בית המשפט העליון -"כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מעשה ידיהם של "אבי המהפכה החוקתית" אהרן ברק ובן טיפוחיו בועז אוקון - הפכה לבדיחה בינלאומית.  השופטת ורדה אלשייך גם מצטטת את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון כטיעון להגנתה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". זאת -  על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (שופט בית המשפט העליון בדימוס) [88/12/מחוזי ת"א].  ומה עונה לה גולדברג בגוף ההחלטה? "נתלתה באילן גבוה".  תשובה על בקשת חופש המידע, שקיבלנו לאחרונה, כוללת מכתב מלפני שנה וחצי, המודה לנו על "הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת" ומודיע לנו על ההחלטה להסיר את תניית הפטור. אולם הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות תחת סמכותו של מי התקבלה ההחלטה להסיר את תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"...
בשנים האחרונות גם תועד שוב ושוב סירובה של מזכירות בית המשפט העליון להנפיק אישורים כדין, ובמקביל תועדה שוב ושוב הנפקת אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים. אולם הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות מהו נוסח האישור האותנטי בבית המשפט העליון, ומיהם המוסמכים בדין להנפיק אישורים אלה...
הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון נחזים כמסמכים אלקטרוניים בלתי חתומים, חסרי תוקף.  אולם "היועץ המשפטי" של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות טוען, שהם מסמכים הנשמרים "בתיק הדיגיטלי" ונחתמים כביכול בחתימות אלקטרוניות בלתי ניתנות לזיהוי... על ידי מי? וכיצד? 
אותנטיקציה של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה. עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב משנת 1787. ללא אותנטיקציה ברורה ומוכרת לכל של כתבי בית דין, שלטון החוק הופך לחסר משמעות.  אולם דווקא "אבי המהפכה החוקתית" בישראל, אהרן ברק, העדיף כתבים שישרתם ותקפותם מפוקפקת במקרה הטוב...  ובהמשך, תרבות "הטיוטות" והפברוקים השתרשה בבתי המשפט בישראל... פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מתועבת במיוחד של תרבות זאת, שזכתה לתיעוד יוצא דופן... אין ולא יכולה להיות חסינות לשופטים על עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים במילוי תפקידם.
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/01/2020-01-14.html

 

   

 

 

תמונות.  סמוך לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, הוסר האישור מהחלטות בית המשפט העליון - "העתק מתאים למקור... מזכיר ראשי", ובמקומו הוספה תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  כל כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון הפכו בפועל ל"טיוטות".
---

 

תמונות. השופטת ורדה אלשייך מצטטת את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - על החלטות בית המשפט העליון כטיעון להגנתה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". זאת -  על פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (שופט בית המשפט העליון בדימוס) [88/12/מחוזי ת"א].  ומה עונה לה גולדברג בגוף ההחלטה? "נתלתה באילן גבוה".
--- 

תמונות.  מכתב תשובה של "העוזר המשפטי לנשיאת בית המשפט העליון" מיום 06 ליוני, 2018.  העתק בלתי חתום של המכתב הגיע לידינו רק לאחרונה, כצרופה לתשובה של הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש המידע.  מכתב זה עוסק בכשלים באותנטיקציה של כתבי ההחלטות והפרוטוקולים בבית המשפט העליון. המכתב נחזה כשגוי ומטעה.
---
תל-אביב, 14 לינואר - בתגובה על תשובה חלקית ובלתי סבירה של הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע בעניין אותנטיקציה של הכתבים בבית המשפט העליון נשלחו להנהלת בתי המשפט:  א) בקשת חופש מידע חדשה בעניין חתימות אלקטרוניות כביכול על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון, ב)  בקשה לתשובה משלימה על בקשת חופש המידע הקודמת בעניין תניית הפטור ואישורים החלטות בית המשפט העליון. 

א) בקשת חופש מידע חדשה בעניין חתימות אלקטרוניות כביכול על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון



14 לינואר, 2020
הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע
הנהלת בתי המשפט
פקס: 074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – פרוטוקולים בבית המשפט העליון
לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע שרום סבן-ספראי,
הריני מגיש בזאת את הבקשה בכפוף לחוק חופש המידע (1988), כדלהלן. הרינו מבקשים אישור קבלה עם מספר בקשה בדוא”ל חוזר או בפקס.
I. פרטי המבקש 
שם: דר’ יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)
ת"ז:
כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301
דוא"ל: joseph.zernik@
פקס: 077-3179186
אזרח: ישראל
II. המידע המבוקש
א) רקע
פרוטוקולים של הדיונים הם מסמכים קריטיים בהתנהלות בית משפט כשיר שבכתובים [competent court of record]. דיון הנערך ללא פרוטוקול עשוי כדין נחשב לדיון "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" – כלומר אינו דיון של בית המשפט בשבתו בדין.  ודיון המתנהל ללא פרוטוקול עשוי כדין, אך ללא ידיעת הצדדים - הוא דיון בדוי/ דיון למראית עין.
(1) כרונולוגיה של בעיית הפרוטוקולים בבית המשפט העליון
יחד עם זאת, עד תחילת שנת 2007 לא ניהל בית המשפט העליון פרוטוקולים בדיוניו.  עניין זה נידון בעבר בערכאות, בכנסת, ובתקשורת.
פסק הדין של השופטת מרים נאור [בג”ץ 5122/06 התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט] משנת 2008, מציין כביכול פתרון בעיה זאת, ואומר:

… סוכם על דעת הצדדים כי העתירה תצומצם לשאלת מעמדם הפורמלי של רישומי הפרוטוקול הנעשים כיום בבית המשפט העליון…  בהודעה המשלימה… מנהל בתי המשפט מסר שרישום הפרוטוקול בבית המשפט העליון מתנהל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד 1984 ולפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. זאת לאחר שהנהלת בתי המשפט הקצתה את המשאבים הנדרשים, לרבות תוספת קלדניות, לשם ניהול פרוטוקול בבית המשפט העליון כבכל ערכאה אחרת.  בתגובתה להודעה האמורה הסכימה העותרת למחיקת העתירה...

במקביל, חוקק בכנסת בשנת 2008 תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בסעיף 68א., שהיה אמור לפתור מצב זה. התיקון הנ"ל אומר:

(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט…
(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

העניין דווח בתקשורת כך: [1]

תקנות סדר הדין האזרחי וחוק סדר הדין הפלילי קובעות שבתי המשפט יתעדו את דיוניהם בפרוטוקולים. אולם במשך השנים, בית המשפט העליון פירש חובה זו בצמצום ונמנע עד לאחרונה מלנהל פרוטוקולים בדיוניו. זאת, הן בשבתו כערכאת ערעור והן בשבתו כבג"ץ. בעקבות יוזמת החקיקה של איתן ובעקבות עתירה לבג"ץ כנגד מנהגו שלא לנהל פרוטוקולים, החל בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים בראשית 2007. אולם עכשיו עוגן הדבר בחוק.

אולם בתגובה לחקיקה זאת, יצא שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל עוד באותו היום בהכרזה כי התיקון לחוק "כמעט קנטרני", “די מיותר" ונובע ממניעים לא ענייניים: [2]

"זה כאילו לומר לשופטי העליון: 'ככה נהגתם כל השנים, לא ניהלתם פרוטוקול, עכשיו נראה לכם מה זה'. מן דווקא כזה"…
בדרך-כלל, נערכה הקלדה חלקית של טיעוני הצדדים, אך לא של דברי השופטים. עם זאת, במהלך השנים הבהירו שופטי העליון שוב ושוב בפסיקותיהם, כי לרישום החלקי המתנהל שם אין תוקף של פרוטוקול.

מדאיגה במיוחד תפיסת העולם ביחס להתנהלות בית המשפט העליון, המתגלה בתגובתו של טירקל לתיקון הנ"ל לחוק בתי המשפט: [2]

"השאלה היא אם זה נחוץ. בבית המשפט העליון שעליו ממילא אין ערעור ולגביו לא יכולה להתעורר אף פעם שאלה של 'זה טען כך וזה טען אחרת', או 'עובדה כזאת הועלתה, ואחרת לא הועלתה', זה די מיותר…  ממילא נהוג ומקובל ששופטי העליון מנהלים כל אחד מעין פרוטוקול לעצמו. השופט רושם את ההערות שלו במהלך הדיון, וזה אמור להספיק...”

כמבואר להלן, בסופו של דבר, למרות פסק הדין הנ"ל של בג"ץ משנת 2008, ולמרות התיקון הנ"ל לחוק בתי המשפט, העניין נותר עמום ומעורפל: האם יש לרישומים המתנהלים היום בבית המשפט העליון תוקף של פרוטוקולים?
(2) “הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך
ניהול פרוטוקולים תקינים ותקפים אף היה עניין מרכזי בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת  ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי תל-אביב.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג משנת 2012 בפרשה זאת [88/12/מחוזי תל-אביב] קובעת שהפרוטוקולים לא היו חתומים כדין ולכן היו בגדר "טיוטות" חסרות כל תוקף.
יתרה מזאת, החלטת הנציב הנ"ל קובעת שפרוטוקול שהוא מסמך אלקטרוני חייב להיחתם בחתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001.
יחד עם זאת החלטת הנציב מבהירה שאין אפשרות לציבור ולבעלי דין להבחין בתדפיס (או במיצג אינטרנט) בין פרוטוקול או החלטה חתומה ותקפה לבין פרוטוקול "טיוטה", בלתי חתום וחסר תוקף.
החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 19:

מהסברה של כב’ השופטת עולה, בכל הנוגע לתכנת נט-המשפט, כי כל פרוטוקול מכיל חתימה גרפית סרוקה של השופט על החלטותיו.  אולם כל עוד לא נחתם הפרוטוקול בחתימה אלקטרונית על ידי השופט, מדובר בטיוטת פרוטוקול… רק לאחר החתימה האלקטרונית הופך הפרוטוקול להיות סופי. [קווים תחתונים במקור – יצ] מאחר שהחתימה הגרפית הסרוקה של השופט מצויה גם בטיוטא, נראים תדפיס הטיוטא ותדפיס פרוטוקול החתום אלקטרונית זהים, ולא ניתן להבחין ביניהם.

החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 21:

פניותי למנהל בתי המשפט לקבל התייחסות להיבטי המחשב של הפקת הפרוטוקול… נענו… ובמכתב שכתב ביום 29.02.2012 מר ירדן ירדני, מנהל פרויקט נט-המשפט באגף מערכות מידע ומחשוב של הנהלת בתי המשפט…  לא ניתן להבחין  בין פרוטוקול חתום בחתימה גרפית לבין פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית – לאחר שהפרוטוקול הודפס...  

החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 36:

בהוראת עבודה 114/10 צוין:
“בעידן התיק האלקטרוני, נחתמים פסקי הדין בחתימה אלקטרונית מאובטחת. על פי חוק החתימה האלקטרונית (סעיף 6ב’ והתוספת השנייה לחוק)…”

החלטת הנציב [88/12/מחוזי תל-אביב] אומרת בפסקה 39:

יש להטמיע, ובהקדם, אצל השופטים את החשיבות של חתימת פרוטוקול והחלטה בחתימה אלקטרונית (ראו בהקשר זה הוראת תקנה 190(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי "ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין")...  

(3) טבעם המפוקפק של הפרוטוקולים בבית המשפט העליון היום
למרות שעד לאחרונה בית המשפט העליון התנהל בתיקי נייר בלבד, עיון בתיקים מראה שעד היום לא נשמרו כל פרוטוקולים בתיקי הנייר של בית המשפט העליון, בניגוד לכתבי בקשות ותגובות הצדדים, ראיות, החלטות ופסקי דין.
יתרה מזאת, הפרוטוקולים הקיימים נשמרים כקבצים אלקטרוניים, הנחזים כמסמכים בלתי חתומים.

תמונה 1. דף הסיום של פרוטוקול כביכול מתיק בג"ץ 2300/11 מוטי אשכנזי ו-76 אח’ נ מנהל רשות האכיפה והגבייה ושרת המשפטים.
–-
תמונה 1 מראה דף הסיום של פרוטוקול כביכול מתיק בג"ץ 2300/11 מוטי אשכנזי ו-76 אח’ נ מנהל רשות האכיפה והגבייה ושרת המשפטים. המסמך התקבל בעת עיון בתיק בבית המשפט העליון – כתדפיס של קובץ אלקטרוני, אך לא נמצא בתיק הנייר.
אין בסוף המסמך (או בכל מקום אחר במסמך) תיבות חתימה, אין שמות החותמים מופיעים, אין תאריך החתימה מופיע, ואין כל סימן הניתן לאבחנה של חתימה כלשהי.
יש לציין שהפרוטוקולים גם אינם מופיעים ברישום כלשהו במערכת האלקטרונית לגישת הציבור לתיקים – בניגוד להחלטות, בקשות, פסקי דין, אירועים (הכוללים רישום של הודעות, הזמנות ומסמכים אחרים).
מצב עניינים זה גם נכלל בדו"ח עמותת Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל בשנת 2018. הדו"ח עב הכרס עסק בפברוקים/שיבושים/זיופים במסמכים חוקיים ומשפטיים של הרשויות בישראל. הדו"ח סוכם בדו"ח הסופי של המועצה כדלהלן:

24. Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

(4) האם הפרוטוקולים בבית המשפט העליון חתומים בחתימות אלקטרוניות בלתי ניתנות לאבחנה?
בעקבות פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, פנו המבקשים בראשית שנת 2018 לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, והסבו את תשומת ליבה לפגמים שונים בניהול התיקים בבית המשפט העליון, כולל הכשל בניהול פרוטוקולים חתומים בתיקי הנייר של בית המשפט.
תגובת נשיאת בית המשפט העליון – מכתבו של העוזר המשפטי לנשיאה עו"ד יונתן ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018 - הגיעה לידינו רק לאחרונה (כהעתק בלתי חתום), כצרופה לתשובתה של הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע [212/2019].
מכתבו של עו"ד ציון מוזס (המצורף) אומר:

אשר לפרוטוקולי הדיונים בבית המשפט העליון, הרי שאלה נחתמים במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט בסמוך לאחר תום הדיון, ומאותו מועד לא ניתן לשנותם אלא באמצעות החלטה שיפוטית. הפרוטוקולים נשמרים בתיק הדיגיטלי של ההליך.

למרות שמכתבו של עו"ד ציון מוזס אינו אומר כך בפירוש, מתוך האמור "אלה נחתמים במערכת התיקים הממוחשבת של בית המשפט" ו"הפרוטוקולים נשמרים בתיק הדיגיטלי של ההליך" - ניתן להבין שכוונתו היא שהפרוטוקולים הם מסמכים אלקטרוניים הנחתמים באמצעים אלקטרוניים.
יחד עם זאת, מתוך מכתבו של עו"ד ציון מוזס עולה, שבית המשפט העליון יצר מערכת  פרוטוקולים, שהם מסמכים שיפוטיים, "הנחתמים" כביכול (אך ללא אמירה מפורשת מי החותם), אך  ללא כל סימן המציין חתימה זאת, וללא כל דרך שמקבלם של המסמכים יכול להבחין האם הם חתומים ותקפים, מי חתם עליהם ומתי.   
מערכת כזאת סותרת כמובן את התפיסה הבסיסית של "חתימה”, לדוגמה:
* הגדרה מהחוק הפדרלי של ארה"ב: “חתימה" – סימן שאדם עושה מתוך כוונה כזו. [3]
* הגדרה מקובלת אחרת: “חתימה" – סימן שאדם עושה כהוכחה לזהותו ולכוונתו. [4]
(5) מעשי קונדס ביישום החתימות האלקטרוניות כביכול על הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט
צריך לציין שמערכת דומה להפליא – של כתבים שיפוטיים שהחתימות עליהם בלתי ניתנות להבחנה, ואינן חתימות אלקטרוניות כלל, יושמה גם על הכתבים השיפוטיים (פרוטוקולים, החלטות, פסקי דין) בנט-המשפט – מערכת ניהול התיקים האלקטרוניים בבתי המשפט המחוזיים והשלום.
עניין זה מפורש בחלקו בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים [88/12/מחוזי תל-אביב] בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. הנציב מבהיר שאין כל דרך לציבור ולבעלי דין להבחין בתדפיס (או מיצג אונליין) של פרוטוקול, החלטה או פסק דין מנט-המשפט בין מסמך חתום ותקף לבין מסמך בלתי חתום וחסר תוקף (“טיוטה").
יחד עם זאת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים [88/12/מחוזי תל-אביב] בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בעקיפין (בשם גורמים בהנהלת בתי המשפט, המצוטטים לעיל), שהכתבים השיפוטיים בנט-המשפט ניתנים לחתימה בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001), כשהשימוש במערכת נעשה כראוי.
החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על הכתבים השיפוטיים במערכת נט-המשפט ניתנות לזיהוי ולבחינה רק באמצעות שימוש בתכנה ייעודית, ורק על ידי מי שקיבלו המצאה אלקטרונית של המסמך השיפוטי באמצעות "יישום ההמצאה האלקטרונית”.  רק במקרים בהם מתבצעת המצאה באמצעות "יישום ההמצאה האלקטרונית” מועבר קובץ החתימה האלקטרונית כביכול, שהיא "חתימה אלקטרונית נפרדת" [detached electronic signature] ב"מעטפת" [envelope] עם קובץ המסמך השיפוטי עצמו. החתימות האלקטרוניות כביכול על הכתבים השיפוטיים אינן ניתנות לזיהוי כלל אם הכתבים התקבלו כתדפיסים בדואר נייר, אם התקבלו כקבצים אלקטרוניים בדוא"ל רגיל, או כקישור [hyperlink] למיצג רשת           [online rendition] של המסמך במערכת נט-המשפט.
בחינה של החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על כתבים שיפוטיים בנט-המשפט באמצעות התכנה הייעודית מראה שאין הן בגדר מה שייחשב בידי אדם בר-דעת "חתימה" כלל, ובוודאי שאינן חתימות אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) של שופט, או אדם כלשהו.

תמונה 2. "מידע אישור" של חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על כתב פסק דין בנט-המשפט.
–-
תמונה 2 מראה תדפיס של "מידע אישור" של חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על כתב פסק דין, כפי שהוא מוצג באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין:
*  אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין…
* הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
* הונפק על-ידי: Israeli Courts Authority.
* בתוקף מ- 01/01/2000 עד 01/01/2099
אמצעי החתימה כביכול אינו מוכר כאמצעי חתימה אמין על פי אישורו. אמצעי החתימה כביכול הונפק ע"י ישות בשם Israeli Courts Authority, שאינה ישות מוכרת בחוק הישראלי ככל הידוע, ובוודאי שאינה "גורם מאשר" על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). אמצעי החתימה כביכול הונפק עבור אותה ישות עצמה - Israeli Courts Authority. לכן, אותה ישות עצמה  - Israeli Courts Authority - היא שחתמה כביכול על הכתבים השיפוטיים בנט-המשפט.
יתרה מזאת, אמצעי החתימה תקף החל מ-  01/01/2000  - כלומר בטרם הוחל חוק החתימה האלקטרונית (2001), ובניגוד לאמצעי חתימה המונפקים לאנשים טבעיים (בשר ודם), למספר שנים מועט, אמצעי החתימה המשמש לחתימה כביכול על כתבים שיפוטיים מונפק לתקופה של 99 שנים.
אין בנתוני החתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים בנט-המשפט כל ציון של שמו ותפקידו של החותם, וכן אין כל ציון של תאריך וזמן החתימה...
יש להדגיש שמצב עניינים זה קיים רק לגבי חתימות השופטים בנט-המשפט. לעורכי הדין המשתמשים במערכת נט-המשפט להגשה אלקטרונית של מסמכים הותקנו חתימות אלקטרוניות מאושרות כדין.
מן הראוי לראות במערכות מאין אלה ובשילוב הסממנים המפורטים לעיל מכשירים להונאה מן הסוג המוכר על-ידי מומחים כ"הונאת משחק הצדפות" [shell game fraud] או "תעלול ביטחון" [confidence trick].
(6) מהו "תיק בית המשפט" היום בבית המשפט העליון? מהו טבעם של הכתבים האלקטרוניים?
לפיכך, בפרט עם התקדמות ה"פיילוט" להפעלת מערכת נט-המשפט בבית המשפט העליון, [5]  יש עניין מיוחד בבחינת הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון בכלל, והחתימות האלקטרוניות כביכול של השופטים על הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון בפרט.
מכתבו של העוזר המשפטי לנשיאת בית המשפט העליון עו"ד ציון-מוזס גם מציין את קיום "התיק הדיגיטלי של ההליך" בבית המשפט העליון. לכן, מכתב זה מעלה את השאלה: מהו היום "תיק בית המשפט" בבית המשפט העליון?
תקנות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, תקנה 1, מגדירה:

"תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.

עד לאחרונה נשמרו בבית המשפט העליון כל כתבי המקור של הבקשות והתגובות, הראיות, ההחלטות ופסקי הדין בתיקי נייר.  לעומת זאת, עיון בתיקים הראה שמעולם לא נשמרו פרוטוקולים של הדיונים בתיקי הנייר, גם לאחר שנת 2007.
לעניין זה ראוי לציין שמכתבו של עו"ד ציון מוזס מפרש ביחס לכתבי ההחלטות המתפרסמים במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון: “‫כי ייתכן שקיימות טעויות סופר בנוסח המפורסם באתר האינטרנט, בשים לב לכך שמדובר בעותק מההחלטה המקורית.”‬
ניסוח זה במכתבו של עו"ד ציון מוזס נחזה כבלתי מדויק ומטעה:
* אין לראות במסמכים המתפרסמים במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון "עותק", כי אם "מיצג" [rendition] כלשהו, שאמינותו מפוקפקת.
* בניגוד למה שיכול להשתמע ממכתבו של עו"ד ציון מוזס, תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הופיעה בשנים 2002-2018 לא רק על המיצגים במערכת האלקטרונית, אלא גם על כל כתבי המקור בתיקי הנייר.
ב) המידע המבוקש
1.  העתק חתום של מכתבו של עו”ד ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018;
2. כל מסמך המתעד: מהם הכתבים הנשמרים היום ככתבי מקור בתיק הנייר של בית המשפט העליון? ומהם הכתבים הנשמרים היום ככתבי מקור ב"תיק הדיגיטלי של ההליך" בבית המשפט העליון?
3. כל מסמך המבהיר את מעמדם ותקפותם של הרישומים במערכת האלקטרונית לגישת הציבור, כגון רשימת החלטות, רשימת בקשות, רשימת אירועים, רשימת דיונים: האם הם חלק מ"התיק הדיגיטלי של ההליך"?
4. כל מסמך המתעד את נוהל החתימה וזהות החותמים "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
5. כל מסמך המתעד את הנפקת אמצעי חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), לאלה החותמים "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
6. כל מסמך המתעד מיהו הגורם המאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) של  אמצעי חתימה אלקטרונית, המשמשים לחתימה "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון על הפרוטוקולים הנשמרים ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס;
7. תדפיס לדוגמה, בדומה לזה שבתמונה 2, לעיל, של נתוני "מידע אישור" של החתימה על פרוטוקול כלשהו "במערכת ניהול התיקים הממוחשבת של בית המשפט" העליון ב"תיק הדיגיטלי של ההליך” על פי מכתבו של עו"ד ציון מוזס.
III תשלום
 אגרת בקשת חופש המידע שולמה באתר התשלומים הממשלתי, אישור תשלום:82371616.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)


ב) בקשה לתשובה משלימה על בקשת חופש המידע הקודמת בעניין תניית הפטור ואישורים החלטות בית המשפט העליון

13 לינואר, 2020
גב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע
הנהלת בתי המשפט
פקס:  074-7481887
ובדוא"ל: hofesh-hamida@
הנידון: בקשת חוק חופש המידע – 212/2019 – אותנטיות החלטות בית המשפט העליון – בקשה לתשובה משלימה
הרינו מבקשים את תשובתכם המשלימה בתוך 10 ימים לנוכח המועד האחרון להגשת עתירה מנהלית בנידון.
לכבוד הגב’ שרון סבן-ספראי, הממונה על פי חוק חופש המידע,
א) ביום 07 לאוקטובר, 2019 הגשנו את בקשת חופש המידע שבנידון. וביום 05 לינואר, 2020, קיבלנו בדוא"ל את תשובתכם, המתוארכת ליום 29 לדצמבר, 2019.  תשובתכם אומרת כבר בפתח הדברים "בקשתך נבחנה והוחלט שניתן להיעתר לה באופן חלקי".
ב) הסרת תניית הפטור "העתק כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מהחלטות בית המשפט העליון בשנת 2018
סעיפים א(1)-א(5) של בקשת חופש המידע שבנידון  ביקשו את המידע שלהלן:

1) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, תחת סמכותו של מי הוסרה בסביבות יום 07 ליוני, 2018,  תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון.
2) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מהו הבסיס החוקי להסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד את תהליך קבלת ההחלטה בעניין הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מתבנית החלטות בית המשפט העליון;
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מדוע לא הושב האישור - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי… " - (כפי שהיה המצב עד מרץ 2002) יחד עם הסרתה, בסביבות יום 07 ליוני, 2018, של תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" מתבנית החלטות בית המשפט העליון, וכן
5) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המבהיר מהו ההבדל בין מעמדו ותקפותו של מסמך החלטה הנושא את תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - לבין מסמך החלטה שאינו נושא את תניית הפטור הנ"ל.

סעיף 1 לתשובתכם מתייחס לסעיפים הנ"ל בבקשת חופש המידע, ומספק את מכתבו של העוזר המשפטי של נשיאת בית המשפט העליון עו"ד יונתן ציון מוזס.  מכתבו של עו"ד ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018, מופנה אלי. אולם המכתב הגיע לידי לראשונה עם תשובתכם, כהעתק בלתי חתום.
לפיכך, נודה אם תוכלו לספק העתק חתום כראוי של מכתבו של העוזר המשפטי של נשיאת בית המשפט העליון עו"ד יונתן ציון מוזס מיום 06 ליוני, 2018.
מכתבו של עו"ד ציון מוזס מציין ביחס לתניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - “כוונתנו להסירה מהחלטות חדשות בזמן הקרוב… נבקש להודות לך על הסבת תשומת הלב לסוגיה זאת".  אולם מכתב זה אינו עונה כלל על סעיפים א(1)-א(5) של בקשת חופש המידע שבנידון.
בנוסף, תשובתכם לסעיפים הנ"ל בבקשתנו אומרת: “אין בידנו "מידע" נוסף, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק חופש המידע… למעט תכתובות פנימיות. זאת בהתאם לסעיף 9(ב)(4) לחוק.”
סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע (1988) אומר:

9. מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו
(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;

אולם הבקשה מתייחסת גם להחלטה עצמה ביחס להסרת תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - מהחלטות בית המשפט העליון, לאחר הדיונים הפנימיים, ההתייעצויות הפנימיות, התחקירים הפנימיים, חוות הדעת, הטיוטות, וההמלצות….
בלתי סביר בעליל, שאין כל מסמך המתעד את ההחלטה עצמה בעניין הסרת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", שהיא מהותית להתנהלותו של בית המשפט העליון.
לפיכך, הרינו חוזרים ומבקשים את מסמך ההחלטה עצמו בעניין הסרת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", כאמור בסעיף א(1) לבקשתנו.
ג) אישור החלטות בית המשפט העליון ע"י המזכירות
סעיפים ב(1)-ב(4) בבקשת חופש המידע שבנידון נובעים מתוך מצב עניינים, שתועד גם בבקשה עצמה.
תקנות בתי המשפט מזכירות (2004), תקנה 6א אומרת:

6א.המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.

עד שנת 2002 כל החלטות בית המשפט העליון אכן אושרו ע"י המזכיר הראשי “העתק מתאים למקור".
אולם בשנים האחרונות, המזכירה הראשית מסרבת לאשר את החלטות בית המשפט העליון. במקום זאת, אנשים חסרי סמכות מנפיקים אישורים כביכול על פי נוסח שאינו תואם את התקנות, והוא חסר משמעות לעניין אישור הכתבים, כגון “העתקה מתאימה למקור”. כמו כן תועדו אישורים כביכול חסרי תוקף על כתבי החלטות חסרות תוקף של בית המשפט העליון.
מן הראוי לראות באישורים כביכול אלה אישורים משובשים/מפוברקים/מזויפים.
המידע המבוקש בסעיפים ב(1)-ב(4) לבקשת חופש המידע שבנידון כלל את המידע הבא:

1)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון (כולל דוגמת הטבעת החותמת עצמה);
2)  העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מי מוסמך היום להנפיק חותמות אמתיות (אותנטיות) לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון;
3) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד, מיהם המחזיקים היום כדין בחותמות אמתיות (אותנטיות), ורשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, וכן
4) העתק כל מסמך אמתי (אותנטי) המתעד נוהל ו/או הנחיה ביחס לאישור כתבי החלטות ופסקי דין בבית המשפט העליון.

תשובתכם לסעיפים  ב(1)-ב(4) בבקשת חופש המידע שבנידון אומרת:
(1) ביחס לסעיפים ב(1)-ב(2) - “מזכירות בית המשפט העליון פועלת בהתאם לנוהל 02/01… עם זאת לא ניתן למוסרו, בהתאם להוראות סעיף 6(ב) לחוק ובהתאם לסעיפים 9(ב)(1) לחוק ו-9(ב)(5) לחוק, מטעמים אבטחתיים… כמו כן, מדובר בנוהל שבמהותו מופנה לעובדי המזכירויות ואין לו נגיעה לציבור.”
(2) ביחס לסעיף ב(3) - “אשיב כי מסירה של חותמות לגורמים המוסמכים מתבצעת בהתאם לקבוע בנוהל 02/01…” - אותו נוהל, שלא ניתן למוסרו מטעמים אבטחתיים...
(3) ביחס לסעיף ב(4) - “אשיב שמזכירות בית המשפט העליון פועלת לעניין זה בהתאם לנוהל 158/11… מצ”ב לעיונך…"
תשובתכם מספקת את העתק נוהל עבודה 158/11 מיום 16 לספטמבר, 2019, מאת "חטיבת תפעול ומזכירויות" – בלתי חתום וללא שם מחבריו וסמכויותיהם.
בכללותה, תשובתכם לסעיפים ב(1)-ב(4) נמנעת מלהשיב על שתי שאלות בסיסיות: א) מהי לשון החותמת האותנטית לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, ב) מיהם הרשאים לאשר כדין כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון.
מצב זה בלתי סביר בעליל – שכן אינו מאפשר לציבור להבחין בין אישור אותנטי של כתבי החלטות של בית המשפט העליון, שניתן ע"י בעל סמכות כדין, לבין אישור משובש/מפוברק/מזויף.  הטענה כי מידע זה "מופנה לעובדי המזכירויות ואין לו נגיעה לציבור” בלתי מתקבלת על הדעת.
אותנטיקציה ברורה, גלויה, ומוכרת לכל של כתבי בית דין היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה. לדוגמה, עניין זה נדון כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב משנת 1787.
כמו כן, יש לציין שמדינת ישראל חתומה על אמנת האפוסטיל (1961) בעניין אותנטיקציה של כתבי בית דין.
המשך סירובכם לספק מידע ביחס לשתי השאלות הנ”ל יעלה קרוב לוודאי חששות כבדים ביחס לישרת הכתבים בבית המשפט העליון של מדינת ישראל וכן ביחס לקיום הוראות אמנת האפוסטיל ע"י מדינת ישראל.
לפיכך, הרינו חוזרים ומבקשים לפחות את תשובתכם על בקשות ב(1)-ב(2): א) מהי לשון החותמת האמתית (אותנטית) המשמשת לאישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, ב) מי מוסמך היום להנפיק אישור כדין של כתבי החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון.
ד) לסיום, נוסיף כי תשובתכם על בקשת חופש המידע שבנידון ניתנה בחתימת הגב’ רונה מסרופי, ללא ציון תפקידה.  כל תשובות חופש המידע של הנהלת בתי המשפט ב-10 השנים האחרונות התקבלו בחתימת הממונה על פי חוק חופש המידע, הגב’ שרון סבן-ספראי, בהתאם לסעיף 3 לחוק חופש המידע (1988).
לפיכך, הרינו מבקשים שתשובתכם המשלימה לבקשת חופש המידע שבנידון תינתן בחתימת הממונה על פי חוק חופש המידע, הגב’ שרון סבן-ספראי.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)