2025-08-18
רפורמה במערכת המשפט - גישה לצדק לכל!
כל רפורמה של ממש במערכת המשפט אמורה להיות מותנעת או מודרכת על ידי עיקרון "גישה לצדק לכל" שהפך בעשרות השנים האחרונות לעיקרון יסוד במשפט הבינלאומי של זכויות האדם ("גישה לערכאות" בפסיקה בישראל). לכן, רפורמה של ממש חייבת להתחיל בזיהוי הכשלים במערכת ובתיקונם. הנהלת בתי המשפט והשופטים פיתחו את מערכת נט המשפט (2007-2003) והכניסו אותה לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום בשנת 2010, תוך אי-קיום החוק והנהלים המחייבים שנועדו לאפשר ביקורת ציבורית ולהבטיח את אמינותה ותקפותה של מערכת קריטית מסוג זה. אף סמכותם של הגורמים המעורבים בפיתוח המערכת ראויה לדיון ציבורי. הכשלים במערכת זו כוללים בין השאר יצירת חיקוק נסתר, שאינו תואם את החיקוק הגלוי של מדינת ישראל – מקרה קיצוני של התאוריה של לארי לסיג - Code is Law. המערכת יצרה עמימות בלתי מתקבלת על הדעת באותנטיקציה של הכתבים השיפוטיים, שכן המערכת אינה מאפשרת לבעלי דין, לבאי כוחם ולציבור הרחב להבחין בין כתב שיפוטי תקף ובר אכיפה לבין מסמך "טיוטה" חסר תוקף. המערכת מקלה על ביצועם של מעשים לא ראויים והסתרתם. בבתי המשפט לענייני משפחה (“החור השחור של מערכת המשפט" לפי ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט) המערכת סייעה להתפתחותם של סממנים של פשיעה מאורגנת. הפעלתה של נט המשפט בבית המשפט העליון (24.8.2024) סיכמה רבע מאה שנים שעמדו בסימן סיכול הדרגתי אך שיטתי של האימות [אותנטיקציה] במערכת המשפט בישראל. המערכת לא עברה מעולם בדיקה חיצונית על ידי עובד מדינה (כולל ולידציה), ואין ספק שהמערכת לא תעבור בדיקה כזאת כשתבוצע. פרשת רישום שם חסר תוקף חלף שמו האותנטי של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית בהליך פלילי הדגימה כשלים אלה היטב. כך גם העובדה שהאירוע לא טופל באופן הולם מבחינה ציבורית. אין ניתן להתעלם מחלקם של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק והשופט בעז אוקון בתהליכים אלה, שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות "המהפכה החוקתית". השארת המצב כפי שהוא, היא הפקרת הציבור לידי בני עוולה. רפורמה של ממש חייבת לכלול תיקון של נט המשפט, הנהלת בתי המשפט, המזכירויות, כמו גם קץ למדיניות אי-הענישה [impunity] כלפי שופטים.
יוסף צרניק, PhD, LLB
ערנות לזכויות האדם אל"מ joseph.zernik@hra-ngo.org
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/08/2025-08-18.html
תוכן העניינים
הנושא | עמ’ |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
| |
פרשת ג’ואל בן סימון הייתה הבסיס לחוות דעתו של יוסף צרניק מיום 30.7.2025 בוועדת חוקה חוק ומשפט
בדבר "סממנים של פשיעה מאורגנת" בבתי המשפט לענייני משפחה. בעקבות פרשת ורדה אלשיך (2012-2011),
הנהלת בתי המשפט לא ביצעה תיקון מהותי בנט-המשפט או במזכירויות בכדי להפוך את המערכת זמינה
פחות לשימושים זדוניים. שרי המשפטים בשנים 2016-2009, יעקב נאמן (עצמאי, בתמיכת ליכוד), ציפי לבני
(התנועה) ואיילת שקד (הבית היהודי), כמו אלה שקדמו להם וכמו אלה שכיהנו אחריהם, לא הראו כל נטייה
להפעיל את אחריותם המיניסטריאלית ביחס להנהלת בתי המשפט בכלל ולמערכת נט המשפט בפרט. גם
תחומים אחרים המוכרים כ"בורות שחורים" לא טופלו - לדוגמה, הוצאה לפועל.
ביום 22 ביולי 2016, ג’ואל בן סימון,1 אם חד-הורית לבן קטין, פתחה בשביתת שבת מול משרדה של שרת
המשפטים איילת שקד ברח’ סלאח א-דין במזרח ירושלים. ג’ואל טענה כי קבוצת שופטים בבית המשפט
לענייני משפחה בירושלים התעללה בה במשך תקופה ארוכה ודרשה פגישה קצרה עם שרת המשפטים.
לדבריה של ג’ואל היא הגיעה למצב נואש, כשאביו של הקטין הגיש בקשה לבית המשפט לבטל צו איסור
יציאה מן הארץ שהוצא לקטין. במקרים של גירושין או פרידה של ההורים, צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד
קטינים ניתן באופן אוטומטי עד הגיעם לגיל 18, ומבוטל אך ורק בהסכמת שני ההורים או כנגד העמדת
ערבויות הנקבעות ע"י בית המשפט. בעשור הקודם דווח על מקרים בהם הורה אחד עזב את הארץ עם
קטינים, באישור בתי המשפט, וההורה שנותר בארץ איבד קשר עם ילדיו לצמיתות.
למרות שהיו מקרים שדווחו בתקשורת, כנראה הנהלת בתי המשפט ערכה מבצע ניקיון ברשת, והדיווחים
נעלמו. העיסוק הבלתי נלאה של השופטים בהסרת תכנים שאינם מחמיאים להם, או מצביעים על עבריינות
לכאורה, אינה פעולה לתועלת הציבור. נהפוך הוא.
ג’ואל הייתה משוכנעת, שבית המשפט לענייני משפחה בירושלים יתיר לאב לצאת מהארץ עם הבן הקטין,
יתר על כן, שאם האב והקטין ייצאו מהארץ, היא לא תראה את בנה שוב לעולם.
המשטרה ניסתה לסלק את ג’ואל ממקום שביתת השבת ברח’ סלאח א-דין בטענות של סיכון ביטחוני, אך
ללא הצלחה. לאחר ארבעה ימים וארבעה לילות שרת המשפטים נעתרה לבקשתה של ג’ואל ונפגשה עימה
בנוכחות המנכלית אמי פלמור. כנראה גם אחרים, וביניהם עו”ד יעל קוטיק נכחו בפגישה.
תמונה | עו"ד יעל קוטיק, בכירה במשרד המשפטים
עו"ד קוטיק כיהנה בסביבות שנת 2016 כסגנית היועצת המשפטית למשרד המשפטים. לדוגמה, ביום
28.3.2016 היא הופיעה בישיבה של וועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. על סדר היום של
הוועדה נרשם: "בחינת השלכות שינוי מדיניות הסיוע המשפטי ביחס לתיקי משפחה, על נשים וילדים".i
לדברי ג’ואל, לאחר שעזבה את משרד שרת המשפטים איילת שקד, היא הבינה שירדפו אותה ויפגעו בה. לכן
היא ברחה והסתתרה בתל אביב. למרות זאת, המשטרה תפסה אותה על פי צו בדיקה פסיכיאטרית כפויה
דחופה והביאה אותה לבית החולים איתנים בירושלים.
הצו האמור הוא צו מינהלי שניתן על ידי הפסיכיאטר המחוזי לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש,
התשנ"א-1991. תכליתו של הצו היא הבאת אדם בכפייה לבית חולים פסיכיאטרי כדי שייבדק על ידי
פסיכיאטר. הפסיכיאטר המחוזי רשאי להוציא צו מסוג זה רק אך ורק אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי
התקיימו באותו אדם כל התנאים שלהלן: "(1)הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או
כושרו לביקורת המציאות; (2) הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; (3) הוא סירב להיבדק בידי
פסיכיאטר". הבדיקה נועדה לקבוע האם האדם עומד בקריטריונים של "חולה נפש" כהגדרת החוק, והאם
קיימות עילות לאשפוזו בכפייה.
מסמכים שהציגה ג’ואל לאחר שחרורה מאיתנים כללו מכתב של העובדת הסוציאלית לפסיכיאטר המחוזי,
בו ביקשה העובדת הסוציאלית "את התערבותכם המידית ובדיקתכם... לפרטים נוספים.. גב' יעל קוטיק
ממשרד המשפטים: 050-6216207". בתגובה למכתב העובדת הסוציאלית, הפסיכיאטר המחוזי בירושלים
הוציא "הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש… הנימוקים להוראת
הבדיקה: מפנייתה של עו"ס… מהאגף לשירותים חברתייים גוש עציון… היא עלולה להוות סיכון לעצמה או
לסביבתה. על רקע האמור יש אילוץ בבדיקה פסיכיאטרית. יש לתאם עם עו"ד יעל - 050-6216207".
עו"ד יעל קוטיק ממשרד המשפטים מסתמנת מתוך המסמכים כמי שהייתה במקרה זה פעלתנית בתחום
הטיפול הפסיכיאטרי הכפוי. הכותב פגש את ג’ואל באותם ימים, וכמותו גם אחרים, וסדרת סרטונים ברשת
מתעדת את התנהגותה. הרושם העולה הוא כי הייתה הגזמה בתיאור מצבה של ג’ואל, והצו שירת היטב את
האינטרסים של לשכת שרת המשפטים לסלק את המטרד. לא נמצאו כתבים המצביעים על פעלתנותה של
עו"ד יעל קוטיק במקרה זה בתחום מומחיותה במשרד המשפט - "מדיניות הסיוע המשפטי ביחס לתיקי
משפחה, בפרט לנשים וילדים".
תמונות | ימין – לורי שם טוב וג’ואל בן סימון באיתנים, יום שישי, 5.8.2016. שמאל – ג’ואל מאחלת לשרת המשפטים איילת שקד שבת
שלום מבית החולים הפסיכיאטרי איתנים בסרטון שעלה לפייסבוק וליוטיוב. 2
לפעילים שמוקד עניינם היה בתי המשפט למשפחה - לורי שם טוב, מוטי לייבל, צבי זר (השלושה נעצרו שישה
חודשים אחר כך, ביום 27.2.2017) ונחמה דר נודע על האשפוז הכפוי של ג’ואל בן סימון, והם מיהרו לבקר
אותה באיתנים.
ביום שישי, 5.8.2016, לבושה בחלוק בית החולים, ג’ואל הקליטה באיתנים סרטון בו היא מאחלת לשרת
המשפטים איילת שקד שבת שלום ומודה לה על תפירת אשפוז כפוי. מיד עם צאת השבת פרסם דוברה האישי
של שרת המשפטים איילת שקד הכחשה ששקד הייתה מעורבת באשפוז הכפוי.
הפעילים התחילו מיד לקדם כינוס ועדה רפואית לשחרורה של ג’ואל. ג’ואל רצתה להשתחרר. באחד
מהסרטונים ג’ואל מספרת שלפני הגעת הפעילים היא שמעה את הרופאים מדברים אודות הליך ערעור, אולם
כששאלה אותם הם סירבו לספק לה מידע בנושא. בסרטון אחר, בפגישה של פעילים עם הפסיכיאטרית מרים
פינק, ד"ר פינק מוסרת להם שג’ואל בחרה להישאר בטיפול וויתרה על זכות הערר…3 הרופאים באיתנים גם
הקשו על עורכי הדין להתכונן לוועדה בכך שסירבו לאפשר לעורכי הדין לעיין בתיק הרפואי עד למועד
התכנסות הוועדה הרפואית.
ביום 8.8.2016, התכנסה הוועדה הרפואית. ג’ואל הייתה מיוצגת פרו בונו על ידי עו"ד צבי זר ועו"ד ענבל בר און,
ובאותו יום היא השתחררה מהאשפוז הכפוי.
תמונה | נחמה דר, ג’ואל בן סימון ולורי שם טוב באיתנים ביום 8.8.2016, לאחר הוועדה הרפואית.
גם לאחר שחרורה, נותרו התנהלות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים והתנהלות לשכת שרת
המשפטים בגדר תעלומה. ג’ואל עצמה תיארה מצב בו היא הייתה קרבן התעללות בידי קבוצת שופטים בבית
המשפט לענייני משפחה בירושלים במשך מספר שנים. ניתן לשער שהיא העבירה מסר דומה לשרת
המשפטים.
מתוך ניסיון להבין מה הייתה כוונתה של ג’ואל ולעזור לה לתמודד עם המצב בבית המשפט לענייני משפחה
בירושלים בהמשך, ניתן לג’ואל סיוע בביצוע עיון בתיקים. עוד קודם לכן, ג’ואל הציגה שני מסמכים מבית
המשפט:
1. מסמך מעשה ידי השופטת נילי מימון, שנמסר לה בסוף דיון בבית המשפט [תמונה להלן],
2. מסמך שיפוטי מעשה ידי השופט מנחם הכהן, שהומצא לה בדואר על ידי בית המשפט במהלך האשפוז
הכפוי [תמונה להלן].
די היה בשני מסמכים אלה כדי להבין שהיה ממש בטענותיה של ג’ואל. יתר על כן, העובדה שקבוצת שופטים
טיפלו בענייניה והעבירו את התיקים מיד ליד באופן קבוע, הייתה בלתי סבירה ומנוגדת להוראות החוק
ביחס לניתוב התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה.
1. פרוטוקול כביכול מיום 6.6.2016 מאת השופטת נילי מימון
תמונה | חלקים "מפרוטוקול" דיון מיום 6.6.2016 בכתב ידה של השופטת העמיתה נילי מימון. בראש עמ’ 1: “המשיבה...: "אני מבקשת
מכב' השופטת לפסול את עצמה על אתר. אני רוצה להזהיר אותך נילי מיימון, אני רוצה למנוע מהשופטת ליפול בפשעים ששופטים
אחרים עשו. פרוטוקול בלי ה"ט, המספר לא נכון…". בראש עמ’ 2: “המשיבה איננה מגיבה לגוף הבקשה למרות בקשות מבית
המשפט שתעשה כן. המשיבה מתבטאת בזלזול ובצורה בוטה כלפי שופטים…”.
לדברי ג’ואל, השופטת נילי מימון הופיעה ללא גלימת שופטת, ללא קלדנית, וללא גישה למחשב. השופטת
נילי מימון כתבה בכתב יד מסמך "פרוטוקול" שהיה לדברי ג’ואל משובש, עד לרמת מספר התיק, שמות
הצדדים והנוכחים. מתוך דבריה של ג’ואל עצמה, וכך גם מתוך הכתוב במסמך, ברור שג’ואל לא הכירה
באירוע אליו נקלעה שלא מרצונה דיון של בית משפט של מדינת ישראל.
לא ברור כיצד הגיעה השופטת נילי מימון להשתתף באותו אירוע חריג. ג’ואל לא הכירה אותה קודם לכן,
ולא נראה שהשופטת הכירה את התיק ו/או את המשפחה. אולם תוצאת אותו אירוע הייתה פעולה שיפוטית
דרקונית ביחס לג’ואל, הגם שתקפותה של אותה פעולה מפוקפקת.
2. החלטה כביכול מיום 26.7.2016 מאת השופט מנחם הכהן
תמונה | "החלטה" מדיון מיום 26.7.2016 של השופט מנחם הכהן: “1. התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיוע המשפטי...
כנגד הקטין, בנם של… 2. לדבריה מזה 4 ימים מקיימת האם שביתת שבת מול לשכת שרת המשפטים. 3. … האב או החלטת כבוד
השופט אלבז לא צלחו. 4. … 5. אני נעתר לבקשת עו"ד ווייל ומורה…”. בתחתית המסמך שתי חותמות אישיות, פונות לכיוונים הפוכים,
חותמת "העתק מתאים למקור", וחותם בית המשפט לענייני משפחה.
מתוך המסמך מתברר, שבאותו יום שג’ואל פגשה את שרת המשפטים איילת שקד והמנכלית אמי פלמור,
נשלחה עו"ד ענבל וייל (אחראית תחום מעמד אישי, הלשכה לסיוע משפטי למחוזות ירושלים והדרום,
משרד המשפטים) לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בניסיון לברר את האמת בדבריה של ג’ואל,
ואולי לנסות לסייע לה.
מה טיבו של האירוע המתועד במסמך? ומה טיבו של המסמך עצמו?
ג’ואל לא הכירה את עו"ד ענבל וייל, ובוודאי שלא נתנה לה ייפוי כוח. ג’ואל לא ידעה דבר על כך שעו"ד ענבל
ווייל הופיעה בבית המשפט, כביכול בתיק המשמורת של בנה. לפיכך, ספק אם ניתן למצוא מסגרת חוקית
תקפה לאירוע המתועד במסמך.
אשר למסמך עצמו, הוא מסוג "החלטה טיוטה". על המסמך מופיעה חותמת מים אלקטרונית "טיוטה".
נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג מתייחס במפורש ובאופן ספציפי
למסמכים מסוג זה בהחלטתו 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת
הפרוטוקולים המפוברקים").4 הנציב קובע שמסמכים מסוג זה אינם כתבי בית דין כלל. אין למוסרם, אין
לאשרם "העתק מתאים למקור" ואין להמציאם לבעלי דין. בהחלטתו, הנציב גם מורה להנהלת בתי
המשפט
להדריך בהתאם את השופטים ואת סגל המזכירויות. אולם ארבע שנים לאחר החלטתו של הנציב, השופט
מנחם הכהן נחזה כפועל בכוונת מכוון בצורה האסורה. ונט המשפט אפשרה זאת. לא זו אף זו – השופט
מנחם הכהן עשה כך כשהוא יודע שהמסמך יגיע קרוב לוודאי לידי המנכלית אמי פלמור והשרה איילת
שקד.
יש לציין שקרוב לוודאי השופט מנחם הכהן גם מסר מידע שקרי לעו"ד ענבל וייל. שכן, מספר ימים אח"כ,
עיון בתיק הראה שהבקשה בעניין הקטין צוינה בבירור במסך הפתיחה כבקשה שהייתה תלויה ועומדת.
יתר על כן, הופעתה של עו"ד וייל אינה מתועדת ביומן בית המשפט וביומן הדיונים בתיק.
שאלות חשובות לא פחות הן: מה הייתה מסקנתן של עו"ד ענבל וייל, עו"ד אמי פלמור – מנכ"לית משרד
המשפטים והשרה איילת שקד למראה מסמך "החלטה טיוטה", ומה פעלו, אם פעלו לטובת ג’ואל בעקבות
הבדיקה בבית המשפט.
ניתן אולי לומר שמסמך זה, בן עמוד אחד מסמל את היחסים בין שרת המשפטים איילת שקד לבין הנהלת
בתי המשפט והשופטים. לא ברור שהמצב שונה תחת שרי משפטים אחרים.
מספר ימים אח"כ התייצבו ג’ואל והכותב לבצע עיון בעלת דין בתיקיה על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט
ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ג’ואל חתמה על טופס 1 שבתקנות – הודעת עיון של בעל
דין. המזכירות התבקשה למסור את רשימת התיקים ואת העתקי כל ההחלטות בתיקים. התברר שבית
המשפט לענייני משפחה החזיק אז 22 תיקים בעניין ג’ואל ומשפחתה, כולם היו תיקים סגורים. פקידת
המזכירות הדפיסה עבור ג’ואל את החלטת השופט מנחם הכהן מיום 26.7.2016, שג’ואל קיבלה עוד קודם
לכן כהמצאה בדואר.
בהמשך, ביקש סגן המזכיר הראשי רפי ברוך מעובדת בכירה במזכירות בשם מאיה לסייע לג'ואל בעניין
העיון בתיקים. מאיה הציצה במסך ואז שאלה את ג’ואל אם קיבלה כבר העתקי החלטות כלשהן. ג’ואל
ענתה בחיוב. מאיה לקחה את "ההחלטה טיוטה" של השופט מנחם הכהן, קרעה אותה לגזרים וזרקה
אותה לפח. מאיה הסבירה שההחלטות בתיקים של ג’ואל הן "טיוטות" ואסור למסור לה העתקים שלהן.
אולם עד אותו יום, אותן החלטות עצמן הומצאו לג’ואל באופן קבוע על ידי בית המשפט.
אין דרך להסביר את האירועים בפרשת ג’ואל בן סימון כהתנהלות של בית משפט כשיר. הפרשה גם מדגימה
את כשל האותנטיקציה בנט המשפט כגורם המאפשר התנהלות לא ראויה של שופטים.
1 הרשת מוצפת בסרטונים ותמונות שג’ואל עצמה העלתה או הסכימה שאחרים יעלו לרשת, כך שהסתרת שמה מיותרת. הפרסום הנרחב בזמן אמת סייע לג’ואל לסכל את הפגיעה בזכויותיה.
3 ד"ר מרים פינק מוקלטת בווידאו
iהכנסת העשרים, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, פרוטוקול ישיבה מיום 28.3.2016.
