Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Friday, March 8, 2019

2019-03-08 Computerization of the Central Election Committee and Supreme Court justices - incompetence, contempt of the law and/or deceit

Computerization of the Central Election Committee and Supreme Court justices - incompetence, contempt of the law and/or deceit
▪ ▪ ▪ 
For over a year, the Central Election Committee has been using various ruses to avoid compliance with the Freedom of Information Act - production of authentic copies of protocols of meetings in which Supreme Court Justices, who are the Chairs of the Committee participated.  Yesterday, a pre-litigation warning was sent to Justice Hanan Melcer, Chair of The Committee.  Today (Friday) the Committee finally produced a purported protocol of the only meeting, in which the Chair participated (then - Justice Esther Hayut), which addressed the computerization of the Committee, following the State Ombudsman's report on the 2015 general election.  The Ombudsman's report included serious findings regarding computerization of the Committee. 
However, regardless of the fact that the FOIA request was explicitly for a copy of an authentic, signed protocol, the record, which has been received today was an unsigned document.  Plausible explanations are: * The Committee, Chaired by a Supreme Court Justice, and headed by senior State Service attorneys is incompetent in comprehending and compliance with the law, * The Committee is engaged in contempt of the law, and/or * The Committee fails to maintain duly signed protocols of its Presidency and Plenary Meetings, and the various manipulations have been intended to deceitfully obscure such fact.
The latter possibility resembles conduct of the Supreme Court justices relative to protocols of hearings of the Supreme Court itself.
Following receipt of the unsigned protocol, a repeat pre-litigation warning has been sent today to Justice Hanan Melcer, demanding a copy of the authentic, signed protocol of the November 01, 2015 Presidency Meeting.
State Ombudsman's reports and a series of false and misleading FOIA responses have documented incredible failures in validity, reliability and security of IT systems of the Central Election Committee: * The Committee initially stated that the Shin-Bet validated and certified its IT systems. However, after the Shin-Bet flatly refuted such claims, the Committee stated that it had no validation and certification records. * The Committee stated that it had no certification of compliance with lawfully binding IT security standards. * In response, pertaining to authorities and permissions for publishing the election outcome in the Committee's web site - the Committee provided a response that was a false representation - of an automated, no human touch process. After the Committee had been presented with false election outcome data on its web site, the Committee claimed that somebody uploaded the wrong data file...  * According to the Committee's responses, development, implementation and operation o Committee's f IT systems was managed by Mr Lazar Dudovich, but the Committee failed to discover a record of his lawful appointment and his job description...
The purported protocol, received today, fails to include any meaningful discussion of the State Ombudsman's findings pertaining to computerization of the Committee... and the discussion of the State Ombudsman's report in general is characterized by distinct shallowness.
The Central Election Committee's FOIA responses raise serious concerns regarding integrity of the Committee's senior officers, including CEO - Attorney Orly Adas, Legal Counsel - Attorney Dean Livneh, and FOIA Officer - Attorney Alad Naveh.  Performance of the Chairs - justices of the Supreme Court - fails to generate trust in the Committee's performance, on the contrary...
Read more: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/03/2019-03-08-computerization-of-central.html
 

TO BE TRANSLATED SEE ENGLISH REPEAT PRE-LITIGATION NOTICE BELOW.
תל-אביב, 08 למרץ - התראה חוזרת לפני נקיטת פעולה משפטית (העתקה להלן) נשלחה הערב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. העתק ההתראה נשלח למשנה ליועמ"ש (ציבורי-חוקתי) רז נזרי.
ועדת הבחירות המרכזית מתחמקת במשך יותר משנה ממתן העתקים של פרוטוקולים חתומים של ישיבות בהן השתתפו יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון
ההתראות לשופט חנן מלצר נובעות מסירוב הוועדה לקיים את חוק חופש המידע בעניין קבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015. ישיבה זאת דנה בטיוטת דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הוועדה בבחירות בשנת 2015, וכלל ממצאים חמורים לגבי מחשוב הוועדה.  

המסמך שהתקבל היום עוסק רובו ככולו בענייני תקצוב. ההתייחסות לענייני מחשוב הוועדה במסמך שהתקבל היום היא בעמודים 20-24, היא בעצם רק בעניין תקצוב המחשוב.  
ההתייחסות בישיבת נשיאות וועדת הבחירות המרכזית בראשות השופטת אסתר חיות לטיוטת דו"ח מבקר המדינה על הערכות הוועדה בבחירות 2015 מפליאה בשטחיותה.

מחשוב ועדת הבחירות המרכזית: סדרת תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע 
התשובה השקרית והמטעה על בקשת חופש המידע, שהתקבלה היום, אינה יוצאת דופן. נהפוך הוא - תשובות הוועדה על סדרת בקשות חופש המידע בעניין מחשוב הוועדה היו שקריות ומעטות באופן עקבי:
* הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש. 
* הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. 
* בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... 
* על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו... 
פירוט נוסף על תשובות קודמות של הוועדה על בקשות חופש המידע:
ועדת הבחירות המרכזית והיו"ר חנן מלצר - חששות חמורים לגבי ישרת הוועדהhttps://human-rights-alert.blogspot.com/2019/01/2019-01-02.html
שקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה
התנהלות וועדת הבחירות המרכזית מצביעה ללא כל ספק על כשל ברור מרכזי - סירוב להכיר בעובדה ששקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה.  יתרה מזאת, סירוב לקיים את הוראות חוק חופש המידע, ומתן תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע מערערים את אמון הציבור בוועדה.




Following is the repeat pre-litigation notice, sent to Supreme Court Justice Hanan Melcer today

March 08, 2019

Justice Hanan Melcer, Chairman of the Central Election Committee
Fax: 02-5669855; Email:  vadatb

FOIA Officer Elad Naveh, Central Election Committee
Email: hofeshmeida, eladn

Re: FOIA request (01-2019) – November 01, 2015 Protocol of the Presidency Meeting  – pre-litigation notice
Ref: January 02, 2019 FOIA request to the Central Election Committee;
Email exchange, including February 28, 2019 message from Attorney Elad Naveh;
Our March 07, 2019 Pre-litigation notice;
Your letter today, March 08, 2019, Ref  1259119 and its attachment – Protocols 04017115‬‬.

Dear Chairman of the Central Election Committee Hanan Melcer and FOIA Officer Elad Naveh:
Yesterday, March 07, 2019, we sent you the pre-litigation notice, referenced above.
Today, March 08, 2019, we have received your letter, referenced above.  Such letter explicitly states that the above referenced FOIA request is for “a copy of the authentic, signed November 01, 2015 Protocol of the Presidency of Central Election Committee”. However, the attachment to your letter today is an unsigned document.  Therefore, your letter today cannot be deemed a due, adequate response to the above referenced FOIA request.
We herein again ask due, adequate response to the FOIA request, referenced above: Either a copy of the authentic, signed protocol, as requested, or a notice pursuant to the Freedom of Information Act, Article 8(3) – that the requested document could not be located, or is not in your possession.
Absent due, adequate response on the FOIA request itself within 7 days of the pre-litigation notice, the NGO would be left with no choice in the matter, but to employ all legal measures at its disposal.
Truly,
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert – NGO (RA)

CC: Deputy Attorney General (Constitutional-Public) Raz Nizri
By fax: 02-646-6849



2019-03-08 מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה


מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה
▪ ▪ ▪ 
במשך יותר משנה מתחמקת ועדת הבחירות המרכזית בתואנות שונות מקיום חוק חופש המידע - המצאת העתקים אמתיים של פרוטוקולים של ישיבות בהשתתפות יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון. אתמול נשלחה התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים נגד השופט חנן מלצר, יו"ר הוועדה. היום (שישי) שלחה סוף סוף כביכול ועדת הבחירות המרכזית העתק של הפרוטוקול היחידי של ישיבה בהשתתפות היו"ר (אז - השופטת אסתר חיות), שדנה בענייני מחשוב הוועדה בעקבות דו"ח מבקר המדינה לאחר בחירות 2015. 
הדו"ח כלל ממצאים חמורים ביחס למחשוב הוועדה.
אולם למרות שהבקשה היתה במפורש להעתק של פרוטוקול אמתי, חתום, המסמך שנשלח היום הוא מסמך בלתי חתום.  הסברים אפשריים הם: * וועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון ובהנהלת עורכי דין בכירים בשירות המדינה אינה כשירה בכל הנוגע להבנת החוק וקיומו, * הוועדה עוסקת בזילות החוק, ו/או * הוועדה אינה מנהלת פרוטקולים חתומים לישיבות הנשיאות והמליאה, והתעלולים נועדו להסתיר עובדה זאת במרמה. 

האפשרות האחרונה דומה להתנהלות שופטי בית המשפט העליון לגבי פרוטוקולים של ישיבות בית המשפט העליון עצמו.
לאחר קבלת העתק הפרוטוקול הבלתי חתום, נשלחה היום התראה חוזרת לשופט חנן מלצר, בדרישה לקבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר 2015.
דוחות מבקר המדינה, וכן סדרת תשובות  של הוועדה - שקריות ומטעות - על פי חופש המידע תיעדו כשלים בלתי נתפסים בתקינותן, אמינותן, ואבטחתן של מערכות המידע של הוועדה: * הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש. * הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. * בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... * על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו...
"הפרוטוקול" כביכול, שהתקבל היום, אינו כולל כל דיון משמעותי בממצאי דוח המבקר בעניין מחשוב הוועדה... וגם הדיון בממצאי המבקר בכללם מצטיין בשטחיות יתירה.
תשובות חופש המידע של הוועדה מעלות חשש חמור לגבי ישרתם של בכירים בוועדה, כולל מנכ"לית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי - עו"ד דין לבנה, וממונה חופש המידע - אלעד נווה. תפקודם של יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - אינו מעורר אמון בתפקוד הוועדה, נהפוך הוא...
 
תל-אביב, 08 למרץ - התראה חוזרת לפני נקיטת פעולה משפטית (העתקה להלן) נשלחה הערב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. העתק ההתראה נשלח למשנה ליועמ"ש (ציבורי-חוקתי) רז נזרי.
ועדת הבחירות המרכזית מתחמקת במשך יותר משנה ממתן העתקים של פרוטוקולים חתומים של ישיבות בהן השתתפו יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון
ההתראות לשופט חנן מלצר נובעות מסירוב הוועדה לקיים את חוק חופש המידע בעניין קבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015. ישיבה זאת דנה בטיוטת דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הוועדה בבחירות בשנת 2015. 

דו"ח המבקר כלל ממצאים חמורים לגבי מחשוב הוועדה.  
על פי תשובה על בקשה קודמת על פי חוק חופש המידע (ככל שאינה שקרית), ישיבת נשיאות זאת נחזית כישיבה היחידה מאז בחירות 2015 ועד לפני כחודשיים, בה דנו בהשתתפות יושב ראש הוועדה - שופט בית המשפט העליון - בענייני מחשוב הוועדה.
התראה ראשונה נשלחה לשופט חנן מלצר אתמול, ובעקבותיה התקבלה היום תשובת הוועדה כביכול (תמונה להלן). אולם למכתב שהתקבל היום צורף מסמך "פרוטוקול" בלתי חתום.

מכתב התשובה על בקשת חופש המידע 01-2019, מיום 08 למרץ, 2019

ראשו של עמוד הפתיחה של הפרוטוקול כביכול, שצורף לתשובה הוועדה.


סופו של הפרוטוקול כביכול, שצורף לתשובה הוועדה  - בלתי חתום

קישורים למסמך השלם של התשובה והפרוטוקול כביכול:
האם שופטי בית המשפט העליון הנהיגו גם בוועדת הבחירות המרכזית פרוטוקולים בלתי חתומים וישיבות "בלתי פורמליות" של נשיאות ומליאת הוועדה?
סירובה המתמשך של ועדת הבחירות המרכזית להמציא פרוטוקולים חתומים של ישיבות הנשיאות והמליאה (בהן משתתפים יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון) תמוהה בלשון המעטה.  פרוטוקולים של ישיבות אחרות של הוועדה - לדוגמה, ועדת מכרזים - נמצאו חתומים (בתמונה להלן).


הסברים אפשריים הם: 
* וועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון ובהנהלת עורכי דין בכירים בראשות המדינה אינה כשירה בכל הנוגע להבנת חוק חופש המידע וקיומו;
*  הוועדה עוסקת בזילות החוק, ו/או -
* הוועדה אינה מנהלת פרוטקולים חתומים לישיבות הנשיאות והמליאה, ותעלולי ההתחמקות נועדו להסתיר עובדה זאת במרמה.  
האפשרות האחרונה תואמת את ההתנהלות הדומה של שופטי בית המשפט העליון לגבי פרוטוקולים של ישיבות בית המשפט העליון עצמו.  בדוגמה להלן - ראשו וסופו של פרוטוקול בלתי חתום, "מפוברק" מדיון בשבוע שעבר בעניין הארכת מעצרה של הבלוגרית לורי שם-טוב בפרשת השופטים הנוקמים.







בפועל - אין בכלל בבית המשפט העליון פרוטוקולים עשויים כדין.  הפרוטוקולים, כפי שאפשר לראות במסמך שתמונותיו לעיל, אינם על נייר מכתבים של בית המשפט, ואינם חתומים. הפרוטוקולים גם לעולם אינם נכללים בתיק בית המשפט בבית המשפט העליון (המנוהל בתיקי נייר). כלומר - הם לכל היותר "טיוטה"...

עניין זה היה נושא לעתירה בבג"ץ - התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט (בג"ץ 5122/05). כמובן, שהרעיון של עתירה לבג"ץ נגד שופטים שמפברקים עתירות לבג"ץ הוא מעט לולייני-לייצני... אבל בסופה של העתירה בשנת 2008 הושג הסכם, שקיבל כביכול תוקף של פסק דין, שבית המשפט העליון יתחיל לנהל פרוטוקולים כדין.

עניין זה גם לא נעלם מעינו של המחוקק, ובשנת 2008 עבר תיקון מס' 50 לחוק בתי המשפט - פרוטוקול הדיון - שמחייב את בית המשפט העליון במפורש לנהל פרוטוקולים כדין.
 
אולם בסמוך לאחר חקיקת התיקון לחוק בתי המשפט בכנסת, הסביר שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שהתיקון לחוק היה "קנטרני". ואכן, שופטי בית המשפט העליון מסרבים לקיים את החוק בעניין ניהול פרוטוקולים חתומים בבית המשפט העליון עד היום...
 
עניין הפברוקים בבית המשפט העליון מככב גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך ( 12/88/מחוזי ת"א). גולדברג מצטט את אלשייך, שטענה להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.
ומה משיב לה גולדברג בהחלטתו בעניין ? "נתלתה באילן גבוה."
יש לזכור שבהחלטה הנ"ל קבע גולדברג בסופו של דבר, ש"הפרוטקולים המפוברקים" לא היו חתומים, ולכן היו בבחינת "טיוטות" בלבד.

באין פרוטוקול - הדיון או הישיבה - "בלתי פורמליים" - "מפוברקים"
לגבי הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט העליון, ובדומה, הפרוטוקול של ועדת הבחירות המרכזית שהתקבל היום -  אין ספק שמעולם לא נחזו כחתומים. ולכן, ברור שהם "טיוטות" בלבד.
בנובמבר 2018 הוזמן כותב שורות אלה לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. הנושא הכללי של המפגש היה "סייבר ומשפט", ההזמנה היתה לדיון לעומק בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם, שהפך לחלק מדו"ח האו"ם על ישראל לשנת 2018, וסוכם בדו"ח הרשמי כך:
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
הדיון נסב בחלקו על הגדרת כתב בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין כתב בית דין אמתי לבין כתב בית דין מפוברק (מרמתי).  ובהמשך  - הגדרת דיון בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין דיון בית דין אמתי לבין דיון בית דין מפוברק (מרמתי).  ההסכמה של הפרופסורים הנכבדים היתה - שדיון בית דין שאין לו פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון בית דין מפוברק.
אחד הפרופסורים גם ציין שהתופעה של "פברוק" כתבי בית דין והליכי משפט היתה נפוצה מאד תחת המשטרים הנאצי והקומוניסטי... 

חוסר התייחסות בדיון לממצאים החמורים של המבקר לאחר בחירות 2013 ביחס למחשוב הוועדה
המסמך שהתקבל היום עוסק רובו ככולו בענייני תקצוב. ההתייחסות לענייני מחשוב הוועדה במסמך שהתקבל היום היא בעמודים 20-24, היא בעצם רק בעניין תקצוב המחשוב.  
ההתייחסות בישיבת נשיאות וועדת הבחירות המרכזית בראשות השופטת אסתר חיות לטיוטת דו"ח מבקר המדינה על הערכות הוועדה בבחירות 2015 מפליאה בשטחיותה.

מחשוב ועדת הבחירות המרכזית: סדרת תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע 
התשובה השקרית והמטעה על בקשת חופש המידע, שהתקבלה היום, אינה יוצאת דופן. נהפוך הוא - תשובות הוועדה על סדרת בקשות חופש המידע בעניין מחשוב הוועדה היו שקריות ומעטות באופן עקבי:
* הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש. 
* הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים. 
* בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... 
* על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו... 
פירוט נוסף על תשובות קודמות של הוועדה על בקשות חופש המידע:
ועדת הבחירות המרכזית והיו"ר חנן מלצר - חששות חמורים לגבי ישרת הוועדהhttps://human-rights-alert.blogspot.com/2019/01/2019-01-02.html
מחשוב ועדת הבחירות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר"ירד לשורש הבעיה"? או לא..
בנובמבר 2018, לאחר פרסומים חוזרים בפרסומת, שהעלו ספקות לגבי הערכות הוועדה בעניין המחשוב, התפרסם מאמר (שנחזה כפרופגנדה) מאת העיתונאי בן כספית.  כספית כתב שיו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר "ירד לשורש הבעיה... ויזם הקמת מערך הגנה רב-שכבתי"...
אולם בתשובה על בקשת חופש המידע למסמך כלשהו המתעד יזמה כזאת של השופט מלצר, הוועדה הכחישה את העניין מכל וכל, וטענה שאין לאיש בוועדה כל קשר לפרסום של כספית...

שקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה
התנהלות וועדת הבחירות המרכזית מצביעה ללא כל ספק על כשל ברור מרכזי - סירוב להכיר בעובדה ששקיפות היא הבסיס לאמון הציבור בוועדה.  יתרה מזאת, סירוב לקיים את הוראות חוק חופש המידע, ומתן תשובות שקריות ומטעות על בקשות חופש המידע מערערים את אמון הציבור בוועדה.  תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה אינו תורם לאמון הציבור בוועדה, נהפוך הוא...

להלן העתק ההתראה החוזרת שנשלחה היום לשופט חנן מלצר

08 למרץ,  2019

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר
ועדת הבחירות המרכזית, ירושלים
בפקס: 02-5669855; בדוא"ל:,vadatb@knesset.gov.il 

עו"ד אלעד נוה, הממונה על יישום חוק חופש המידע
ועדת הבחירות המרכזית, ירושלים
בדוא"ל:   hofeshmeida@ ,  eladn@l

הנידון: בקשת חופש המידע (01-2019) - פרוטוקול ישיבת נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015 – התראה לפני נקיטת פעולה משפטית 
סימוכין: בקשת חופש המידע (01-2019) לוועדת הבחירות המרכזית מיום 02 לינואר, 2019;
חילופי דוא"ל, כולל תמסורת מיום 28 לפברואר, 2019 מאת עו"ד אלעד נוה;
התראה לפני נקיטת פעולה משפטית מיום 07 למרץ, 2019;
מכתבכם היום, 08 למרץ, 2019, סימוכין ‫‪1259119‬‬ והצרופה לו – פרוטוקולים ‫‪04017115‬‬.

לכבוד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר, וממונה חופש המידע אלעד נוה,
אתמול, 07 למרץ, 2019, שלחנו את ההתראה שבנידון.
היום, 08 למרץ, 2019, קיבלנו את מכתבכם, שבסימוכין. מכתבכם זה מציין בפירוש, שהבקשה שבנידון היתה ל"העתק מסמך אמתי (אותנטי) חתום של פרוטוקול ישיבת נשיאות הוועדה מיום 01 לנובמבר, 2015”.  אולם הצרופה למכתבכם מהיום היא מסמך בלתי חתום.  לפיכך,  מכתבכם מהיום אינו תשובה ראויה והולמת לבקשת חופש המידע שבנידון.
הרינו חוזרים ומבקשים בזאת תשובה ראויה והולמת לגופה של בקשת חופש המידע שבנידון: העתק מסמך הפרוטוקול האותנטי, החתום, כמבוקש, או הודעה על פי סעיף 8(3) לחוק חופש המידע -  שלא ניתן לאתר את המסמך המבוקש, או שאינו מצוי ברשותכם.  
באם לא תתקבל תשובה ראויה והולמת לגופה של הבקשה שבנידון תוך 7 ימים מיום ההתראה, לא תיוותר בידי העמותה ברירה, אלא לנקוט בכל הצעדים החוקיים העומדים לה בעניין שבנידון. 
בברכה,
_____________
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)

העתק: עו"ד רז נזרי, משנה ליועמ"ש (חוקתי-ציבורי) 
בפקס: 02-6467001

Tuesday, March 5, 2019

2019-03-05 Ongoing detention of blogger Lori Shem-Tov, the Public Defender, and fabricated protocol by Justice D Mintz

2019-03-01 Netanyahu, AG Mandelblit and the judiciary - the co-conspirators in the "agreement with the 3rd nation" "bluff"?

To be translated

2019-03-05 המשך מעצרה של לורי שם-טוב, הסניגוריה הציבורית - והפרוטוקול המפוברק של השופט דוד מינץ בעליון

המשך מעצרה של לורי שם-טוב, הסניגוריה הציבורית - והפרוטוקול המפוברק של השופט דוד מינץ בעליון
  
ביום חמישי שעבר נערך דיון בבית המשפט העליון, בעקבותיו הוארך מעצרה של לורי שם-טוב ב-150 יום, מעבר לשנתיים שהיא כבר כלואה לפני משפט.  במהלך הדיון אצל מינץ, הסניגוריות הציבוריות ביקשו לעזוב באמצע הדיון, והשופט מינץ התיר להן לעזוב.  האירוע החריג הושמט מהפרוטוקול.  בקשה של לורי שם-טוב לתיקון הפרוטוקול נדחתה בזריזות על ידי מינץ.  מכאן - שאין לנו עניין ב"טעות", אלא פברוק פרוטוקול בכוונת זדון.  למעשה אין כאן רבותא - הפרוטוקולים בבית המשפט העליון כולם מפוברקים. כי בית המשפט העליון רואה את התיקון לחוק משנת 2008, שחייב אותו לנהל פרוטוקולים כדין - "קנטרני"...  מבחינת משפטנים בינלאומיים, דיון שנערך ללא פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון מפוברק - כלומר אינו דיון של בית משפט כלל ועיקר... ואכן, בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים, השופטת ורדה אלשייך מציינת להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.  והנציב אליעזר גולדברג משיב לה: "נתלתה באילן גבוה"... משפטנים בינלאומיים ומועצת זכויות האדם של האו"ם רואים את המצב אחרת... "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
לורי שם-טוב הובילה את המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. התנהלות השופטים, כקבוצה, בפרשת לורי שם-טוב יוצרת תיעוד חסר תקדים של שחיתות בתי המשפט בישראל - עד לבית המשפט העליון...  פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם-טוב, הנטל הכבד הוא עתה על השופטים!"
 
תל אביב, 05 למרץ - שופט בית המשפט העליון דוד מינץ הוציא אמש החלטה זריזה הדוחה את בקשתה של לורי שם טוב לתיקון פרוטוקול הדיון מיום חמישי שעבר, 28 לפברואר, 2019.
בקשתה של לורי לתיקון הפרוטקול נסבה על השמטת אירוע חריג מהפרוטוקול - הסניגוריות הציבוריות ביקשו לעזוב באמצע הדיון, השופט דוד מינץ התיר להן לעזוב, והן "הצביעו ברגליים" - כפי שלורי סיכמה את האירוע בדיון עצמו. האירוע הושמט מהפרוטקול...



הסירוב לתקן, שולל את האפשרות של טעות אנוש, ומראה על כוונת זדון
האם השמטת האירוע בו הסניגוריות עזבו באמצע הדיון בהיתר ממינץ היה "טעות אנוש"? 
טענות של "טעות אנוש" הן ההגנה הקבועה והקלה ביותר בעבריינות של צווארון לבן - כולל שיבוש הליכי משפט ושיבוש כתבי בית דין. 
ואיך מבחינים בין "טעות אנוש" לבין מרמה וכוונת זדון?
מבקשים מ"הטועה" לתקן את טעותו. הסירוב לתקן את ה"טעות" מראה שאין כאן "טעות" כלל...
בפועל - אין בכלל בבית המשפט העליון פרוטוקולים עשויים כדין
יחד עם זאת, צריך לציין שמלכתחילה אין כלל בבית המשפט העליון של מדינת ישראל פרוטוקולים לדיונים. הפרוטוקולים, כפי שאפשר לראות במסמך שתמונותיו לעיל, אינן על נייר מכתבים של בית המשפט, ואינם חתומים. הפרוטוקולים גם אינם נכללים לעולם בתיק בית המשפט בבית המשפט העליון (המנוהל בתיקי נייר). כלומר - הם לכל היותר "טיוטה"...
עניין זה היה נושא לעתירה לבג"ץ התנועה להגינות שלטונית נ שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט (בג"ץ 5122/05). כמובן, שהרעיון של עתירה לבג"ץ נגד שופטים שמפברקים עתירות לבג"ץ הוא מעט לולייני לייצני... אבל בסופה של העתירה הושג הסכם, שכאילו קיבל תוקף של פסק דין בשנת 2008, שבית המשפט העליון יתחיל לנהל פרוטוקולים כדין.
עניין זה גם לא נעלם מעינו של המחוקק, ובשנת 2008 עבר תיקון מס' 50 לחוק בתי המשפט - פרוטוקול הדיון - שמחייב את בית המשפט העליון במפורש לנהל פרוטוקולים כדין.
אולם בסמוך לאחר חקיקת התיקון לחוק בכנסת, הסביר שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שהתיקון לחוק היה "קנטרני". ואכן, שופטי בית המשפט העליון מסרבים לקיים את החוק בעניינם עצמם עד היום...
 
עניין הפברוקים בבית המשפט העליון מככב גם בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. גולדברג מצטט את אלשייך, שטענה להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה.
ומה השיב לה גולדברג בהחלטתו בעניין ( 12/88/מחוזי ת"א)? "נתלתה באילן גבוה."
יש לזכור שבהחלטה הנ"ל קבע גולדברג בסופו של דבר, ש"הפרוטקולים המפוברקים" (דוגמה בתמונה לעיל) לא היו חתומים, למרות שנחזו כחתומים, ולכן היו בבחינת "טיוטות" בלבד.
באין פרוטוקול - הדיון הוא דיון בדוי
לגבי הפרוטוקולים של בית המשפט העליון - אין ספק שמעולם לא נחזו כחתומים. ולכן, ברור שהם "טיוטות" בלבד.
בנובמבר 2018 הוזמן כותב שורות אלה לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. הנושא הכללי של המפגש היה "סייבר ומשפט", ההזמנה היתה לדיון לעומק בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם, שהפך לחלק מדו"ח האו"ם על ישראל לשנת 2018, וסוכם בדו"ח הרשמי כך:
24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
הדיון נסב בחלקו על הגדרת כתב בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין כתב בית דין אמתי לבין כתב בית דין מפוברק (מרמתי).  ובהמשך  - הגדרת דיון בית דין אמתי (אותנטי) - וההבחנה בין דיון בית דין אמתי לבין דיון בית דין מפוברק (מרמתי).  ההסכמה של הפרופסורים הנכבדים היתה - שדיון בית דין שאין לו פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון בית דין מפוברק.
אחד הפרופסורים גם ציין שהתופעה של "פברוק" כתבי בית דין והליכי משפט היתה נפוצה מאד תחת המשטרים הנאצי והקומוניסטי... 
באין ייצוג אין מאסר
עניין הייצוג הוא עניין מרכזי בפרשת לורי שם-טוב.  כפי שלורי עצמה הסבירה בדיון שעבר: "באין ייצוג אין מאסר"... לכן, הפקת המופע - כאילו יש ללורי ייצוג - היא חלק מרכזי בהליכים. אולם בפועל, אין ללורי ייצוג כבר חדשים רבים, אם היה לה אי פעם ייצוג.
במהלך השנתיים האחרונות מעולם לא פגשה בפרטיות עורך דין על מנת לדון בחומרי הראיות (אותם לא זכתה לראות ברובם כראוי עד היום), או לתכנן את אסרטגיית ההגנה...
לכן, ההתחזות של ייצוג, ללא ייצוג בפועל, היא חלק מסדרת ההפרות החמורות של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי בפרשת השופטים הנוקמים...
השופטים בישראל אינם מכירים בזכות האזרחית הבסיסית - הזכות להליך ראוי
יחד עם זאת, צריך לציין, שמתוך הדיון בבית המשפט המחוזי ת"א אצל השופט בני שגיא (כוכב עולה בדור הצעיר, שמתמחה בפלילים - זה שזיכה את ניסו שחם) - התברר שבני שגיא אינו מכיר כלל בזכות להליך ראוי במשפט פלילי.  לאחר כשנה וחצי של ניסיון כושל לייצג את לורי, עו"ד יהונתן רבינוביץ מחה בפני שגיא על הפעלת נוהל "שברו את הכלים". שגיא מסרב לקבוע תכנית משפט ולהודיע לסניגורים מראש כראוי מי העדים שיופיעו בדיונים הבאים, כך שאינם יכולים לערוך חקירות כראוי...  רבינוביץ תקף את שגיא בגלוי באולם הדיונים על הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי, אבל שגיא השיב: "לא כתוב בחיקוק במפורש שצריך לקבוע תכנית משפט..."
הזכות להליך ראוי היא מהזכויות האזרחיות הבסיסיות בעולם המערבי כמר מאות שנים...
 ▪ הזכות להליך ראוי כוננה כבר ב"מגילת הזכויות" של אנגליה משנת 1689, בעקבות "המהפכה המפוארת". 
▪ הזכות להליך ראוי גם כוננה כחלק מ"מגילת הזכויות" של ארה"ב - בתיקון החמישי לחוקה של ארה"ב בשנת 1791,  ואח"כ הורחבה בתיקון ה-14 לחוקה בשנת 1868.
▪ הזכות להליך ראוי גם מחייבת את השופטים במדינת ישראל - בפרט בעניין אסירים פוליטיים כמו לורי שם-טוב, מתוך חברותה של ישראל באמנה בעניין זכויות אזרחיות ומדיניות (פוליטיות).
הזכות להליך ראוי מחייבת את השופטים לקיים את סדרי הדין, ובלעדיה אין ניתן לקיים את הזכות הבסיסית למשפט הוגן.
אולם הזכות להליך ראוי אינה מוכרת בקרב הציבור בישראל - במה שנראה כבורות מכוונת מלמעלה... לדוגמה, בבית ספר תיכון בארה"ב אי אפשר לקבל תעודת סיום (לא בגרות) ללא בחינה בסיסית בענייני יסוד בחוקה ובאזרחות...  
הזכות להליך ראוי גם אינה מקובלת על השופטים בישראל כלל ועיקר.  עניין זה עלה לדיון בבית המשפט העליון עצמו רק לפני כשבועיים, והשופט אלכס שטיין כאילו יצא במלחמת חרמה למען הזכות להליך ראוי, כשכתב, שסדרי הדין אינם "תכנית כבקשתך"... אבל ברור שגם באותו הליך עצמו  לא נוצר כל פרוטוקול עשוי על פי דין, ופסק הדין היה "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" (כלומר "טיוטה" גם הוא).
האם לפנינו בתי משפט בכלל?
כלומר, לפנינו מערכת של "בתי משפט", בהם השופטים אינם רואים את עצמם מחוייבים לקיים את סדרי הדין, כולל החובה לנהל פרוטוקולים ודיונים אמתיים, שאינם "מפוברקים" ונהל כתבי בית דין - כולל החלטות ופסקי דין, שאינם "טיוטות" - אפילו בבית המשפט העליון.
 השאלה המתבקשת לנוכח מצב זה - האם הם בתי משפט בכלל?
השאלה, האם ניתן לראות בבתי המשפט של מדינת ישראל בתי משפט בכלל, או תופעות סוציולוגיות מסוג אחר, גם נדונה על ידי "משפטנים בכירים", "שנתנו דרור למקלדתם" (כך תיאר את התופעה הכתב חן מענית) במאמר המעניין "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם".

Friday, March 1, 2019

2019-03-01 נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים? הצוותא חדא מ"בלוף" ה"הסכם עם מדינה שלישית"?

נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים?  הצוותא חדא מה"בלוף" של "הסכם עם מדינה שלישית"?
▪ ▪ ▪
אתמול התבשרנו, שהיועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה ניצן כאילו החליטו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכפוף לשימוע.  בינתיים התפרסם רק מסמך משובש ("מפוברק") של "כתב חשדות ביחס למר בנימין נתניהו".  התקשורת מנסה לשכנע את הציבור, כאילו יש אפשרות שבהמשך יתנהל משפט של נתניהו לפני שופטים כלשהם...  אולם הראיות מעלות חשש ברור, שכל אלה - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים - עסקו בצוותא חדא במרמה והונאה של בית המשפט - "הבלוף" של כאילו "הסכם עם מדינה שלישית", שלא היה ולא נברא, לעניין גירוש מבקשי המקלט:
* באוגוסט 2017, מותב מורחב - בראשו הנשיאה מרים נאור ועימה אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר - פסק על סמך הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" והתיר את גרוש מבקשי המקלט על סמך "הבלוף" הזה. 
* את הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו. 
* הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו הוגש לבית המשפט על ידי הפרקליטות בהנהגת שי ניצן.
* היועמ"ש אביחי מנדלבליט היה כרגיל מעורב משני צידיו של המתרס - בכאילו רקיחת ה"הסכם עם מדינה שלישית"  עם נתניהו - בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה, ובכאילו הגשת ה"הסכם עם מדינה שלישית"  לבית המשפט עם שי ניצן - בתפקידו כתובע הכללי. 
בקשת עיון שהוגשה לבית המשפט העליון אתמול, מפרטת את מהלך העניינים, ומעלה חשש ברור שכל המעורבים ב"בלוף" של ה"הסכם עם מדינה שלישית" - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים, וכן גם פרופ' מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה - עסקו במרמה בצוותא חדא.  הבקשה לעיון ב"הסכם עם מדינה שלישית" מנומקת בצורך לברר אל נכון: מה היה חלקם של נתניהו, מנדלבליט, ניצן, וחמשת השופטים בראשות מרים נאור ב"בלוף" שהביא לפסק דין מאוגוסט 2017?
על פי הנוהל המקובל, פקידים בכירים, שפעלו במרמה בצוותא חדא במסגרת מערכת החוק והמשפט, זכאים לחבריינות (חסינות בדויה לעבריינות) כללית - גם אם קיבלו טובות הנאה ו/או שוחד.  דוגמאות בולטות הן השופטת ורדה אלשייך ופרקליטת מחוז ת"א רות דוד.   
קשה להאמין שניתן יהיה להעמיד לדין את מר בנימין נתניהו על פי כתב אישום בחתימת מנדלבליט וניצן, לפני שופטים כלשהם.  לכן, ניתן לצפות ל"פיברוקים" ול"בלופים" נוספים בהמשך...
  
תל-אביב, 01 למרץ - בקשה לעיון הוגשה אתמול ע"י על"ה - לשקיפות בתי המשפט [ערנות לזכויות האדם- אל"מ (ע"ר)] בבית המשפט העליון בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15).  
* באוגוסט 2017 - התיר בתיק זה הרכב מורחב בראשות מרים נאור את גירוש מבקשי המקלט על פי "הסכם עם מדינה שלישית".  את ה"הסכם עם מדינה שלישית" רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניוה.  ה"הסכם עם מדינה שלישית" שהוגש (או "הוצג") לבית המשפט העליון על ידי פרקליטות המדינה. ה"הסכם עם מדינה שלישית" התקבל על ידי בית המשפט העליון תחת "חיסיון", ונידון במעמד צד אחד בלבש. 
* בפברואר 2018 - המדינה שלחה הודעות גירוש על סמך החלטת בית המשפט העליון במותב בראשות מרים נאור. אולם באותו זמן התגלה מחוץ לאולם הדיונים ש"הסכם עם מדינה שלישית" לא היה ולא נברא.  
* באפריל 2018 - בעקבות שתי עתירות בג"ץ מאוחרות יותר - (סיגל קוק-אביבי ואח' נ' ראש הממשלה ואח' 679/18; אביגדור פלדמן נ מדינת ישראל ואח'  733/18), בית המשפט העליון חזר בו מההיתר שנתן באוגוסט 2017 לגירוש מבקשי המקלט. 
ההליך מאוגוסט 2017 תואר בסופו של דבר כ"בלוף".

בקשת העיון מנומקת בניסיון לברר אל נכון את חלקן של הדמויות הפועלות ב"בלוף" בבית המשפט העליון באוגוסט 2017.
להלן בקשת העיון שהוגשה אתמול בתיק אלמסגד ואח' נ שר הפנים ואח' (עמ"מ 8101/15) בבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
עע"מ 8101/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים‬‬
ב) הצדדים בתיק:
המערערים
1. אלמסגד גריוסוס צגטה
2. גברגזיאבר בריהוט קלה
3. המוקד לפליטים ולמהגרים
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. ARDC-מרכז לקידום פליטים אפריקאים
6. רופאים לזכויות אדם - ישראל
7. קו לעובד
8. א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים

המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שר החוץ

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) העתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.
(2) לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) מבקשי המקלט, שהם עניינו של תיק זה, הם נושא שהסעיר ומסעיר את הציבור בישראל, יש בו גם עניין בינלאומי רב, וחשיבותו רבה לעניין זכויות האדם ומערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.
בקיצור נמרץ:
(1) ביום 28 באוגוסט 2017 - ניתן פס"ד בתיק זה על ידי הרכב מורחב של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים בראשות הנשיאה אז מרים נאור ועמה המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין ,השופטת (הנשיאה היום) א' חיות, השופט (המשנה לנשיאה היום) ח' מלצר, והשופט י' דנציגר. פסה"ד הנ"ל סוכם בתקשורת כך:
העליון: אפשר לגרש מבקשי מקלט, אך אין לכלוא יותר מחודשיים את מי שיסרבהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה נאור, קבע כי לא הוכח שאוגנדה ורואנדה אינן בטוחות למבקשי המקלט. השופטים הוסיפו שאם יושג הסכם המאפשר גירוש בכפייה למדינה אחרת, אפשר יהיה לכלוא את המסרבים לתקופות ממושכות יותר. [1]
פסק דין זה היה מבוסס על "הסכם" או "הסכמים" שהוגשו, או "הוצגו" תחת חיסיון ונדונו במעמד צד אחד (המשיבים בלבד). שאלת חשאיותם, עצם קיומם, תקפותם ותכנם של "ההסכם" או "הסכמים" אלה היה עניין מרכזי בדיון ובפסה"ד.
בסעיף 78 נאמר:
המערערים העלו כאמור טענות רבות ביחס לתוכנו של ההסכם, העיקרית שבהן נוגעת לחשאיותו. לטענתם, הסכם חשאי אינו "יכול להוות בסיס להעברה בכפיה של בני אדם" (סעיף 67 בסיכומיהם). הם הדגישו כי להסכם שכזה אין אח ורע בעולם (סעיף 4 בסיכומי התשובה)...
בסעיף 83 נאמר:
...חשאיותו של ההסכם מקרינה על אופי הבדיקה שיש לערוך להוראותיו. מאחר שהמורחקים אינם חשופים לתוכנו של ההסכם, תפקידו של בית-המשפט – במיוחד במקרים כגון זה שלפנינו, שבהם נחשף החומר החסוי לעיניו של בית-המשפט – לשמש להם "מעין פה"... שומה עליו לבדוק ביתר-קפדנות את הוראותיו, כדי להבטיח כי הוא אכן מעגן באופן מספק את הסכמתהּ של המדינה השלישית לקבל את המורחקים לשטחהּ ולהעניק להם הגנה אפקטיבית, על כל הכלול בה.
בסעיף 84 נאמר:
אין חולק כי בענייננו נחתם הסכם כתוב, שעל תוכנו חלה כאמור תעודת חיסיון. נוסחו של ההסכם צורף לחומר החסוי שהוגש לבית-המשפט לעניינים מנהליים ואשר הוצג גם בפנינו.
(2) אח"כ התרחשה סדרת אירועים דרמטיים מחוץ לאולם הדיונים. בין השאר התברר, שככל הנראה לא היו קיימים בכלל הסכמים חתומים עם “מדינות שלישיות”.
(א) ביום 05 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה ב- NEWS1: “רואנדה ואוגנדה: לא נקלוט מסתננים שיגורשו מישראל" [2]
(ב) ביום 23 לינואר, 2018 - התפרסמה ידיעה בהארץ: “רואנדה מכחישה כי חתמה על הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחה". [3]
(ג) בימים 22, 23 לינואר, 2018 - התפרסמו הידיעות: “טייסים באל על: לא נסכים להשתבץ לטיסות גירוש של מבקשי מקלט" [4], ו“מחאת הרופאים: 350 רופאים במכתב נגד גירוש מבקשי המקלט... שנשלח למנכ"ל רשות האוכלוסין, [פרופ’ שלמה מור-יוסף-יצ] [5]
(ד) ביום 04 לפברואר, 2018 - מבקשי המקלט החלו לקבל מכתבי גירוש: "ברכות! ישראל הגיעה להסכם.." [6]
(ה) ביום 07 לפברואר, 2018 - התפרסם בהארץ ראיון של העיתונאי ניר גונטז’ עם מנכ"ל רשות האולוסין וההגירה, פרופ’ שלמה מור יוסף, תחת הכותרת: “אתה, כרופא, לא מיטיב בתפקיד הזה עם בני האדם, אתה מוביל אותם אל הלא נודע”. [7] הראיון מתמקד בשאלת עצם קיומו ותכנו של הסכם עם ממשלת רואנדה לגבי קליטת המגורשים. בראיון זה נאמר:
גונטז’:נכון. רואנדה כמובן. בקיצור, אחרי שמדינת ישראל מצהירה כך, בחשבון הטוויטר הרשמי של ממשלת רואנדה מפורסם ציוץ שטוען שאין שום הסכם בינם לבינינו. השאלה היא אם יש הסכם כזה ואם ראית אותו. 
מור יוסף: ממשלת ישראל לא הצהירה לבג"ץ, ממשלת ישראל הראתה את ההסכם לבית המשפט העליון. יש התייחסות לכך שההסכם הוא סודי, ואם זה בסדר או לא בסדר, ומגיע למסקנה שלמרות אי הנוחות, הסכם סודי הוא בסדר. בתוכן העניינים של פסק הדין בה' 2 א' כתוב: "הסכמים להרחקה למדינה שלישית", בה' 2 ב' כתוב "חשאיותו של ההסכם" ובה' 2 ג' כתוב "תוכנו של ההסכם והסטנדרטים לפי המשפט הבינלאומי". זאת אומרת, אין שאלה אם יש הסכם. בית המשפט, שאני מאוד מעריך אותו, ראה את ההסכם. אז יש הסכם.
… 
ראית את ההסכם? אתה אומר מה כתוב בו. ראית אותו? 
את החלקים שרלוונטיים לי, ראיתי. 
ראית חתימה של נציג מוסמך של נציג הממשלה הקולטת? 
יש דברים שיש להם חשאיות, ולכן לא אתייחס. 
שאלתי רק על החתימה. 
אני יודע מה אתה שואל, אני לא רוצה לענות. אני לא מתייחס להסכם. 
אתה פועל על פיו. אתה נחשב לאיש ישר ומצפוני. אתה פועל מתוך הנחה שיש מקום שמוכן לקלוט אותם. 
זה אני יודע בוודאות. 
בלי לראות את כל ההסכם ובלי לראות שהוא חתום? 
אני לא רוצה להתייחס. אל תלחץ אותי. זה יכול למלא לך את כל העמוד.
(3) ביום 15 למרץ, 2018 - ניתן צו ארעי בשתי עתירות חדשות, בהן ישבו בדין הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ח' מלצר, והשופט נ' הנדל: בג"ץ 679/18 סיגל קוק אביבי ו-118 אח' נ. ראש הממשלה ושר החוץ; בג"ץ 733/18 אביגדור פלדמן נ. מדינת ישראל. עתירות אלה הוגשו בסוף ינואר 2018, בעקבות החדשות, שהתפרסמו מחוץ לאולם הדיונים.
הצו הארעי אומר:
לעת הזו מוצא צו ארעי עד להכרעה בבקשות למתן צווי ביניים, האוסר על המשיבים לבצע הרחקה בפועל של מסתננים למדינות שלישיות לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות" או לפי "נוהל הרחקה למדינות השלישיות ממרכז השהייה חולות".
ביום 18 למרץ, 2018 – בעקבות הצו הארעי, התפרסם ראיון עם בא כוח העותרים, עו”ד איתי מק, בו נאמר:
נציגי המדינה בדיון לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות והשופטים הבינו את זה. שבועיים לפני תחילת ההרחקה ההמונית ולמדינה אין מושג מה יש בהסכם עם רואנדה, כנראה מרוב שהוא סודי… סיגל [קוק אביבי - יצ] ופעילים אחרים הבינו שהמדינה לא ערוכה להרחקה המונית אלא בעיקר להפחדה המונית... הם גם עלו על זה שהפרסומים האחרונים בתקשורת על ההסכם בין ישראל לרואנדה נתנו לנו פתח לעתירה… אחרי שנחשפה ערוות הממשלה ברור שהכל בלוף… [הדגשות הוספו - יצ] 
(4) ביום 10 לאפריל 2018 - ניתן פס"ד בשתי העתירות הנ"ל, שסוכם בדיווח בתקשורת כך:
בג"ץ קבע: אין כרגע הסכם המאפשר גירוש בכפייה לאוגנדה
גם לאחר שהמדינה הציגה מסמכים חסויים, החליטו שופטי העליון כי אין מתווה המאפשר לגרש את מבקשי המקלט. אם לא יושג הסכם כזה עד יום ראשון, ישוחררו 207 מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים
פסה"ד הנ"ל גם מעיר בסעיף 5 על כך שהמשיבים (המדינה ורשויותיה) לא הביאו לידיעת בית המשפט בזמן את המידע הנכון בעניין "ההסכמים”.

ב) העניין שבבסיסו של תיק זה עסק בסכנה ממשית לחיי האדם ולחירות האדם, לא לאדם אחד או שניים, אלא לעשרות אלפים. להתנהלות התמוהה במכלול העניינים בפרשה זאת היו שותפים אוסף בכירים במערכת החוק והמשפט ובממשלה: הנשיאה אז מ’ נאור, הנשיאה היום א’ חיות, המשנה לנשיאה אז א’ רובינשטיין, והמשנה לנשיאה היום ח’ מלצר, היועמ"ש א’ מנדלבליט, פרקליט המדינה ש’ ניצן, ראש הממשלה ושר החוץ ב’ נתניהו, שר הפנים א’ דרעי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש מור-יוסף, ועוד…

ג) רצף האירועים הנ"ל, מעלה את החשש הברור, שבעניין זה, ובהליכים המשפטיים בתיק זה התנהל "בלוף" כלשהו בקשר להסכמים עם "מדינות שלישיות". חשש זה מועצם מתוך דבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ’ ש’ מור-יוסף בראיון מתחילת פברואר 2018, לאחר שהודעות גירוש כבר נשלחו למבקשי המקלט.

ד) חשש זה מועצם עוד, כיוון ש"בלופים" לגבי ניהול הליכי משפט על סמך "הסכמים" ו"חוזים", שאינם קיימים כלל, או שהעתקים אמתיים (אותנטיים) שלהם מעולם לא הוגשו לבית המשפט, מוכרים כבר מאות שנים ברחבי העולם, כשיטה שגרתית של "הונאה של בית המשפט" [Fraud Upon the Court]. ברבים מאזורי השיפוט דוברי האנגלית, קיימים חוקים שנועדו למנוע הליכים משפטיים המבוססים על חוזים או הסכמים, שאינם לפני בית המשפט. חוקים אלה מוכרים בשם הכללי "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. לעומת זאת, הפסיקה בישראל יצרה מצב הפוך, גמיש למדי, בעניין הדיון השיפוטי בענייני הסכמים וחוזים – פסק דין אפרופים. [8]
חשש זה מועצם עוד יותר, כיוון ש"ההסכמים" הוגשו תחת חיסיון, והדיון בהם נערך במעמד צד אחד. מצב זה מוכר כמובן כחריג בולט לעניין הזכות ל"משפט הוגן ופומבי". פסה"ד מיום 28 באוגוסט 2017 בתיק זה מבהיר, ששופטי בית המשפט היו מודעים היטב לקושי זה.
השילוב של "הסכם" חתום, שקיומו מוטל בספק, עם ניהול דיון במעמד צד אחד, והחזקת "ההסכם" תחת חיסיון, מעצים עוד יותר את החשש. שילוב זה תואם את התופעה המוכרת כ"הונאת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud], או “תעלול ביטחון” [Confidence Trick].

ה) מתוך כל הנאמר לעיל, קרוב לוודאי, שעתה אין כל בסיס ראוי על פי דין להמשך החיסיון שהופעל על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" במסגרת הליך זה. לטענת מבקש העיון, לאור אוסף הדמויות הבכירות המעורבות בתיק זה, המשך החיסיון על "ההסכמים" שהוגשו או "הוצגו" לבית המשפט בתיק זה מערער את אמון הציבור במערכת החוק והמשפט מיסודה. לעומת זאת, העיון המבוקש יבהיר מה היה טיבם של האירועים, שגרמו לבית המשפט העליון להפוך את עמדתו בעניין גירוש מבקשי המקלט בין אוגוסט 2017 למרץ 2018. בכך יסייע העיון לאשש את אמון הציבור בבית המשפט.

ו) לפיכך,על מנת לאשש את אימון הציבור במערכת החוק והמשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, מן הראוי שבית המשפט יתיר את העיון בהעתק/העתקים של הסכם/הסכמים עם מדינה/מדינות שלישית/שלישיות שהוגשו ו/או "הוצגו" על ידי המשיבים בערעור זה תחת חיסיון.לחלופין – מתוך המסמכים שב-(1), לעיל – רק העתקים של ראשם וסופם של הסכמים אלה - המציינים את כותרתם, הצדדים בהם, יום חתימתם ומראים את החתימות, שמות החותמים וסמכויותיהם.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה.
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות. במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ  (NGO),  ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018) כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בנובמבר 2018, הוזמנתי לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”. בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
שמותיהם של עורכי הדין של הצדדים הרבים בתיק זה, ופרטי הקשר שלהם אינם נגישים למבקש העיון. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש. בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 28 לפברואר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

1 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.4390274
2 http://www.news1.co.il/Archive/001-D-398554-00.html
3 https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.5752101
4 https://news.walla.co.il/item/3129194
5 https://www.haaretz.co.il/news/education/1.5762213
6 https://news.walla.co.il/item/3132403
7 https://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.5803777
8 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D