כיצד נחתמים ונרשמים פסקי דין בנט-המשפט? החלטת השופט רם וינוגרד ותגובת העותרת
פסקי הדין הם התוצר הסופי של המכונה השיפוטית. רישומם הכשיר והאמין הוא עניין מהותי בבתי משפט כשירים כבר מאות שנים. במדינת ישראל, בעת הזאת, לאחר התקנת מערכת התיקים האלקטרוניים, נט-המשפט, פסקי הדין נרשמים בדרכים שונות, ולעיתים מועלמים מעין הציבור. דוחות של ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציינים העלמת החלטות ופסקי דין כסממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.
העתירה הוגשה לאחר שהנהלת בתי המשפט סירבה למסור מידע באשר לכללים המוטמעים במערכת נט-המשפט באשר לחתימת פסקי הדין ע"י השופטים ורישומם במערכת נט-המשפט לגישת הציבור.
העתירה טוענת בין השאר כי במערכות משפט מחוץ לישראל, המידע המבוקש קבוע פעמים רבות בחיקוק מפורש. כך גם היה המצב בישראל עד שנת 2004 (תקנות בתי המשפט - מזכירות). יתר על כן, המידע המבוקש הוא מידע חיוני להבנת סדרי הדין וניהול התיקים בבתי המשפט, לאמון הציבור ולקיום הזכויות להליך ראוי, ולמשפט הוגן ופומבי.
פסק דינו של השופט רם וינוגרד מיום 14.04.2022 דחה את העתירה.
* פסק הדין קובע שהמידע המבוקש אינו קיים כלל. אולם לעתירה צורפה "תשובה" של אגף ביקורת בהנהלת בתי המשפט על פנייה שלא הייתה מעולם, שמסרה לעותרת את עיקרי המידע המבוקש. כפי שהתברר, המידע נמסר לעותרת ע"י אגף ביקורת על פי בקשה של לשכת שר המשפטים, בתגובה לאותה בקשת חופש המידע עצמה, שהנהלת בתי המשפט דחתה. פסק הדין אינו מתייחס כלל לסתירה שבין תשובת חופש המידע של הנהלת בתי המשפט וה"תשובה" של אגף ביקורת בהנהלת בתי המשפט באותו עניין עצמו.
* פסק הדין אינו מתייחס כלל לשאלה: האם המידע המבוקש מצוי במסמכי אפיון של נט-המשפט? תשובת הנהלת בתי המשפט לא שללה אפשרות זאת. נהפוך הוא. הנהלת בתי המשפט טענה שלא ימסרו את המידע ממסמכי האפיון - מ"טעמי אבטחה", וכיוון שמסירת המידע תשבש את פעולת מערכת נט-המשפט. טענה זאת בלתי סבירה בעליל, שכן עיקר המידע כבר נמסר ב"תשובה" מטעם אגף ביקורת, ולא נגרם נזק כלשהו לאבטחת מערכת נט-המשפט או פעולתה.
* פסק הדין מאזכר שוב שני פסקי דין של השופט וינוגרד עצמו, שדחו עתירה דומה בפרשת הר שמש: בפרשת הר שמש רשות המיסים סירבה למסור את הכללים המוטמעים במערכת המידע של רשות המיסים באשר לחישוב חבות המס של הנישומה. תגובה קודמת של העותרת, ערנות לזכויות האדם, בעתירה שלפנינו, ציינה כי שני פסקי הדין של השופט וינוגרד בפרשת הר שמש אינם אזכורים תקינים: העותרת בפרשת הר שמש ערערה על פסק דינו הראשון של השופט וינוגרד. פסק דינו של בית המשפט העליון, השופטים ד’ ברק ארז, ד’ מינץ וע’ גרוסקופף, קבע כי "התיק יושב לבית המשפט המחוזי להשלמת הדיון בתחולת החריגים, בהנחה – ומבלי שיש בכך משום הכרעה – שייקבע כי מדובר ב"מידע" לצורך החוק”. העותרת בפרשת הר שמש ערערה גם על פסק הדין השני, והערעור עדיין תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
* יתר על כן, שני פסקי הדין בפרשת הר שמש מספקים דוגמה מאלפת לכשל ברישום פסקי דין במערכת נט-המשפט לגישת הציבור:
- פסק הדין הראשון - נרשם בתיק נט-המשפט לגישת הציבור בפרשת הר שמש. אולם אין בתיק כל רישום המלמד על הערעור או תוצאתו.
- פסק הדין השני - נרשם במערכת נט-המשפט כפרוטוקול, למרות שלא ניתן במהלך דיון. לכן אינו מופיע במערכת נט-המשפט לגישת הציבור (וגם לא פורסם בנבו), והוא נסתר מעין הציבור ומידיעתו.
סיכום המצב:
* חיקוק שקבע בבירור ובמפורט את אופן ניהול התיקים, הכתבים והרישומים, כולל רישום פסקי הדין של בתי המשפט בישראל [תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936], כמקובל בבתי משפט כשירים, הוחלף בחיקוק שאינו אומר מאומה בעניין [תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004].
* מערכת נט-המשפט, שפותחה והותקנה ע"י הנהלת בתי המשפט (הפרה לכאורה של עקרון הפרדת הרשויות), יצרה מצב עמום ודו-משמעי ביחס לרישום פסקי הדין.
* הנהלת בתי המשפט, ועתה גם בית המשפט המחוזי מסרבים לגלות את הכללים באשר לרישום פסקי הדין המוטמעים במערכת נט-המשפט (הפרה לכאורה של עקרון פומביות החוק).
אין ספק שמצב זה בבתי המשפט של מדינת ישראל יימצא חריג בעיני משקיפים בינלאומיים.
שני הדוחות התקופתיים האחרונים של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל - 2013 ו-2018 - התייחסו לכשלים בניהול הכתבים בבתי המשפט של מדינת ישראל: "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב" (2018).
המשך יבוא.
החלטה ותגובת העותרת: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/03/2022-03-22.html
להלן פסק דינו של השופט רם וינוגרד מיום 14.04.2022 בעת"מ 56030-02-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח'
No comments:
Post a Comment