תאריך חתימה: 22.03.2022
בבית המשפט המחוזי ירושלים עת"מ 56030-02-22
בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
בעניין שבין: ערנות לזכויות האדם אל"מ
ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה
העותרת
- נ ג ד -
1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל
2. הנהלת בתי המשפט
3. הממונה על פי חוק חופש המידע בהב"ה שרון סבן-ספראי
כולם ע"י פרקליטות המדינה, מחוז ירושלים (אזרחי)
המשיבים
תגובת העותרת להחלטת כב' בית המשפט מיום 09.03.2022 ובקשה להוספת ראיה
העותרת מגישה בזאת את תגובתה להחלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 09.03.2022 ומבקשת שבית המשפט יורה למשיבים לענות על העתירה דנן.
"מידע" – כולל גם מידע שאינו נהלים, כגון הוראות עבודה, הכוללות קרוב לוודאי את המידע המבוקש, ויש למוסרו על פי חוק חופש המידע
פסקה 1 להחלטת בית המשפט אומרת כי "בתגובת המשיבים מיום 10.02.22 [על בקשת חופש המידע - י”צ] נטען כי לא קיימים בידם נהלים העונים לדרישת העותרת… מאחר שמהתגובה עולה כי המידע אינו מצוי בידי המשיבים, הרי שנראה כי אין מקום לעתירה ודינה להידחות". פרשנות זו נחזית כחורגת מפשוטם של דברי המשיבים בתשובתם על בקשת חופש המידע.
בקשת חופש המידע (נספח ע/1) ביקשה בסעיפים IIIי6-1 “העתק כל מסמך אמיתי (אותנטי) כגון מאפייני מערכת נט-המשפט, מדריך למשתמש, נהלים, הנחיות, הוראות, תצלומי מסך של תפריטים במערכת, וכו’". בפשטות – העתק כל מסמך המגדיר את הכללים להפעלת מערכת נט-המשפט ע"י המשתמשים בעניינים שהם רישום פסקי דין של בית המשפט המחוזי, רישום פסקי דין של ערעורים מבית המשפט העליון בתיקים התואמים של בית המשפט המחוזי, הפקת פסקי דין במותב תלתא וביצוע חתימות השופטים עליהם.
תשובת המשיבים על בקשת חופש המידע (נספח ע/4) אומרת בפסקה 1: “אשר לבקשתך לקבלת נהלים ביחס לנושאים המוזכרים בבקשתך, אשיב כי אין ברשותנו נהלים כמבוקש על ידיך. לפיכך אין מדובר במידע כהגדרתו בסעיף 2 לחוק [חופש המידע – י"צ]". תשובה זאת אינה שוללת את קיומו של המידע המבוקש במסמכים שאינם “נהלים”.
לדוגמה, החלטה 88/12/מחוזי תל אביב של נציב תלונות הציבור על השופטים השופט אליעזר גולדברג (31.05.2012) בעניין תלונות על כב’ השופטת ורדה אלשייך (מצ"ב - נספח ע/12) עוסקת בעניינים דומים לאלה שבבקשת חופש המידע ובעתירה דנן. פסקאות 21-19 ו-39-38 להחלטה הנ"ל מתארות רב בפירוט את הכללים המוטמעים במערכת נט-המשפט באשר לאופן הפקתו, חתימתו, רישומו והמצאתו של פרוטוקול (שכלל גם פסק דין). בהקשר זה, פסקה 36 להחלטת הנציב מסתמכת במפורש להוראות עבודה 114/10 ו-67/09 של המשיבה 2.
לטענת העותרת קרוב לוודאי שהמידע המבוקש מצוי בידי המשיבים כחלק מהוראות עבודה, והמשיבים לא שללו זאת.
סעיפים 39-34 לעתירה, מפרטים את הטעמים המשפטיים לחובתם של המשיבים למסור מידע מסוג "הוראות עבודה", או הנחיות פנימיות.
לפיכך, יש להחיל את חוק חופש המידע על המידע המבוקש, ככל שהוא כלול בהוראות עבודה.
"מסמכי אפיון" של מערכת נט-המשפט גם הם כוללים קרוב לוודאי את המידע המבוקש, ויש למוסרו על פי חוק חופש המידע
פסקה 1 להחלטת בית המשפט מוסיפה ואומרת כי "הדברים שנאמרו בפסקה 2 לתגובה [לבקשת חופש המידע – י"צ] נאמרו מעבר לצורך".
פסקה 2 לתגובת המשיבים על בקשת חופש המידע (נספח ע/4) עוסקת במסמכי אפיון. בלתי סביר בעליל שאין מסמכי אפיון של המערכת המגדירים, לדוגמה, סמכויות והרשאות (authorities and permissions), באשר לביצוע רישומם של פסקי הדין במערכת נט-המשפט, כמבוקש בסעיפים III.י1 ו-5 לבקשת חופש המידע (נספח ע/1)
אולם פסקה 2 לתשובת המשיבים על בקשת חופש המידע אומרת בראשה, כי "ככלל מסמכי אפיון מערכת נט-המשפט לא יימסרו"… מתוך פסקה 2 לתשובת המשיבים משתמע, שהמידע המבוקש מצוי בידיהם, אך לטעמם, הוא מידע ש"אין לגלותו לפי כל דין" ו/או מידע "שלא יימסר מטעמים של אבטחת מידע".
לטענת העותרת, אין בסיס עובדתי ואין בסיס בדין לתשובת המשיבים דלעיל, ויש למסור את המידע המבוקש שבמסמכי אפיון בכפוך לחוק חופש המידע.
החלטת בית המשפט מיום 09.03.2022 אינה מתייחסת למענה מטעם אגף ביקורת פנימית, הסותר את תשובת חופש המידע של המשיבים
החלטת בית המשפט הנכבד גם אינה מתייחסת לסעיפים 15-12 לעתירה דנן, המתארים את המענה כביכול מטעם אגף ביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט, על פנייה שלא הייתה מעולם (נספח ע/3). מענה זה סותר את תגובת המשיבים, כיוון שגם מתוכו משתמע שהמידע המבוקש אכן קיים בידי המשיבים, ומסירתו לא גרמה "בוודאות קרובה לשיבוש את [כך - י”צ] עבודת מערכת נט-המשפט", כאמור בפסקה 2 לתשובת חופש המידע של המשיבים.
המידע המבוקש הוא מסוג המידע הכלול במערכות משפט אחרות בתקנות בתי המשפט, וכך היה גם בישראל עד שנת 2004
החלטת בית המשפט הנכבד גם אינה מתייחסת לסעיפים 33-21 לעתירה דנן. במערכות משפט מחוץ לישראל, המידע המבוקש קבוע פעמים רבות בחיקוק מפורש. כך גם היה המצב בישראל עד שנת 2004.
המידע המבוקש הוא מידע חיוני להבנת סדרי הדין וניהול התיקים בבתי המשפט, לאמון הציבור בקיום הזכויות להליך ראוי, משפט הגון ופומבי.
הגדרת "תוכנה" על פי חוק המחשבים, תשנ"ה-1995, וככל הנראה גם על פי בית המשפט העליון, מצומצמת בהרבה מפרשנותו של בית המשפט הנכבד
פסקה 2 להחלטת בית המשפט אומרת כי "ככל שכוונת העתירה הייתה לבקש חשיפה של פרטים הנוגעים לתוכנה העומדת בבסיס "נט-המשפט", הרי שלא היה מקום למסור פרטים אלה מהטעם שאלה אינם עולים כדי "מידע" כמשמעו בחוק חופש המידע (לדיון בסוגיה זו, ולהנמקות נוספות הנוגעות לה, ראו פסקי דין בעת”מ 2663-5-10 הר שמש מושב שיתופי בע”מ נ’ הממונה על חופש המידע, מיום 05.09.2019 ומיום 29.11.2021)”.
העותרת בעתירה דנן מעולם לא ביקשה בבקשת חופש המידע "תוכנה".
המונח "תוכנה" מוגדר בסעיף 1 לחוק המחשבים כ"קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב". לעומת זאת, פסקה 1 לפסק דינו של בית המשפט הנכבד מיום 05.09.2019 בעת"מ 2663-05-19 הר שמש מושב שיתופי בע"מ נ' הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים [להלן - “פרשת הר שמש”] הרחיבה "מטעמי נוחות" את הגדרת "תוכנה". מתוך כך, פסק הדין מיום 05.09.2019 בפרשת הר שמש דחה את עתירת חופש המידע של העותרת לקבלת הנחיות פנימיות של רשות המיסים, שהוטמעו בתוכנה שם.
אולם העותרת בפרשת הר שמש ערערה על פסק דינו של בית המשפט הנכבד מיום 05.09.2019. פסק דינם כב’ השופטים ד’ ברק ארז, ד’ מינץ וע’ גרוסקופף מיום 24.12.2020 בעע"מ 6782/19 הר שמש מושב שיתופי בע"מ אגש"ח נ' הממונה על חוק המידע ברשות המסים בבית המשפט העליון קובע כי "בשים לב לבקשת המדינה לאפשר לה לגבש עמדה עקרונית כוללת ביחס להגדרת "מידע" בהקשרים הרלוונטיים ולכך שיש ערך לבחינת החריגים לתחולתו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק), אנו מורים על כך שהתיק יושב לבית המשפט המחוזי להשלמת הדיון בתחולת החריגים, בהנחה – ומבלי שיש בכך משום הכרעה – שייקבע כי מדובר ב"מידע" לצורך החוק” [קו תחתון הוסף – י"צ].
הכתבים והרישומים במערכת נט-המשפט לגישת הציבור בפרשת הר שמש מספקים דוגמה מאלפת לעניינים שבבסיס בקשת חופש המידע והעתירה דנן
לעניין מהותו של "מידע" ותחולת חוק חופש המידע על "תוכנה", החלטת בית המשפט הנכבד מאזכרת את פסקי דינו של בית המשפט בפרשת הר שמש.
באשר לפסק דינו הראשון של בית המשפט בפרשת הר שמש (פסק הדין מיום 05.09.2019) – הרי שפסק דין זה אינו פסק דין חלוט. העותרים בפרשת הר שמש ערערו נגד פסק דין זה והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי.
אולם פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 24.12.2020 בעע"מ 6782/19 הר שמש מושב שיתופי בע"מ אגש"ח נ' הממונה על חוק המידע ברשות המסים, וכן גם עצם קיומו, לא נרשמו במערכת נט-המשפט לגישת הציבור בפרשת הר שמש (כפי שנבדקה ביום17.03.2022). בין השאר, תיק הערעור בית המשפט העליון (עע"מ 6782/19) לא נרשם בלשונית "תיקים קשורים".
באשר לפסק דינו השני של בית המשפט בפרשת הר שמש (פסק הדין מיום 29.11.2021) -- הרי שפסק דין זה נרשם בתיק נט-המשפט בפרשת הר שמש כחלק מפרוטוקול, אף שלא ניתן במהלך דיון במעמד הצדדים. עניין זה מפורש בהעתק הפומבי של "החלטה בפתקית" מיום 29.11.2021 בפרשת הר שמש, שפורסם במערכת נט-המשפט לגישת הציבור: "פסק הדין ניתן בהמשך לפרוטוקול, שלא בנוכחות הצדדים".
אולם פסק דינו השני של בית המשפט בפרשת הר שמש לא נרשם בלשונית "פסקי דין" ולא נרשם בלשונית "החלטות בתיק" בתיק נט-המשפט לגישת הציבור בפרשת הר שמש. כמו כן, פסק הדין השני לא התפרסם במאגר המידע המשפטי בתשלום – "נבו" (כפי שנבדק ביום 17.03.2022).
כתוצאה ממצב העניינים דלעיל, אף שתיק פרשת הר שמש מוגדר במערכת נט-המשפט "פתוח לציבור", ולא נמצא דבר המורה כי פסק הדין השני חסוי – בפועל, פסק הדין השני בפרשת הר שמש בבית המשפט המחוזי בירושלים נסתר מעין הציבור ומידיעתו. אופן רישומו במערכת נט-המשפט הוא שהפך אותו לפסק דין נסתר מעין הציבור.
זאת ועוד, פסק הדין השני בפרשת הר שמש, שאוזכר בהחלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 09.03.2022, גם הוא אינו חלוט ככל הנראה. ערעור בעניין פסק הדין השני תלוי ועומד בבית המשפט העליון בעע"מ 65/22 הר שמש מושב שיתופי בע"מ אגש"ח נ. הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים (יש לציין ש"תיק בית המשפט העליון 65/22" כן נרשם בכרטיסיית "תיקים קשורים" במערכת נט-המשפט לגישת הציבור).
לפיכך, מצב המסמכים והרישומים בתיק נט-המשפט – גישת הציבור עת"מ 2663-05-19 הר שמש מושב שיתופי בע"מ נ' הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים בבית המשפט המחוזי בירושלים מספק דוגמה מאלפת לקשיים במערכת נט-המשפט, שהם בבסיסן של בקשת חופש המידע והעתירה דנן.
הקושי הבלתי נמנע בעתירת חופש המידע דנן ודומותיה: ידיעה פרטית של השופט היושב בדין
העתירה דנן, כמו גם עתירות קודמות של העותרת והמייצג נגד המשיבים בעניינים הקשורים למערכת נט-המשפט יוצרות קושי בלתי נמנע. שכן -- השופט היושב בדין בקיא במידע המבוקש, הנסתר מן העותרים, בגדר ידיעה פרטית של השופט, כמשמעותה בדיני הראיות – פסקה 3 לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4868/90 אברהם אנגל נ' קוליה בודסקי, פ''ד מו(4) 434 (1992).
מצב המסמכים והרישומים בתיק פרשת הר שמש, כאמור לעיל בפסקאות 26-19, גם הוא מצביע על הקושי באשר לידיעה פרטית של בית המשפט.
עניין זה מוקשה גם בפסקה 1 להחלטתו מיום 07.10.2021 של בית משפט הנכבד בעת"מ 11963-09-21 ערנות לזכויות האדם אל"מ נ’ מנהל בתי המשפט ואח’. שם יש מקום לחשש, שההחלטה על דחיית העתירה התבססה על ידיעה פרטית של בית המשפט - מידע שלא נמסר ע"י המשיבים.
סיכום
לפיכך שבה העותרת ומבקשת שבית המשפט הנכבד יורה למשיבים להשיב על העתירה דנן.
ת ל-אביב, 21 במרץ, 2022 _______________
ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה
מייצג ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
תוכן העניינים – נספחים
מס' | שם הנספח | עמ' |
ע/12 | החלטה 88/12/מחוזי תל אביב של נציב תלונות הציבור על השופטים השופט אליעזר גולדברג בעניין תלונות על כב’ השופטת ורדה אלשייך (31.05.2012) | 10 |
In the Jerusalem District Court Administrative Petition No. 56030-02-22
Sitting as a Court for Administrative Matters
In the matter of: Human Rights Alert NGO (AR)
By Joseph Zernik, PhD
Petitioner
- v-
1. Director of the Courts Judge Yigal Mersel
2. Administration of Courts
3. FOIA Officer Sharon Saban-Safrai
By Jerusalem District Attorney’s Office
Respondents
Response by Petitioner to the Hon Court’s March 09, 2022 Decision, and Request to Add Evidence
Petitioner files herein response on the Hon Court’s March 09, 2022 decision, and requests that the Court order Respondents to answer on instant petition.
“Information” - pursuant to the Freedom of Information Act also includes information that is not procedures, such as work instructions, and it should be provided pursuant to the Freedom of Information Act.
Paragraph 1 to the Court’s decision says that “Respondents’ February 02 reply [to the FOIA request – jz] claims that it has no procedures pertaining to Petitioner’s request… since the reply implies that the information does not exist in Respondents’ possession, it appears that there is no room for the petition and it should be dismissed with prejudice”. Such interpretation of Respondents’ FOIA reply appears to exceed its plain meaning.
The FOIA request (Attachment 1) sought in articles III 1-6 “copies of any and all authentic records, such as specifications of Net-HaMishpat system, user's manual, procedures, instructions, work orders, screen prints of system menus, etc”. Simply put – copies of any document that defines the rules for operation of Net-HaMishpat system by its users in matters pertaining to entry of judgments, entry of Supreme Court appeal judgments in the lower court’s files, generating judgment records in a panel of 3 judges, and executing the judges’ signatures on such judgments.
Respondents’ reply on the FOIA request (Attachment 4) says in Paragraph 1: “As for your request to obtain procedures pertaining to the subjects outlined in our request, I shall reply that we have no such procedures in our possession. Therefore, it is not information as defined in Article 2 to the [Freedom of Information] Act”. Such reply does not state that the information does not exist in records that are not “procedures”.
For example, Decision 88/12/Tel Aviv District by Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg (May 31, 2012) in re: complaints against the Hon Judge Varda Alshech (Attached herein – P/12) addresses similar matters to those in instant FOIA request and petition. Paragraphs 19-21 and 29-38 to the Decision describe in great details the rules embedded in Net-HaMishpat system, pertaining to the generation, signature, entry and service of protocols (including a judgment). In such context, paragraph 36 to the Ombudsman of the Judiciary decision are specifically and explicitly based upon Respondent 2 Work Orders 114/10 and 67/09.
Petitioner claims that the requested information most likely exists in Respondents’ possession as part of work orders, and that Respondents never denied such assertion.
Paragraphs 324-39 to the petition detail that legal reasons, why Respondents must provide information such as “work orders”, or internal guidelines.
Therefore, the requested information should be subject to the Freedom of Information Act to the degree that it is part of work orders.
“Specification records” most likely include the requested information, and it should be provided pursuant to the Freedom of Information Act.
Paragraph 1 to the Court’s decision further states that “things that were stated in Paragraph 2 to Respondents’ [FOIA -jz] response were superfluous”.
Paragraph 2 to Respondent’s FOIA response (Attachment P/4) addresses specification record. It is patently improbable that there are no specification records, which define for example authorities and permissions, pertaining to entry of judgments in Net-HaMishpat system, as requested in Articles III 1 and 5 to the FOIA request (Attachment P/1).
However, the opening of Paragraph 2 to Respondents’ FOIA response says that “as a rule, specification records of Net-HaMishpat system shall not be provided”… Paragraph 2 to Respondents FOIA response implies that the information is in their possession, but they hold the position that “it should not be provided by law” and/or that that it is information “that shall not be provided for reasons of information security”.
Petitioner claims that there is no factual or legal basis to Respondents’ response, referenced above, and that the requested information, included in specification records should be provided subject to the Freedom of Information Act.
The Court’s March 09, 2022 decision does not address the Internal Audit Wing response, which refutes Respondent’s FOIA response.
The Hon Court’s decision does not address Paragraphs 12-15 to the instant petition, which detail the purported response by the Internal Audit Wing of the Administration of Courts on an inquiry that has never been inquired (Attachment P/3). Such response refutes Respondents’ FOIA response, since it implies that the requested information indeed exists in Respondents’ possession, and providing it has not caused “in close certainty perversion of the operations of Net-HaMishpat system”, as stated in Paragraph 2 to Respondents’ FOIA response.
The requested information is included in other jurisdictions in Rules of Courts, as was the case in the State of Israel until 2004.
The Hon Court’s decision does not address Articles 21-33 to instant petition. In other jurisdictions, outside the State of Israel, the requested information is often provided in explicit legislation. Such also was the case in the Sate of Israel until 2004.
The requested information is critical for understanding court procedures and the manner in which court files are administered, for public trust in upholding the rights for Due Process, Fair and Public Hearing.
The definition of “software” pursuant to the Computers Act, 1995, and most likely also pursuant to the Supreme Court, is much narrower that provided by the Hon Court.
Paragraph 2 to the Court’s decision says that “to the degree that the petition meant to request the exposure of details pertaining to the software, underlying “Net-HaMishpat”, it such details should not be provided, since they do not constitute “information” pursuant to the Freedom of Information Act (for discussion of the issue, and additional reasoning pertaining to it, see judgments in Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer 2663-05-19, dated September 05, 2019 and November 29, 2021)”.
Petitioner in instant petition has never sought “software” in its FOIA request.
The term “software” is defined in Article 1 to the Computers Act as “a group of commands, which are expressed in computer language, and which is able to affect the operation of a computer or the execution of operations by a computer”. In contrast, Paragraph 1 to the Hon Court’s judgment in Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer 2663-05-19 [hereinafter - “the Har Shemesh affair”] expanded the definition of he term “software” for “convenience purposes”. Consequently, the September 05, 2019 judgment in the Har Shemesh affair dismissed with prejudice the Har Shemesh affair petition, which sought internal guidelines, which were embedded in software of the Tax Authority.
However, Petitioner in the Har Shemesh affair appealed the Hon Court’s September 05, 2019 judgment. Supreme Court Justices D Barak Erez, D Mintz and O Grosskopf December 24, 2020 judgment in Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer of the Tax Authority 6782/19, ruled that "given the State’s request to permit it to crystallize its comprehensive principled position, pertaining to the definition of “information” in the relevant context, and that there is merit to review of the exceptions to the Freedom of Information Act, 1998 (hereinafter: the Act), we mandate that the case be returned to the [Jerusalem - jz] District Court for completion of review of the exceptions, assuming – without making a final determination – that the Court would rule that the matter involves “information” for the purpose of the Act” [underline added – jz].
The records and entries in Net-HaMishpat public access system in the Har Shemesh affair provide an illuminating example of the matters underling instant petition.
Pertaining to the definition of “information” and “software” relative to the Freedom of Information Act, the Hon Court’s decision refers to its judgments in the Har Shemesh affair.
Relative to the Court’s first judgment in the Har Shemesh affair (the September 05, 2019 judgment) – such judgment is not a valid and effectual judgment, since Petitioner in Har Shemesh affair appealed, and the matter was returned to the Jerusalem District Court.
However, the Supreme Court’s December 24, 2020 judgment in Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer of the Tax Authority 6782/19, and even its existence, have not been entered in Net-HaMishpat public access system in the Har Shemesh affair file (as inspected on March 17, 2022). For example, the Supreme Court’s appeal file (6782/19) was not entered under the “Related Court Files” tab.
Relative to the Court’s second judgment in the Har Shemesh affair (the November 29, 2021 judgment) – such judgment was entered in Net-HaMishpat court file as part of a protocol, although it was not rendered during a hearing in the presence of the parties. Such state of affair is explicitly stated in the November 29, 2021 “Post-it Decision” in the Har Shemesh affair, which was published in Net-HaMishpat public access system: “The judgment was rendered at the end of the protocol, with no parties present in Court”.
However, the Court’s second judgment in the Har Shemesh affair entered neither in the “Judgments” tab, nor in the “Decisions” tab in Net-HaMishpat public access system in the Har Shemesh affair court file. Likewise, the second judgment was not published in the for pay court rulings database “Nevo” (inspected no March 17, 2022).
As a result of the state of affairs, described above, the second judgment in the Har Shemesh affair in the Jerusalem District Court is hidden from public view and knowledge.
Moreover, the second judgment in the Har Shemesh affair, which was referenced in the Hon Court’s March 09, 2022 decision, is apparently under appeal in the Supreme Court as well, in Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer of the Tax Authority 65/22 (it should be noted that "Supreme Court file 65/22" was indeed entered under the "Related Court Files" tab in Net-HaMishpat public access system).
Therefore, the state of the records and entries in the Net-HaMishpat public access file of Har Shemesh Cooperative LTD v FOIA Officer of the Tax Authority 2663-05-19 in the Jerusalem District Court provides and illuminating example of the problems in Net-HaMishpat system, which are the basis of instant FOIA request and petition.
The insurmountable difficulty in such FOIA petitions: Private knowledge of the Judge who presides in the case.
Instant petition, as well as previous petitions by instant Petitioner and Counsel v instant Respondents in matters pertaining to Net-HaMishpat system, pose an insurmountable difficulty. The Judge who presides in such petitions is fully versed in the requested information, which is hidden from Petitioner, as private knowledge, pursuant to the Evidence Law – Paragraph 3 to the Supreme Court Judgment in Angel v Bodski 4868/90 (1992).
The state of the records and entries in the Har Shemesh affair, outlined in Paragraphs 19-26, above, indicates the difficulty related to the Court’s private knowledge as well.
Such difficulty is also evident in Paragraph 1 of the Hon Court’s October 07, 2021 decision in Human Rights Alert v Director of the Courts et al, 11963-09-21, where concern is that the decision, dismissing that petition with prejudice was based upon private knowledge by the Court – information that was not provided by Respondents.
Summary
Therefore, Petitioner requests that the Hon Court order Respondents to respond on instant petition.
Tel Aviv, March 21, 2022 _______________________
Joseph Zernik, PhD, Board Member
Representing Human Rights Alert NGO (AR)
No comments:
Post a Comment