2020-11-28 פברוקים בתיק נתניהו: פרידמן-פלדמן שוב התבלבלה

 פברוקים בתיק נתניהו: פרידמן-פלדמן שוב התבלבלה

אין ספק שההליכים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרי תקדים בחשיבותם ה"חוקתית", השלטונית, הפוליטית-מפלגתית והחברתית. ההליכים גם זוכים לסקירה תקשורתית חסרת תקדים. על רקע זה ניתן היה לצפות שהשופטים בתיק זה יתנהלו למופת.

לא זה המצב. ראשת המותב, השופטת רבקה פרידמן פלדמן מתבלבלת שוב ושוב:

בלבלה א': בתגובה לבקשת עיון בהחלטות בפתקית שאינן אסורות בפרסום על פי דין בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו, ניתנה החלטתם של שלושת שופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים -- רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם --  הדוחה את בקשת העיון בהנמקה - "החלטות טכניות ולא מהותיות".  החלטה זו עומדת בניגוד גמור לחיקוק המפורש ולהלכה המחייבת.  ניתן היה אולי לחשוב, שהחלטה זו מקורה בטעות...  

בלבלה ב': פסק דינו של השופט גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון (רע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח') הורה על המצאת ההחלטות בפתקית בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. לאחר פסק דינו של השופט גרוסקופף התקבלה ביום 22 לספטמבר תקשורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש, מפוברק בעליל, שנועד להיחזות ע"י מקבלו ככתב בית דין וביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. ניתן היה אולי לחשוב שמשלוח המסמך המפוברק היה טעות של עובד זוטר בבית המשפט...  לא זה היה המצב: בתגובה על "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב" - כלומר, בקשה לתיקון הטעות כביכול שבמשלוח המסמך המפוברק, ניתנה החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן. פרידמן-פלדמן ניסתה לשכנע את המבקש שהמסמך המפוברק הוא כתב בית דין אותנטי שהומצא כדין, כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. יתרה מזאת, השופטת פרידמן-פלדמן הבהירה שהמסמך לא היה פרי טעות של עובד זוטר במזכירות בית המשפט, אלא תוצר של שיתוף פעולה ותיאום בין בית המשפט המחוזי בירושלים לבין הנהלת בתי המשפט... 

בלבלה ג': על מנת להעמיד דברים על מכונם, הוגשה "הודעת עיון" (מס' 85) - שביקשה לממש את זכות העיון של בעל דין  - בדיקת הרישומים בתיק  מדינת ישראל נ' נתניהו בנט-המשפט - במטרה לוודא שהמסמך, שהתקבל בפקס ב-22 לספטמבר, הוא אכן כתב בית דין, כנטען ע"י פרידמן-פלדמן, ואינו פברוק. מאחר שלא התקבלה החלטה בעניין מימוש זכות העיון, הוגשה "בקשה למתן החלטה. על בקשה זו ניתנה החלטה בפתקית של השופטת פרידמן-פלדמן (מס' 96), האומרת - "על פני הדברים, בקשה מס' 85 קיבלה מענה בהודעת מזכירות מיום 1.11.20".  

* הודעת עיון חדשה הוגשה היום בתיק מדינת ישראל נ נתניהו (העתקה להלן).

אין ספק, שבית משפט המונע מבעל דין את העיון, שיאפשר לוודא שמסמך שנשלח אליו ע"י בית המשפט הוא אכן כתב בית דין אותנטי, שנרשם בתיק בית המשפט, יימצא ע"י משקיפים כבית משפט בלתי כשיר בעליל. בית משפט כזה גם יימצא כמפר את זכויות האדם הבסיסיות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  

יתרה מכך, מהלך העניינים כולו מדגים בצורה יוצאת דופן את אי תקינותה של מערכת נט-המשפט, ואת השימוש בה על ידי השופטים למטרת פברוקים. ההליכים בבית המשפט הפכו למעין משחק פוקר. מניעת זכות העיון במצב הנתון עומדת בסתירה גמורה להכרזה על זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" בפסיקתם של הנשיא אהרן ברק והנשיאה דורית ביניש בעיצומה של "המהפכה החוקתית"... 

לאור מהלך העניינים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, חייב כל בר דעת חייב לחשוש ביחס להתנהלות תיקים שגרתיים של אנשים מן השורה בבתי המשפט של מדינת ישראל. 

קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-28.html

 

תמונה 1. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם שללה את זכות העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום, בהנמקה שעיקרה חסר שחר: "יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום".

תמונה 2.  ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין  - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון.  אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך נחזה בעיני אדם מן היישוב כמסמך שאינו כתב בית דין אותנטי. פברוק במקרה הטוב... 

 תמונה 3.  עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020 -- בראשה מופיעים סמל המדינה ושמו של בית המשפט. בסופה -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של מי שהנפיקה את ההודעה. מסמך זה נחזה בעיני "אדם מן היישוב" כהודעת מזכירות, שהיא כתב בית דין תקין, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.

תמונה 4. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 26 לאוקטובר, 2020, מתעלמת לחלוטין מהבעייתיות בצורתו ותוכנו של המסמך המפוברק, באופן ההמצאה המפוברקת, ומהבקשה המפורשת להמצאה כדין של כתב בית דין עשוי כדין.  במקום זאת, ההחלטה מורה למזכירות לשלוח (ולא להמציא) שוב אותו מסמך מפוברק... 

תמונה 5. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה בפתקית של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 17 לנובמבר, 2020, טוענת שניתן "מענה" לבקשה מס' 85...

שהיא הודעת העיון בפרטי הרישום של ההודעה המפוברקת מיום 22 לספטמבר, 2020.

להלן הודעת העיון שהוגשה היום בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו

[Bilingual record – English follows the Hebrew]

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003

טופס 1 (תקנה 3)

הודעת עיון בתיק בית המשפט

1. פרטי תיק בית משפט

מס' תיק בית משפט: 67104-01-20

הצדדים: מדינת ישראל נ בנימין נתניהו ואח'

2. מועד העיון

לא רלוונטי במקרה זה.

3. פרטי המעיין

(1) ערנות לזכויות האדם אל"מ

ע"ר 580654598

(2) ד"ר יוסף צרניק

ת"ד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

תקציר:

מסמך "החלטה בפתקית" בבקשה מס' 86 בתיק זה, שהתקבל בתמסורת פקס ביום 17 בנובמבר, 2020, נחזה כמסמך שתקפותו מפוקפקת, הן מבחינת תוכנו, הן מבחינת צורתו והן מבחינת אופן המצאתו. לפיכך, מבקשי העיון מבקשים לממש את זכות העיון של בעל דין על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, ולעייין במסמך ההחלטה הנ”ל כמסמך אלקטרוני חתום. בית המשפט הנכבד מתבקש לממש את העיון בדרך של המצאתה של ה"החלטה בפתקית" בבקשה מס' 86 בתיק זה בדואר אלקטרוני, כראוי, כמסמך חתום, באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט.

4. פרטים לגבי העיון - הרקע

(1) הודעת עיון זו מוגשת בעל כורחם של המודיעים, שהם מבקשי העיון בתיק זה. שכן – תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת:

"3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין..."

  פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש - האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים - קובעת [¹]:

"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין...”

   מתוך כך, בעל דין רשאי לעיין בהליך בו הוא צד (אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין) ללא הגשת בקשה, ולשופטים אין סמכות לשיקול דעת בעניין זה.

   המודיעים הם בעלי דין בהליך הנלווה של בקשת עיון בתיק זה, שתחילתו בבקשה מס' 41 מיום 11 ליוני, 2020. לכן זכותם לעיין בהליך נלווה זה.

2. ביום 17 לנובמבר, 2020, קיבלו המודיעים תמסורת פקס ממקור אנונימי, ובה מסמך בן עמוד אחד ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020, מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (תמונות 1, 2). מסמך זה נחזה כמה שנועד להתקבל ע"י המודיעים ככתב בית דין תקף של בית המשפט המחוזי בירושלים, וכהחלטה בעניין בקשתם, מס' 96, מיום 16 לנובמבר, 2020 - "בקשה מטעם מבקשי העיון למתן החלטה בעניין הודעת עיון (מס' 85)”.

תמונה 1. ראשה של תמסורת פקס, שהתקבלה ע"י המבקשים ביום 17 לנובמבר, 2020, ובה מסמך בן עמוד אחד, ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020 מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

תמונה 2. ראשו של מסמך, ובו “החלטה בפתקית” מיום 17 לנובמבר, 2020 מאת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, כפי שהוא מופיע במערכת נט-המשפט בתיק זה.

---

(3) מסמך "ההחלטה בפתקית" מיום 17 לנובמבר, 2020, נחזה ע"י מקבלו כמסמך מפוקפק, הן מבחינת תוכנו, הן מבחינת צורתו והן מבחינת אופן המצאתו:

   מבחינת תוכנו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – בקשה מס' 96 ביקשה מתן החלטה על בקשה מס' 85, שהיא הודעת עיון בפרטי הרישום של המסמך שהתקבל בתמסורת פקס אנונימית ביום 22 לספטבמבר, 2020.

   הודעת המזכירות מיום 01 בנובמבר, 2020, הנזכרת ב"החלטה בפתקית" מיום 17 בנובמבר, 2020, אינה מתייחסת כלל להודעת העיון (מס' 85) ואינה מספקת את פרטי הרישום שבוקשו בהודעת העיון.

   לפיכך, האמירה ב"החלטה בפתקית" מיום 17 בנובמבר, 2020, מאת כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן - “על פני הדברים, בקשה מספר 85 קיבלה מענה בהודעת מזכירות מיום 1.11.20” - בלתי מובנת.

   מבחינת צורתו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – מסמך זה אינו נושא כל חתימה של כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. חלף חתימה מופיע עליו הכיתוב, ”*** נחתם דיגיטאלית***“.

  מגיש הודעה זו אינו משפטן, אך למיטב הבנתו, החוק בישראל אינו מכיר ב"חתימה דיגיטאלית" כחתימה תקפה, אלא רק ב"חתימה אלקטרונית" על פי חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001. עניין זה נידון ובואר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך: [²] כתבי בית-דין שהם החלטות שיפוטיות בנט-המשפט הם מסמכים אלקטרוניים, והם חסרי תוקף אלא אם כן נחתמו בחתימה אלקטרונית על פי ‬חוק חתימה אלקטרונית התשס"א-2001. מסמכים שלא נחתמו כדין הם "טיוטות" חסרות תוקף בלבד.

   לעומת זאת, על פי הנטען ומתועד בבקשת חופש המידע ‫‪269/2019‬‬ ובעת"מ ‫‪39537-05-20‬‬ צרניק נ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, העומדת ותלויה לפני בית המשפט המחוזי בירושלים – מעולם לא יושם חוק החתימה האלקטרונית כראוי במערכת נט-המשפט.

  לפיכך, קשה להבין את משמעות האמירה בגוף ה"החלטה בפתקית" - ”***נחתם דיגיטאלית***“.

  מבחינת אופן המצאתו של מסמך ה"החלטה בפתקית" – עניין המצאה תקפה במערכת נט-המשפט גם הוא נידון ובואר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין הנ”ל. עניין זה גם נדון בבקשה להליך ראוי, מס’ 82, בתיק זה.

  צורתו של המסמך שהתקבל בפקס ביום 17 בנובמבר, 2020, המפורטת לעיל, סעיף 3 (2) ותמונות 1, 2, מראה שלא הומצא כראוי באמצעות יישום ההמצאה במערכת נט-המשפט. המסמך שהתקבל בפקס (תמונה 1) מראה הטיה [skewness] ברורה, שאינה קיימת במסמך המקורי (תמונה 2). הטיה זו מצביעה קרוב לוודאי על כך שתמסורת הפקס היא תוצאה של הדפסה על נייר של המסמך, ושליחתו במכונת פקס ידנית, ולא באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט.

5. מימוש העיון – בקשה להמצאה בדואר אלקטרוני באמצעות "יישום ההמצאה" בנט-המשפט

לאור כל האמור לעיל, מבקשים המודיעים לעיין במסמך החתום של ה"החלטה בפתקית" מיום 17 לנובמבר, 2020, בבקשה מס’ 96 בתיק זה.

המבקש2 רשום בתיק זה כמשתמש במערכת נט-המשפט. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש לממש את העיון ע"י המצאה בדואר אלקטרוני של המסמך החתום של ה"החלטה בפתקית" הנ"ל, באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט-המשפט לכתובתו <joseph.zernik@hra-ngo.org >.

תאריך: 27 בנובמבר, 2020

ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה

ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

1 בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים, פורסם בנבו (2009)

2 החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין 88/12/מחוזי תל אביב מיום 12 במאי, 2012, [לא פורסמה] צורפה כנספח ד ל"בקשה להליך ראוי”, מס’ 82, בתיק זה.

2020-11-16 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? טעות, הטעיה, או מרמה?

 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? טעות, הטעיה, או מרמה?

בתגובה לבקשת עיון בהחלטות בפתקית שאינן אסורות בפרסום על פי דין בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו, ניתנה החלטתם של שלושת שופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים -- רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם --  הדוחה את בקשת העיון בהנמקה - "החלטות טכניות ולא מהותיות".  החלטה זו עומדת בניגוד גמור לחיקוק המפורש ולהלכה המחייבת.  ניתן היה אולי לחשוב, שהחלטה זו מקורה בטעות...  פסק דינו של השופט גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון (רע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח') הורה על המצאת ההחלטות בפתקית בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו. לאחר פסק דינו של השופט גרוסקופף התקבל בתקשורת פקס אנונימית מסמך משובש, שנחזה כ"פברוק", שנועד להיחזות ע"י מקבלו ככתב בית דין וביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. ניתן היה אולי לחשוב שמשלוח המסמך המפוברק היה טעות של עובד זוטר בבית המשפט...  בהמשך, הוגשה בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב - כלומר, לתיקון הטעות כביכול. הבקשה העלתה את החששות הברורים שהמסמך, שהתקבל בפקס, הוא פברוק ותו לאו...  על בקשה זו ניתנה החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן, הנחזית כניסיון משובש לשכנע את המבקש שהמסמך המפוברק הוא כתב בית דין אותנטי שהומצא כדין כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף. יתרה מזאת, השופטת פרידמן-פלדמן הבהירה שהמסמך לא היה פרי טעות של עובד זוטר במזכירות בית המשפט, אלא תוצר של שיתוף פעולה ותיאום בין בית המשפט המחוזי בירושלים לבין הנהלת בתי המשפט... אדם בר-דעת יתקשה לקבל את החלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן כטעות בעלמא... לפיכך, הוגשה בקשה נוספת - "הודעת עיון" - המבקשת לבדוק את הרישומים בתיק בית המשפט במטרה לוודא שהמסמך, שהתקבל בפקס, הוא אכן כתב בית דין אותנטי, שנרשם כדין בתיק במערכת נט-המשפט, ואינו פברוק. עד היום לא ניתנה החלטה בעניין הודעת העיון. לפיכך, הוגשה היום הוגשה "בקשה למתן החלטה".  

אין ספק, שבית משפט המונע מבעל דין את העיון, שיאפשר לוודא שמסמך שנשלח אליו ע"י בית המשפט הוא אכן כתב בית דין אותנטי, שנרשם בתיק בית המשפט, יימצא ע"י משקיפים כבית משפט בלתי כשיר בעליל. בית משפט כזה גם יימצא כמפר את זכויות האדם הבסיסיות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  

יתרה מכך, מהלך העניינים כולו מדגים בצורה יוצאת דופן את אי תקינותה של מערכת נט-המשפט, ואת השימוש בה על ידי השופטים למטרת פברוקים. ההליכים בבית המשפט הפכו למעין משחק פוקר. מניעת זכות העיון במצב הנתון עומדת בסתירה גמורה להכרזה על זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" בפסיקתם של הנשיא אהרן ברק והנשיאה דורית ביניש בעיצומה של "המהפכה החוקתית"... 

לאור מהלך העניינים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, חייב כל בר דעת חייב לחשוש ביחס להתנהלות תיקים שגרתיים של אנשים מן השורה בבתי המשפט של מדינת ישראל. 

עניינו של תיק מדינת ישראל נ' נתניהו חסר תקדים בחשיבותו בתולדות מערכת השלטון ומערכת המשפט בישראל, הוא גם חסר תקדים בסערה הציבורית ובסקירה התקשורתית האינטנסיבית המלוות אותו. אי קיום הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי בתיק זה עלול לערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט ובסדרי המשטר בישראל.

קראו עוד:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-16.html

 

תל-אביב, 16 לנובמבר - בקשה למתן החלטה הוגשה היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בגדרו של  ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' (נוסח הבקשה להלן). הבקשה הוגשה במטרה להשיג החלטה בעניין הודעת עיון מיום 28 לאוקטובר, 2020, שביקשה גישה לנתונים במערכת נט-המשפט, שיסייעו להבין לאשורו את טיבו של מסמך שנשלח פעמיים ע"י בית המשפט, כביצוע כביכול של פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון ברע"א  4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח'. המסמך שנשלח ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים נחזה כפברוק ברמה ילדותית (תמונות 1, 2, להלן).

התנהלותו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בצוותא חדא עם הנהלת בתי המשפט, בתיק מדינת ישראל נ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים תמוהה בלשון המעטה:

 

 

תמונה 1. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטת השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם שללה את זכות העיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום, בהנמקה שעיקרה חסר שחר: "יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום".

---

בסבב הראשון -- מותב של שלושת השופטים  מדינת ישראל נ נתניהו, דחה את בקשת עיון בהחלטות בפתקית בהנמקה שאלו "החלטות טכניות ולא מהותיות" (תמונה 1). החיקוק בעניין פשוט וברור: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".  וההלכה המחייבת קובעת שאין צורך בהגשת בקשה כלל. יתרה מכך זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין היא חלק מ"עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי". בקיצור - האבחנה בין החלטות "מהותיות" ו"טכניות" - חסרת כל בסיס בחוק, והחיקוק גם אינו מותיר לשופטים סמכות לשיקול דעת בעניין.   

            ניתן היה אולי לחשוב, שהחלטה זו מקורה בטעות...  

בסבב השני -- פסק דינו של השופט גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח' בבית המשפט העליון פסק  נגד החלטת השופטים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, וקבע שיש להמציא את ההחלטות בפתקית למבקש העיון.

 

 תמונה 2.  ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין  - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון.  אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך נחזה בעיני אדם מן היישוב כמסמך שאינו כתב בית דין אותנטי. פברוק במקרה הטוב... 

בסבב השלישי -- בית המשפט המחוזי בירושלים שלח למבקש העיון תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו (תמונה 2). יתרה מזאת, כוונת המסמך הייתה להיחזות כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון. אולם אין בראשו של המסמך שהתקבל סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. יתרה מזאת - קיים פער גדול ובלתי ניתן להסבר (כ-20 החלטות) בין מספר ה"החלטות בפתקית" שבמסמך המפוברק, לבין מספר ההחלטות החסרות בתצוגה הפומבית בתיק בנט-המשפט.

 תמונה 3.  עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020 -- בראשה מופיעים סמל המדינה ושמו של בית המשפט. בסופה -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של מי שהנפיקה את ההודעה. מסמך זה נחזה בעיני "אדם מן היישוב" כהודעת מזכירות, שהיא כתב בית דין תקין, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.

---

השוואה של המסמך שהתקבל בתמסורת הפקס האנונימית (תמונה 2) למסמך הודעת מזכירות בתיק אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים (תמונה 3) מראה שצורתו של כתב בית דין, הנחזה כהודעת מזכירות תקינה ואותנטית, שונה לחלוטין: בראשו -- סמל המדינה ומתחתיו הכיתוב "בית המשפט המחוזי בירושלים". בסופו -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של זו שהנפיקה את הודעת המזכירות.

ניתן היה אולי לחשוב, שהפקתו ושליחתו של המסמך המפוברק מקורן בטעות של עובד זוטר במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים...  

בסבב הרביעי -- הגיש מבקש העיון "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב" [1]. הבקשה הבהירה, שהמסמך, שהתקבל בתמסורת הפקס האנונימית מיום 22 לאוקטובר, 2020, נחזה כ"פייק המצאה של פייק כתב בית דין", שנועד להיחזות ע"י מקבלו כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט עליון.  הבקשה הזכירה לשופטים את דיני המצאת מסמכים, כפי שהם מפורשים ע"י נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי". הבקשה גם הזכירה לשופטים שהתנהלות מסוג זה בדיוק - "פייק המצאה של פייק כתב בית דין" - עמדה במרכזה של פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, כפי שתועדה בפרטי פרטים בהחלטה (88/12/מחוזי תל-אביב) של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כמרמה טיפוסית של בתי המשפט. ובאזורי שפיטה רבים קיימים סעיפים מיוחדים בחוקי העונשין ביחס להתנהלות מסוג זה. לדוגמה, בסעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס התנהלות מסוג זה נקראת "הדמיה של הליך חוקי" [Simulating Legal Process], ודינה שנתיים מאסר...

 

תמונה 4. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: החלטה של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 26 לאוקטובר, 2020, מתעלמת לחלוטין מהבעייתיות בצורתו ותוכנו של המסמך המפוברק, באופן ההמצאה המפוברקת, ומהבקשה המפורשת להמצאה כדין של כתב בית דין עשוי כדין.  במקום זאת, ההחלטה מורה למזכירות לשלוח (ולא להמציא) שוב אותו מסמך מפוברק... 

--- 

בסבב החמישי -- ראשת המותב בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, נתנה ביום 26 לאוקטובר, 2020, החלטה על הבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב (תמונה 4). 

החלטה זאת מתעלמת מעיקרי הבקשה:

1. ההחלטה אומרת שהמסמך שנשלח הוא הקלדה של כל ההחלטות שניתנו בפתקית. אולם ההחלטה אינה מסבירה את הפער הגדול והבלתי ניתן להסבר (כ-20 החלטות), בין מספר ה"החלטות בפתקית" שהועתקו במסמך המפוברק, לבין מספר ההחלטות החסרות על פי ההערכה גסה בתצוגה הפומבית בנט-המשפט.
2. ההחלטה אינה מתייחסת כלל לצורתו המוזרה של המסמך המפוברק - אין בראשו סמל המדינה ואין בראשו שמו של בית המשפט.
3. ההחלטה אינה מתייחסת כלל לטיבו המוזר של המסמך - אין מופיעים בסופו תאריך, שמו, תפקידו וחתימתו של מי שהנפיק אותו... 
4. השופטת פרידמן-פלדמן מאריכה בהסברים משונים: "לשם כך, טרחה מזכירות בית המשפט, בהנחיית הנהלת בתי המשפט ובתיאום איתה, והקלידה עבור המבקש את כל ההחלטות...". אדם מן היישוב יתקשה להבין מדוע נדרש שיתוף פעולה ברמה גבוהה כל כך לביצוע מטלה משרדית פשוטה להפליא... אולם בסופו של ההסבר המתפתל - שם האדם האחראי למסמך המפוברק נותר עלום, ולא ניתן הסבר כיצד יכול להיות כתב בית דין אותנטי מאת בית המשפט, בלתי חתום, וללא שמו ותפקידו של מי שהנפיק אותו...
5. השופטת פרידמן-פלדמן נזקקת ללשון שאינה משפטית, לשון עמומה ודו-משמעית, בהתייחסותה לשאלת האותנטיות של המסמך: "מזכירות בית המשפט... העלתה את המסמך לנט-המשפט ביום 22.9.2020" [הדגשה הוספה - י' צ']. כידוע, העלאת מסמך למאגר סייבר כלשהו אינה זהה לרישום של כתב בית דין בתיק בית המשפט... 
6. השופטת פרידמן-פלדמן נזקקת שוב ללשון שאינה משפטית, לשון עמומה ודו-משמעית,  בהתייחסותה לשאלת תקפותה של ההמצאה: "המסמך שנשלח אל המבקש... המזכירות תשלח למבקשים...". כידוע, משלוח מסמך לאדם אינו זהה להמצאה כדין של כתב בית דין תקף.
7. חמור מכל - השופטת פרידמן-פלדמן אינה מתייחסת כלל לתקדים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך, שהועלה בבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" גם צורפה לבקשה.  החלטת הנציב קובעת שכתב בית דין בלתי חתום הוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד, ואין להמציאו או למסור תדפיס שלו לבעל דין. כמו כן, החלטת הנציב גם קובעת שלאחר הנהגתה של מערכת נט-המשפט בבתי המשפט, יש ליצור כתבי בית דין ולהמציאם באמצעות היישומים המתאימים במערכת נט-המשפט.  ברור לחלוטין, שלא זה מה שנעשה בעניין המסמך המפוברק בתיק מדינת ישראל נ נתניהו ואח'.

אדם בר דעת יתקשה להאמין שהחלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן מיום 26 לאוקטובר, 2020, מקורה בטעות...

בסבב השישי -- מתוך ניסיון לברר אל נכון את טיבו של המסמך המפוברק, הוגשה לבית המשפט הודעת עיון, במטרה לקבל את פרטי הרישום של המסמך המפוברק (ככל שהם קיימים) במערכת נט-המשפט -- שם המנפיק/ה,  תפקידו/ה, ופרטי החתימה...  העיון במסמכים וברישומים ע"י בעל הדין מותר על פי דין ללא הגשת בקשה כלל (פרט למקרים יוצאי דופן וחריגים).

בית המשפט לא אפשר עד היום את העיון בפרטי הרישום במערכת נט-המשפט...

בסבב השביעי -- הוגשה היום הבקשה למתן החלטה שלהלן.

סיכום

בעיצומה של "המהפכה החוקתית" הוכרזה זכות העיון בפסיקתם של הנשיא אהרן ברק והנשיאה דורית ביניש - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי", "אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה...", "תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה"... [3].

אין ספק, שבית משפט המסרב לאפשר לבעל דין לוודא שמסמך שנשלח אליו ע"י בית המשפט הוא אכן כתב בית דין אותנטי, שנרשם בתיק בית המשפט, יימצא ע"י משקיפים כבית משפט בלתי כשיר בעליל -- בית משפט שאינו מקיים את זכויות האדם הבסיסיות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  

יתרה מכך, מהלך העניינים כולו מדגים בצורה יוצאת דופן את אי תקינותה וחוסר תקפותה של מערכת נט-המשפט, ואת השימוש בה על ידי השופטים למטרת פברוקים. ההליכים בבתי המשפט הפכו למשחק פוקר, בו נמנעת מבעל דין האפשרות להבחין בין כתב בית דין אותנטי ותקף לבין פברוק בעלמא. 

חמור מכך, לאור מהלך העניינים בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו, חייב כל בר דעת חייב לחשוש ביחס להתנהלותם של תיקים שגרתיים של אנשים מן השורה בבתי המשפט של מדינת ישראל. 

עניינו של תיק מדינת ישראל נ' נתניהו חסר תקדים בחשיבותו בתולדות מערכת השלטון ומערכת המשפט בישראל, הוא גם חסר תקדים בסערה הציבורית ובסקירה התקשורתית האינטנסיבית המלוות אותו. אי קיום הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי בתיק זה עלול לערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט ובסדרי המשטר בישראל.

קישורים

[1] ראו - בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/10/2020-10-22.html

[2] ראו - הודעת עיון בתיק מדינת ישראל נ' נתניהו

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/10/2020-10-28.html

[3] פסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בגץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים [פורסם בנבו] (2009).

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\97\170\059\n25&fileName=97059170_n25.txt&type=2

[Bilingual record – English below]

בבית המשפט המחוזי ירושלים

ת"פ 67104-01-20

בעניין:

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל”מ [Human Rights Alert NGO]

                        מבקש העיון

הצדדים בתיק:

מדינת ישראל

                        התובעת

נ’

1. בנימין נתניהו

2. שאול אלוביץ’

3. איריס אלוביץ’

4. ארנון מוזס

                        הנאשמים

בקשה מטעם מבקש העיון למתן החלטה בעניין הודעת עיון (מס’ 85)

מוגשת בזאת בקשה למתן החלטה:

1. ביום 28 לאוקטובר, 2020, הגיש המבקש הודעת עיון על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, שנרשמה כבקשה מס’ 85 בתיק זה.

2. עד היום לא נתנה החלטה בעניין הבקשה הנ"ל.

3. תכליתו של החיקוק בעניין הודעת העיון היא, בין השאר, לאפשר לבעל דין לוודא את מצב הכתבים והרישומים האותנטיים בהליך המשפטי בו הוא צד, ללא הגשת בקשה כלל וללא שיהוי. עצם הכורח בהגשת בקשה במקרה שלפנינו לצורך מימוש העיון ע"י בעל דין מערער זכות זו. שיהוי מעקר אותה מיסודה.

לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה ללא שיהוי נוסף בעניין בקשה מס’ 85 – הודעת עיון מטעם מבקש העיון.

תאריך: 16 לנובמבר, 2020

ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל”מ

Human Rights Alert NGO

2020-11-03 ערנות לזכויות האדם הגישה, על פי הזמנת מחלקת המדינה של ארה"ב, סקירה אודות זכויות האדם בישראל

  ערנות לזכויות האדם הגישה, על פי הזמנת מחלקת המדינה של ארה"ב, סקירה אודות זכויות האדם בישראל

הסקירה פותחת בטענה שישראל שרויה במשבר חוקתי, וששחיתות בכל זרועות השלטון היא גורם מרכזי למשבר זה. הסקירה מציגה בקצרה פרשיות שחיתות אחרונות, בפרט אלה הקשורות למערכת החוק והמשפט. בהמשך, הסקירה מתמקדת בשקיפות בתי המשפט - מניעה בלתי ראויה של זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין  (חלק מהזכות למשפט הוגן ופומבי), וכן בתופעה הקשורה של פברוק כתבי בית דין ומסמכים חוקיים בישראל. 

הסקירה מספקת דוגמאות למניעה בלתי ראויה של זכות העיון בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. כמו כן מתוארת ומתועדת תגובתו המפוברקת של בית המשפט המחוזי בירושלים לפסק דינו של השופט עופר גרוסקוף ברע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח' בבית המשפט העליון, שהורתה להמציא את כל ההחלטות בפתקית בתיק בית המשפט המחוזי. 

הסקירה מספקת דוגמאות נוספות של מניעה בלתי ראויה של זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בת"פ 502-07 מדינת ישראל נ רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת, שנמשכת כבר יותר מ-5 שנים, ופברוק כתבי בית דין בתיק בית המשפט בנצרת. 

כמו כן מתוארים פרסומים מפוברקים בענייני חוק ומשפט בשם "הרשות השופטת", כולל פרסומים הסותרים את החיקוק החרות. 

בנוסף, נסקרת הנפקת אמצעי חתימה אלקטרונית מפוברקים ושימוש בחתימות אלקטרוניות מפוברקות בנט-המשפט בשם Israeli Courts Authority. תופעות אלה ביחס לחתימות האלקטרוניות בנט-המשפט מערערות את יושרת כל המסמכים השיפוטיים במערכת נט-המשפט. תשובה מפוברקת מאת הנהלת בתי המשפט על בקשת חופש המידע אמרה, ש"הרשות השופטת" הוקמה על פי חוק-יסוד: השפיטה, ובעלי התפקידים הבכירים בה הם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל. אולם כבר בתשובה מקדמית בעת"מ 39537-05-20 צרניק נ מרזל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הודה בא כוחו של מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, שאין בישראל גוף שלטוני בשם "הרשות השופטת", וזהו רק "כינוי". 

הסקירה טוענת, שתופעות אלה - מניעת בלתי ראויה של הגישה לכתבי בית דין, ופברוק כתבי בית דין ומסמכים חוקיים - מערערות את הזכות להליך ראוי, הזכות למשפט הוגן ופומבי, את שלטון החוק ואת זכויות האדם בישראל. 

תיקון של תופעות אלה יחייב שינוי חברתי-תרבותי מהותי בקהילת עורכי הדין והשופטים ובדיקה מקיפה של מערכות המידע של בתי המשפט בישראל.

קראו עוד:  https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-02.html

 

תקציר הסקירה להלן.

הסקירה השלמה ניתנת לקריאה בקישורים שלהלן:

https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/11/2020-11-02.html

https://drive.google.com/file/d/1PfDwXVfhXs8eMSqMfzQ6fZ8JOZtFwri1/view?usp=sharing

Executive Summary

Israel is in the midst of a constitutional crisis. Corruption in all branches of government is a central cause of the crisis. Instant review briefly outlines recent corruption scandals, particularly those pertaining to law and justice agencies. Furthermore, two inter-related constitutional principles are addressed: a) public hearing and the right to inspect court decisions, and b) maintenance of authentic court records. Wrongful denial of access to inspect judicial records and the fabrication of judicial records are reviewed relative to two court cases, which are at the center of public controversy: State of Israel v Netanyahu (67104-01-20) in the Jerusalem District Court, and State of Israel v Roman Zadorov (502-07) in the Nazareth District Court.

In an extreme case of a constitutional-level fabrication, the Administration of Courts maintains extensive cyber operations under the name of the “Judicial Authority” [הרשות השופטת], where fake, fabricated legal information is propagated. The administration of Courts also issues and operates fake, fabricated electronic signatures devices and fabricated electronic signatures under the name of the “Israeli Courts Authority”, which undermine the integrity of all electronic judicial records in Net-HaMishpat case management system. In a Freedom of Information response, the Administration of Courts asserted that the “Judicial Authority” was established pursuant to the Basic Law: the Judiciary (deemed by the judiciary part of the Constitution). However, in a consequent court action, the Administration of Courts admitted the no such government entity existed, and it was merely a “nickname”.

Wrongful denial of access – i.e., withholding, or hiding of court files and/or decision and judgment records – is considered a hallmark of incompetent and/or corrupt courts in and of itself. The fabrication of court records goes hand in hand with such misconduct in the courts. Together, such practices reflect serious deterioration in integrity of law and justice agencies in Israel, which undermines due process, the rule of law, human rights and democratic institutions. Addressing such issues would require a material, social-cultural change in the Israeli legal community as well as comprehensive review of IT systems of the Israeli courts.

הדין בעניין זה בישראל ברור. התקנות אומרות: