משפט נתניהו - הרפלקס השיפוטי הוא לפברק
כולנו מכירים את "הדי.אנ.איי. השיפוטי" המשובח. אולם מהו הרפלקס השיפוטי? לנוכח התנהלותו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, "אדם מן היישוב" יגיע כנראה למסקנה, שהרפלקס השיפוטי הוא לפברק.
אולם מהי מהותו של הפברוק שלפנינו? האם מדובר בטעות, הטעיה, או מרמה?
האם שופטים -- הטועים כביכול בפסיקתם בעניינים פשוטים וברורים בתכלית, אך ברמת נורמה חוקתית, וכמו כן מתקשים כביכול להבחין בין מסמך מפוברק על פניו לבין כתב בית דין עשוי כדין ותקף -- כשירים לפסוק בעניינים סבוכים ובעלי חשיבות ציבורית והיסטורית חסרת תקדים?
ראוי לציין שהפברוקים שלפנינו קשורים בבסיסם לעיצובה ותפעולה של מערכת נט-המשפט.
קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/10/2020-10-28.html
תמונה 1. ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים: עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות - כתב בית דין - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון. אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך נחזה בעיני "אדם מן היישוב" כמסמך שאינו כתב בית דין אותנטי. פברוק במקרה הטוב...
תמונה 2. עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020 -- בראשה מופיעים סמל המדינה ושמו של בית המשפט. בסופה -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של מי שהנפיקה את ההודעה. מסמך זה נחזה בעיני "אדם מן היישוב" כהודעת מזכירות, שהיא כתב בית דין תקין, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.
---
תל-אביב, 28 לאוקטובר - הודעת עיון הוגשה ונרשמה הבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים בגדרו של ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' (נוסח ההודעה להלן). ההודעה הוגשה במטרה להשיג את הנתונים במערכת נט-המשפט, שיסייעו להבין לאשורו את טיבו של מסמך שנשלח פעמיים ע"י בית המשפט, כביצוע כביכול של פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון, אך נחזה כפברוק ברמה ילדותית (תמונות 1, 2).
סדרת פעולותיהם של השופטים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים תמוהה בלשון המעטה:
בסיבוב ראשון -- השופטים דחו בקשת עיון ב"החלטות בפתקית" בתיק מדינת ישראל נ נתניהו, בהנמקה שאלו "החלטות טכניות ולא מהותיות". החיקוק בעניין פשוט בתכלית וברור: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". וההלכה המחייבת מבהירה וקובעת, שאין גם צורך בהגשת בקשה. בקיצור - האבחנה בין החלטות "מהותיות" ו"טכניות" - חסרת כל בסיס בחוק, והחיקוק גם אינו מותיר לשופטים סמכות לשיקול דעת בעניין.
בהמשך -- בערעור בבית המשפט העליון, השופט גרוסקופף פסק נגד החלטת השופטים בתיק נתניהו, וקבע שיש להמציא את "ההחלטות בפתקית" למבקש העיון.
ועוד בהמשך -- הנהלת בתי המשפט הודיעה שמעתה יוצגו העתקים של "ההחלטות בפתקית" גלויים לציבור בנט-המשפט. מהפכה של ממש בשקיפות בתי המשפט בישראל...
השאלה המתבקשת בעיניו של "אדם מן היישוב": כיצד יש לפרש את החלטתם של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שמנעה את מימוש זכות העיון ב"החלטות בפתקית" בתיק מדינת ישראל נ נתניהו -- האם מדובר בטעות, הטעיה, או מרמה?
בסיבוב השני -- בית המשפט המחוזי בירושלים שלח למבקש העיון תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות - כתב בית דין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו (תמונה 1). יתרה מזאת, כוונת המסמך הייתה להיחזות כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בערעור בבית המשפט העליון. אולם אין בראשו של המסמך שהתקבל סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. יתרה מזאת - קיים פער גדול ובלתי ניתן להסבר (כ-20 החלטות) בין מספר ה"החלטות בפתקית" שבמסמך המפוברק, לבין מספר ההחלטות החסרות בתצוגה הפומבית בנט-המשפט.
השוואה של המסמך שהתקבל בתמסורת הפקס האנונימית למסמך הודעת מזכירות בתיק אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים (תמונה 2) מראה שצורתו של כתב בית דין, הנחזה כהודעת מזכירות תקינה ואותנטית, שונה לחלוטין: בראשו -- סמל המדינה ומתחתיו הכיתוב "בית המשפט המחוזי בירושלים". בסופו -- תאריך, שמה, תפקידה וחתימתה של זו שהנפיקה את הודעת המזכירות.
השאלה המתבקשת בעיניו של "אדם מן היישוב": כיצד יש לפרש את המסמך המפוברק שהתקבל בפקס ביום 22 בספטמבר -- האם מדובר בטעות, הטעיה, או מרמה?
בסיבוב השלישי -- מבקש העיון הגיש "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב". הבקשה הבהירה, שהמסמך, שהתקבל בתמסורת הפקס האנונימית ביום 22 לאוקטובר, 2020, נחזה כ"פייק המצאה של פייק כתב בית דין", שנועד להיחזות ע"י מקבלו כביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בעליון. הבקשה הזכירה לשופטים את דיני המצאת מסמכים, כפי שהם מפורשים ע"י נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי". הבקשה גם הזכירה לשופטים שהתנהלות מסוג זה בדיוק - פייק המצאה של פייק כתב בית דין - עמדה במרכזה של פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כמרמה טיפוסית של בתי המשפט. ובאזורי שפיטה רבים קיימים סעיפים מיוחדים בחוקי העונשין ביחס להתנהלות מסוג זה. לדוגמה, בסעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס התנהלות מסוג זה נקראת "הדמיה של הליך חוקי" [Simulating Legal Process], ועונשה עד שנתיים מאסר...
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003
טופס 1 (תקנה 3)
הודעת עיון בתיק בית משפט
1. פרטי תיק בית משפט
מס' תיק בית משפט: 67104-01-20
הצדדים: מדינת ישראל נ בנימין נתניהו ואח'
2. מועד העיון
לא רלוונטי במקרה זה.
3. פרטי המעיין
(1) ערנות לזכויות האדם אל"מ
ע"ר 580654598
(2) ד"ר יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186; דוא"ל: joseph.zernik@
4. פרטים לגבי העיון - הרקע
(1) הודעת עיון זו מוגשת בעל כורחם של המודיעים, שהם מבקשי העיון בתיק זה. שכן – תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת:
"3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן – הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין..."
המודיעים הם בעלי דין בהליך הנלווה של בקשת עיון בתיק זה, שתחילתו בבקשת העיון מס' 41 מיום 11 ליוני, 2020. לכן זכותם לעיין בחלקו של תיק בית משפט זה, שהם צד בו, שכן על פי ידיעתם ואמונתם אין העיון בהליך בקשת העיון עצמו אסור לעיונם על פי דין.
פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש - האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים - קובעת [1]:
"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין...”
(2) המודיעים פועלים במערכת נט-המשפט באמצעות כרטיס חכם, והעיון בכתבים וברישומים שהם חלק מההליך הנלווה של בקשות העיון (ואך ורק בהן) היה אמור להיות ניתן לביצוע מתוך גישה אלקטרונית, מרחוק. עקב שיבושים שאינם בשליטת המודיעים, נמנעת גישתם לרישומים הנוגעים ישירות להליך בקשות העיון, כולל בפרט בכרטיסיות "תיק הנייר", "הודעות מזכירות" ו"המצאות שבוצעו" בתיק זה.
(3) ביום 22 לספטמבר, 2020, קיבלו המודיעים תמסורת פקס ממקור אנונימי, ובה מסמך בן 5 עמודים, שאין בראשו סמל המדינה, שאין בראשו שמו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאין עליו שם מחברו, שאינו חתום, ושאינו נחזה ככתב בית דין אותנטי כלל. מסמך זה נחזה כמה שנועד להתקבל ע"י המודיעים ככתב בית דין תקף של בית המשפט המחוזי בירושלים, וכביצוע פסק דינו של כב' השופט גרוסקופף מיום מיום 20 באוגוסט, 2020, שהורה על המצאת "ההחלטות בפתקית" למבקשי העיון.
(4) ביום 22 לאוקטובר, 2020, הגישו המודיעים בקשה "להליך ראוי וקיום חובת תום לב" בעניין זה, והעלו טענות ביחס לטיבם המפוקפק של תמסורת הפקס האנונימית הנ"ל והמסמך שהתקבל בה.
לצורך הבהרת העניין מובאות כאן תמונות 1 ו-2, המשוות את “המסמך” בתיק זה והודעת מזכירות הנחזית כתקינה מתיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים.
[ראו תמונה 1, לעיל]
תמונה 1. עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך מסמך בלתי מזוהה ובלתי חתום, שהתקבל בתמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה כנראה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של כתב בית דין בגדר ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים.
[ראו תמונה 2, לעיל]
תמונה 2. עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020, הנחזית כתקינה, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.
---
(5) ביום 26 לאוקטובר, 2020 ניתנה החלטתה של כב’ השופטת פרידמן-פלדמן על בקשת מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב. החלטה זו אומרת שבעריכת "המסמך" "טרחה" “מזכירות בית המשפט, בהנחיית הנהלת בתי המשפט ובתיאום איתה" – אך נמנעת מלנקוב בשמו ותפקידו של האדם האחראי לתוכנו של "המסמך" – מחברו של “המסמך" הבלתי חתום נותר אנונימי.
ההחלטה אומרת בין השאר, ש"המזכירות… העלתה את המסמך לנט המשפט ביום 22.9.20” [קו תחתון הוסף – י’ צ’]. ניסוח זה עמום ודו משמעי. לא ניתן להבין מתוכו, אם "המסמך" נרשם כראוי ככתב בית דין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו. שכן, כידוע, ניתן “להעלות" גם “טיוטות" למערכת נט-המשפט. זאת ועוד - הטיפול ב“טיוטות” במערכת נט-המשפט הוא עניין מרכזי בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב בפרשת “הפרוטוקולים המפוברקים” של השופטת ורדה אלשיך.
יחד עם זאת, לטענת המודיעים, בלתי סביר בעליל ש"מסמך" מאת בית המשפט המחוזי בירושלים – שאין סמל המדינה בראשו, שאין שם בית המשפט מופיע בראשו, שאינו מתוארך, שמחברו אינו מזוהה, שאינו חתום - נרשם כדין בתיק מדינת ישראל נ נתניהו כהודעת מזכירות ו/או ככתב בית דין אותנטי מסוג אחר כלשהו מאת בית המשפט המחוזי בירושלים, או כל גורם אחר בתיק זה. כאמור – רשימות הכתבים בתיק הנ"ל אינן נגישות למודיעים בהודעה זו.
ההחלטה מורה בסופה: “המזכירות תשלח למבקשים פעם נוספת את המסמך מיום 22.9.20 בצירוף החלטה זו" [הדגשה הוספה – י’ צ’]. בכך - החלטה זו מתעלמת מן הבקשה להמצאה ראויה, כדין של הודעת מזכירות עשויה כדין.
(6) ביום 27 לאוקטובר, 2020, קיבלו המודיעים תמסורת פקס אנונימית נוספת, ללא מכתב מלווה, ובה העתק החלטת השופטת פרידמן-פלדמן ו"המסמך". יש לציין שהפעם נשלחה ככל הנראה תמסורת הפקס ממכונה אחרת, שאין עליה שורת זיהוי [header] כלל. תמסורת פקס ממקור בלתי מזוהה בענייני חוקיים ועסקיים - פסולה כשלעצמה באזורי שפיטה רבים [2].
לטענת המודיעים, אדם סביר יגיע למסקנה, שתמסורת זו אינה המצאה שבוצעה באמצעות מערכת נט-המשפט, ו"המסמך" אינו הודעת מזכירות שנוצרה במערכת נט-המשפט ואינה כתב בית דין או מסמך חוקי תקין.
5. פרטים לגבי העיון – מסמכים ורישומים
לאור כל האמור לעיל, מבקשים המודיעים שבית המשפט ימציא להם תדפיסים של כל רישום ממערכת נט-המשפט בתיק זה, המראה:
(1) את רישומו של "המסמך" הנ"ל, שהתקבל בתמסורות פקס ביום 22 לספטמבר, 2020 ושוב ביום 27 לאוקטובר, 2020, בתיק זה – בכרטיסיית "תיק הנייר", בכרטיסיית "הודעות מזכירות", בכרטיסיית "החלטות בתיק" בכרטיסיית "בקשות והוראות" ו/או בכל כרטיסייה אחרת. מובן מאליו שהמודיעים מצפים שרישומים שאינם קשורים לבקשות העיון יושחרו בתדפיסים אלה לפני המצאתם (תמונות 3 ו-4 מוצגות למטרת הדגמה, והן מראות את רישום הודעת המזכירות בתיק בכרטיסיית "תיק הנייר" ובכרטיסיית "הודעות מזכירות" בתיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים);
תמונה 3. תיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: תדפיס כרטיסיית "הודעות מזכירות", המראה את רישום הודעת המזכירות מיום 18 למאי, 2020 (תמונה 2).
---
(2) ככל ש"המסמך" הנ"ל נרשם כראוי במערכת נט-המשפט כמסמך מאת בית המשפט – את תדפיס כרטיסיית "פרטים", הכולל את "שם המסמך", "ניתנה ע"י", "תאריך חתימה" וכו’ (תמונה 5 מוצגת למטרת הדגמה, והיא מראה את רישום הודעת המזכירות בתיק בכרטיסיית "הודעות מזכירות - פרטים" בתיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים);
תמונה 5. תיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים: תדפיס כרטיסיית "הודעות מזכירות - פרטים", המראה את רישום הפרטים ביחס להודעת המזכירות מיום 18 למאי, 2020 (תמונה 2).
---
(3) את רישומן של ההמצאות כביכול מיום 22 לספטמבר, 2020, ומיום 27 לאוקטובר, 2020, בכרטיסיית "המצאות" ו/או בכל כרטיסייה אחרת (תמונה 6 מוצגת למטרת הדגמה, והיא מראה תדפיס של כרטיסיית "המצאות" בתיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים).
---
תאריך: 28 באוקטובר, 2020
[חתימה]
ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
Uniform Electronic Transactions Act by Uniform Law Commission
No comments:
Post a Comment