2025-09-04
המהפכה המשטרית מבית מדרשו של אהרן ברק 7.3.2002 - 4.8.2024
קשה או בלתי אפשרי להסביר את הסתירה בין התדמית הציבורית שטיפח נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק (כיהן כנשיא 2006-1995) כאבי "המהפכה החוקתית", לבין התדמית העולה מתוך פעולותיו בתחום ניהול בתי המשפט.
התדמית הציבורית (מדף אהרן ברק בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית)
.
על אהרון ברק
אהרן ברק
אהרן ברק הוא המשפטן, חוקר המשפט והשופט הבולט בדורו בישראל. כבר לפני העלאתו לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בגיל 36, נודע ברק כמומחה בינלאומי למשפט אזרחי ועמד בראש ועדות בינלאומיות חשובות בתחום זה. ברק שימש כדיקן הפקולטה למשפטים ובגיל 39 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעבור שלוש שנים, בשנת 1978, הוא מונה לשופט בבית-המשפט העליון של ישראל. כעבור שתים-עשרה שנים (בשנת 1995) הוא מונה כנשיא בית-המשפט העליון, תפקיד שבו כיהן עד לפרישתו מכס השיפוט בשנת 2006. ברק נחשב כאחד מחוקרי המשפט המבריקים והפוריים ביותר של זמננו. כשופט, הוא היה הכוח המניע מאחורי הטרנספורמציה של המשפט הישראלי בשלושים השנים האחרונות ועלייתו של בית המשפט העליון כמוסד מרכזי בהגנה על ערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל. פסיקתו עצבה מחדש כמעט את כל תחומי המשפט בישראל והעלתה את קרנו שלבית-המשפט העליון של ישראל בקהילה המשפטית הבינלאומית.
הגם שברק החל את דרכו כמומחה למשפט פרטי ומסחרי, כשופט הוא הפך עד מהרה לדמות המשפיעה ביותר בבית-המשפט בתחומי המשפט הציבורי והחוקתי. בהמשך דרכו השיפוטית, התעניין ברק יותר ויותר במשפט בינלאומי ופסיקותיו בתחום זה הפכו ציוני-דרך הנלמדים על-ידי עורכי-דין וחוקרים בכל רחבי העולם. בכל שנות כהונתו כשופט, ברק לא זנח את עבודתו המחקרית ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים, בין היתר על פרשנות ומתודולוגיה משפטיות. אחדים מחיבורים אלה תורגמו לשפות זרות.
לקורות חיים מלאים של אהרן ברק, ראו כאן.
לרשימת הפרסומים של אהרן ברק, ראו כאן.
אותנטיקציה ומזכירויות
בבית המשפט העליון בשנת 2002, היה אהרן ברק אחראי לסיכול משרד המזכיר הראשי, והוספת תניית הפטור, "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". זאת, בשעה שהתקנות המנדטוריות, תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, היו עדיין בתוקף, בהן נקבע כי המזכיר הראשי אחראי "לשמירה המעולה של התיקים והפנקסים". בהמשך, החל משנת 2003, היה אהרן ברק אחראי עם מנהל בתי המשפט ובן טיפוחיו השופט בעז אוקון לפיתוחה של נט המשפט, בה ניתנה לשופטים יד חופשית בניהול כתבי בית דין. יש לתת לשניהם קרדיט בסיכול האותנטיקציה של כתבי בית דין בישראל והשחתה יסודית של מערכת המשפט.
קשה או בלתי אפשרי להסביר את פעולותיו של אהרן ברק, מי שנחשב למומחה במשפט בינלאומי ובפרט במשפט בינלאומי חוקתי. שכן, כבר החוקה של ארה"ב (1789) כללה סעיף מיוחד לעניין האותנטיקציה של כתבי בית דין וכתבים שלטוניים אחרים [Full Faith and Credit Clause].
קשה או בלתי אפשרי להסביר כיצד אהרן ברק ובעז אוקון יכלו לעשות זאת, ואיש מעשרות אלפי עורכי דין, מאות הפרופסורים למשפטים, ארגוני זכויות האדם, חברי הכנסת, שרי המשפטים... לא עמד בדרכם.
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/09/2025-09-04-732002-482024.html
"ההפיכה המשטרית" החלה ביום 7.3.2002
מיד לאחר מותו הפתאומי של המזכיר הראשי מדום לב בתוך בית המשפט העליון במהלך מסיבת פרידה לעובד המזכירות... הוסרה האותנטיקציה מהחלטות בית המשפט העליון "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי <>", שהופיעה על כל מסמך החלטה שיפוטית עוד מימי המנדט הבריטי. היא הוחלפה בתניית פטור "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
בית המשפט העליון של מדינת ישראל הפך לבית משפט בלתי כשיר בעליל. ואיש מעורכי הדין, מנהיגי הלשכה, הפרופסורים למשפטים, חברי הכנסת... שרי המשפטים... לא פצה פה ולא צפצף...
יחד עם זאת, אפילו את המונח competent court באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות הם עיקרו ממשמעות. התרגום העברי הרשמי הוא "בית משפט מוסמך". לטעמי תרגום הולם היה צריך להיות "בית משפט כשיר ומוסמך". לדוגמה, בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, בהם אנו מוצאים סממנים של פשיעה מאורגנת, הם בתי משפט "מוסמכים", אך בלתי כשירים בעליל...
איך זה ייתכן???
אהרן ברק, הגאון המשפטי, אבי "המהפכה החוקתית" בישראל, מי שמכיר על בוריה את חוקת ארה"ב (1787), שכללה כבר מיומה הראשון סעיף בעניין אותנטיקציה, החליט לבטל את האותנטיקציה של הכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון???
"ההפיכה המשטרית" הסתיימה ביום 4.8.2024
באותו יום הוכנסה מערכת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון.
איך זה ייתכן???
נכון לשנת 2025, נותרה ח"כ עו"ד טלי גוטליב לבדה בתפקיד הילד שצועק: "המלך הוא עירום"!
כשאני בודק את תקסד"א 2018 ומשווה לתקסד"א 1984, הסממנים של תהליכי דיסאותנטיקציה מופיעים במקומות שונים.
כשאני בודק את תקנות בתי המשפט (מזכירות), 2004, שהחליפו את תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, המנדטוריות, הסממנים של תהליכי דיסאותנטיקציה בולטים מאד.
וכשאני סוקר את מערכת המשפט הישראלית ברבע המאה האחרונה, תהליכי דיסאותנטיקציה הם המאפיין הבולט - לפחות כמו "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים" של מני מאוטנר ביחס לשנות ה-80 של המאה שעברה.מגוחך
לכן, החלפת תקסד"א 1984 בתקסד"א 2018 והחלפת תקנות בתי המשפט (משרד רישום) בתקנות בתי המשפט (מזכירות) הן חלק מ"משבר האותנטיקציה".
גם מאפיין בולט אחר של נט המשפט, שמככב באפיזודה הנוכחית, שייך לאותו משבר: היעדר ניתוב אותנטי. שופטים יכולים להיכנס לתיקים בהיעדר סמכות ולהוסיף בהם החלטות או פסקי דין חסרי תוקף כרצונם... היעדר הליכי ניתוב אותנטיים היה נושא של קרב מרכזי בין נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ויו"ר לשכת עורכי הדין דרור חוטר-ישי כבר בשנת 1997... (גם הוא מופיע בשקף).
אבל החידה נותרה בעינה: יד נעלמה עוברת בכל המקומות הנדרשים ומשנה את השינויים הקטנים האלה...
מיהו "מתאם פעולות הדיסאותנטיקציה במשפט"???
מיהו "מכופף הבננות"??? מי הוא ש"השד יודע איזה שד אותו כל כך מריץ, לכל המשמשים ניגש הוא ועושה חריץ, ודיסאוטנטיקציה הוא מפיץ"???
לטעמי יש רק נושא תפקיד אחד, יחיד ומיוחד שמתאים לתפקיד "מכופף הבננות" - עו"ד ברק לייזר.
קונספירטיבי? אין ספק...
אבל יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, מי שהוא הלכה למעשה מנהל בתי המשפט כבר כ-15 שנים, מי שאחראי על תפעולה וישרתה של מערכת נט המשפט (כי שרי המשפטים מעלו בחובותיהם והפקירו את הציבור), מי שהשיב לבקשת חופש המידע בדבר בדיקה עצמאית על ידי עובדי מדינה של נט המשפט בין 2010 (אז לא בוצעה הבדיקה הנדרשת עם קבלת המערכת לשירות לפי מבקר המדינה, דו"ח 60ב (2010)) לבין יום המענה - לא בוצעה 'כי אין צורך', מי שהוציא נייר עמדה כי 'נט המשפט היא מערכת ממוחשבת, ורישומים במערכת ממוחשבת זו או אחרת אין להם כל נפקות לתוקפם של החלטה או פסק דין'... הוא ללא ספק המועמד המושלם לתפקיד "מכופף הבננות"...
יש לעו"ד ברק לייזר גיבוי מלא מבית המשפט העליון, בו האגף הפרוגרסיבי (גרוסקופף, פוגלמן, ברון) דחה עע"מ חופש המידע שלי בעניין נט המשפט, תוך שהם פולטים בדיון: 'הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע כפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה'...
ולכן עו"ד ברק לייזר הופיע מזמן בראש השקף של "משבר האותנטיקציה", כממשיך השושלת - אהרן ברק, בועז אוקון, ברק לייזר...
אבל ייתכן שעו"ד ברק לייזר הוא האחרון. לא ברור אם יש צורך במישהו שימשיך את דרכו אם הוא ימונה בקרוב לשופט... נראה לי שתרבות האותנטיקציה בבתי המשפט נמחקה מהתרבות המשפטית הישראלית ברבע המאה האחרונה ביעילות מדהימה ואין לה תקומה.
.
ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית? מה תפקידו במצב יוצא דופן זה?
אולי היה זה צדק פואטי, שכהונתו של הנשיא יצחק עמית נפתחה בפרשת פברוק בנט המשפט... אז הוא לא התייחס לעניין תקינות נט המשפט, וכך גם הנהלת בתי המשפט. עו"ד ברק לייזר לא הוציא בעזרת זוגתו הודעה לעיתונות מטעם "הרשות השופטת" הבדיונית...
אולם נט המשפט אינה מרפה מהנשיא יצחק עמית. הוא ייתן את עמדתו בשבוע הבא בע"ה...
ביום 28.5.2025 הגשתי בקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת ראש השב"כ רונן בר). מוקד הבקשה הוא עיון בחתימות השופטים על ההחלטות בעתירה.
הבקשה טוענת כי עד יום 4.8.2024 הייתה זו זכותו של כל אדם בישראל לעיין בחתימות השופטים בהחלטותיהם (שאינן אסורות בפרסום) בתיקי הנייר בבית המשפט העליון. אני מימשתי זכות זו פעמים רבות ב-15 השנים האחרונות.
בשאר בתי המשפט בהם נכנסה נט המשפט לשירות, נדחיתי כל אימת שביקשתי לעיין בחתימותיהם של השופטים, כולל בפרט מקרים בהם הייתי בעל דין.
לפיכך, קיים חשש ברור, שביום 4.8.2024 נשללה זכות חוקתית זו מן הציבור בישראל גם בבית המשפט העליון, ללא הודעה, כתוצאה מהחלטות של נושאי תפקידים בלתי מזוהים שסמכותם בעניין מפוקפקת במקרה הטוב, בהליך בלתי ידוע, תוך התעלמות משיקולים מהותיים, וכשהאיזון בין השיקולים בהחלטה מופרך באופן קיצוני.
אי סבירות קיצונית!
מהו התיקון המתבקש?
