עודכן 2025-09-18
קיצור תולדות השפיטה בישראל 2025-2000: מ"העתק מתאים למקור", דרך "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", ועד לחתימות אלקטרוניות נסתרות
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית התבקש שוב ליתן החלטה בבקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר)
יוסף צרניק PhD, LLB
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/09/2018-2002.html
.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית התבקש שוב ליתן החלטה בבקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר)
2025-09-15
הנשיא יצחק עמית התבקש בשנית להחליט בבקשת עיון בבג"ץ
ביום 15.9.2025, הוגשה בקשה שנייה למתן החלטה בבקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר). בקשת העיון תלויה ועומדת מאז יום 28.5.2025. הבקשה מבקשת לעיין בחתימות האלקטרוניות של השופטים בהחלטות בתיק הבג"ץ. עד לפני שנה היו חתימות השופטים על החלטותיהם נגישות לעיון הציבור לפי תקנות העיון. זכות העיון בחתימות השופטים על החלטותיהם אבדה הלכה למעשה, ככל הנראה, עם כניסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון ביום 4.8.2024.
1) האם קיימת נכון להיום הזכות לעיין בחתימות שופטי בית המשפט העליון על החלטותיהם?
2) אם הזכות בוטלה - מה היה ההליך? מי קיבל את ההחלטה? באיזו סמכות?
2025-09-04
אי סבירות קיצונית -- הנשיא יצחק עמית נדרש להחליט בבקשת עיון בבג"ץ
ביום 28.5.2025 הגשתי בקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר). הבקשה מבקשת לממש את העיון בחתימות השופטים על הכתבים השיפוטיים באותו תיק.
הטענה היא שעד 4.8.2024 התקיימה זכות בסיסית לכל אדם בישראל - עיון בחתימות השופטים על החלטותיהם בבית המשפט העליון. אני עצמי מימשתי זכות זו פעמים רבות. והיא הייתה חיונית לפענוח פרשת רומן זדורוב, פרשת אהוד אולמרט (הולילנד), עמוס ברנס, ועוד.
ביום 4.8.2024 בוטלה זכות זו כביכול. על ידי מי? באיזו סמכות? מה היה הליך קבלת ההחלטה? מה היו השיקולים? לטענתי מדובר פה בהחלטה בחשיבות עליונה ליושרתה ותקינותה של מערכת המשפט בישראל, וההחלטה, כמו גם דרך קבלתה, מצטיינות באי סבירות קיצונית.
בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/09/2025-09-04.html
תמצית
האימות, "העתק מתאים למקור", בחתימת רשם בית המשפט או המזכיר הראשי, הופיע על העתקים של החלטות בית המשפט העליון עוד מימי המנדט הבריטי, והוא תרגום האימות המקובל באומות דוברות האנגלית, "True Copy of the Original". במערכת המידע וגישת הציבור אונליין להחלטות בית המשפט העליון, שהוקמה בשנות ה-90, וקדמה לנט המשפט, הותקן האימות לכתבים השיפוטיים כהערת שוליים "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי שמריהו כהן <קוד>". לא מתוחכם, אבל יעיל.
אולם לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל ביום 7.3.2002, הוסר האימות והוחלף בהערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". הערת שוליים זו הופיעה כמאפיין קבוע של כל הכתבים השיפוטיים של בית המשפט העליון בשנים הבאות, והיא נחזית כתניית פטור, אף אם חסרת תוקף. בכך בוטל תפקידו הנוטריוני של הרשם הראשי, שנאצל למזכיר הראשי, ואחריותו לשמירה המעולה של המסמכים והפנקסים, כפי שנקבעה בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שהיו אז בתוקף. חוקיותו של מהלך זה מוקשה, ותוצאותיו בפועל היו ערעור ישרת הכתבים וההליכים בבית המשפט העליון.
במהלך חריג זה גם נזנח המודל המקובל לניהול בתי משפט כשירים, המבוסס על איזונים ובלמים בין הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט. כהמשך ישיר של אותה מדיניות חריגה, בוטלו בשנת 2004 התקנות המנדטוריות, ותוקנו תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס"א-2004. התקנות החדשות לא הזכירו כלל מזכיר ראשי או רשם ראשי בנוסחן המקורי. בכך בוטלה אחריותו של הרשם הראשי ו/או המזכיר הראשי למשמורת הכתבים והפנקסים בכל בתי המשפט. בתקנות החדשות, בניגוד לתקנות המנדטוריות, לא ניתנו הוראות מפורטות באשר לניהול התיקים, וכך נותר חופש פעולה למנהל בתי המשפט לקבוע הסדרים אלה במהלך פיתוחה של נט המשפט ("מערכת ממוכנת"... "ובאמצעים אלקטרוניים" בתקנה 5).
במהלך שנת 2010 הוכנסה נט המשפט לשירות בבתי המשפט השלום והמחוזיים. נט המשפט יישמה את המודל החדש של ניהול בתי משפט - ללא הגדרת נושא תפקיד שהוא האחראי על משמורת הכתבים והפנקסים. נט המשפט גרמה להתדרדרות חמורה ביושרת הכתבים וההליכים בבתי המשפט. המאפיין החמור ביותר של המערכת הוא החתימות האלקטרוניות הנסתרות על הכתבים השיפוטיים. עניין זה עמד בבסיס פרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשייך שפרצה בשנת 2011. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012), בעניין השופטת ורדה אלשייך, קבעה לבסוף ששתי הגרסאות של הפרוטוקול היו "טיוטות" חסרות תוקף שכן לא נחתמו כדין. החלטת הנציב גם קבעה שלא הייתה דרך שבעלי הדין או באי כוחם היו יכולים להבחין בין "פרוטוקול טיוטה" לבין "פרוטוקול רשמי" חתום ותקף.
למרות החלטת הנציב, לא נערך בהמשך תיקון של ממש בנט המשפט. בשנת 2013 הדגימה השופטת אספרנצה אלון ספרים כפולים ו"פרוטוקול טרם נחתם" בנט המשפט בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בשנת 2016, התברר שקבוצת שופטים ניהלה הליכים ב"החלטות טיוטה" בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בעניינה של ג'ואל בן-סימון.
הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" על הכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון הוסרה לבסוף ביוני 2018, לאחר שהנשיאה אסתר חיות נעתרה לפנייתו בעניין זה של יוסף צרניק PhD, LLB, כמתועד במכתב מיום 6.6.2018 מלשכתה של הנשיאה שהעתקו להלן. אולם הערת האימות, "העתק מתאים למקור" לא הוחזרה לכתבים במערכת גישת הציבור אונליין.
ביום 4.8.2024 הוכנסה נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון ובכך הושלם המעבר של בתי המשפט בישראל לניהול בתיקים ובכתבים אלקטרוניים בנט המשפט, ובתוך כך גם יישום חתימות אלקטרוניות נסתרות על הכתבים השיפוטיים.
המצב השורר היום בכתבי בתי המשפט בישראל בנט המשפט נוגד מושכלות יסוד באשר לאימות (אותנטיקציה) של כתבים שיפוטיים (ראו לדוגמה את פסקת "אמונה ואשראי מלאים" [Full Faith and Credit Clause] בחוקה של ארה"ב). אף שתהליכים אלה הסתיימו שנים לאחר פרישתם ממשרה שיפוטית, יש לראות באהרן ברק ובבעז אוקון האחראים המרכזיים למצב הנוכחי. ניתן לראות בתהליכים אלה הפיכה משטרית, שבה כללים לניהול בית המשפט [Rules of Court], האמורים להיות חקוקים כסדרי הדין האזרחי, סדרי הדין הפלילי, או סדרי המזכירות, הפכו לכללים נסתרים בנט המשפט. לעתים, הכללים הנסתרים בנט המשפט אף סותרים את הכללים החרותים - דוגמה ייחודית וקיצונית של התאוריה המשפטית "קוד המחשב הוא החוק" [Code is Law]. תקפותן וישרתן של החלטות שיפוטיות הפכו לספקולטיביות, מעין משחק הצדפות [Shell Game Fraud] בבתי המשפט. קשה ליישב את מעשיהם של אהרן ברק ובעז אוקון בתחום הנהלת בתי המשפט ומחשוב בתי המשפט עם תדמיתם הציבורית ו"המהפכה החוקתית" שהוביל נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק.
התופעה בה בית המשפט העליון עוסק בדיון אודות חוקה וזכויות חוקתיות, על-חוקיות בעודו מפר את יסודות התנהלות בית משפט כשיר שבכתב [competent court of record], ושתיקתם הרועמת במשך רבע מאה שנים של עורכי הדין, הלשכה, הסגל האקדמי במשפטים, חברי הכנסת ושרי המשפטים -- דורשת הסבר גם ברובד החברתי-התרבותי-משטרי.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ומנהל בתי המשפט בדימוס בעז כהן התבקשו להגיב לפרסום.
כמו כן בוקשו תגובותיהם של פרופ' יאיר שגיא (פורום למען הדמוקרטיה), פרופ' משה כהן-אליה (תומך הרפורמה), ופרופ' דפנה הקר (ביקורת בתי המשפט לענייני משפחה), של עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון ושל עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח.
השאלות המתבקשות הן:
1. כיצד לא התעוררה התנגדות לתהליכים בכתבי בית המשפט העליון בקהילה המשפטית בישראל?
2. מה עמדתם של תומכי הרפורמה השיפוטית ומתנגדיה בעניין מניעת העיון בחתימות השופטים על הכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון היום?
3. האם יצטרפו לקריאה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לקיים את חובותיו כשופט וליתן החלטה בבקשת העיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר)?
.
תמונות | נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון בעז אוקון. השניים פתחו ביום 7.3.2002 הפיכה של ממש בניהול המזכירות בבית המשפט העליון ובהמשך בכלל בתי המשפט. הפיכה זו המשיכה בפיתוח מערכת נט המשפט על ידי הנהלת בתי המשפט, שהחל בשנת 2003. ההפיכה הסתיימה ב-4.8.2024, עם הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון, שנים לאחר שהשניים פרשו מכהונתם כשופטים. יחד עם זאת, השניים נותרו הדמויות המרכזיות בהפיכה זו. פעולותיהם של השניים נחזות כחסרות סמכות ונוגדות מושכלות יסוד בשלטון החוק. יחד עם זאת - מעולם לא אותגרו על ידי הקהילה המשפטית בישראל.
1. הקמת בתי המשפט ומשרדי הרישום (מזכירויות) בתקופת המנדט הבריטי
מערכת בתי המשפט המוכרת לנו היום הוקמה בבסיסה עלי ידי המנדט הבריטי בשנת 1922.
בשנת 1932, שמעון אגרנט, המתמחה הצעיר במשרד עורך הדין החיפאי אליאש, נתקל במחלה הכרונית של בתי המשפט - השחיתות: "יד מסתורית" משנה את הכתבים או מעלימה אותם.
בהמשך תיקנו שלטונות המנדט את תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. בשמן האנגלי - Rules of Court. באומות דוברות האנגלית מקובלים כללים בסיסיים אלה לניהול בית המשפט, ובפרט לניהול מזכירות בית המשפט, הכתבים והתיקים, בשם זה גם היום, אף כי הם בדרך כלל חקיקה ראשית, ולא תקנות.
.
תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, קבעה:
"3. אלה יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום השונים -
(א) בבית המשפט העליון ובבית המשפט המיוחד: הרשם הראשי;"
ותקנה 4 לתקנות קבעה:
"4. הפקידים האחראים לשמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום, איש איש במשרדו שלו...".
ההסדרים שנקבעו בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, תואמים את המודל המקובל לניהול בתי משפט כשירים שבכתב [competent courts of record], המבוסס על איזונים ובלמים בין הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית המשפט. ראו, מחקר היסטורי של המזכירויות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב, מטעם מחלקת המחקר של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב [I. Scott Messinger ORDER IN THE COURTS: A HISTORY OF THE FEDERAL COURT CLERK'S OFFICE Federal Judicial Center (2002)].
2. אימות העתקים של החלטות בית המשפט "העתק מתאים למקור"
יחד עם האחריות למשמורת הכתבים, התיקים והרישומים (הפנקסים), ניתנה גם הסמכות הנוטריונית לאשר את הכתבים "העתק מתאים למקור". משום כך נקרא המזכיר הראשי במאות קודמות "הנוטריון הראשי" - "Prothonotary". לעתים נשמר שם זה גם היום.
תמונות | ציפור השיר פרוטונוטרי ("המזכיר הראשי", או "הנוטריון הראשי" - Prothonotary) - קיבלה את שמה משום שעל פי המסורת, המזכיר הראשי עטה גלימה צהובה עם שרוולים שחורים, בניגוד לגלימות השחורות של השופטים. באומות דוברות אנגלית נשמר לפעמים השם פרוטונוטרי כשמו של המזכיר הראשי של המחוז, שהוא גם המזכיר הראשי של בתי המשפט המחוזיים.
בתקופת המנדט הבריטי הייתה הכנת העתקים מאושרים (מאומתים) של החלטות ופסקי דין עניין מורכב. ההעתקים נוצרו בדרך כלל במכונת כתיבה, על ידי הקלדה מחדש של תוכן ההחלטה או פסק הדין. לפני ביצוע האישור המזכירותי בחתימת יד ("חתימה רטובה"), נדרשה גם בדיקת ההעתק מול המקור על ידי פקיד מוסמך, והכנת ההעתק ואישורו גם היו חייבים ברישום בפנקס מיוחד. ההוראות באשר לאופן הכנת ההעתקים נקבעו בתקנות 18-16 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. תקנה 17 לתקנות קבעה שהסמכות העליונה לאישור הכתבים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים ניתנה לרשם, וכתבים יאושרו בחתימה מוסמכת ובחותם בית המשפט. יחד עם זאת, תקנה 17 מסמיכה גם את המזכירים הראשיים, בהסכמת הרשמים, לאשר את הכתבים.
3. אימות העתקי החלטות בית המשפט העליון במערכת גישת הציבור אונליין, החל בשנות ה-90
בשנות ה-90 של המאה הקודמת הפך הפרסום אונליין למקור מידע מרכזי אודות החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון. המסמכים שפורסמו במערכת לגישת הציבור אונליין לא היו "מקור". המקור היה ונותר כתב בית דין שנשמר בתיק הנייר ועליו חתימות ידיהם ("חתימות רטובות") של השופטים.
לפיכך, הותקן אישור (אימות) מזכירותי על העתקי המסמכים שפורסמו על ידי בית המשפט העליון אונליין. האימות הופיע בהערת שוליים:
"העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי <שם קובץ>".
הערת שוליים זו שימשה כהעדה על אמיתות ההעתק, חלק בלתי נפרד מתפקידו הנוטריוני של המזכיר הראשי.
בו בזמן, הערת השוליים גם העידה על קיום מזכיר ראשי בבית המשפט ועל מהות תפקידו של המזכיר הראשי של בית המשפט במשמורת הכתבים ובאישורם, תחת הרשם הראשי של בית המשפט העליון, לפי תקנות 4 ו-17 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936.
המשמעות היום יומית, הלכה למעשה, של הוראות אלה הייתה שהשופטים לא היו מורשים ולא ניתנה להם גישה לרשום בעצמם את החלטותיהם בתיקים ובמערכת אונליין. כשם שבעלי דין נדרשו למסור את הגשותיהם לטיפול ורישום על ידי המזכירות, כך גם ההחלטות השיפוטיות.
כך שלט המזכיר הראשי בתוכנו של מאגר המידע שהוא הכתבים בתיקים, ובפרט - החלטות בית המשפט העליון. ומכיוון שהחזיק בשליטה במאגר גם היה באפשרותו לספק את האימות כדין.
מובן מאליו שבהסדר כזה, אסור היה לשופטים לשנות דבר בהחלטותיהם לאחר שנרשמו בתיקים, אלא על פי הדרך הניתנת להם בדין. גם לא היה באפשרותם לעשות כן ללא הסכמת המזכירות.
. 
תמונות | פסק הדין בע"א 314-79 דוד שוילי נ' שמואל שוילי (6/12/1979), עמ' 1 ועמ' 6 לפסק הדין, העתק שנעשה לפני מחשוב בית המשפט העליון. פסק הדין נושא חותמת "העתק מתאים למקור" בחתימת סגן הרשם אלון גילון, ולחוד - חותמת "נבדק" על ידי "מנחם", ככל הנראה הפקיד שטיפל ברישום ההחלטה בתיק.
4. תחילת ההפיכה: הסרת האימות "העתק מתאים למקור" אונליין ב-7.3.2002
.
תמונות | אהרן ברק ושמריהו כהן ז"ל
ביום 7.3.2002 נפטר המזכיר הראשי שמריהו כהן מדום לב פתאומי במהלך אירוע פרידה לעובד מזכירות בבית המשפט העליון, כפי שדווח בתקשורת.
מיד לאחר מכן הוסר האימות, "העתק מתאים למקור", בהערת השוליים והוחלף בהערת שוליים שיש לראותה כתניית פטור:
"העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
תמונות | הערת השוליים לפני פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן (שמאל) ולאחריה (ימין).
יש לציין כי השינוי בהערת האימות לא היה כורח המציאות לאחר פטירתו של המזכיר הראשי. שכן, רשם בית המשפט העליון היה מוסמך ממילא כ"הפקיד הממונה" על המזכירות לפי תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. בתמונה לעיל דוגמה של אימות משנת 1979, לפני מחשוב בית המשפט העליון, על ידי סגן הרשם אלון גילון, ולהלן גם דוגמאות לביצוע אימות ההחלטות על ידי רשם בית המשפט העליון במערכת הממוחשבת לגישת הציבור אונליין.
השינויים בתבנית ההחלטות לא היו עניין סמלי או טקסי בלבד. השינויים לוו בגל של פברוקים בהחלטות בית המשפט העליון.
תמונה | רע"א 1852/02 יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים - החלטה במערכת גישת הציבור אונליין. .
בתיק זה התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו, ורשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון. במקביל, מונע בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון דבק בטענה השקרית, שהתיק "בוער". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת בתי המשפט סירבו להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה בדבר ביעור התיק, הנדרשת בדין, וכן להעתק פרוטוקול הביעור, שגם הוא נדרש בדין. בנוסף, מקור בארכיון המדינה הדליף כי התיק לא בוער כלל.
.
2017-04-23
ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה
התיקים הנוגעים ליהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי שואה מבולגריה עוסקים בזכאותם לפיצויים מכספים שהוקצבו על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל. בית המשפט העליון דחה כביכול ערעורים, שהוגשו על ידי ניצולי שואה אלה בניסיון להשיג הכרה בזכאותם לפיצויים מקרנות אלה. אולם הכתבים במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון מצביעים בבירור על סילוף הכתבים: בעז אוקון חתם על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר החלטות 5 שנים לאחר מותו. על מנת להבהיר את העניין לאשורו, נעשו ניסיונות לעיין בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מנע את העיון בתואנה שהתיקים "נגרסו". אולם התנהלות בית המשפט העליון לגבי בקשות עצמן הייתה בניגוד להליך הראוי ולישרה בסיסית. בית המשפט העליון מסרב להציג את התיעוד הנדרש על פי תקנות הארכיונים לגבי ביעור תיקי בית המשפט ושולח בעקשנות רק תיעוד מפוברק וחסר סמכות במקומו. כל זאת, לנוכח הצהרת בית המשפט העליון עצמו, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי". התנהלות בית המשפט העליון לגבי תיקי יהודית פרנקו סידי ואח' מציגה את הצהרותיו לגבי "מהפכה חוקתית" כיחצנות המשרתת כוחניות בלבד. יתרה מזאת, התנהלות בית המשפט העליון לגבי הכתבים וההליכים בתיקים אלה ואחרים מציגה את בית המשפט העליון כבית משפט בלתי כשיר.
.
תמונות | מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל - בקשה למשפט חוזר - החלטה במערכת גישת הציבור אונליין.
.
פסק הדין - ההחלטה על משפט חוזר, ניתן ביום 14.3.2002, שבוע לאחר מותו של המזכיר הראשי. כעשר מההחלטות המופיעות במערכת גישת הציבור אונליין בתיק הבקשה למשפט חוזר, הן החלטות "מפוברקות".
התיקים החשודים בפברוקים זוהו תחילה על ידי סריקה ממוחשבת של מאגר המידע בחיפוש אחר ניסוחים לא תקינים או לא שגרתיים של האישור. לדוגמה, בהחלטה לעיל, נוסח האישור סותר את עצמו: "העתק מתאים למקור" וגם "נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח". החותם כביכול הוא "רשם", אך שמו אינו מופיע על פניו של מסמך זה.
בהמשך בוצעו עיונים בתיקי הנייר. כתבי המקור של ההחלטות החשודות כמפוברקות בתיק עמוס ברנס אונליין אכן היו חסרות ברובן בתיק הנייר.
בפניית יוסף צרניק לנשיאה אסתר חיות בשנת 2018, הייתה עמדתו שיש להסיר מהתצוגה במערכת אונליין החלטות שאין להן כתב מקור בתיק הנייר. עמדתו זו לא התקבלה.
הרושם הכללי היה שהרשם גלעד לובינסקי לא היה מרוצה מהעניין שהראה יוסף צרניק בעיון בתיק ברנס. הרשם ניסה לגייס את הפרקליטות להתנגד לעיון, אך ללא הצלחה.
.תבנית ההחלטות וסידור העמוד של ההחלטות בתיק עמוס ברנס במערכת גישת הציבור אונליין שונים בבירור מאלה שבתיקים אחרים. גם אין ניתן להדפיס את ההחלטות בתיק עמוס ברנס כ-PDF. כל ניסיון להדפיס PDF יוצר מסמך משובש, כדלעיל.
.2015-08-29
עיון בתיק מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל, חלק א: בית המשפט העליון מטייח ומנסה להסתיר את מה שהשופטת דליה דורנר הורתה לגלות...
ארבעים שנה לאחר תחילתה של פרשת ברנס, רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי עוסק בהתנהלות בלתי ראויה בבקשה לעיון בתיק ברנס בבית המשפט העליון. טענות חסרות שחר של הגנה על "פרטיות" משמשות למניעת זכות העיון שלא כדין. יש לראות בהתנהלותו של לובינסקי את האפילוג של מה שתואר על ידי הסנגור הציבורי עו"ד דוד וינר ז"ל בתיק בית המשפט כ"חומה בצורה" של אנשי חוק ומשפט, שעסקו תחילה בהונאה וכזב להרשעתו של ברנס ברצח שלא ביצע, ובהמשך בהסתרה וטיוח למניעת זיכויו... היועמ"ש אז אליקים רובינשטיין, היום שופט בית המשפט העליון, עמד בסופה של הפרשה בראשה של "חומה בצורה" זו...
החלטתו של הרשם לובינסקי שהגבילה את העיון בבקשה למשפט חוזר, אסרה את העיון בחלקים מהבקשה, וחייבה את המעיין לחתום על התחייבות שלא לפרסם את הבקשה, עמדה בניגוד להחלטת השופטת דליה דורנר, שהורתה שכתב הבקשה למשפט חוזר יתפרסם ללא הגבלה. כמו כן לא הוגבל פרסום החלטות בית המשפט בתיק זה. יתר על כן, כתב הבקשה למשפט חוזר, שאת העיון בו הגביל הרשם לובינסקי, מוצג באופן קבוע באתר הסנגוריה הציבורית, שכן ההליכים בתיק זה היו מקרה הדגל של הסנגוריה הציבורית בראשיתה.
הדמיון הבולט בשיבושים בניהול הכתבים בין פרשת עמוס ברנס לפרשת רומן זדורוב מפחיד! עברו שלושים שנה, דבר לא השתנה!
.
5. מזכירה ראשית חדשה - שרה ליפשיץ
.
גם לאחר שמונתה מזכירה ראשית חדשה, הגב' שרה ליפשיץ, בסביבות אוגוסט-ספטמבר 2002, לא חודשה הערת האימות כפי שהופיעה לפני פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן.
הניסוחים החדשים, שהשתנו מפעם לפעם, שיקפו ככל הנראה את העובדה כי המזכירה הראשית החדשה שוב לא החזיקה בסמכויותיו של המזכיר הראשי כמי שאחראית על השמירה המעולה של הכתבים והפנקסים. כלומר, המזכירה הראשית שרה ליפשיץ לא שלטה במאגר המידע של החלטות בית המשפט העליון. השופטים נטלו לעצמם את הסמכות לרשום החלטות בתיקי בית המשפט. במצב זה איבדה המזכירה הראשית גם את הסמכות והיכולת למנוע, הלכה למעשה, שינויים ותיקונים בהחלטות, גם אם לא נעשו על פי הדרך המותרת בדין.
.
בג"ץ 7134/02 אלדין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבנייה ביו"ש: צו ביניים (19.8.2002). שרה ליפשיץ
מזכירה ראשית (בפועל)
____________________
העתק מתאים למקור <שם קובץ>
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
.
בג"ץ 7962/02 אנקור נ' ראש אגף כוח אדם בצה"ל, צו ביניים ארעי (30.9.2002) שרה ליפשיץ
מזכירה ראשית
_____________________
העתק מתאים למקור <שם קובץ>
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח
רשם
.
בג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון: צו על תנאי (16.1.2013) שרה ליפשיץ
מזכירה ראשית
"העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח <שם קובץ>".
.
6. ביטול תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, ותיקון תקנות בתי המשפט (מזכירות), 2004
.
כשביטל הנשיא אהרן ברק את סמכותו הנוטריונית של משרד המזכיר הראשי בבית המשפט העליון בשנת 2002, היו עדיין התקנות המנדטוריות בתוקף. לפיכך, עולה חשש של פעולה מנוגדת להוראות החיקוק בעניין שהוא קריטי לישרתו של בית המשפט העליון.
תוך שנתיים הותאמו התקנות למצב החדש...
בשנת 2004, חתם שר המשפטים טומי לפיד על תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004. במקביל בוטלו תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936.
התקנות החדשות עוסקות בניהול התיקים והרישומים במזכירות בתקנות 2, ו-3 בלבד, ובאופן מינימליסטי בהשוואה לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936.
בתקנות החדשות כפי שתוקנו במקור, לא נזכר כלל מזכיר ראשי. כמו כן לא נקבע בידי מי האחריות והסמכות למשמורת הכתבים, התיקים והרישומים בבתי המשפט.
בשנת 2005 הוספה תקנה 6א:
"6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט".
הלכה למעשה, מזכיר ראשי שיש לו סמכות לאשר כתבי בית דין, אך אין לו סמכות ואחריות על משמורת הכתבים, אינו יכול לאשר אותם. מעמד המזכיר הראשי כמי שמאשר את הכתבים נשחק עוד יותר עם הכנסת "אישור אוטומטי" בלתי תקין בנט המשפט.
תקנה 5 לתקנות החדשות מראה שהן נועדו להכשיר מראש את נט המשפט, שפיתוחה החל באופן אינטנסיבי בשנת 2003. תקנה 5 מעלה חשש של אי חוקיות, שכן היא אוצלת את סמכויות החיקוק של שר המשפטים למנהל בתי המשפט.
"5.כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט".
ברע"א 7215/22 ערנות לזכויות האדם נ’ מדינת ישראל, רומן זדורוב והנהלת בתי המשפט, הסתיים מסע בן 8 שנים – החיפוש אחרי הכרעת הדין בנט המשפט במשפט הראשון של רומן זדורוב בנצרת. התמונה המצטיירת מתוך המידע שנאסף מראה שהכרעת הדין הונפקה תחילה מהמערכת הישנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, למרות שכבר לא הייתה תקפה לשימוש, שכן נט המשפט כבר הופעלה שם. הכרעת הדין לא נחתמה בחתימת ידם של השופטים, כפי שנדרש במערכת הישנה. בהמשך הכרעת הדין הועברה לנט המשפט במסמך משובש, שגם הוא לא נחתם כראוי. בפרשה זאת לא נקבעו תקדימים, אולם הודגמו עקרונות חשובים: אין לשופטים, כולל נשיאת בית המשפט המחוזי נצרת, אסתר הלמן, סמכות להחליט אלה מסמכים המזכיר הראשי יאשר "העתק מתאים למקור".
.
7. הכנסת נט המשפט לשירות בבתי המשפט השלום והמחוזיים - 2010
א' הכללים הנסתרים
תקנות המזכירות, 2004, אצלו את סמכות תיקון תקנות בתי המשפט, המוקנית לשר המשפטים, למנהל בתי המשפט. בכך, הותירו חופש פעולה למנהל בתי המשפט לקבוע תקנות לפי הצורך במהלך פיתוח נט המשפט. הלכה למעשה נוצר מצב חמור. שכן, הנהלת בתי המשפט שומרת את התקנות שהוגדרו ככללים במאפייני נט המשפט כתקנות נסתרות, סודיות.
נכון להיום, 2025, נט המשפט בשירות 15 שנים, פיתוחה, התקנתה ושדרוגה כבר עברו בוודאי עלות של 1 מיליארד ש"ח. אולם הנהלת בתי המשפט טוענת בעקשנות בבתי המשפט שאין למערכת כל "מדריך למשתמש", וגילוי מאפייני המערכת, שהם סדרי הדין ו/או תקנות מזכירות, יפגע באבטחת המידע. הסודיות האופפת את נט המשפט עומדת בניגוד גמור לעקרונות היסוד של פומביות החוק, שקיפות ההליך המשפטי והליך ראוי והוגן.
סוגיית התקנות הנסתרות (Rules of Court) בנט המשפט עמדה בבסיס הערעור בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023). בפסק דינם, השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן דחו את הערעור בו ביקשה העמותה המערערת מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי, פשע חמור, במותב תלתא בנט המשפט. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע כפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘…
הן מייצג המערערת והן השופטים ידעו שאין בנט המשפט אפשרות חתימה ל-3 שופטים על פסקי הדין הפליליים בפשעים חמורים. רק לאחד, בניגוד להוראות חוק סדר הדין הפלילי.
.
טיעוני המערערת בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל היו מבוססים בחלקם על התיאוריה המשפטית של המלומד Larry Lessig - "קוד המחשב הוא החוק" - "Code is Law". לסיג עסק בפלטפורמות מסחריות כגון אלה שמספקות חדשות, מוזיקה או מוצרי צריכה. לסיג הסביר שמערכות אלה כוללות באופן שגרתי כללים נסתרים, שהם בגדר עבירות על עקרונות חוקיים או חוקתיים בארה"ב, לדוגמה בעניין יחס מפלה לצרכנים שונים לפי מאפיינים שקובעים מתכנתי הפלטפורמה. מכיוון שפלטפורמות אלה תופסות תפקיד חשוב יותר ויותר בחיינו, חובה להתחיל לפקח עליהן.
לטענת המערערת, נט המשפט היא מקרה מיוחד, פלטפורמה שמספקת שירותי בתי משפט. לכן, מצב של כללים, שהם חיקוק נסתר בפלטפורמה כזו, שעומד בניגוד לחיקוק החרות, הוא מצב מסוכן, שמערער את שלטון החוק מיסודו.
השופטים חזרו על הטיעון של הנהלת בתי המשפט - שאין מדריך למשתמש ואין כל חומר כתוב בעניין הכללים הנ"ל. על כך השיבה המערערת, שלפי לארי לסיג, אפילו התפריטים מספקים תמונה של כללים הבנויים אל תוך הפלטפורמה. אם כך, אם אין "מדריך למשתמש" ואין כל חומר כתוב, תוכל המשיבה, הנהלת בתי המשפט, למסור צילומי מסכים של התפריטים בנט המשפט, כפי שהיא מופעלת על ידי השופטים. השופטים נראו מופתעים מההצעה הזו לרגע, אבל המשיכו מבלי לתת מענה.
.
ב' החתימות האלקטרוניות הנסתרות
.
אולי המאפיין החמור ביותר של נט המשפט הוא החתימות האלקטרוניות הנסתרות.
קשה להאמין שמאפיין זה של מערכת נט המשפט, החתימות האלקטרוניות הנסתרות, נקבע על ידי אהרן ברק ובעז אוקון, שעמדו בחזית "המהפכה החוקתית".
הפיתוח האינטנסיבי של נט המשפט החל בשנת 2003. תכתובת עם עו"ד ברק לייזר העלתה שלדבריו בשנת 2007 כבר הופעלה גרסת בטא של נט המשפט. המאפיינים הבסיסיים של המערכת נקבעו ויושמו עוד קודם לכן.
אהרן ברק פרש לגמלאות ביום 14.9.2006. בעז אוקון פרש במקביל מתפקידו כמנהל בתי המשפט ביום 1.9.2006, למרות ניסיונות לשכנעו להמשיך בקריירה שיפוטית.
דוח מבקר המדינה [דוח שנתי 60ב "הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט" (11.05.2010)] פירט את הכשלים החמורים בפיתוח נט המשפט.
הדו"ח מציין בעמ' 994:
"4. פגמים בניהול הפרויקט: את הפרויקט ניהל צוות יועצי של הב"ה
בלי ליבה ניהולית של עובדי מדינה המייצגים את האינטרס הציבורי".
לעומת זאת המבקר מציין בעמ' 997:
"אלה היו מנהלי הב"ה בתקופת הפרויקט: השופט (בדימוס) דן ארבל, שמילא את התפקיד עד
1.1.05; השופט (בדימוס) בעז אוקון, שהחל למלא את מקום השופט ארבל ב-15.7.04 והיה מנהל
הב"ה עד 1.9.06; השופט משה גל שממלא את התפקיד מאותו יום. השופט אוקון המשיך לנהל את
הפרויקט בהתנדבות עד מרס ,2007, שבעה חודשי אחרי תום כהונתו כמנהל הב"ה".
נושא האותנטיקציה של כתבי בית דין לא עלה כנושא חוקתי בשיח הציבורי במדינת ישראל. אולם האותנטיקציה של כתבים מלכותיים הייתה עניין מרכזי במנהל וממשל כל ממלכה כבר לפני מאות שנים.
האימות (אותנטיקציה) של כתבים משפטיים הפך לעיקרון חוקתי כבר בחוקה של ארה"ב (1789), שם הוא מופיע בפסקת "אמונה ואשראי מלאים".
ג' מערכת נט המשפט לא עברה מעולם בדיקה כנדרש - בדיקה עצמאית על ידי עובדי מדינה
דו"ח מבקר המדינה 60ב עם סיום פיתוחה והתקנתה של נט המשפט מציין בין הכשלים ב"הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט", שהמערכת לא עברה בדיקה עצמאית על ידי עובדי מדינה לפני הכנסתה לשירות בשנת 2010.
זהו אולי הכשל החמור מכולם. שכן, אין ספק שהמערכת לא הייתה עוברת בדיקה כזאת בשנת 2010.
בשנת 2025 הוגשו בקשות חופש המידע ללשכת שר המשפטים ולהנהלת בתי המשפט - בעניין בדיקות עצמאיות על ידי עובדי מדינה בשנים 2025-2010. התברר שלא היה כל מידע על בדיקה שבוצעה אי פעם. הנהלת בתי המשפט גם הוסיפה ש"אין צורך".
.
8. מגיפת הפברוקים בנט המשפט
.
כבר בשנת 2010, חדשים ספורים לאחר כניסת נט המשפט לשירות, החלה פרשת רומן זדורוב. אף שאינה מוכרת ככזאת, מרכיב מרכזי בפרשה היה פברוק בנט המשפט של "הכרעת הדין" מיום 14.9.2010 בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב, שהרשיעה את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה.
תמונות | פ"ח 502-07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב - שתי גרסאות של "הכרעת הדין" מיום 14.9.2010, בה הורשע רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה: א. גרסה שהוגשה עם הודעת הערעור בבית המשפט העליון באוקטובר 2010; ב. גרסה שהודפסה ממערכת נט-המשפט בשנת 2016 במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת, לאחר בקשה לעיון ב"פסקי דין עשויים כדין". ג. בשנת 2016 הפנה נשיא בית המשפט המחוזי נצרת (כתוארו אז) השופט אברהם אברהם את יוסף צרניק למחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט בעניין הכרעת הדין הנ"ל. בספטמבר 2025, הופנתה הסוגיה באיחור רב לעו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט.
.
בשנת 2011 פרצה פרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשייך. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר גולדברג, 88/12/מחוזי תל-אביב (31.5.2012) ציינה את סופה של הפרשה. השופטת ורדה אלשייך קבעה את המונחים הבסיסיים, שאומצו גם על ידי נציב תלונות הציבור על השופטים בהחלטתו: בנט המשפט קיימים כתבים שהם בגדר טיוטות. לדוגמה - "פרוטוקול טיוטה" - הוא מסמך בלתי חתום, חסר תוקף, שאינו בר אכיפה, ואיננו כתב בית דין כלל. "פרוטוקול רשמי" הוא פרוטוקול שנערך ונחתם כדין, והוא כתב בית דין תקף ובר אכיפה.
תמונה | פש"ר 1623-00 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - גרסה ב' של הפרוטוקול מיום 12.9.2011 - "החלטה" של השופטת ורדה אלשייך בעניין הגשת התלונה נגד עו"ד רפאל ארגז. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים קבעה שזהו מסמך "טיוטה", חסר תוקף, מחמת היעדר חתימה. יחד עם זאת הנציב קבע כי אין ניתן לבעלי הדין ובאי כוחם להבחין בין "פרוטוקול טיוטה" לבין "פרוטוקול רשמי" בנט המשפט.
.
בשנת 2012 בהחלטתו בעניין השופטת ורדה אלשייך, הנציב קבע שרק השופטים והמזכירויות יכולים להבחין בין מסמך "טיוטה" לבין כתב בית דין, שהוא "רשמי". בעלי הדין ובאי כוחם אינם יכולים להבחין בין השניים.
בשנת 2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון פרוטוקול "טרם נחתם", שהוא פרוטוקול הנושא על פניו חותמת מים אלקטרונית - "טרם נחתם". מהותה של ההערה זהה ל"כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
בשנת 2013 גם הדגימה השופטת אספרנצה אלון ניהול ספרים כפולים בנט המשפט - שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין מאותו יום, נשמרות זו לצד זו בנט המשפט, אך תצוגה בררנית ומפלה מופעלת עליהן. יש לציין שבהחלטתו בעניין הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשייך, הנציב מצא לנכון להדגיש שמעולם לא חיו זו בצד זו שתי הגרסאות של הפרוטוקול. שתי הגרסאות היו שתי טיוטות בנקודות זמן שונות. מערכת ניהול תיקים של בתי משפט, המאפשרת ניהול ספרים כפולים היא מערכת פסולה בעליל.
בשנת 2016, בפרשת ג'ואל בן סימון נחשפו החלטות "טיוטה" בסיטונות שהונפקו על ידי קבוצת שופטים ושופטות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 30.7.2025 מסר יוסף צרניק חוות דעת קצרה בדבר "סממנים של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט לענייני משפחה". חוות הדעת הייתה מבוססת בעיקרה על פרשת ג'ואל בן סימון.
תמונה | יום שישי, 5.8.2016, ג’ואל מאחלת לשרת המשפטים איילת שקד שבת שלום מבית החולים הפסיכיאטרי איתנים בסרטון שעלה לפייסבוק וליוטיוב. 2 ביקשה את עזרת שרת המשפטים נגד שופטים מתעללים, והוכנסה לאשפוז פסיכיאטרי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק, משרד המשפטים"...
תמונה | פרשת ג'ואל בן סימון: חלקים "מפרוטוקול" דיון מיום 6.6.2016 בכתב ידה של השופטת העמיתה נילי מימון. בראש עמ’ 1: “המשיבה...: "אני מבקשת מכב' השופטת לפסול את עצמה על אתר. אני רוצה להזהיר אותך נילי מיימון, אני רוצה למנוע מהשופטת ליפול בפשעים ששופטים אחרים עשו. פרוטוקול בלי ה"ט, המספר לא נכון…". בראש עמ’ 2: “המשיבה איננה מגיבה לגוף הבקשה למרות בקשות מבית המשפט שתעשה כן. המשיבה מתבטאת בזלזול ובצורה בוטה כלפי שופטים…”.
לדברי ג’ואל, השופטת נילי מימון הופיעה ללא גלימת שופטת, ללא קלדנית, וללא גישה למחשב. השופטת נילי מימון כתבה בכתב יד מסמך "פרוטוקול" שהיה לדברי ג’ואל משובש, עד לרמת מספר התיק, שמות הצדדים והנוכחים. מתוך דבריה של ג’ואל עצמה, וכך גם מתוך הכתוב במסמך, ברור שג’ואל לא הכירה באירוע אליו נקלעה שלא מרצונה דיון של בית משפט של מדינת ישראל.
לא ברור כיצד הגיעה השופטת נילי מימון להשתתף באותו אירוע חריג. ג’ואל לא הכירה אותה קודם לכן, ולא נראה שהשופטת הכירה את התיק ו/או את המשפחה. אולם תוצאת אותו אירוע הייתה פעולה שיפוטית דרקונית ביחס לג’ואל, הגם שתקפותה של אותה פעולה מפוקפקת במקרה הטוב.
תמונות | פרשת ג'ואל בן סימון, "החלטה" מדיון מיום 26.7.2016 של השופט מנחם הכהן: “1. התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיוע המשפטי... כנגד הקטין, בנם של…; 2. לדבריה מזה 4 ימים מקיימת האם שביתת שבת מול לשכת שרת המשפטים; 3. … האב או החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו; 4. …; 5. אני נעתר לבקשת עו"ד ווייל ומורה…”. בתחתית המסמך מוטבעות שתי חותמות אישיות של השופט, פונות לכיוונים הפוכים, חותמת "העתק מתאים למקור", וחותם בית המשפט לענייני משפחה.
.
מתוך "החלטה" של השופט מנחם הכהן מדיון מיום 26.7.2016 מתברר, שעוד באותו יום, בו ג’ואל פגשה את שרת המשפטים איילת שקד והמנכלית אמי פלמור, נשלחה עו"ד ענבל וייל (אחראית תחום מעמד אישי, הלשכה לסיוע משפטי למחוזות ירושלים והדרום, משרד המשפטים) לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בניסיון לברר את האמת בדבריה של ג’ואל, ואולי לנסות לסייע לה.
מה טיבו של האירוע המתועד במסמך? ומה טיבו של המסמך עצמו?
ג’ואל לא הכירה את עו"ד ענבל וייל, ובוודאי שלא נתנה לה ייפוי כוח. ג’ואל לא ידעה דבר על כך שעו"ד ענבל ווייל הופיעה בבית המשפט, כביכול בתיק המשמורת של בנה. לפיכך, ספק אם ניתן למצוא מסגרת חוקית תקפה לאירוע המתועד במסמך.
אשר למסמך עצמו, הוא מסוג "החלטה טיוטה". על המסמך מופיעה חותמת מים אלקטרונית "טיוטה". נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג מתייחס במפורש ובאופן ספציפי למסמכים מסוג זה בהחלטתו 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים"). הנציב קובע שמסמכים מסוג זה אינם כתבי בית דין כלל. אין למוסרם, אין לאשרם "העתק מתאים למקור" ואין להמציאם לבעלי דין. בהחלטתו, הנציב גם מורה להנהלת בתי המשפט להדריך בהתאם את השופטים ואת סגל המזכירויות.
ארבע שנים לאחר החלטתו של הנציב, השופט מנחם הכהן נחזה כפועל בכוונת מכוון בצורה האסורה. ונט המשפט אפשרה זאת. לא זו אף זו – השופט מנחם הכהן עשה כך כשהוא יודע שהמסמך יגיע קרוב לוודאי לידי המנכלית אמי פלמור והשרה איילת שקד.
יש לציין שקרוב לוודאי השופט מנחם הכהן גם מסר מידע שקרי לעו"ד ענבל וייל. שכן, מספר ימים אח"כ, עיון בתיק הראה שהבקשה בעניין הקטין צוינה בבירור במסך הפתיחה כבקשה שהייתה תלויה ועומדת.
יתר על כן, הופעתה של עו"ד וייל אינה מתועדת ביומן בית המשפט וביומן הדיונים בתיק.
שאלות חשובות לא פחות הן: מה הייתה מסקנתן של עו"ד ענבל וייל, עו"ד אמי פלמור – מנכ"לית משרד המשפטים והשרה איילת שקד למראה מסמך "החלטה טיוטה", ומה פעלו, אם פעלו לטובת ג’ואל בעקבות הבדיקה בבית המשפט.
ניתן אולי לומר שמסמך זה, בן עמוד אחד מסמל את היחסים בין שרת המשפטים איילת שקד לבין הנהלת בתי המשפט והשופטים. לא ברור שהמצב שונה תחת שרי משפטים אחרים.
מספר ימים אח"כ התייצבו ג’ואל והכותב לבצע עיון בעלת דין בתיקיה על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ג’ואל חתמה על טופס 1 שבתקנות – הודעת עיון של בעל דין. המזכירות התבקשה למסור את רשימת התיקים ואת העתקי כל ההחלטות בתיקים. התברר שבית המשפט לענייני משפחה החזיק אז 22 תיקים בעניין ג’ואל ומשפחתה, כולם היו תיקים סגורים. פקידת המזכירות הדפיסה עבור ג’ואל את החלטת השופט מנחם הכהן מיום 26.7.2016, שג’ואל קיבלה עוד קודם לכן כהמצאה בדואר.
בהמשך, ביקש סגן המזכיר הראשי רפי ברוך מעובדת בכירה במזכירות בשם מאיה לסייע לג'ואל בעניין העיון בתיקים. מאיה הציצה במסך ואז שאלה את ג’ואל אם קיבלה כבר העתקי החלטות כלשהן. ג’ואל ענתה בחיוב. מאיה לקחה את "ההחלטה טיוטה" של השופט מנחם הכהן, קרעה אותה לגזרים וזרקה אותה לפח. מאיה הסבירה שההחלטות בתיקים של ג’ואל הן "טיוטות" ואסור למסור לה העתקים שלהן.
אולם עד אותו יום, אותן החלטות עצמן הומצאו לג’ואל באופן קבוע על ידי בית המשפט.
אין דרך להסביר את האירועים בפרשת ג’ואל בן סימון כהתנהלות של בית משפט כשיר. הפרשה גם מדגימה את כשל האותנטיקציה בנט המשפט כגורם המאפשר התנהלות לא ראויה של שופטים.
המצב שנוצר בנט המשפט בכוונת מכוון קרוב במהותו למשחק תרמית משחק הצדפות. ההימור הוא על שלטון החוק.
2025-02-19
9. הסרת תניית הפטור בשנת 2018 במהלך כהונתה של הנשיאה אסתר חיות
סמוך לאחר היבחרה של השופטת אסתר חיות לנשיאה (26 באוקטובר 2017), פנה אליה יוסף צרניק PhD, LLB במספר פניות, בכל אחת מהן ביקש כי תטפל בעניין נפרד שלדעתו ערער את האמון בישרתם ובתקינותם של הכתבים בבית המשפט העליון. היו ביניהן פניות שעסקו בבעיות כלליות, כגון תניית הפטור, "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", או אופן ניהול הפרוטוקולים בבית המשפט העליון. פניות אחרות עסקו בבעיות בכתבים בתיקים ספציפיים, לדוגמה - מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ' מדינת ישראל - בקשה למשפט חוזר. תיק זה הוא תיק בעל חשיבות היסטורית, לא רק באשר לעמוס ברנס האיש, אלא גם באשר להכרה המפורשת בזכות להליך ראוי כתולדה של "המהפכה החוקתית". בגדר ההליכים בתיק עמוס ברנס השופטת דליה דורנר הכירה בזכות להליך ראוי כזכות חוקתית, אולם אך ורק בהליכים פליליים, כזכות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המכתב שלהלן מיום 6.6.2018 הוא תשובה מלשכתה של הנשיאה חיות על שלוש פניות במקובץ (שתיים מהן מאותו יום - 22.2.2018), והוא מתעד את ההחלטה להסיר את תניית הפטור "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" מהכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון מיוני 2018 ואילך, ומוסר הבעת תודה "על הסבת תשומת הלב לסוגיה זו".
יש לציין כי האימות "העתק מתאים למקור, מזכירה ראשית <>" לא הוחזר למערכת גישת הציבור אונליין.
תמונות | מכתב מיום 6.6.2018 מלשכתה של הנשיאה אסתר חיות ליוסף צרניק, המודיע לו כי הנשיאה נעתרה לבקשתו להסיר את תניית הפטור "נבקש להודות לך על הסבת תשומת הלב לסוגיה זו". המכתב מתייחס למספר עניינים שהעלה ד"ר יוסף צרניק בפני הנשיאה. ההשחרות הן בעניין הפרוטוקולים.
10. תרבות הטיוטות
המהפך התרבותי קנה לו אחיזה בקרב שופטי ישראל.
בשנת 2002, הוכרזה שיטת הטיוטות בתניית הפטור, "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
בשנת 2012, בהחלטתו בפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשייך, הנציב מצטט את תשובתה של השופטת לשאלה, מדוע הוסיפה מה שהוסיפה לפרוטוקול הדיון. תשובתה של השופטת הייתה: "כפוף לשינויי עריכה וניסוח". הנציב מגיב: "נתלתה באילן גבוה" [אהרן ברק - י' צ']. הנציב מוסיף כי לא שמע את עמדת בעל העניין [אהרן ברק - י' צ'], אולם אין הערת השוליים גוברת על כל דין. ועדיין נותרה השאלה אומרת דרשני: מדוע מצא הנשיא אהרן ברק לנכון להוסיף הערת שוליים זו, ומדוע ציטטה אותה השופטת ורדה אלשייך כהסבר או היתר למעשיה.
בשנת 2024 פרסמה שופטת המשפחה בחיפה הילה גורביץ החלטה משובשת, שקרית ומטעה, ואף החליטה על פרסומה, כשבסופה מעין תניית פטור "אושר לפרסום... לאחר תיקוני הגהה ועריכה" [הדגשה וקו תחתון במקור - י' צ']. החלטה זו קובעת כביכול פטור מהמצאת הזמנה לדין עם כתב הטענות הראשון בבתי המשפט לענייני משפחה, בניגוד ללשון התקנות ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, בכתב החלטה המשובש בכוונת מכוון החל מכינויי הצדדים שבכותרתו.
.11. תיקון, הכיצד???
.
אין ספק שנט המשפט במתכונתה הנוכחית היא מערכת פסולה לניהול תיקים בבתי המשפט.
במצב שנוצר, השב"כ (רא"מ) הוא כנראה הגוף היחיד המתאים לביצוע בדיקה עצמאית של נט המשפט על ידי עובדי מדינה. בדיקה כזו מחייבת הוראות מפורשות של ועדת השרים לענייני שב"כ, והיא אמורה להתבצע תחת סמכותם ואישורם של שר המשפטים וועדת חוקה, חוק ומשפט.
אין ספק שנט המשפט לא תוכל לעבור בדיקת ולידציה. התיקון יהיה קרוב לוודאי יקר ומסובך.
12. איך זה ייתכן???
קיצור תולדות השפיטה בישראל, 2025-2000, דלעיל, מראה שפעמיים במשך כעשור, הצליחו אהרן ברק ובעז אוקון לגרום לשינויים מהפכניים במערכת המשפט, שאינם עולים בקנה אחד עם התנהלות בתי משפט כשירים וישרים.
ראשית - המהפך במעבר מ"העתק מתאים למקור" ל"העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" בשנת 2002.
שנית - המהפך במעבר מחתימות יד "רטובות" על כתבי הנייר של ההחלטות, פתוחות לעיונו של כל אדם, לחתימות אלקטרוניות נסתרות, תוך ביטול הלכה למעשה של זכות כל אדם לעיין בהן.
שינויים אלה נערכו בסמכות מפוקפקת, אך עברו ללא תגובה הולמת של הקהילה המשפטית והרשויות המתאימות.
עשרות אלפי עורכי דין -- איך זה ייתכן???
לשכת עורכי הדין -- איך זה ייתכן???
מאות מרצים למשפטים - איך זה ייתכן???
חברי הכנסת, שרי המשפטים -- איך זה ייתכן???
הדמות הציבורית היחידה שמצא כותב שורות אלה, שיצאה בגלוי נגד אי תקינותה ו/או פסלותה של מערכת נט המשפט היא ח"כ טלי גוטליב, בשנת 2025, בפרשת יצחק עמית/יצחק גולדפריינד. הפרשה הושתקה. אם נערכה בדיקה או חקירה כלשהי בעניין - הציבור לא קיבל הודעה על כך.13. תיקון המזכירויות
כאמור, מערכת נט המשפט יישמה את המודל החדש של ניהול בתי המשפט בישראל. לפי מודל זה, לא נקבע בחיקוק נושא תפקיד המופקד על המשמורת המעולה של הכתבים והרישומים בבתי המשפט. כל רפורמה של ממש בבתי המשפט וכל תיקון של ממש בנט המשפט יידרשו לבחון ולתקן מצב זה.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 פשתה השחיתות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב. בקונגרס תיארו את המצב בבתי המשפט כ"בורלסקה" ו"תרמית". המחקר ההיסטורי הנ"ל [Order in the Court] טוען כי צעד יעיל במיגור השחיתות היה תיקון החוק הפדרלי ביחס למזכירויות בתי המשפט. חוק המשכורת משנת 1919, קבע כי המזכיר הראשי של בית משפט מחוזי ימונה על ידי משרד המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי, ומשכורתו של המזכיר הראשי תשולם על ידי משרד המשפטים.
ראוי לזכור עניין זה לנוכח המצב במדינת ישראל היום: כבר לפחות 10 שנים השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות. בשנת 2016 הודלפה "התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל" - חן מענית "בית המשפט לענייני משפחה: 'יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם'", גלובס (2016).
פרופ' דפנה הקר הטיחה בהתכתבות זו ביקורת נוקבת אודות בתי המשפט לענייני משפחה:
"זוכרים את המאמר המכונן של מאוטנר 'ירידת הפורמליזם ועליית הערכים'? אז, לפחות בתחום שלי (דיני משפחה - ח.מ), ואני שומעת שגם בתחומים אחרים, אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק. אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'? זה אפילו לא משפט כריזמטי א-לה-וובר - כי אנחנו לא הולכים לשופטים בגלל הכריזמה. גם לא מנהגי, כי אנחנו לא קהילה.
"אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. אם זו התוצאה של ירידת הפורמליזם, אני הולכת להיות פורמליסטית אדוקה - הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!" [קו תחתון הוסף - י' צ']
חמור עוד יותר המצב בו יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן, הכריז לפרוטוקול בפתח ישיבה ביום 16.7.2025, שעסקה בבתי המשפט לענייני משפחה, כי "בתי המשפט לענייני משפחה הם החור השחור של מערכת המשפט".
למרות קריאתה של פרופ' דפנה הקר בשנת 2016 למחקר וכתיבה בנושא השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה, הכותב לא מצא כתיבה אקדמית בנושא זה, או בנושא אי תקינותה של נט המשפט. אולם המידע שהצטבר מראה, שברבים מן המקרים של שיבוש חמור של ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי משפט אחרים, נמצאו שיבושים של הכתבים וההליכים בנט המשפט. לעיתים קרובות, השיבושים מתאפשרים עקב מאפייניה של נט המשפט. הנהלת בתי המשפט נחזית כמספקת תמיכה לשיבושים אלה, בין השאר - בשמירה הקפדנית על הסודיות באשר לכללים המוטמעים בנט המשפט.
14. קשר השתיקה
.
בשנת 2022 היו בישראל בערך 800 שופטים ורשמים מכהנים (שלא בדימוס). במהלך השנים מאז 2010 יש להניח ששופטים ורשמים רבים יצאו לגמלאות. אין ספק שכל אדם בר דעת, הממלא תפקיד של שופט או רשם ומבצע את תפקידו תוך שימוש בנט המשפט, מודע לאי תקינותה של נט המשפט, ולמעשים לא ראויים של שופטים ורשמים, המתועדים במערכת.
מבין עשרות אלפי עורכי הדין, בוודאי יש מספר לא מבוטל של כאלה המבינים את חומרת המצב.
השתיקה הכללית של הקהילה המשפטית בישראל בנושא זה נחזית כקשר שתיקה. חמור מכך, שתיקה כללית של השופטים במדינת ישראל במשך 15 שנים בעניין מסוג זה, מצריכה דיון מעמיק יותר במשמעותה החברתית-תרבותית-משטרית.
. 
