כאן אדון רק בעניין אחד: נט המשפט בעליון ו"החלטות בפתקית".
התבנית של החלטות בפתקית אינה זהה לגמרי בין בית המשפט העליון לבין בתי המשפט האחרים.
קיים גם הבדל בין החלטה מובנית במותב של שלושה בעליון, לעומת החלטה מובנית במותב של שלושה בבתי המשפט האחרים. מעניין אם הייתה לי תרומה בעניין, כי זה היה הרי נושא העע"מ שלי אצל הפרוגרסיביים בעליון. אבל הפתרון שיצרו חסר תוקף.
רציתי לכתוב משהו קצר, חצי עמוד, על נט המשפט בעליון.
היה לי רושם שגם אתה, המשפטן הבכיר, חשת אי נוחות כלשהי, אבל אני אנסה להסביר ולמקד את הבעיה למען לקורא מן השורה.
ותהיה גם פעולה משפטית קטנה בעליון: פנייה למזכירה הראשית עידית מלול בבקשה לשלוח לי אישור "העתק מתאים למקור" של החלטה בפתקית כלשהי.
המסקנות הסופיות יהיו כנראה:
1. נט המשפט בעליון היא המשך ישיר של המגמה של החלשת האותנטיקציה, ו/או ביטולה, בכתבי בית דין בבתי המשפט בישראל. מי שהובילו את המגמה הם אהרן ברק (כנשיא) ובעז אוקון (כרשם). בכך, בתי המשפט בישראל אינם עומדים בדרישות יסוד של "בית משפט כשיר שבכתובים" (competent court of record), שהוא הנורמה המקובלת בעולם היום כשמדובר ב"בית משפט כשיר". לדוגמה, סעיף 8 להכרזה לכל באי עולם...
Article 8
Everyone has the right to an effective remedy by the competent national tribunals for acts violating the fundamental rights granted him by the constitution or by law.
2. הבעיה קשורה להתנהלות בתי המשפט בישראל ללא תקנות באשר לניהול הכתובים אין Rules of Court מאז 2004. לדעתי, התופעה של בתי משפט שמתנהלים בהיעדר תקנות בתי המשפט (מזכירות) כראוי, תיחשב בפני עצמה לנימוק מדוע הם אינם בתי משפט כשירים שבכתובים. הדוגמאות, כמו למטה משמאל, רק ממחישות את התוצאה, הצפויה מאליה. הדוגמה למטה משמאל היא בין השאר - החלפת מסמכים. בבתי משפט כשירים יש לזה פרוצדורה מוגדרת כבר מאות שנים - "Nunc pro Tunc", וfחלק מהפרוצדורה חייב להיות רישום פומבי (גלוי למעיין בתיק) שמסמך הוחלף. על בקשת חופש המידע בעניין נוהל החלפת כתבים, קיבלתי כרגיל תשובה - אין כל מידע. אבל גם ללא מידע, השופטים יודעים איך לבצע את זה במערכת... החל מוורדה אלשיך...
3.הבעיה של היעדר תקנות בתי המשפט (מזכירות) - Rules of Court - קשורה גם קשר ישיר לביטולן, הלכה למעשה, של סמכויותיו ואחריותו של המזכיר הראשי למשמורת המצוינת של התיקים והרישומים, וישרת הכתבים בבית המשפט בו הוא מכהן.
4. בשורה התחתונה: נט המשפט היא פלטפורמה דיגיטלית שמשמרת את מורשת הממשל העות'מאני, כפי שהוגדרה ע"י הנשיא ש' אגרנט (מימין בתמונה להלן).
משמאל בתמונה להלן - דוגמה מובהקת לאופי העות'מאני: בפברואר 2020 הוחזקתי יומיים בחללית באבו כביר (מעצר בבידוד) לאחר שפתחתי במשמרת מחאה כל יום ג' 10-11 בבוקר, בקריאה להתפטרות איתן אורנשטיין. משמרת המחאה נמשכה עד שהתפטר, כחצי שנה. היה לי מגפון אימתני, וכרזתי בקצב: "בית זונות במינוי שופטים, שוחד מרמה וזיונים. אפי נוה ואורנשטיין. אפי נוה ואתי כרייף... וכו' (רשימה ארוכה). בדיון הארכת מעצר, גם קראתי את הכריזה לתוך הפרוטוקול.. השו' ע' יהב פסקה ביום הראשון - שחרור בתנאים - הרחקה מבית המשפט :). עניתי לשופטת: את יכולה להחזיק אותי במעצר עד קץ הימים, אני לא אחתום על התנאים. המחזה חזר על עצמו ביום השני. ופקודת שחרור בתנאים נרשמה בנט המשפט.
אבל - לאחר הדיון ביום השני, שב"ס ניסו לאיים עלי לחתום. סירבתי. ואז הודיעו לי ש"זורקים אותי". וכך היה, זרקו אותי לרחוב. אני טענתי שהפכו אותי לעציר נמלט. ניסיתי להסגיר את עצמי. המשטרה ומשמר בתי המשפט סירבו לקחת אותי חזרה למעצר.
ובנט המשפט - ברשימת הכתבים (docket) בתיק המעצרים מופיעה עד היום השורה "פקודת שחרור בתנאים". אולם המסמך שמופיע שם היום הוא "נסרק בטעות". ועל המסמך המצחיק הזה אפשר להנפיק אישור "העתק מתאים למקור" ("החותמת הסגולה") בנט המשפט...
וכזכור, הנהלת בתי המשפט השיבה על בקשת חופש המידע בעניין נהלים להחלפת מסמכים בנט המשפט - אין מידע.
אז מה אתה אומר תהיה תגובת עידית מלול?
אולי הפגישה הראשונה שלי עם עידית מלול הייתה כשהגעתי למזכירות וביקשתי אישור "העתק מתאים למקור" על החלטות מתיק הערעור הראשון של זדורוב. זה היה לאחר שקודמתה שרה ליפשיץ פרשה לגמלאות כשבועיים לאחר שהגשתי נגדה ונגד הנשיא א' גרוניס תלונה פלילית במשטרה, בגין פברוק אישורי החלטות (ליפשיץ) ותשובה מרמתית בעניין מינויה של לישפיץ למזכירה ראשית של בית המשפט העליון (גרוניס).
שלחו אותי ממדור קבלת קהל למטה, לפגוש את עידית מלול בקומה מעל. היא ישבה עם הסגנית במשרד, מצידו האחד של שולחן הכתיבה, ואני מצידו השני.
עידית מלול שאלה אותי: מי אתה?
אני עניתי משהו בסגנון "יוסף צרניק, כלומניק".
ואז שאלתי אותה: ומי את?
היא ענתה "עדית מלול".
שאלתי מה תפקידך? היא ענתה "מזכירה ראשית".
אני שאלתי: ומי מינה אותך? (כי כבר ידעתי שאין לה כתב מינוי),
היא לא ענתה. אבל הסגנית ענתה: אתה לא יודע שהיא המזכירה הראשית?
לא ברור לי איזו זכות יש לך לבקש העתק מתאים למקור שלא מתיק בו אתה בעל דין. כל אחד יכול להיכנס מהרחוב ולבקש העתק מתאים למקור של כל החלטה העולה על רוחו?
האנרכיסט הפורמליסט:
1. לא ברור לי איזו זכות יש לך לבקש העתק מתאים למקור שלא מתיק בו אתה בעל דין. כל אחד יכול להיכנס מהרחוב ולבקש העתק מתאים למקור של כל החלטה העולה על רוחו?
בעניין הזה אני מניח שאתה משקף את המצב בקרב הקהילה המשפטית בישראל ביחס לתרבות האין אותנטיקציה ברמה הגבוהה ביותר.
(א) אפשר לראות בזה זכות שהיא המשך של הזכות לעיין ולהעתיק (to inspect and to copy). לדוגמה: אני אזרח מהשורה. בעיתון הארץ התפרסם שאפי נוה הורשע ע"י כב' השו' עינת רון. גם התפרסם מסמך שנראה כאילו הוא הרשעה מהתיק הפלילי מ"י נ' אפרים נוה מנט המשפט - הכרעת הדין של אפי נוה ע"י עינת רון. יש על המסמך הזה גם קשקוש שנחזה כמו חתימה "גראפית" של כב' השו' עינת רון. אבל אני יודע שכב' השו' ע' רון היא מפברקת ידועה. היא פברקה קודם לכן את הרשעת כב' השו' יצחק כהן מנצרת, ואת הרשעת הניצב מנשה ארביב בפרשת פינטו. לכן, אני בתור אזרח מהשורה, רוצה לדעת אם הכרעת הדין של אפי נוה היא אכן הרשעה אמתית, אותנטית, תקפה ובת אכיפה. אני לוקח את תדפיס המסמך שנחזה מנט המשפט, שפורסם בהארץ. הולך למזכירות השלום ראשון. מציג את המסמך למזכירה הראשית, ומבקש "העתק מתאים למקור".
(ב) אני טוען שהזכות הזאת, לקבל אישור חד משמעי של תקפות כתב בית דין, היא זכות חוקתית, על-חוקית של כל אדם. לראיה - היא מופיעה כבר בחוקה של ארה"ב (Good Faith and Credit Clause). בלעדי זכות זאת, אי אפשר לדבר באמת על שלטון החוק. כיוון שגם בתוך תיק הנייר היו דרכים לשמור "טיוטות" שלא היו רשומות כדין ב"רשימת המסמכים" (docket). ויותר ויותר נראה לי שכשל מכוון בנט המשפט הוא שהציבור ובעלי דין לא יכולים לדעת בקלות אם מסמך נרשם כדין כמסמך תקף ובר אכיפה. זאת אולי הסיבה המרכזית לסודיות המוזרה ביחס לנט המשפט. ונראה לי שאני הולך לגלות דברים מעניינים בתחום הזה דרך הניסיון שלי בבימ"ש למשפחה בחיפה...
(ג) כמו כן, השימוש בהחלטות ופסקי דין, הן כבסיס לערעור, והן כאסמכתאות, אמור להיות רק בהחלטות ופסקי דין שאושרו "העתק מתאים למקור". בקליפורניה, לדוגמה, יש נוהג, שאני מוצא מפוקפק: כשבית המשפט לערעורים או העליון מוציא החלטה שהוא רוצה לקדם כתקדים או הלכה חדשה, הם מפרסמים אותה בקטגוריה: certified for publication. כלומר החלטה מאושרת בזמן פרסומה. בארץ לא ראיתי אף החלטה מנט המשפט שהתפרסמה מאושרת "העתק מתאים למקור".
בבית המשפט העליון, לעומת זאת, עד אהרן ברק ובעז אוקון, 2002, כל ההחלטות התפרסמו "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי שמריהו כהן". כשאסתר חיות הסירה לבקשתי את תניית הפטור "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", היא לא החזירה את "העתק מתאים למקור, מזכירה ראשית עידית מלול". ועידית מלול מסרבת לאשר "העתק מתאים למקור" החלטות של בית המשפט העליון...
התפקיד המרכזי של אהרן ברק בערעור האותנטיקציה של כתבי בית דין בישראל הוא תופעה שאין לה הסבר שמתאים לאף אחת מהתיאוריות המקובלות אודות אהרן ברק האיש. אין ספק שהוא ידען גדול, כולל בהנהלת בתי משפט. אין ספק שהוא הבין מה הוא עושה.
(ד) עקרון זה משתקף גם בנוהל האישור של הב"ה: הוא אומר שאם אדם בא למזכירות עם העתק של החלטה כלשהי, הפקיד אמור: (1) לבדוק בנט המשפט אם אכן זהו העתק מדויק של החלטה המופיעה בנט המשפט. (2) אם כן - לאשר "העתק מתאים למקור".
אין דבר בנוהל הזה שאומר שהזכות הזאת שמורה לבעלי דין, או "בעלי עניין" וכו'. ואין גם בנוהל דבר שאומר שלפקיד מותר לשאול את המבקש, לאיזה צורך ומאיזה טעם הוא מבקש את האישור.
הערת אגב: ציינתי לך שלדעתי, כל זה מתחיל בהגדרות הבסיסיות של פעולות המזכירות: FILED, ENTERED, DENIED ENTRY - הוגש לרישום, נרשם, נדחה מרישום - ומה שעושה עכשיו המזכיר הראשי בבית משפט השלום בחיפה, שמחזיק בקשה ולא רושם אותה ולא דוחה אותה - הוא הפרה חמורה של הליך ראוי והליך הוגן.
בתקסד"א 2018 מתקני התקנות ערבבו בחוכמתם את מושגי היסוד בעניין אותנטיקציה עוד יותר: המציא, נמסר, הוגש לרישום, נרשם - כולם מעורבבים.
הגדרות159. בתקנות אלה –"הודעה אלקטרונית" – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;"הודעת אימות המסירה" – הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום ההמצאה, מועד ההמצאה ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;"המצאה" – מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית המשפט, לפי העניין;"המצאה אלקטרונית" – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
משפטן בכיר:
א. אפשר? אפשר שלא.
ב. זכות של כל אדם לקבל אישור תקפות של כל כתב בית דין שמתחשק לו? לא שמעתי על זה בשום שיטה משפטית.
ג. כן, בעל דין זכאי לבקש לצורך ערעור או לכל צורך שהוא
ד. הנוהל מסדיר את ההליך, הוא לא יוצר זכות יש מאין.
האנרכיסט הפורמליסט:
א. אפשר? אפשר שלא. -- אם כך, אתה מחזיק בעמדה שלשופטים מותר לפרסם בדותות לציבור הרחב (לדוגמה, הרשעה של אפי נוה), אך לאנשי המקום אין זכות לשאול ולוודא אם אלה בדותות או כתבים אמיתיים.
ב. זכות של כל אדם לקבל אישור תקפות של כל כתב בית דין שמתחשק לו? לא שמעתי על זה בשום שיטה משפטית. --- אני דווקא כן. בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס, וחבר עשה את זה עבורי גם בבית המשפט העליון של ארה"ב.
ג. כן, בעל דין זכאי לבקש לצורך ערעור או לכל צורך שהוא --- לפחות על זה אנחנו מסכימים. אבל בבתי משפט כשירים, המזכירות אמורה לדחות מרישום את הודעת הערעור, אם ההחלטה בצרופה 1 של הודעת הערעור אינה מאושרת. רוצה לספור את הערעורים בעליון מהחלטות ופסקי דין מפוברקים??? נתחיל ברומן זדורוב, נמשיך בערעור של אולמרט מההרשעה בפרשת הולילנד. פברוק מצטיין של דוד רוזן.
ד. הנוהל מסדיר את ההליך, הוא לא יוצר זכות יש מאין. --- לא טענתי שהנוהל יוצר זכות. טענתי שהנוהל משקף את עמדת הב"ה ביחס לזכות הזאת.
ה. ונוהל נוסף שמסדיר, אך לא יוצר זכות יש מאין -- לפני כשנתיים הב"ה יצרה בנט המשפט "אישור" אוטומטי (חסר תוקף לדעתי... (דוגמה נוספת של הכשלת האותנטיות של כתבי בית דין בישראל). יש לך דוגמה למעלה, בתמונה משמאל, בדף עליו כתוב "נסרק בטעות".
ועכשיו, כיוון שנט המשפט הוטמעה גם בעליון, יהיה אותו מצב בעליון. כלומר, כל אדם יוכל לקבל אישור של כל החלטה ופסק דין שיש גישה אליהם בנט המשפט.
No comments:
Post a Comment