עמוס סילבר מוחזק במעצר עד תום הליכים כבר מעל ל-3 שנים. בפרשה זאת קיים עניין ציבורי מובהק, מן המעלה הראשונה, הן באשר למדיניות הלגליזציה של המריחואנה והן באשר לשאלות הנוגעות לפעולות אכיפה אקסטריטוריאליות, האזנות סתר, שימוש ברגולות כדוגמת הפגסוס של NSO, ללא צו, פריצה לענן, ראיות אלקטרוניות ועוד. גישת הציבור לתיק הפלילי ותיק המעצרים של עמוס סילבר נמנעת, אפילו עצם קיומם של התיקים מוסתר. מה הבסיס החוקי? השופט עידו דרויאן גמליאל ביקש את חוות דעת הנהלת בתי המשפט. על פי חוות הדעת, העלמת התיק הפלילי ותיק המעצרים של עמוס סילבר נובעת מאיסור פרסום נקודתי, בדבר שמו ומצבו הרפואי (הלא טוב) של עד המדינה, שהתרחב מאליו, עד למניעת פרסום כללית, כולל עצם קיומם של התיקים - על פי “הפרקטיקה הכללית הנהוגה בהנהלת בתי המשפט". על פי דו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם לאחרונה, על כ-30% מהתיקים בנט-המשפט מופעלת "מניעת פרסום כללית, כולל עצם קיומם". תגובת ערנות לזכויות האדם חזרה וביקשה את הפסקת העלמת התיקים, המתבצעת ללא בסיס בדין, שיש לראות בה הפרה של זכויות האדם.
קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html
להלן תגובת ערנות לזכויות האדם שהוגשה אתמול בת"מ 20088-09-19 מדינת ישראל נ' עמוס סילבר
נחתם ב-13.07.2022
בבית המשפט המחוזי מרכז ת"מ 20088-09-19
מבקשת העיון: ערנות לזכויות האדם אל"מ
ע"י ד"ר יוסף צרניק, חבר ועד ומנהל המחקר בעמותה
פקס: 077-3179186; דוא"ל:
- נ ג ד -
המשיבה 1: הנהלת בתי המשפט
ע"י מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה
המאשימה/המשיבה 2 מדינת ישראל
ע"י מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה
פקס: 02-6468009; דוא"ל:
הנאשם/המשיב 3 עמוס סילבר (עציר)
ע"י עו"ד איתי בר עוז
פקס: 03-6096112; דוא"ל:
תשובת מבקשת העיון לתגובת המשיבה 1 הנהלת בתי המשפט מיום 03.07.2022
מבקשת העיון, ערנות לזכויות האדם אל"מ, מגישה בזאת את תשובתה לתגובת המשיבה 1, הנהלת בתי המשפט, מיום 03.07.2022, שהוגשה על פי החלטת כב’ השופט ע’ דרויאן-גמליאל מיום 04.07.2022, שהורתה להעביר את כלל הבקשות, התגובות וההחלטות ליו"מ הנהלת בתיהמ"ש, עו"ד ברק לייזר, על מנת שתוגש עמדת הב"ה, ובהמשך להודעת המאשימה/המשיבה 2 מיום 04.07.2022 בדבר החלטת כב’ סגנית הנשיאה, השופטת ל’ ברודי מיום 08.05.2022.
מהו אופן הולדתה של מניעת הפרסום הכללית המופעלת על התיק דנן, כולל עצם קיומו?
העניין שלפנינו סוכם בפסקה 2(א) לתגובת המשיבה 1 מיום 03.07.2022: “לטענת המבקשת יש להציג את התיק לעיון הציבור בכפוף למגבלות הדין, כלומר להציג לעיון הציבור את מספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, יומן הדיונים, וכל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין [פסקה 3 לתגובת מבקשת העיון מיום 18.04.2022]”.
למעשה – זוהי רמת החשיפה לציבור הרחב, שהיא ברירת המחדל בתיקים המסווגים "פתוח לציבור" במערכת נט-המשפט לגישת הציבור (להבדיל ממערכת נט-המשפט לגישת בעלי דין וממערכת נט-המשפט לגישת השופט וצוותו).
לפיכך, הסוגיה שלפנינו היא: מהו אופן הולדתה של מניעת הפרסום הכללית המופעלת על התיק דנן, כולל עצם קיומו?
בהמשך להודעת המאשימה/המשיבה 2 מיום 04.07.2022 בדבר החלטת כב’ סגנית הנשיאה, השופטת ל’ ברודי מיום 08.05.2022 בעניין בקשת העיון של המבקשת בתיק תפ"ח 42209-04-19 מ"י נ’ סילבר (עציר), ולמען השלמת התמונה, מבקשת המבקשת להביא בפני בית המשפט הנכבד את הכתבים מתפ"ח הנ"ל, המצורפים בזאת בנספחים 10-1, ולראותם כחלק מהליך הבקשה בתיק דנן.
מתוך החלטות בית המשפט והכתבים בעניין בקשת העיון בתיק דנן ובתפ"ח הנ"ל עולה, כי איסור הפרסום כדין הוא איסור פרסום ממוקד, נקודתי – באשר לשמו ומצבו הרפואי של עד המדינה. מניעת הפרסום הכללית, על התיק כולו, כולל עצם קיומו, התרחשה עם פתיחת התיק: המאשימה/המשיבה 2 הגישה עם פתיחת התיק את הבקשה לאיסור פרסום שמו של עד המדינה ומצבו הרפואי. המזכירות הפעילה את נוהל טיפול בחיסיון התיקים, ונוהל זה הפעיל את מניעת הפרסום הכללית, כולל עצם קיומו של התיק, באופן “אוטומטי”. אולם מצב זה נועד במקורו להיות זמני, עד להחלטת בית המשפט בעניין איסור הפרסום. יחד עם זאת, למרות שבית המשפט הנכבד החליט בתיק דנן על איסור פרסום ממוקד, נקודתי, בעניין שמו ומצבו הרפואי של עד המדינה, נותר התיק כולו מוסתר מעין הציבור במשך כשלוש שנים. במהלך שלוש שנים אלה נוסף, למיטב ידיעתה ואמונתה של המבקשת, גם איסור פרסום ממוקד, נקודתי אודות דיון בבקשה לגילוי ראיה.
פסקאות 9-5 לתגובת המבקשת מיום 14.05.2022 להחלטת כב’ השופטת ל’ ברודי מיום 08.05.2022 בתפ"ח 42209-04-19 מ"י נ’ סילבר (עציר) [נספח 8], מסכמות עניין זה כך:
"5. הגישה לעיון בכתבי החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מוגדרת בתקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. הגישה לעיון ברשימת המשפטים מוגדרת בתקנה 2(א), אף ללא הסייג באשר לאיסור פרסום על פי דין. באשר לתקנה 2(ב) לתקנות העיון, בפסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.2009) היא קובעת כי אין כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט למימוש העיון. ובפסקה17 היא קובעת, שהגישה לעיון היא חלק בלתי נפרד מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון "חוקתי, על-חוקי" ו"תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה".
6. פסקה 13 להחלטה [של כב’ השופטת ל’ ברודי מיום 08.05.2022 - י"צ] מסתמכת על נוהלי הנהלת בתי המשפט ["טיפול בחיסיון התיקים" (נוהל מס’ 03-17) ו"עיון בתיקי בית המשפט" (נוהל מס’ 03-18)], וכן מנגנון "אוטומטי", בכדי להגיע למסקנה, שהתיק "חסוי לציבור". נוהל פנימי של הנהלת בתי המשפט לא יכול להוות מקור נורמטיבי להסתרת פרטי התיק מהציבור אך בשל כך שיש פרט בודד ספציפי שאסור בפרסום.
באשר לסוגיית ההבחנה בין פומביות ואיסור פרסום לבין חיסיון – ראה, יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים: הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי, פרק ז': בין פומביות הדיון לבין חיסיון 415 (2021), ובאשר ליישומה בעניין פרסום כתבי בית דין – פסק דינם של כב’ השופטים יורם דנציגר, יצחק עמית ומני מזוז ברע"א 382/16 יהל נ' פקיד שומה תל-אביב 4 (פורסם בנבו, 13.07.2016), וכן פסק דינם של כב’ השופטים אליעזר גולדברג, תיאודור אור וטובה שטרסברג-כהן בבג"ץ 6005/93 עליאש נ' השופט שמואל צור ואח', פ''ד מט(1) 159.
7. פסקה 20 להחלטה מבחינה בין החלטות "מהותיות" לבין החלטות "טכניות" (כגון "החלטות בפתקית") לעניין זכות העיון. הבחנה זאת הופיעה גם בפסקה 3 להחלטת כב’ השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בבקשת עיון של המבקשת בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ בנימין נתניהו (פורסמה בנבו, 14.06.2020). נגד החלטה זאת הוגש ערעור, והיא בוטלה בפסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 צרניק נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.08.2020). בהמשך נקבע במערכת נט-המשפט הסדר טכני, וההחלטות "בפתקית", שאינן אסורות בפרסום על פי דין, מתפרסמות היום כדבר שבשגרה.
8. חסימת גישת הציבור לתיק, כולל יומן הדיונים ועצם קיומו של התיק, אינה עולה בקנה אחד עם פומביות הדיון על פי סעיף 10 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948), ומתוך הוראות סעיפים 9 ו-14 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות מדיניות ואזרחיות כ"א 31, 269 (נפתחה לחתימה ב-1966) (נכנסה לתוקף לגבי ישראל ב-03 בינואר, 1992).
רשימת כל המשפטים [Index of All Cases] היא "ספר יסוד" [Book of Court], ותנאי הכרחי לניהול כשיר של בית משפט שבכתובים [Competent Court of Record].
9. במקרה שלפנינו, בעניינו של מר עמוס סילבר, מדובר בהליכים פליליים, באישומים יוצאי דופן ובמעצר עד תום ההליכים שמשכו יוצא דופן עוד יותר. בתיק זה קיים עניין ציבורי מובהק, מן המעלה הראשונה, בין באשר למדיניות הלגליזציה של המריחואנה ובין באשר לשאלות הנוגעות לפעולות אכיפה אקסטריטוריאליות, האזנות סתר, פריצה לענן, ראיות אלקטרוניות ועוד.
משום העניין הציבורי, מן הראוי להקפיד על שקיפות ההליכים בבית המשפט."
מענה לטענות הספציפיות בתגובת המשיבה 1 בעניין מניעת הפרסום, כולל עצם קיומו של התיק
עתה טוענת המשיבה 1 כי איסור פרסום ממוקד, נקודתי, מעצם טבעו הולך ומתרחב עד לכדי איסור פרסום כללי על התיק כולו על פי “הפרקטיקה הכללית הנהוגה בהנהלת בתי המשפט".
על פי פסקה 2(ב) לתגובת המשיבה 1, תכליתה של התרחבות זאת היא, כי "פרסום המידע המבוקש עלול, במצטבר עם מידע אחר, להביא לגילויָם של פרטים אסורים בפרסום שמצדיק את הטלת החיסיון גם עליו…". אולם בלתי סביר בעליל שחשיפת מספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, ויומן הדיונים תוכל להביא לחשיפת שמו של עד המדינה ו/או מצבו הרפואי. ובאשר לחשיפת החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין – חשיפתן נתונה ממילא לשיקול דעתו של בית המשפט על בסיס פרטני בכל החלטה והחלטה.
טענה זאת של המשיבה 1 לוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות קיצוניים.
פסקה 2(ב) לתשובת המשיבה 1 אף מוצאת כביכול עיגון לטענתה בפסיקה:
(א) פסקה 20 לפסק דינה של כב’ השופטת ע’ ארבל בע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו 05.04.2006) - אסמכתא זאת אינה רלוונטית כלל לעניין שלפנינו בתיק דנן. שכן, שם נידונה זכות העיון ו/או פרסום קלטות חזותיות המתעדות מפגשים של אדם שהואשם בעבירות אינוס עם חוקרת פרטית, שהוגשו במסגרת דיון בדלתיים סגורות. ממילא פרוטוקולי הדיונים כלל אינם נחשפים לציבור ברמת החשיפה שהיא ברירת המחדל במערכת נט-המשפט לגישת הציבור. בוודאי שלא קלטות, חומרי חקירה וראיות שהוגשו לבית המשפט במהלך הדיונים. המבקשת גם מעולם לא ביקשה לחשוף לעיון הציבור פרוטוקולים, חומרי חקירה ו/או ראיות כלשהן כשלעצמן.
יתר על כן – בניגוד לעניין שבפסק הדין בעניין חברת החדשות, למיטב ידיעתה ואמונתה של המבקשת, כל הדיונים בתיק דנן - למעט עניינים ספציפיים מעטים, כגון עתירה לגילוי ראיה חסויה, נערכו בדלתיים פתוחות.
(ב) עמ’ 6 לפסק דינו של השופט דוד גדעוני בעת"מ 16697-09-19 זומר נ' סבן ספראי (פורסם בנבו 10.08.2020) - גם אסמכתא זאת אינה רלוונטית כלל לעניין שלפנינו בתיק דנן. שכן, שם מדובר בתיקים, עליהם קיים ממילא איסור פרסום כללי על פי דין, כאמור בפסקה 12 לפסק הדין בעניין זומר: “מספרי התיקים יאפשרו איתור שיטתי של מידע שפורסם בעבר כך שעתה יוכל המחפש לדעת, למשל, שמות צדדים שהם צד לתביעת מזונות, להליכי הטרדה מינית או לתביעת נזקי גוף. מדובר בפרטי מידע הבאים ככלל תחת איסור פרסום...”.
בעניין שלפנינו אין קיים איסור פרסום כללי על פי דין על התיק דנן. בתיק דנן קיימת אך ורק מניעת פרסום כללית, כולל על עצם קיומו, על פי "הפרקטיקה הכללית הנהוגה בהנהלת בתי המשפט".
פסקה 2(ד) לתשובת המשיבה מעלה טענה נוספת להצדקת "הפרקטיקה הכללית הנהוגה בהנהלת בתי המשפט":
“פרטיו של הגורם החסוי שזורים גם לאורך כתבי הטענות שנערכים על ידי בעלי הדין, וביחס למסמכים הללו – שמטבע הדברים אינם בשליטתו של בית המשפט – נדרש פתרון מורכב יותר.”
טענתה של המשיבה 1 בדבר קיומו של איסור פרסום כללי בתיק דנן גם חסרת אחיזה במציאות. עיקרי הפרשה התפרסמו בתקשורת זה מכבר. להלן דוגמאות ספורות של פרסומים מהחודשים האחרונים בלבד: 1. ליב ים-רז ניסן "המדינה נגד עמוס סילבר. ובכל הכוח" בראשית 10 (15.04.2022), 2. תומר גנון "המשטרה מודה לראשונה: נעשה שימוש ללא צו ברוגלות בפרשת טלגראס" כלכליסט (07.06.2022),1 3. בנצי רובין "’סובל מפוסט טראומה’: בן גביר בפנייה לשב"ס" סרוגים (16.06.2022)2, 4. שרי שיין "אין פה הבנה מינימלית של זכויות הפרט. איך אפשר למנוע מאדם טיפול?" מאקו (08.07.2022).3
למיטב אמונתה וידיעתה של המבקשת גם לא התבצעו כל פעולות אכיפה בגין הפרה כביכול של איסור הפרסום הכללי כביכול בתיק דנן.
מענה לטענות המשיבה 1 בעניין ה"הודעה הקופצת"
בפסקה 2(ג) מוסיפה המשיבה 1, בעניין אגבי לבקשה, הסבר ל"הודעה הקופצת" [pop-up message] - “שגיאה במספר התיק" – המופיעה כשמוזן מספר התיק הנכון של התיק דנן במערכת נט-המשפט לגישת הציבור. המשיבה אינה מכחישה את העובדות, ואף אינה מכחישה שההודעה אינה מדויקת (בלשון המעטה). ההסבר שמעלה המשיבה 1 הוא:
“הנהלת בתי המשפט מצאה שנוסח ההודעה שהייתה מתקבלת בעת חיפוש מספר תיק חסוי בנט המשפט, כשלעצמה, עשויה הייתה לחשוף את עצם סיווגו של התיק כחסוי (דבר שעלול היה לאפשר יצירה של רשימת התיקים החסויים שקיימים במערכת או את פרסומם של פרטים אסורים בפרסום על פי דין או החלטה שיפוטית).”
הרציונל שמעלה המשיבה 1 לנוסח החדש, שאינו מדויק (בלשון המעטה) והמטעה של "ההודעה הקופצת" הוא למעשה למנוע מהציבור לדעת את היקף מניעת פרסום התיקים בנט-המשפט, כולל עצם קיומם. המצב שיצרה מדיניות זאת נוגד את התפיסה המקובלת, כי רשימת כל המשפטים [Index of All Cases] היא "ספר יסוד" [Book of Court], וניהולה כרשימה גלויה לציבור הוא תנאי הכרחי להתנהלות כשירה של בית משפט שבכתובים [Competent Court of Record].
לעניין שלפנינו חשיבות מערכתית רחבה
על פי דו"ח מבקר המדינה, שפורסם לאחרונה, “מתוך 2.6 מיליון תיקים שנפתחו בשנים 2019-2017 הב"ה [הנהלת בתי המשפט - י”צ] לא פרסמה כ-900,000 מהתיקים (כשליש) באתר, בשל החלה גורפת של מניעת פרסום, לרבות על עצם קיומם" [קו תחתון הוסף - י”צ] [מבקר המדינה, הנהלת בתי המשפט: ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט-המשפט (2022)]. יש להדגיש את המונחים בהם בחר המבקר להגדיר את מצב תיקים כגון התיק דנן: "החלה גורפת של מניעת פרסום, לרבות על עצם קיומם"…
טענה זאת אינה רלוונטית כלל לענייננו: ברירת המחדל לפרסום התיקים במערכת נט-המשפט לגישת הציבור אינה כוללת את כתבי הטענות. המבקשת גם לא ביקשה מעולם לכלול את כתבי הטענות בחשיפת התיק דנן, כולל עצם קיומו, במערכת נט-המשפט לגישת הציבור.
העובדות בפועל מראות שלא מתקיים איסור פרסום כללי בתיק דנן, ואין אכיפה בגין הפרת איסור הפרסום הכללי כביכול
סיכום
בית המשפט הנכבד מתבקש להפעיל על התיק דנן את ברירת המחדל של מערכת נט-המשפט לגישת הציבור על תיקים המסווגים “פתוח לציבור”, כך שמספר התיק, שמות הצדדים ובאי כוחם, יומן הדיונים וכל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין יהיו גלויים לעיון ע"י כל אדם בכפוף למגבלות הדין. הפעלת ברירת המחדל הנ"ל אינה פוגעת כלל בקיום איסור הפרסום כדין בדבר שמו ומצבו הרפואי של עד המדינה ובדבר הדיון בבקשה לגילוי ראיה חסויה.
פומביות הדיון היא עקרון חוקתי, על-חוקי בדין הישראלי וזכות יסוד בזכויות האדם בחוק הבינלאומי.
רשימת כל המשפטים [Index of All Cases] היא "ספר יסוד" [Book of Court], וניהולה כרשימה גלויה לציבור הוא תנאי הכרחי להתנהלות כשירה של בית משפט שבכתובים [Competent Court of Record].
“הפרקטיקה הכללית הנהוגה בהנהלת בתי המשפט" אינה מקור נורמטיבי המכשיר פגיעה בעקרונות יסוד אלה.
תל אביב, 13 ביולי, 2022 _ _____________
ד"ר יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר)
להלן רשימת הנספחים – כתבים מתפ"ח 42209-04-19 מ"י נ’ סילבר (עציר)
No comments:
Post a Comment