Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Monday, July 11, 2022

מבצע הקמת המאחזים ורשויות החוק והביטחון - עתירה הוגשה לבג"ץ

העתירה הוגשה אתמול - בג"ץ  ‫‪4654/22‬‬ ערנות לזכויות האדם נ' ראש הממשלה ואח'.

המשיבים בעתירה כוללים גם את שר הביטחון, שר לבט"פ, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, המפכ"ל, וראש יחידת הסייבר בפרקליטות. כמו כן - דניאלה וייס, מנהיגת תנועת נחלה.

ההכנות למבצע הקמת המאחזים מתנהלות בגלוי ונחזות כהדחה לעבריינות מאורגנת בקנה מידה נרחב. ההכנות למבצע כבר הביאו לאבדן חיי אדם. והמבצע עצמו עלול בוודאות קרובה להביא לאבדן חיי אדם נוספים.

העתירה סוקרת את המסגרת החוקית המתאימה, ואת התפתחותה במהלך שנות הכיבוש.

העתירה מעלה 3 סוגיות מרכזיות:

1. העלמת עין ו/או שיתוף פעולה של רשויות החוק והביטחון בהקמת המאחזים, וגלגול הדדי של האחריות למניעת הקמת המאחזים ואלימות המתנחלים נגד פלסטינים בין הצבא והמשטרה, לצד שתיקה וחוסר מעש של השב"כ.

2. אפליה ע"י רשויות החוק והביטחון בין אזרחים על פי נטייתם הפוליטית, נגד אזרחים המתנגדים למאחזים - הן בעניין חופש התנועה והן בעניין הזכות להפגנה.

3. אפליה ע"י הפרקליטות בהסרת תכנים מהרשת - הפרקליטות אינה פועלת להסרת תכנים של המתנחלים הנחזים כהדחה להפרות חוק נרחבות ע"י המתנחלים.

העתירה מעלה גם שאלות נוספות, כלליות יותר, לנוכח הנסיבות:

1. תפקידו של בג"ץ במצב בשטחים: זניחת "פרדיגמת הכיבוש" (עמיחי כהן ויובל ושני) והחלה כביכול של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לשוויון על הפלסטינים בפסק דינה של הנשיאה חיות בבג"ץ חוק ההסדרה ("סוריאליסטי" עפ"י מני מאוטנר). וניהול הליכים והשהיית ביצוע פסקי דין בעניין פינוי מאחזים (מגרון, עמונה, חומש, אביתר) במשך שנים או עשרות שנים.

2.המצב החוקתי במדינת ישראל: פער הולך ומתרחב בין ההסדרים החוקתיים-מוסדיים הפורמליים לבין ההתנהלות בפועל - הצבא והמתנחלים חד הם.

העתירה ביקשה לקבוע דיון בהול בעתירה לנוכח קוצר הזמן - מבצע הקמת המאחזים נקבע על פי הפרסום ל-20-19 ביולי. השופט יצחק עמית לא הוציא צו על תנאי, אך הורה על המשיבים להשיב עד ליום 31.7.2022, והוסיף - "ולא נעלמו מעיני התאריכים הנקובים בעתירה".

קראו בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/07/blog-post.html

 
 

להלן כתב העתירה בג"ץ  ‫‪4654/22‬‬ ערנות לזכויות האדם נ' ראש הממשלה ואח'.

תאריך חתימה: 10.07.2022


בבית המשפט העליון                                                             בג”ץ 4654/22‬‬

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק


1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

2. ד"ר יוסף צרניק

ע"י ד”ר יוסף צרניק, מנהל מחקר וחבר ועד העמותה

העותרים

- נ ג ד -

1. ראש הממשלה יאיר לפיד

2. שר הביטחון בנימין גנץ

3. השר לביטחון פנים עמר בר לב

4. הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי

5. מפקד אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) (אוגדה 877) תת-אלוף אבי בלוט

6. מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי

7. ראש השב"כ רונן בר

8. מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי

באמצעות מחלקת הבג"צים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים‬

9. דניאלה וייס

המשיבים

המותב המוסמך לדון בעתירה: בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.

סעיף החיקוק המסמיך את המותב הנ"ל לדון בעתירה דנן: סעיף 15(ג) ו-(ד) לחוק יסוד: השפיטה.

סכום האגרה: 1,854 ש"ח, פריט 24 בתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה, שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? לא.

עתירה למתן צו על תנאי ולדיון בהול

בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא צו על תנאי המופנה למשיבים, לבוא וליתן טעם:

1. למשיבים 7-1

(א) מדוע לא יפעלו על פי חובותיהם, יפעילו את סמכויותיהם וימנעו את מבצע הקמת המאחזים הבלתי מורשים והבלתי חוקיים לכאורה [להלן – המבצע להקמת המאחזים] ברחבי השטחים המוחזקים בתפיסה לוחמתית [להלן – השטחים המוחזקים], המתוכנן ע"י המשיבה 9 לימים הקרובים, וכן -

(ב) מדוע לא יימנעו מאפליה נגד מפגינים על פי נטייתם הפוליטית, באשר להפגנות מחאה בשטחים המוחזקים – בתמיכה בשלטון החוק ונגד מבצע הקמת המאחזים – המתוכננות להתקיים בו זמנית עם מבצע הקמת המאחזים.

2. למשיב 8 -

(א) מדוע לא יפעיל את סמכותו להסרתם המידית של תכנים, שהתפרסמו בהרחבה ברשתות החברתיות ע"י המשיבה 9 ו"נחלה – תנועה להתיישבות" [להלן – נחלה], הנחזים כהסתה והדחה בקשר למבצע הקמת המאחזים.

כמו כן, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון בהול בעתירה.

א. תמצית העתירה

המשיבה 9 ונחלה פרסמו ומפרסמים בהרחבה את כוונתם לערוך את המבצע להקמת המאחזים ברחבי השטחים המוחזקים בימים 19.07.2022 או 20.07.2022, ואת ההכנות למבצע הקמת המאחזים ואכלוסם המיידי. ייתכן שהמבצע ייערך אף מוקדם יותר, ב-13.07.2022 - במטרה להביך את ממשלת ישראל ביום ביקורו של נשיא ארה”ב, ולהתריס כנגדו. ההכנות למבצע הקמת המאחזים כבר גבו חיי אדם ביום 21.06.2022. המבצע להקמת המאחזים עצמו יוביל בוודאות קרובה לאבדן חיי אדם נוספים, בעיקר פלסטינים. יחד עם זאת, מתוך דיווחי התקשורת עולה שהמשיבים 8-1, העומדים בראש ממשלת ישראל ו/או רשויות החוק והביטחון, עומדים מנגד. אף עולה החשש, שרשויות החוק והביטחון מסייעות למתנחלים בהכנות להפרת החוק. בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יפעלו על פי חובותיהם ויפעילו את סמכויותיהם למניעת מבצע הקמת המאחזים, למניעת אפליה נגד מפגינים המוחים נגד מבצע הקמת המאחזים ו/או להסרת התכנים המתפרסמים ברשתות החברתיות מטעם המשיבה 9 ונחלה, הנחזים כהסתה והדחה להפרת החוק בקנה מידה נרחב.

A. Summary

Respondent 9 and Nachala have widely published their intent to carry out the Outpost Establishing Operation throughout the Occupied Territories on July 19th or 20th, 2022, as well as preparation for the Outpost Establishing Operation and designation of immediate dwellers. It is possible that the Outpost Establishing Operation would be carried out even earlier, on July 13th, 2022 – in order to embarrass the Israeli government during the visit of the US President and in order to defy him. The preparations for the Outpost Establishing Operation have already cost the life of one person on June 26th, 2022. The Outpost Establishing Operation would cost additional lives, mostly Palestinians, with near certainty. And yet, based on media reports it appears that Respondents 1-8, leading the Israeli government and/or Law and Security Agencies in the Occupied Territories, are standing by. Further concerns pertain to the possibility that Law and Security Agencies aid the settlers in their preparations for violations of the law. The Hon Court is requested to issue a conditional order on Respondents 1-8 to appear and show cause why they should not fulfill their duties and exert their authorities in order to prevent the Outpost Establishing Operation, to prevent discrimination through denying the Right to Protest in the Occupied Territories from citizens, who oppose the Outpost Establishing Operation and/or to remove contents, which are published on social media by Respondents 9 and Nachala, and appear as incitement and abetment for wide-scale violations of the law.

ב. הצדדים

  1. העותרת 1 היא עמותה שמטרתה ניטור זכויות האדם וחברה אזרחית מתוקנת במדינת ישראל, בפרט – מערכת החוק והמשפט. עתירה זאת גם ממומנת ע"י חוזה חדש (ע"ר) ו"מסתכלים לכיבוש בעיניים". העותר 2 – מתכוון להשתתף בהפגנות בשטחים המוחזקים נגד מבצע הקמת המאחזים, והוא עלול להיפגע, כמו אחרים, מאפליה הנובעת מפעולותיהם של המשיבים 8-2 [להלן - רשויות החוק והביטחון] בשטחים המוחזקים, שתמנע ממנו את חופש התנועה וזכות ההפגנה.

  2. המשיבים 7-1 - נושאים באחריות לקביעת המדיניות בשטחים המוחזקים ו/או לאכיפת החוק ושמירת הסדר ושלום הציבור, כולל שמירת ביטחונם של האזרחים המוגנים בשטחים המוחזקים וקיום זכותם לקניין, לכבוד האדם ולשוויון.

  3. המשיב 8 – נושא באחריות למחלקת סייבר בפרקליטות, שעוסקת בהסרת תכנים פוגעניים ו/או מסיתים ומדיחים ברשתות החברתיות.

  4. המשיבה 9 - מתוארת כמי שעומדת בראש תנועת נחלה.

ג. הרקע העובדתי

מבצע הקמת המאחזים וההכנות לו מתפרסמים בגלוי. ההכנות למבצע כבר הביאו למותו של אחד, והמבצע עצמו עלול בוודאות קרובה לגרום למותם של אחרים. רשויות החוק והביטחון בשטחים המוחזקים נחזות כעומדות מנגד, או אף כמסייעות למתנחלים.

  1. המשיבה 9 ונחלה מפרסמות בגלוי את כוונתן להקים מאחזים ברחבי השטחים המוחזקים, כנראה ביום 19.07.2022, או ביום 20.07.2022, וייתכן אף מוקדם יותר ביום 13.07.2022. פלייר שפורסם בהרחבה ברשתות [מצ"ב – נספח ע/1] אומר: “עולים להקמת יישובים חדשים בכל מרחבי יהודה ושומרון!” [הדגשה במקור – י”צ]. הפלייר נוקב בתאריך "כ"א בתמוז תשפ"ב, 20.7.22”, ומספק שמות אנשי קשר ומספרי טלפון: “יאיר 052-602-7608, שושנה 050-794-4517”. ראו גם פליירים נוספים [מצ"ב - נספחים ע/2, ע/3].

  2. לפרופיל פייסבוק של המשיבה 9,1 רשום כ-"Daniella Weiss דניאלה וייס", כ-2,700 עוקבים, והוא מסווג כדף של "public figure”. הדף מתאר את המשיבה 9 כ"General Director of Nachala Settlement Movement”. דף פייסבוק נוסף רשום כ"נחלה – תנועה להתיישבות", וגם הוא נושא את תמונתה של המשיבה 9 כ"תמונת פרופיל".2 פוסטים אחרונים בדף זה כולם עוסקים בפרסומת למבצע הקמת המאחזים: א) 16.06.2022 - "ספויילר - אין סיכוי שאתם מפספסים את עלוני השבת. בינתיים מוזמנים לקרוא את מאמרה של אורי גריזים מצעירי הציונות הדתית שהתפרסם בעולם קטן" - “אייכה הנוער העברי? לכבוד שבת ארץ ישראל בתנועות הנוער, כחלק ממבצע הקמת היישובים של תנועת נחלה", ב) 20.06.2022 - “המדינה הולכת לבחירות. מה תבחרו??? אנחנו הולכים לבחור נקודות להקמת יישובים חדשים. מתחילים מחר! הצטרפו אלינו: 3051*”, ג) 23.06.2022 - “יצאנו לדרך עם היום השלישי של סיורי השטח שלנו: עברנו בנקודה אסטרטגית ליד פני קדם במזרח גוש עציון, ואנחנו ממשיכים לבחון נקודות להקמת יישובים חדשים. הצטרפו אלינו גם אתם ויחד נעשה היסטוריה!”, ד) 24.06.2022 - “השבת במצב הרוח: ההיסטוריה חוזרת על עצמה בדיוק אחרי 45 שנה. מוזמנים לקרוא את טורו של חגי הוברמן על העלייה המתוכננת בכ"א תמוז להקמת יישובים חדשים, ולהכיר מקרוב את הפעילות שלנו >>>”, ה) 26.06.2022 - “‏הערב קיימנו פגישה עם חלק קטן ממערך גרעיני ההתיישבות, לקראת צעדי ההמשך להקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון. הסחף אדיר וההתעוררות עצומה. עלה נעלה”, ו) 29.06.2022 - "יצהר שריד, ממפעילי החמ"ל המרכז של המבצע, פגש היום בכנסת את הנהגת צעירי הציונות הדתית לשיחה על ההחלטה האסטרטגית של ההנהגה הערבית ליצור רצף טריטוריאלי שיכתר את היישובים היהודיים. ועל הפתרון: גרעיני ההתיישבות שפועלים להקמת יישובים חדשים. הצטרפו אלינו גם אתם ויחד נעשה היסטוריה.", ז) 01.07.2022 - משאל - “מה אתם אומרים בבקשה: האם אתם בעד מבצע "חומה ומגדל" של דניאלה וייס?”.

  3. רשויות החוק בישראל פועלות בשגרה להסרתם מהרשתות החברתיות של פרסומים פוגעניים, או פרסומים שיש בהם הסתה או הדחה לעבירה על החוק לכאורה, ללא כל הליך משפטי - "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולונטרי" [ראו – פסק הדין בבג"ץ 7846/19 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. פרקליטות המדינה – יחידת הסייבר (התפרסם בנבו 12.4.2021)]. אולם הפרסומים הנ"ל ממשיכים להתפרסם ללא הפרעה ולא הוסרו.

  4. פרסום נגדי ברשת מעלה סברה שהמבצע יוקדם אולי ליום 13.07.2022, במטרה להביך את הממשלה ולהתריס כנגד ביקורו של נשיא ארה"ב ביידן [ישי הדס טוויטר (06.07.2022)].3 עוד קודם לכן דווח שמבצע נועד למועד ביקורו של נשיא ארה"ב, ג’ו ביידן, בארץ [אמיר אטינגר “"תג המחיר" של ההתיישבות: הקמת 10 מאחזים בזמן ביקור ביידן” ישראל היום 05.06.2022].4

  5. המשיבה 9 ונחלה אף פרסמו סיורי הכנה למבצע הקמת המאחזים [נספח ע/3]. על פי דיווחי התקשורת, במסגרת אחד מהסיורים נדקר למוות הפלסטיני עלי חרב [ג’קי חורי והגר שיזף “הפלסטינים: ישראלי דקר למוות פלסטיני בגדה; המשטרה: לא ברור מי דקר" הארץ (21.06.2022)]5 על פי דיווח זה ניסו המשתתפים במבצע להקים אוהל על אדמת משפחתו של ההרוג, ואנשי רשויות החוק והביטחון היו נוכחים במקום בשעת האירוע, ואף מנעו מבני משפחתו של ההרוג לתת לו עזרה מצילת חיים. על פי דיווח נוסף, הדוקר, מתנחל, נעצר תחילה בחשד לרצח [הגר שיזף ויהושע (ג'וש) בריינר “יהודי נעצר בחשד למעורבות בדקירתו למוות של פלסטיני ליד אריאל" הארץ 22.06.2022].6 בהמשך דווח כי השב"כ עצר את קרובי משפחתו של ההרוג תוך הפעלת אמצעי לחימה ואלימות, החזיק אותם במשך כ-14 שעות, וניסה לערער את עדותם בדבר נוכחות אנשי כוחות הביטחון בעת האירוע בו נדקר למוות עלי חרב [הגר שיזף וג'קי חורי "שב"כ עצר שלושה קרובי משפחה של הפלסטיני שנדקר למוות ליד אריאל" הארץ 26.06.2022].7 בהמשך דווח עוד, כי המתנחל שדקר את עלי חרב למוות שוחרר למעצר בית, וכי "החשד נגדו יומר לכל היותר להמתה בקלות דעת" [יהושע בריינר "המתנחל החשוד שדקר למוות פלסטיני ליד אריאל לא חשוד ברצח, ושוחרר למעצר בית" הארץ 05.07.2022].8

  6. הדיווחים הנ"ל מדברים בעד עצמם. הם מצביעים על הפרות החוק לכאורה ע"י המתנחלים, כחלק מהכנות למבצע הקמת המאחזים, ועל עמידתן מנגד, או אף שותפותם לכאורה של רשויות הביטחון והחוק במעשים אלה. מכלול הנסיבות שלהלן יוצר חשש בוודאות קרובה לאובדן חיים נוספים במהלך מבצע הקמת המאחזים או כתוצאה ממנו בהמשך.

  7. המצב בכללותו תואר ע"י העיתונאי ישראל פריי כהתנהלות של “משטר אפל”, או "מערב פרוע" [ישראל פריי טוויטר (01.07.2022); ישראל פריי טוויטר (22.06.2022)].9

מניעת תנועתם ומניעת קיום הפגנותיהם בשטחים המוחזקים של אזרחי ישראל המתנגדים להפרות החוק ולהקמת המאחזים

  1. בעקבות הפרסומים מאת המשיבה 9 ונחלה אודות מבצע הקמת המאחזים, התפרסמו ברשתות קריאות וכרזות (פליירים) מטעם סדרת ארגונים של אזרחי ישראל כולל מסתכלים לכיבוש בעיניים, חוזה חדש (ע"ר), שלום עכשיו, אימהות נגד אלימות, היחידה לפירוק מאחזים, מחסום Watch, לוחמים לשלום, Crime Minister, ו/או זזים - “עוצרים את המרד המשיחי"… “עוצרים את פושעי המאחזים"... “גזל קרקעות"… “פוגרומים נגד פלסטינים"… "רשויות החוק הישראליות יודעות ומתעלמות"… “גם אנחנו נהיה שם, הצטרפו אלינו"... [הדגשה במקור - י"צ] [מצ"ב - נספחים ע/4, ע/5, ע/6].

  2. ארגונים אלה טוענים לעצימת עין ו/או שיתוף פעולה של רשויות החוק עם מבצע הקמת המאחזים. לארגונים אלה גם ניסיון שנרכש באירועים קודמים, בהם מנעו רשויות החוק והביטחון בשטחים המוחזקים את הגעת המפגינים נגד המאחזים לאתרי המחאה, בשעה שלא מנעו את כניסת המתנחלים לאותם אתרים. לפיכך, הציפייה של מארגני המחאה נגד מבצע הקמת המאחזים היא, שרשויות החוק והביטחון בשטחים המוחזקים ינסו למנוע את ההפגנות בעד שלטון החוק, ונגד הקמת המאחזים ע"י המשיבה 9 ונחלה.

לדוגמה: א) "ב20-7 גם אנחנו נהייה בשטח. כדאי לכולם לקחת בחשבון. טיפ לקצונה הבכירה באיו"ש - לא נגיע באוטובוסים... רוצים "לרדד"? אנחנו לא בצק... או אולי רדדו קצת "מתיישבים"...” [ישי הדס טוויטר (22.06.2022)].10 ב) "דניאלה וייס ראש תנועת נחלה מארגנת לנו ב 20-7 ערב של 10 מאחזי פרא לא חוקיים!!! היא אשה מסוכנת!! היא ונערי הגבעות שלה!! נהייה שם לעצור אותם!! מוזמנים להצטרף רק במכוניות פרטיות. נגיד לכם בדיוק לאן אפשר להגיע!!! נתראה שם… כל מי שמתחיל להבין לאן המשיחיים מנסים לקחת אותנו – מוזמן!” [ישי הדס טוויטר (23.06.2022)].11 הפרסומים מתייחסים ל"צווי רידוד" של המפקד הצבאי בשטח ולעיכוב אוטובוסים, המופעלים בשגרה באופן בררני בכדי למנוע את תנועתם בשטחים המוחזקים של פעילי מחאה ומפגינים נגד המתנחלים.

ד. הטיעונים המשפטיים

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית למצב בשטחים המוחזקים

  1. המשפט ההומניטרי הבינלאומי - במהלך השנים הכיר בית המשפט הנכבד שוב ושוב בתחולתו של החוק ההומניטרי הבינלאומי בשטחים המוחזקים, בין אם כחוק מנהגי, בין אם כחוק הסכמי, ובין אם כחוק שמדינת ישראל אימצה באופן וולונטרי. פסק דינה של כב’ הנשיאה א’ חיות בבג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ' הכנסת (פורסם בנבו 09.06.2020) [להלן – פסק הדין בפרשת חוק ההסדרה] רלוונטי במיוחד לענייננו, שכן הוא עוסק בסוגיית המאחזים הבלתי מורשים ובלתי חוקיים. פסקאות 3-2 לפסק הדין קובעות:

“2. מאז כניסת צה"ל לאזור ועד היום ממשלת ישראל לא הפעילה את סמכותה הקבועה בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על שטחי האזור, ושר הביטחון לא הוציא מנשר המגדיר את השטחים הנ"ל ככאלה המוחזקים על ידי צה"ל לפי פקודת שטח השיפוט והסמכויות, התש"ח-1948... המשמעות המעשית של הדבר היא כי משפט מדינת ישראל אינו חל באזור, ומערכת המשפט החלה בו מאז חודש יוני 1967 היא זו הקבועה בדיני ה"תפיסה לוחמתית" – Belligerent Occupation, כפי שהדבר השתקף בעמדתן העקבית של ממשלות ישראל לדורותיהן ובפסיקתו של בית משפט זה… בהתאם לתפיסה משפטית זו הוקם באזור ממשל צבאי שבראשו עומד מפקד צבאי" [קו תחתון הוסף - י”צ].

“3. …סמכות המפקד הצבאי היא זמנית מטבעה במובן זה שמשכה הוא כמשך תקופת ההחזקה היעילה של השטח על ידי השלטון הצבאי... גם אם זמניות זו נמשכת תקופה ארוכת שנים... בהפעלת סמכותו כפוף המפקד הצבאי למערכת הנורמטיבית שבמסגרתה הוא פועל – היינו, כללי המשפט הבינלאומי הפומבי, ובמרכזם הדינים העוסקים בתפיסה לוחמתית... כללים אלה מעוגנים במשפט הבינלאומי המנהגי ובמשפט הבינלאומי ההסכמי שהמדינה צד לו... כמו כן, גישתן ארוכת השנים של ממשלות ישראל הייתה להכיר בתחולת החלקים ההומניטאריים של אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה משנת 1949… דינים אלה ניתן להשלים, במקרים המתאימים, באמצעות נורמות השאובות מדיני זכויות האדם הבינלאומיים".

פסקאות אלה תואמות את המסגרת הנורמטיבית המכונה ע"י עמיחי כהן ויובל שני "פרדיגמת הכיבוש" [עמיחי כהן ויובל שני "כיבוש, סיפוח וחוק ההסדרה" פורום עיוני משפט מה תשפ"ב 1].

  1. אולם במקביל, כבר ב-1967 נחקק החוק להארכת תקפן של תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967. סעיף 6ב לחוק זה החיל חלקים נרחבים מהחוק הישראלי על "אדם שמקום מגוריו הוא באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, תש"י-1950”. כלומר, החוק מוחל באופן פרסונלי על אזרחי ישראל ויהודים [על פי זכאות לפי חוק השבות].

עקב התמשכות הכיבוש מעל לחצי מאה שנה ועם התרבות ההתנחלויות והמאחזים, המסגרת הנורמטיבית שהתפתחה בשטחים המוחזקים הלכה והתרחקה מ"פרדיגמת הכיבוש". דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל, “שלטון אחד, שתי מערכות חוק: משטר הדינים של ישראל בגדה המערבית" (2014) “משרטט את מאפייני המשטר המשפטי שמקיימת ישראל בגדה המערבית, תחתיו פועלות באותו שטח שתי מערכות חוק שונות לחלוטין: האחת, ישראלית-אזרחית, לאזרחים ישראלים, והשנייה, צבאית, לתושבים הפלסטינים”.12 מצב זה, בו התבצעה החלה נרחבת של הדין הישראלי באופן פרסונלי וחוץ-טריטוריאלי, במקביל להמשך החלת החוק והמשטר הצבאי על הפלסטינים בשטחים המוחזקים, תואר כ"מדינה בלי גבולות, בני אדם בלי זכויות" [האגודה לזכויות האזרח (2022)].13

  1. החלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לשוויון בשטחים המוחזקים – פסק הדין בפרשת חוק ההסדרה יוצר קונסטרוקציה חדשה ופרדיגמה חדשה ביחס לדין הנוהג בשטחים המוחזקים. פסק הדין מאזן את זכויות הפלסטינים – התושבים המוגנים בשטחים המוחזקים – מול זכויות המתנחלים היהודים בשטחים המוחזקים על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות החוקתית לשוויון. הזכות לשוויון אינה מעוגנת בחוק היסוד עצמו, אך נגזרה ממנו, בצורתה המוגבלת, המקובלת בפסיקה הישראלית. פסקה 46 לפסק הדין קובעת:

“46. הזכות לשוויון היא "נשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו" (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693, 698 (1969))... מודל הביניים שאימץ בית משפט זה בבג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת [פורסם בנבו] (11.5.2006) קובע כי הזכות לשוויון היא חלק מזכותו של אדם לכבוד, המעוגנת בסעיף 2 לחוק היסוד, ובלבד שהיא קשורה לכבודו בקשר הדוק”...

פסקה 47 פותחת בשאלה: “47. האם... פוגע חוק ההסדרה גם בזכות לכבוד ולשוויון של תושבי האזור הפלסטינים?”.

מאמרם של כהן ושני [כהן ושני, 1] רואה בפסק הדין בפרשת חוק ההסדרה "שינוי יסודי… סיפוח משפטי דה-פקטו", ו“חלק מתהליך פוליטי של סיפוח זוחל". המאמר מדגיש את הקשיים שבפסק הדין, בשל "אי השוויון המובנה בין המתנחלים הישראליים לתושבים הפלסטיניים". יחד עם זאת, המאמר רואה בפסק הדין פן חיובי - “דרישה משתמעת לבחינה מחדש של המסגרת הפוליטית הבלתי שוויונית שפרדיגמת הכיבוש אפשרה".

מאמרו של מנחם מאוטנר [מנחם מאוטנר "הסוריאליזם של בג"ץ" הארץ 13.06.2020]14 רואה את המהלך המשפטי שנעשה בפסק הדין בפרשת חוק ההסדרה באופן ביקורתי יותר: "חקיקה המוחלת על הפלסטינים בלא השתתפותם מנוגדת למושכלות היסוד של הדמוקרטיה... פסק הדין כתוב מחוץ לכל הקשר. כאילו אין כיבוש המבוסס על היררכיה ברורה בין יהודים לפלסטינים, ולא משטר הפועל בכל רגע לקידום זכויותיהם של יהודים על חשבון אלו של הפלסטינים, ופוגע בקביעות בכבודם... הרבה ממה שקורה בשטחים נמצא באזור הדמדומים של החוקיות, או אף מעבר לו”.

התנחלויות ומאחזים בלתי מורשים ו/או בלתי חוקיים

  1. יש לראות במאחזים הבלתי מורשים והבלתי חוקיים לכאורה, שהם העניין שלפנינו, חלק מאובחן של תופעת ההתנחלויות.

  2. באשר להתנחלויות בשטחים המוחזקים - המצב החוקי סוכם לאחרונה ע"י כב’ הנשיאה (בדימוס) דורית ביניש בראיון עיתונאי: "הוא [בית המשפט העליון - י”צ] לא בדק את החוקיות הבינלאומית או הלא־בינלאומית של ההתנחלויות. זה לא הגיע לדיון” [ניר גונטג’ “לפי הדין הבינלאומי, מעשה ההתנחלות הוא חוקי? ‘אלה שאלות חצופות! שלום!’" הארץ 02.02.2022].15

מיכאל ספרד מסכם את המצב ביחס לחוקיות ההתנחלויות [מיכאל ספרד החומה והשער (2018) 173]: “באופן נדיר… נוצר בעניינים אלה – מעמד השטחים שכבשה ישראל כשטחים כבושים ואי חוקיות ההתנחלויות – קונצנזוס משפטי מקיף… העמדה המשותפת לכל מומחי המשפט הבינלאומי היא… שאמנת ז’נבה חלה ומחייבת את ישראל ושההתנחלויות הישראליות מפירות את האיסור הקבוע בסעיף 49 לאמנה".

ראו גם - D. Kretzmer, Settlements in the Supreme Court Of Israel, AJIL Unbound 111:41-44 (2017) ,16 Theodor Meron, The West Bank and International Humanitarian Law on the Eve of the Fiftieth Anniversary of the Six-Day War, 111 AJIL (2017).17

  1. באשר למאחזים בשטחים המוחזקים - בהסכמי אוסלו [הצהרת עקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי (1993), הסכם הביניים אודות הגדה המערבית ורצועת עזה (1995)] ונלוויהם מדינת ישראל התחייבה שלא להקים התנחלויות חדשות. בנייה אזרחית יהודית בנקודות חדשות בשטחים המוחזקים מכונה "מאחזים". ספרד מסכם: “ההסכמים הרבים שנחתמו… בין ישראל לאש"ף… כללו כולם באופן מובלע אך ברור התחייבות ישראלית לא להקים התנחלויות חדשות… בנייה זו [המאחזים הבלתי מורשים - י”צ] נעשתה ללא תיאום עם רשויות התכנון של המנהל האזרחי, ללא היתרי בנייה וללא אישור פורמלי של הדרג הפוליטי, אשר כל בנייה בגדה המערבית מחייבת את אישורו"… [ספרד, 425]. יחד עם זאת ספרד מציין "מערך של שיתוף פעולה בין תנועת ההתנחלות ופקידים רמי דרג במערך הממשלתי"… [ספרד, 430].

  2. החוק הישראלי רואה לכאורה בפעולות מסוגן של מבצע הקמת המאחזים, שפרסמו המשיבה9 ונחלה עבירה בת עונשין. סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כי אסור לבנות או להתחיל לבנות בטרם ניתן אישור לבניה מהוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, ויש לבנות אך ורק בהתאם לתנאי ההיתר. סעיף 204 לחוק קובע את הענישה בגין פעולות המפרות את הוראות החוק.

  3. ממשלת ישראל גם התחייבה לפרק את המאחזים. לדוגמה, פסקה 7 להחלטה 3376 של הממשלה ה-30 “חוות-הדעת של עו"ד טליה ששון בנושא מאחזים בלתי-מורשים" (13.03.2005):18

“7. ישראל מחויבת ל"מפת הדרכים" כפי שאושרה בהחלטת הממשלה מס. 292 מיום 25.5.2003. בשלב הראשון של "מפת הדרכים" נקבע, כי על ישראל לפרק את המאחזים הבלתי-מורשים שהוקמו מאז חודש מרס 2001, ממשלת ישראל תעמוד בהתחייבות זו. (חוות-הדעת של עו"ד טליה ששון בנושא מאחזים בלתי-מורשים נמצאת במזכירות הממשלה)”.

  1. יחד עם זאת, על פי דוח של שלום עכשיו, מתקיימים היום בשטחים המוחזקים כ-150 מאחזים, ומספרם עלה בצורה מהירה בשנים 2021-2019 [שלום עכשיו, נתונים].19

  2. גם כשבית המשפט הנכבד פסק וקבע את אי חוקיותם של מאחזים והורה על המדינה לפרקם, ההליכים המשפטיים נמשכו במשך שנים רבות מתוך שיקולים ביחס לאדמות עליהם נבנו המאחזים הבלתי חוקיים, מצב אכלוס המבנים, ועוד. מימוש פסקי הדין גם הוא הושהה, לעיתים במשך שנים, בין השאר משיקולי נוחות פוליטית. לדוגמה, מאחז מגרון הוקם ב-1999, התושבים פונו ב-2012, ועד היום מתנהלים הליכים בעניין חלק מהקרקעות. ראו - פסק דין בג"ץ 8887/06 ‏אל-נאבות נ' שר הביטחון (פורסם בנבו 02.08.2011). מאחז עמונה הוקם בשנת 1995, המאחז פורק בשנת 2017. ראו - פסק דין בג"ץ 9949/08 ‏חמאד נ' שר הביטחון (פורסם בנבו 14.11.2016).

המאחזים, אלימות ואבדן חיי אדם

  1. על פי שלום עכשיו, המאחזים הם גם מוקדי האלימות נגד הפלסטינים בשטחים המוחזקים [שלום עכשיו, ההתיישבות האלימה, הקשר בין המאחזים הבלתי חוקיים לבין אלימות המתנחלים (2021)].20 על פי דוח של יש דין, הצבא אינו פועל למניעת אלימות המתנחלים [אייל הראובני "עומדים מנגד, תפקודם של חיילים בעת עבירות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית" יש דין (2015)].21

מצב זה עומד בניגוד לחובותיו של הכוח הכובש על פי הדין הבינלאומי החל בשטחים המוחזקים ופסיקת בית המשפט הנכבד (ראו - פרשת חוק ההכשרה, לעיל). הכוח הכובש מחויב בהגנה על האזרחים בשטחים המוחזקים בתפיסה לוחמתית על פי תקנה 43 לתקנות האג [אמנת האג בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה מ-1907], סעיף 4 לאמנת ג’נבה הרביעית [אמנת ז'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה מ-1949], סעיף ג' בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם מ-1948 וסעיף 9 באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מ-1966.

  1. המאחז הבלתי מורשה והבלתי חוקי חומש על אדמות הכפר בורקה והמאחז הבלתי מורשה והבלתי חוקי אביתר על אדמות הכפר ביתא מציגים תמונה עכשווית של הקושי בקיום שלטון החוק ומימוש פסיקות בג"ץ בשטחים המוחזקים לאחר הקמת מאחזים, של השותפות הבלתי סמויה בין המתנחלים לבין רשויות החוק והביטחון, ושל חומרת ההשלכות לטווח ארוך של הקמת מאחזים בלתי חוקיים.

  2. חומש: התנחלות שהתקיימה במקום פונתה ונהרסה על פי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. בפסק הדין בבג"ץ 9389/11 ראש מועצת הכפר בורקה נ’ מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (פורסם בנבו21.5.2013) בוטל צו התפיסה באופן שהתיר את כניסתם של בעלי האדמות הפלסטינים לאדמותיהם. אולם פסק הדין לא מומש, והוא נותר כאות מתה. בפועל מתקיים במקום מאחז בלתי מאושר ובלתי חוקי עד היום. בג"ץ 2821/19 סיף נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית תלוי ועומד. בדיון בעתירה זאת מתח בית המשפט ביקורת על רשויות החוק והביטחון, המאפשרות את המשך קיום המאחז הבלתי מאושר והבלתי חוקי, ומונעות את גישת בעלי האדמות הפלסטינים לאדמותיהם [הגר שיזף, בג"ץ: המדינה לא מונעת ממתנחלים להיכנס לחומש, ולפלסטינים אין גישה לאדמתם, הארץ 12.10.2021].22 תשובת המדינה בעתירה זאת נמנעה מלנקוב מועד בו ימומש פסק הדין המורה להשיב את האדמות לבעליהן הפלסטינים [הגר שיזף “המדינה מסרה לבג"ץ כי "דין חומש להתפנות", אך לא נקבה בתאריך” הארץ 29.05.2022].23

עצם המשך קיומו של המאחז הבלתי מאושר על אדמות בורקה גבה חיי אדם: בדצמבר 2021 נרצח מתנחל בפיגוע סמוך למאחז. המספר המדויק של הפלסטינים שנהרגו או נפצעו בהפגנות נגד המאחז אינו ידוע. כפר בורקה הוא גם מטרה קבועה לאלימות מתנחלים, לעיתים בליווי אנשי זרועות החוק והביטחון.

  1. אביתר: המאחז הבלתי מורשה הוקם ב-2021. המשיבה 9 ותנועת "נחלה" נחשבים למובילי הקמתו. הקמת אביתר היא ככל הנראה המודל למבצע הקמת המאחזים שבענייננו [הגר שיזף "הארגון שעומד מאחורי אביתר תכנן בחגיגיות כיצד יקים באישון לילה עשרה מאחזים נוספים" הארץ 13.05.2022].24 למרות שהמאחז בלתי מורשה, הקמתו התבצעה בסיוע רשויות החוק והביטחון [הגר שיזף, "חיילי צה"ל תועדו מסייעים בהקמת המאחז הבלתי חוקי אביתר" הארץ 11.06.2021].25 בסוף יוני, 2021, דווח על "מתווה אביתר" [אלישע בן קימון, “פשרה במאבק על המאחז אביתר: רוב המתנחלים יעזבו, מעמד הקרקע ייבחן" ידיעות אחרונות 28.06.2021].26 בעלי האדמות, תושבי כפר ביתא, עתרו כנגד המתווה והמשך קיומו של המאחז הבלתי מורשה, ונגד תפיסת אדמותיהם שלא כדין. פסק הדין בבג"ץ 4812/21 אבו סלאח נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 12.08.2021) דחה את העתירה, מכיוון ש"הלכה היא כי "באין החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על ההחלטה".

רשויות החוק והביטחון מאפשרות את המשך קיום המאחז הבלתי מורשה על אדמות ביתא ואף את קיום אירועים המוניים של תנועת המתנחלים במקום.

בהפגנות של בעלי האדמות, תושבי כפר ביתא, נגד הקמת המאחז על אדמותיהם, נורו למוות עד היום כ-10 פלסטינים ונפצעו רבים [בצלם "תשעה חודשים של מחאה: שבעה הרוגים ועשרות פצועים בעיירה ביתא" 28.02.2022].27

זכות ההפגנה

  1. העותר 2 השתתף בהפגנה ביום 28.05.2022 נגד הפרת החוק ואי מימוש פסיקת בג"ץ בחומש. המפגינים עוכבו ע"י רשויות החוק והביטחון עוד בתחומי הקו הירוק, אחדים מהמארגנים נעצרו. נמנעה מהמפגינים הגישה לחומש. באותו יום עצמו אפשרו רשויות החוק והביטחון לעשרות או מאות מתנחלים להגיע למאחז ולבלות בו את השבת, למרות הצו האוסר זאת. באירועים קודמים במהלך השנתיים האחרונות, אפשרו רשויות החוק והביטחון לאלפי מפגינים המזוהים עם תנועת המתנחלים להגיע למאחז עצמו.

  2. התמונה העולה מתוך כל האמור לעיל מצביעה על אפליה אסורה נגד אזרחי המדינה התומכים בשמירת החוק ומתנגדים להקמת המאחזים הבלתי מורשים ולהמשך קיומם של המאחזים הבלתי חוקיים, ועל פגיעה בזכות ההפגנה של אזרחים אלה. זכות ההפגנה הוכרה על ידי בית המשפט הנכבד כזכות חוקתית, עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על פי פס"ד בג"ץ 153/83 אלן לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, לח(2) 393 (1984), זכות ההפגנה נובעת מהאוטונומיה של הפרט וחופש הביטוי. בהמשך, נקבע מעמדו של חופש ההפגנה כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו [פס"ד בג"ץ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל (התפרסם בנבו, 12.12.2006)].

התערערות שלטון החוק ופער מתרחב בין ההסדרים החוקתיים-מוסדיים לבין המצב בפועל

  1. הן באשר להקמת מאחזים ככלל, והן באשר להכנות למבצע הקמת המאחזים שלפנינו בעתירה דנן, התמונה העולה מתוך כל האמור לעיל היא של כל דאלים גבר, או "המערב הפרוע". מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם שלטון החוק. התמונה הכללית מצביעה על עצימת עין ו/או שיתוף פעולה של רשויות החוק והביטחון עם ההכנות למבצע הקמת המאחזים שמפרסמות המשיבה 9 ונחלה – מבצע הנחזה כהפרת חוק מאורגנת ונרחבת. פעילות זאת כבר גבתה חיי אדם אחד, וקיים חשש קרוב לוודאות לאלימות ואבדן חיי אדם במהלך המבצע או בהמשכו.

    מצב זה אינו תואם את שלטון החוק בשטחים המוחזקים על פי הדין הבינלאומי, על פי הדין הישראלי, ובפרט ככל שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות החוקתית לשוויון חלים על הפלסטינים בשטחים המוחזקים על פי פסק הדין בפרשת חוק ההסדרה.

  2. המשיבים 1 ו-3 צוטטו בתקשורת בסדרת אמרות המגנות את אלימות המתנחלים נגד פלסטינים. אמרותיו של המשיב 3 בעניין זה זכו לתגובות ביקורתיות חריפות של שותפיו לקואליציה. המשיב 2 צוטט בעיקר באמרות המגנות אלימות מתנחלים נגד ישראלים וכוחות הביטחון. עמדתו של המשיב 4 כפי שהיא משתקפת בפרסומי תקשורת היא כי אין לצבא סמכות לפעול בעניין אלימות מתנחלים נגד הפלסטינים. עמדה זאת משקפת את התעלמות הצבא, בדרג הגבוה ביותר, מחובותיו על פי דין. דיווחים אחרים מתארים התנערות הדדית של הצבא והמשטרה מחובותיהם [יניב קובוביץ ועמוס הראל “הצבא והמשטרה מגלגלים ביניהם אחריות, ואלימות המתנחלים נמשכת" הארץ 07.02.2022].28 על רקע זה בולטת גם אמירתו של מח"ט שומרון, רועי צוויג: "הצבא וההתיישבות – חד הם" [הגר שיזף "מפקד חטיבת שומרון לתלמידי ישיבות: "הצבא וההתיישבות – חד הם"” הארץ 30.05.2022].29 באשר לעמדתם המשיב 7 והשב"כ, התקשורת מציינת בעיקר את שתיקתם, למרות שברשותם היכולות והסמכויות למנוע את אלימות המתנחלים. יחד עם זאת, טיבה של מעורבותם מתבררת מפעולותיהם באירוע בו נדקר למוות עלי חרב (פסקה 9, לעיל).

  3. מתוך מכלול הנסיבות והאמירות הנ"ל נראה, שקיים פער רחב ועמוק בין המדיניות המוצהרת של הדרג האזרחי לבין התנהלות רשויות החוק והביטחון בפועל. פער זה ניתן לפרשנויות שונות, אולם הוא אינו ניתן לפרשנות התואמת את שלטון החוק, ללא הבדל מהי המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית.

    שיהוי

  4. העותר 2 אינו עורך דין, ולא הייתה כוונתו להגיש עתירה זאת. בשבועיים האחרונים ניסה לבדוק אם אחד הארגונים המוכרים בתחום ירים את הנטל, ורק לאחר שהתברר שאין בכוונתם להגיש עתירה מסוג זה, נרתם למלאכה – מתוך תחושת האחריות לנוכח הוודאות הקרובה לאבדן חיי אדם. העותר 2 גם אינו מיומן בהגשת עתירות מסוג זה, ולכן נדרש לו זמן רב לכתיבת העתירה ולהגשתה. אף אינו סבור שהיה בידו סיפק להשלים את המלאכה באופן הראוי, מחמת קוצר הזמן.

מיצוי הליכים

  1. ביום 02.07.2022 נשלחה למשיבים 7-1 התראה, בה התבקשו לפעול על פי חובותיהם ולהפעיל את סמכויותיהם "למנוע את פעולות ההכנה ואת הקמת המאחזים הבלתי חוקיים בשטחים, המתוכננת ליום 20.07.2022” [מצ"ב – נספח ע/7]. ביום 03.07.2022 התקבל מענה מטעם המשיב 6, באמצעות מטה מחוז ש"י במשטרת ישראל. פסקה 3 למענה זה אומרת: "א. בראשית הדברים אציין כי האירוע נשוא פנייתך שבסימוכין מוכר למשטרת ש"י. ב. משטרת המחוז פועלת לסייע לצה"ל לממש את אחריותו על פי דין, תוך שימוש בכלל הכלים העומדים לרשותה, לשם אכיפת החוק" [מצ”ב – נספח ע/8]. מענה זה נחזה כמשקף את גלגול האחריות בין הצבא והמשטרה, כמתואר בפסקה 31, לעיל.

  2. ביום 04.07.2022 נשלחה התראה למשיבים 7-1, בה התבקשו "למנוע אפליה אסורה נגד אזרחים על בסיס השקפתם הפוליטית… ואת הפגיעה בחפש ההפגנה נגד מבצע "מקימים יישובים חדשים"... [מצ”ב – נספח ע/9]. עד היום לא התקבלה כל תשובה.

  3. ביום 09.07.2022 נשלחה התראה למשיב 8, בדרישה להסרתם מהרשתות של תכנים המתפרסמים ע"י המשיבה 9 ונחלה, הנחזים כהסתה והדחה להקמת מאחזים [מצ”ב – נספח ע/10]. המענה מטעם המשיב 8 אומר שההודעה נמחקה מבלי שנקראה [מצ”ב – נספח 11].

  4. ביום 19.06.2022, נשלח מכתב מאת עו"ד בן מרמלי, ביזמת ארגון מסתכלים לכיבוש בעיניים, למשיבים 3-2 וכן ליועצת המשפטית לממשלה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בנידון: “מניעת תכנית אזרחית בלתי חוקית להקמת מאחזים חדשים בשטחים הכבושים". המכתב מסכם בפסקה 19: “אשר על כן, הנכם מתבקשים לפעול לשימור שלטון החוק ולמנוע את הפשעים המתוכננים על ידי הארגונים, בראשם ארגון נחלה, ולמנוע הקמת מאחזים בלתי חוקיים חדשים, שיובילו כדרכם לפגיעה נוספת ומיותרת בחיי אדם ולבזבוז משאבים עצום של המדינה" [מצ”ב – נספח ע/12]. למיטב ידיעתם ואמונתם של העותרים, לא התקבל כל מענה על מכתב זה עד היום.

ה. הסעד המבוקש

  1. בית המשפט הנכבד מתבקש להוציא צו על תנאי המופנה למשיבים, לבוא וליתן טעם:

1. למשיבים 7-1

(א) מדוע לא יפעלו על פי חובותיהם, יפעילו את סמכויותיהם וימנעו את מבצע הקמת המאחזים הבלתי מורשים והבלתי חוקיים לכאורה, המתוכנן ע"י המשיבה 9 לימים הקרובים, וכן -

(ב) מדוע לא יימנעו מאפליה אסורה נגד מפגינים, על פי השקפתם הפוליטית – באשר להפגנות מחאה בשטחים המוחזקים, בתמיכה בשלטון החוק ונגד הפרת החוק הנרחבת במבצע הקמת המאחזים, המתוכננות להתקיים בו זמנית עם מבצע הקמת המאחזים.

2. למשיב 8 -

(א) מדוע לא יפעיל את סמכותו להסרתם המידית של תכנים, שהתפרסמו בהרחבה ברשתות החברתיות ע"י המשיבה 9 ו"נחלה", הנחזים כהסתה והמרדה לכאורה בקשר למבצע הקמת המאחזים.

כמו כן, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון בהול בעתירה.

תל אביב, 10 ביולי, 2022             ד"ר יוסף צרניק, המייצג

                                        ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)

Posted by at

No comments:

Post a Comment

Subscribe to: Post Comments (Atom)