Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Thursday, April 24, 2025

2025-04-24 Holocaust Remembrance Day: The Israeli Supreme Court fabricated holocaust survivors' court records, and then the court files unlawfully disappeared... // ליום השואה: בית המשפט העליון פברק את הכתבים בתיקי ניצולי שואה, ואח"כ התיקים נעלמו...

ליום השואה: בית המשפט העליון פברק את הכתבים בתיקי ניצולי שואה, ואח"כ התיקים נעלמו...

Holocaust Remembrance Day: The Israeli Supreme Court fabricated holocaust survivors' court records, and then the court files unlawfully disappeared... 

תיקי בית המשפט העליון הנוגעים ליהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי שואה מבולגריה עוסקים בזכאותם לפיצויים מכספים, שהוקצבו על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל.  בית המשפט העליון דחה כביכול ערעור ועתירה, שהוגשו על ידי ניצולי שואה אלה בניסיון להשיג הכרה בזכאותם לפיצויים. אולם הכתבים במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון מצביעים בבירור על פברוקים: בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול החלטות 5 שנים לאחר מותו. בהמשך עסקו אנשי המזכירות והרשם במרמה לכאורה בהליכי עיון בתיקים, מתוך כוונה להסתיר את הפברוקים.
על מנת להבהיר את העניין לאשורו, נעשו ניסיונות לעיין בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון. הודעת עיון נרשמה בתיק בית המשפט העליון, אולם אח"כ נדחתה מהמרשם בהחלטת "הסטודנט דני"... בית המשפט העליון מנע את העיון בתואנה שהתיקים "גרוסים" (אולם מארכיון המדינה נמסר שהתיקים לא בוערו כלל). יתרה מזאת, התנהלות בית המשפט העליון לגבי בקשות העיון עצמן הייתה בניגוד ליסודות ההליך הראוי וחובת תום לב. בין השאר, בית המשפט העליון סירב להציג את התיעוד הנדרש על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986, לגבי ביעור תיקי בית המשפט. חלף התיעוד הנדרש בדין, בית המשפט העליון שלח בעקשנות רק פלט מחשב מפוברק.  
כל זאת, לנוכח פסקי דינו של בית המשפט העליון עצמו, שזכות העיון היא חלק מעיקרון פומביות הדיון, ולכן - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי", וערובה מרכזית לכשירות מערכת המשפט...
התנהלות בית המשפט העליון ביחס לכתבים ולהליכים בתיקים אלה ורבים אחרים מציגה את בית המשפט העליון כבית משפט בלתי כשיר בעליל.
פנייה לנשיאת בית המשפט העליון אז, אסתר חיות, בעניין פברוקים בתיקי ניצולי השואה מבולגריה כמו גם בתיק ההיסטורי - עמוס ברנס, בקשה למשפט חוזר, לא זכו לתגובה ראויה.
יחד עם זאת, שבעקבות פנייה נוספת לנשיאה אסתר חיות, הוסרה ביוני 2018 תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהוספה לכל הכתבים השיפוטיים של בית המשפט העליון החל במרץ 2002, מיד לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. כותב שורות אלה גם קיבל מכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות על הסבת תשומת הלב לעניין זה...
דוחות ועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" [Strengthening Judicial Integrity against Corruption] מציינים העלמת כתבים שיפוטיים ותיקי בית המשפט כסממן של שחיתות בבתי המשפט.
לאחר הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון ביום 4.8.2024 יש לצפות להתדרדרות נוספת ביושרת בית המשפט העליון.

 
..

תמונות | הנפשות הפועלות: (א) בועז אוקון -- כיהן כרשם בית המשפט העליון תחת הנשיא אהרן ברק, כמו כן, מילא את מקום המזכיר הראשי לאחר פטירתו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל. יש לראות באוקון דמות מרכזית בהשחתת מערכות הכתבים בבית המשפט העליון החל בשנת 2002, ואח"כ גם בבתי המשפט האחרים - בכהונתו כמנהל בתי המשפט, והאחראי לפיתוח מערכת נט-המשפט. (ב) שמריהו כהן ז"ל -- כיהן כמזכיר בית המשפט העליון. מותו במרץ 2002, מציין משבר בישרת בית המשפט העליון. לאחר מותו בוטלה סמכותו הנוטריונית של המזכיר הראשי ואחריותו למשמורת הכתבים והרישומים בניגוד לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שהיו עדיין בתוקף. (ג) נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק -- יש לראות בו אחראי לסדרת מהלכים שסיכלו את האותנטיקציה של כתבי בית דין בישראל, גורם מרכזי בהשחתת בתי המשפט.
---

תמונה | בתיק רע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו. במקביל, מנע בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון דובק בטענה השקרית, שהתיק  "גרוס". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת בתי המשפט סירבו להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה על ביעור התיק ולהעתק פרוטוקול הגריסה, הנדרשים בדין על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986.
---

תמונה |   מיד לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל במרץ 2002, שונתה תבנית כל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון. האישור, שהופיע שם עוד מימי המנדט הבריטי, "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי...", הוסר מהכתבים. ובמקומו הוספה תניית הפטור, "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח". שינוי זה הפך את כלל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון ל"טיוטות", ואת בית המשפט העליון של מדינת ישראל לבית משפט בלתי כשיר. כמו כן, שינוי זה ביטל הלכה למעשה את סמכותו הנוטריונית של המזכיר הראשי ואת אחריותו האישית למשמורת המצוינת של התיקים והפנקסים, שהייתה עדיין בתוקף לפי תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. בהמשך, בוטלו התקנות המנדטוריות בשנת 2004, והתקנות החדשות אינן אומרו מילה וחצי מילה אודות האחריות למשמורת הכתבים והרישומים. במקביל, סירבה המזכירה הראשית של בית המשפט העליון לאשר כתבי החלטות, "העתק מתאים למקור". אחרים, חסרי סמכות מנפיקים אישורים, לעיתים כוזבים. כמו כן הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע: מי מוסמך היום בבית המשפט העליון לאשר כתבי החלטות "העתק מתאים למקור"? 
ביוני 2018, בעקבות פנייה של כותב שורות אלה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הוסרה תניית הפטור, "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח", מכתבי בית המשפט העליון, ומכתב מלשכתה של הנשיאה הודה לו על הסבת תשומת הלב לעניין זה...
_____


תמונה | דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל בהליך הבדיקה העולמית התקופתית [UPR], כלל אזכור של הגשת ערנות לזכויות האדם אל"מ, שהתמקדה בפברוקים. ההגשה סוכמה בדו"ח הסופי בפסקה שהסתיימה במילים: "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
____
בתיקי בג"ץ 9073/01 ורע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים דחה בית המשפט העליון את עתירתם וערעורם של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה, לאחר שלא קיבלו פיצויים מקרן שהוקמה על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל.  זאת - לנוכח העוני המחפיר של ניצולי שואה בישראל...  
יחד עם זאת, סולפו משום מה כתבי החלטות בתיקים אלה במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבים 5 שנים לאחר מותו...  בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון לשעבר, הוא החשוד המרכזי בסילופים אלה, שגם לא היו יכולים להתבצע ללא ידיעותו של הנשיא אז אהרן ברק. אך הן אהרן ברק והן בועז אוקון סירבו עד היום להסביר את פברוק הכתבים בתיקי פרנקו-סידי.
יתרה מזאת, בית המשפט העליון מעלים את תיקי הנייר (כתבי מקור) בתיקי פרנקו-סידי בניגוד לחוק, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט וגנז המדינה, בטענת שווא שהתיקים "גרוסים".
* נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור סירבה לענות על בקשות חוזרות לקיים את הוראות החוק המחייבות אותה להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט העליון.
* נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון, סירבו לענות ולהסביר את השיבושים.
* מזכירות בית המשפט העליון טענה שהתיקים "גרוסים" וסירבה לקבל לרישום בקשות עיון כחוק בתיק זה...
* ארכיון המדינה, המופקד על משמורת התיקים, סירב להשיב ישירות על השאלה: האם התיק קיים או "גרוס"? אולם תקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון המדינה העלתה שהתיקים לא בוערו מעולם...
* רשם בית המשפט העליון גיא שני דחה "בקשה להליך הוגן" שביקשה תשובה מוסמכת ותקפה של בית המשפט העליון ביחס ביעור התיק...
תיק פרנקו סידי הוא רק דוגמה אחת מיני רבות של הפברוקים והשיבושים המטעים בכתבי בית המשפט העליון, שהחלו לאחר מותו הפתאומי של מזכיר בית המשפט העליון שמריהו כהן ז"ל בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא, ובועז אוקון כרשם.
___
צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16) - בקשה לקבלת הודעת מזכירות תקפה וקבילה, עשויה כדין, בעניין ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו ­סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02)





תמונה | תמסורת פקס שהתקבלה ממזכירות בית המשפט ביום 19 למאי , 2016,  לאשש כביכול את התואנה בדבר ביעורו כביכול של תיק הנייר רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. הבקשה להודעה תקפה וקבילה אומרת שאדם בר דעת לא יוכל לראות במסמך זה הודעה תקפה וקבילה על ידי בית משפט כשיר מתוך אחת או יותר מהסיבות הבאות: א) מסמך זה אינו ערוך כהודעת מזכירות, ואין עליו כל סימן שנרשם בתיק כלשהו. ב) מסמך זה אינו מופיע ברשימת הכתבים בתיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. ג) מסמך זה גם אינו יכול להיחשב כתכתובת רשמית של בית המשפט העליון, שכן אין מופיע עליו כל מספר אסמכתה, ואינו על נייר המכתבים של בית המשפט העליון, ד) מסמך זה אינו ערוך כתעודת עובד ציבור על פי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.  ה) תוכנו של המסמך הוא מפי השמועה -  משהו שמישהו אמר למישהו. 
בקיצור: התמסורת שבתמונה היא דוגמה טיפוסית של מסמך של בית המשפט העליון, בלתי פורמלי מחוץ לרישום, שנועד להטעות את מקבלו. בפשטות - פברוק.

תמונה | החלטה של רשם בית המשפט העליון גיא שני מיום 20 לאפריל, 2016, הדוחה "בקשה להליך ראוי". הבקשה וההחלטה נרשמו תחת תיק בש"א 3020/16 צרניק נ' מזכירות בית המשפט העליון, כיוון שעל פי טענות השווא של בית המשפט העליון, תיק רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים  - "גרוס". החלטת רשם המוצאת שאין צורך להציג את התיעוד הנדרש בתקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986 לביעור תיקי בתי המשפט: 
"איני רואה במסגרת הליך זה להוסיף על החלטתי מיום 13 לאפריל, 2016"...  
ה"בקשה להליך ראוי" ביקשה שתשובת בית המשפט העליון לגבי ה"גריסה" בכיכול של תיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים תיעשה בחתימתו של אדם בעל סמכות מתאימה, ותכלול את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור תיקי בתי המשפט: הודעה ברשומות ופרוטוקול הביעור.

 
תמונה | רע"א 1582/02 פרנקו סידי ואח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים  - בקשה שיגרתית לעיון בתיק סידי-פרנקו הוחתמה "התקבל/נבדק" ביום 07 לאוקטובר, 2015.  למחרת, 08 לאוקטובר, הוספה הערה בלתי חתומה בכתב יד: 
"בעדכון המדור [אזרחי - יצ] הוסבר כי התיק גרוס ואי אפשר לעיין בו...".  
הבקשה הוחזרה ידנית למבקש, ללא כל חותמת המראה על "דחייה" של הבקשה מרישום, וללא כל חתימה המראה תחת סמכותו של מי התבצעה פעולה זאת.  בע"פ, נאמר על ידי הסגל המזכירות, שלא יינתן להגיש כל בקשה נוספת בתיק זה.  נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אינה עונה על בקשה להסבר לגבי התנהלות זאת, שיש לראות בה הפרה בוטה של ההליך הראוי ומרמה.  אין זה סביר שהתנהלות זאת היא יוזמה של הסגל הזוטר של מזכירות בית המשפט העליון...
____________ 

בג"ץ 9073/01 יהודית פרנקו סידי נ. הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

הבקשה האחרונה בקשר לתיק זה, מבקשת שבית המשפט יתקן את החלטת הרשם מיום 19 למאי, 2016, שבלבלה בין מספרי התיקים, ולמעשה לא אומרת בפירוש שתיק בג"ץ 9073/01 בוער, למרות שהיא מנסה ליצור רושם זה.
יתרה מזאת, הבקשה מצטטת את תשובת ארכיון המדינה על בקשה להבהיר מה מצבו הפיזי של תיק זה - האם הוא קיים או שבוער?  תשובת הארכיון אינה עונה על השאלה כלל, ועונה כביכול על בקשה לעיון, שמעולם לא הוגשה לארכיון. אך ניתן להסיק מתשובת הארכיון, וכן מתקשורת בלתי רשמית עם בכירים בארכיון, שהתיק לא בוער כלל.
---
Subject: תיק בית המשפט העליון יהודית פרנקו סידי ואח נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) 
Date: 2016­03­28 8:42 am
From: אולם> reading_hall@archives.gov.il
To:
ד" ר זרניק שלום,
אתמול נשלחה תשובה:
ד" ר רזניק שלום,
מצ" ב תשובה שהתקבלה ממזכירה ראשית מבית משפט העליון: 
"מדובר בתיק רע"א, מאחר והפונה לא צד בתיק הוא לא יוכל לעיין".
לפי הנחיות של הנהלת בתי המשפט עיון בתיקי בתי המשפט ניתן רק דרך פנייה לבית המשפט.
בברכה,
הלנה וילנסקי,מרכזת שירותי מחקר וקהל
---- 
בש"א 3919/16 יוסף צרניק נ. מדינת ישראל  - בקשה לתיקון החלטת רשם מיום 19 למאי, 2019, בעניין השגה על החלטת מזכירות ­ 
דחייה מרישום של בקשה לעיון בתיק בג"ץ 9073/01 יהודית סידי פרנקו ו-17 אח' נ' הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים בטענת "גרוס".

אפילוג
לאחר הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון ביום 4.8.2024, ובעקבות פרשת יצחק עמית/גולדפרוינד בנט המשפט, נראה כי אין טעם להמשיך לחפש יושרה בכתבי בית המשפט העליון...
"היד המסתורית" משנת 1932 בחיפה, עליה דיווח הנשיא שמעון אגרנט בזכרונותיו כמורשת הממשל העות'מאני, הפכה ל"יד הנעלמה" הדיגיטלית, כחול-לבן, שהחליפה את שם הנאשם יצחק עמית ביצחק גולדפרוינד ברישומי הליך פלילי בנט המשפט. 


.
READ MORE: 
2016-05-05 ISRAEL: Supreme court's fraud in a holocaust survivors case //
 ליום השואה: בית המשפט העליון עוסק בהונאה בתיק ניצולי שואה
2016-03-28 Supreme Court's fraud in a holocaust survivors' case - ongoing wiggling... //
  ההונאה בבית המשפט העליון בתיק ניצולי שואה - ממשיכים להתפתל...
2016-03-27 Fraud in the Supreme Court re: Franco-Sidi court file - a source in State Archive confirms - Supreme Court files are not shredded...
ההונאה בבית המשפט העליון בתיק פרנקו-סידי - מקור בארכיון המדינה מאשר - כלל לא מבערים תיקי בית המשפט העליון ...
2016-03-27 Informal seminar proposal sent to Prof David Peleg, Weizmann Institute: IT systems of the Israeli courts 
הצעה לסמינריון בלתי פורמלי נשלחה לפרופ דוד פלג ממכון וייצמן: "מערכות המידע של בתי המשפט בישראל"
2016-03-25 Open letter to Prof David Peleg, Chair of Computer Science in the Weizmann Institute, regarding new fraudulent IT systems of the Israeli courts //
מכתב פומבי לפרופ' דוד פלג, דיקן מדעי המחשב במכון וייצמן בנידון מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל
2016-03-24 Why is the Israeli Supreme Court engaged in fraud in a holocaust survivors' case? //
למה עוסק בית המשפט העליון בהונאה בתיק ניצולי שואה מבולגריה?


Tuesday, March 18, 2025

2025-03-18 הצעת חוק יסוד: אשראי ואמונה

 הצעת חוק יסוד: אשראי ואמונה

האם לא הגיע הזמן לחוקק סעיף חוקתי, חוק-יסוד: אשראי ואמונה? הכוונה היא לחוק-יסוד מקביל ל Full faith and cedit clause בחוקה של ארה"ב:

Full Faith and Credit Clause - ppt download

יש לראות את ניהול אותנטיקציה של כתבי בית דין על פי כללים ברורים, המובנים לאדם הסביר, כזכות חוקתית, על חוקית של תושבי המדינה וכחובה של המדינה. ללא אותנטיקציה על פי כללים ברורים, אין למעשה משמעות לשלטון החוק, כיוון שאין דרך להבטיח את ישרת כתבי בתי המשפט, ולכן גם אין דרך להבטיח  את קיומו של החוק. 

מה שהיה ברור לאבות המייסדים של ארה"ב בשנים 1789 ו-1790, מנהיגי מדינת ישראל ושופטיה מסרבים לקבל גם בשנת 2025. יתר על כן - השופטים עסקו ברבע המאה האחרונה בסיכול האותנטיקציה שהייתה נהוגה קודם לכן.

יש לראות את הניהול היעיל והתקין של האותנטיקציה כעיקרון הכרחי לקיום החובה לנהל בתי משפט כשירים, לפי סעיף 14(1) לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (תחילתה מ-23 במרץ, 1976).

סעיף 14(1): "כל בני האדם יהיו שווים בפני בתי המשפט ובפני בתי הדין. כל אדם יהיה זכאי, בשעה שידונו בענין האשמה פלילית נגדו, או בענין זכויותיו וחובותיו בהליך משפטי, למשפט הוגן ופומבי בפני בית דין מוסמך, בלתי תלוי ובלתי משוחד, שהוקם על פי חוק".

Article 14(1): "All persons shall be equal before the courts and tribunals. In the determination of any criminal charge against him, or of his rights and obligations in a suit at law, everyone shall be entitled to a fair and public hearing by a competent, independent and impartial tribunal established by law."

הסיבה שנראה לי שיש צורך דחוף בחוק יסוד כזה היא שרק לאחרונה, ביום 4.8.2024, התחוללה פה מהפכה חוקתית שנייה בלי שאף אחד שם לב.

המהפכה החוקתית הראשונה התחוללה ביום 7.3.2002 אחה"צ. באותו יום נפטר מדום לב פתאומי המזכיר הראשי של בית המשפט העליון, שמריהו כהן. מיד אח"כ הוסר האימות מכל כתבי בית המשפט העליון "העתק מתאים למקור, <> מזכיר ראשי" שהיה שם עוד מימי המנדט. במקומו נוספה תניית פטור "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".


אין מדובר פה בשינוי קוסמטי, שכן, בהגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2012 הראיתי שהשינוי הזה היה מלווה בגל של פברוקים בכתבי בית המשפט העליון. להלן דוגמה: החלטה בתיק ניצולי שואה מבולגריה יהודית פרנקו סידי ואחרים נגד הממונה על חוק נפגעי רדיפות הנאצים...

נחתם על ידי בעז אוקון 5 שנים לאחר שעזב את משרתו בבית המשפט העליון (בעז אוקון הוא דמות מרכזית במהפכה החוקתית הראשונה ובמהפכה החוקתית השנייה).

אושר על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן 5 שנים לאחר מותו.

 

בשנת 2018 פניתי לנשיאה אסתר חיות וביקשתי להסיר את תניית הפטור המבישה. להפתעתי היא קיבלה את עצתי, ואף קיבלתי הודעת תודה.
 
בהגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018 עסקתי יותר בנט המשפט. הדו"ח הסופי של המועצה על ישראל כלל אזכור של ההגשה שהייתי מחברה, וההגשה סוכמה ב-2-3 משפטים, שסופם "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב". 
 
המהפכה החוקתית השנייה התחוללה ב-4.8.2024 - אז עבר בית המשפט העליון לנט המשפט. כלומר, מאותו יום ואילך אין לאיש בישראל זכות עיון בחתימות על החלטות בית המשפט העליון. כפי שהסביר נציב תלונות הציבור בהחלטה 88/12/מחוזי תל-אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך, אין לבעל דין, לבא כוחו או לציבור דרך להבחין בכתבים מנט המשפט בין כתב בית דין תקף ובר אכיפה לבין "טיוטה". 
 
לטעמי, ב-4.8.2024 הושלמה המהפכה. מערכת המשפט כולה היא עכשיו בגדר מרמת משחק הצדפות.


 
מין עדלאידע בין יצחק עמית ליצחק גולדפריינד
 

 
ולסבר את האוזן - סיפור אגדה:
 
מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה
 
     
 יואל זוסמן (1910- 1982)                                                        בעז אוקון (נ. 1958)
 נשיא בית המשפט העליון (1976- 1980)                                         רשם ביה"מ העליון (2000- 2002)
                                                                                                    מנהל בתי המשפט (2004- 2006)
 
בימי תור הזהב של יהודי ספרד, לפני כ-1000 שנים, כיהן הלמדן יואל זוסמן כרב קהילת העיר קורדובה, והיה שם מקרה ידוע של המטרונית הגרושה.

באה אל הרב זוסמן המטרונית הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.

אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.

בעלה הראשון, הגרוש של המטרונית, גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה. 
על כן, נערך הגט באמצעות שליח על ידי הרב הידוע של קהילת גירונה, הרב בעז אוקון.
 
הביאה המטרונית את כתב הגט לרב זוסמן.

שאל אותה הרב זוסמן - מניין היגיע לידייך?

אמרה לו - בידי שליח.

אמר לה - מה שמו? האם הביא אתו כתב שליחות?

אמרה לו - לא גילה לי מה שמו, ולא הביא אתו כתב שליחות.

אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר סופר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...

אמרה לו המתטרונית - אכן, זהו גט לפי שיטת הרב אוקון מגירונה...
 
אמר לה הרב זוסמן - היכן העותק החתום של הגט? ומהי שיטת הרב אוקון מגירונה?
 
ענתה לו המטרונית -   העותקים כולם נראים כך לאדם מן השורה. אולם לרב אוקון מגירונה יש זכוכית מלוטשת, וכשהוא בוחן את הגט בעזרת הזכוכית המלוטשת, הרב יכול לומר אם הגט חתום או אינו חתום. אבל אך ורק הרב יכול לומר אם הגט הוא גט חתום או גט שאינו חתום...
 
שאל אותה הרב זוסמן - מה פירושו "גט שאינו חתום?"
 
ענתה לו המטרונית - תצילנה שתי אוזניי! הרב הדגול יואל זוסמן מקורדובה, שומע תורה מפי אשה!
 
נזף בה הרב זוסמן - חדלי אשה. מכל אדם אני למד, גם מנשים. אמרי לי מיד, מהו "גט שאינו חתום"?
 
ענתה לו המטרונית - הכל יודעין, שבין הגיטין לפי שיטת הרב הגדול הרב אוקון יש שמשתרבבים לעיתים גם גיטין בלתי חתומים, הנקראים "טיוטות". אולם רק הרב אוקון יודע אילו הם הגיטין הבלתי חתומים. והוא לעולם לא יגלה זאת לאיש. לכן, הגיטין של הרב אוקון מקובלים כולם על הקהל הקדוש.
 
"השם ישמור!" - זעק הרב זוסמן  זעקה גדולה - "הקהל הקדוש??? כת של ממזרים הקים לכם הרב אוקון!".
 
 

תמונות | השופטת ורדה אלשיך והחלטה של השופטת מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים": נציב תלונות הציבור על השופטים מצא שההחלטה אינה חתומה, והיא חסרת תוקף - "טיוטה" ותו לאו. אולם בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים לזהות ולהבחין בין החלטה חתומה והחלטה שאינה חתומה לפי שיטת הרב אוקון. רק השופטים יכולים להבחין בין החלטות חתומות לבין החלטות שאינן חתומות, אך הם לעולם לא יגלו...
 
כל האירועים הנ"ל הם חלק מתהליך הנמשך כבר כ-30 שנה במערכת המשפט, מלמעלה למטה - "משבר האותנטיקציה" - או ליתר דיוק "עליית הפייק וירידת האותנטיקציה"
 

בשנת 2012 פרסמתי מאמר בחו"ל בו טענתי שהכנסת נט המשפט לשירות הייתה "שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז".
 
בשנת 2018 בהגשה לאו"ם טענתי שנט המשפט הפכה את ישרתם ותקפותם של כתבי בתי המשפט בישראל למפוקפקת במקרה הטוב.
 
בשנת 2025 לדעתי יש סממנים של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט, ו"הרעיון המכונן" של פשיעה כזאת הוא נט המשפט.
 
הפתרון המוצע - רפורמה בבתי המשפט
 


 
בברכה,
 
ד"ר יוסף צרניק   Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO





Wednesday, December 18, 2024

2025-01-08 נט המשפט - קונספירציה?

 נט המשפט - קונספירציה?

המאפיינים של מערכת נט המשפט מוזרים ו/או חשודים, ובנוסף נשמרים בסודיות רבה ע"י הנהלת בתי המשפט. בפרויקט שעלותו עד היום קרוב לוודאי כמיליארד ש"ח, הנהלת בתי המשפט טוענת שאין כל מסמך "מדריך למשתמש". כלום. הנהלת בתי המשפט מסרבת למסור מידע בסיסי באשר למערכת נט המשפט בתשובה לבקשות חופש המידע.

לטענתי, מצב זה יצר מערכת שמאפשרת פעולות לא ראויות של שופטים (ואחרים על פי הוראותיהם), והוא גורם מרכזי להתדרדרות ישרת בתי המשפט בישראל. פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשיך, שזעזעה את עולם המשפט לפני כ-13 שנים, התרחשה כשנה לאחר כניסת נט המשפט לשימוש...

בעקבות הליך שניהלתי לאחרונה נגד בנק הפועלים, בו התגלו מאפיינים מעניינים ומוזרים של נט המשפט, והתנהלות חריגה של המזכירויות והשופטים, ששיבשו את ישרת ההליכים נגד בנק הפועלים וסיכלו אותם, הגשתי את בקשת חופש המידע שלהלן.

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/12/2024-12-18.html

 

ד"ר יוסף צרניק Joseph Zernik, PhD, LLB

דוא"ל: Email: joseph.zernik@hra-ngo.org

ת"ד 33407 תל אביב PO Box 33407, Tel Aviv

טל: 054-7293992 פקס: 077-3179186

8 בינואר, 2025

לכבוד

עו"ד יסמין גנדלמן

הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
באמצעות פורטל היחידה לחופש המידע
ובדוא"ל:
hofesh-hamida@court.gov.il

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – פרטי הצד שכנגד, בא כוחו בתיק נט המשפט

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,

הריני מגיש בזאת את הבקשה שלהלן בכפוף לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

1. פרטי המבקש

שם: ד"ר יוסף צרניק (ת"ז 

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

פקס: 077-3179186

אזרח: ישראל

2. הרקע

  1. היום הגשתי את הסוגיה שבבקשה זו לקבלת עמדתו של יועמ"ש הב"ה לפי הוראתו של השופט עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ' טלמור ובנק הפועלים בע"מ, שם הגשתי הודעת עיון בפרטי הצד שכנגד – בנק הפועלים בע"מ, ובאת כוחו – עו"ד ברוריה שריר הראל.

  2. ההנמקה של השו’ עדי הדר לבקשת עמדתו של יועמ"ש הב"ה הייתה ברצון לוודא שאין מניעה על פי דין לעיוני בנתונים המבוקשים.

  3. לא למותר לציין שהמצב בו אני מנוע מעיון בפרטי זהותו ופרטי התקשורת של הצד שכנגד ו/או באת כוחו נחזה כתופעה של בית משפט ימי ביניימי, אינקוויזיטורי, במובן הימי ביניימי של המילה.

  4. יתר על כן, בתקשורת עם המזכירויות נמסר לי מספר פעמים כי פרטי הצד שכנגד, כשהוא תאגיד, אינם לפי מה שאני, התובע, מסרתי בכותרת כתב הטענות הראשון. המזכירות מזינה ורושמת פרטים אלה בתיק נט המשפט מתוך מאגר המידע של רשם החברות. דהיינו – בשורה התחתונה, פרטי זהותו של הצד שכנגד ו/או בא כוחו נרשמים ע"י אחר, ואני מנוע מעיון במידע.

  5. יש לציין שהכללים בבתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל הם היפוכו הגמור של מצב זה, על פי מסורת של מאות שנים, ומסיבות טובות וברורות: התובע הוא שחייב לרשום את הפרטים המדויקים של הנתבע ו/או בא כוחו במסמך ההזמנה לדין (Summons), וזהו הרישום הקובע. על המזכירות נאסר במפורש לתקן או לשנות פרט כלשהו בהזמנה לדין, או לייעץ לתובע בעניין תוכנה של ההזמנה לדין ופרטי הצדדים ובאי כוחם, שנרשמו בה. לאחר מכן יש זמן מוגבל בו רשאי התובע לתקן טעויות, אם היו, בפרטי זהותו של הצד הנתבע ו/או בא כוחו. אם נותרו טעויות (תלוי בטיבן), ההליך עלול להימצא חסר תוקף, גם אם המשיך עד מתן פסק דין.

3. המידע המבוקש

כל מידע על פי הגדרתו בסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ובפרט מסמכים של נהלים, הוראות עבודה וכו’:

(1) מהם הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט או בהפעלתה במזכירויות באשר להזנת פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, כשהוא תאגיד. האם המזכירות רשאית לשנות את המידע שהזין התובע לתיק נט המשפט בעת הגשת כתב הטענות הראשון לרישום (הגשה אלקטרונית מרחוק)?

(2) מהם הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט או בהפעלתה במזכירויות באשר להזנת פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, כשהוא אדם טבעי. האם המזכירות רשאית לשנות את המידע שהזין התובע בעת הגשת כתב הטענות הראשון לרישום?

(3) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, מהו מקור המידע שמזינה המזכירות?

(4) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, שהקליד התובע בעת הגשה אלקטרונית, מרחוק, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, האם על המזכירות לתת הודעה בדבר השינוי?

(5) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, היכן נרשם שם זה שהקליד את המידע ומועד הקלדתו?

(6) מהו הבסיס בדין, אם הוא קיים, למצב שנקבע בנט המשפט, בו אין ניתן לבעל דין לעיין בפרטי הצד שכנגד ובא כוחו?

(7) מה הבסיס המנהלי של המאפיין בנט המשפט, לפיו מנוע בעל דין מעיון בפרטי הצד שכנגד ובא כוחו? באיזו שנה נקבע מאפיין זה? על ידי מי? האם ניתנה הנמקה לקביעתו של מאפיין זה?

(8) האם התנהלו הליכי משפט באשר לדרישות לשינוי מאפייני נט המשפט? האם שונו מאפיינים כלשהם כתוצאה מהליכים כאלה?

(9) האם קיים מנגנון מוסדר שאינו באמצעות הליכי משפט, באשר לדרישות לשינוי מאפייני נט המשפט? האם שונו מאפיינים כלשהם על דרך זו?

4. תשלום

באתר היחידה הממשלתית, מספר אישור: .

בברכה,

________________

ד"ר יוסף צרניק