מה מסתירים השופטים ב"שביל הפתקים הצהובים" בתיק נתניהו? בקשה להליך ראוי ותום לב טוענת שמחוזי י-ם פברק את מימוש פס"ד גרוסקופף
תל-אביב, 22 לאוקטובר - מצב בלתי נתפס מתועד בהתנהלות המתמשכת של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח'. ההליכים בתיק זה בעלי חשיבות היסטורית וציבורית חסרת תקדים. אולם בקשה להליך ראוי ותום לב, שהוגשה היום בתיק בבית המשפט המחוזי בירושלים טוענת שבית המשפט המחוזי בירושלים מפברק את מימוש פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף בתיק רע”א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ בבית המשפט העליון.
קראו את הבקשה השלמה: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/10/2020-10-22.html
תמונה 1. עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה כנראה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של כתב בית דין בתיק זה - ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים.
מבקשי העיון קיבלו ביום 22 בספטמבר, 2020, תמסורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש. תמסורת פקס זו נשלחה קרוב לוודאי ע"י מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. תמסורת פקס זו, והמסמך המשובש שבה, נועדו ככל הנראה להיחזות ע"י מקבלם כהמצאה של הודעת מזכירות - כתב בית דין שיצא מאת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק זה, כמימוש פסק דינו של כב’ השופט גרוסקופף ברע”א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח’. פסק הדין הנ"ל הורה על המצאת ה"החלטות בפתקית" בתיק זה למבקשי העיון.
לטענת המבקשים, התמסורת והמסמך שבה עומדים בניגוד ליסודות ההליך הראוי מבחינת מהותו, צורתו, ואופן המצאתו של המסמך. מבחינה מהותית - הודעת המזכירות כביכול מחסירה קרוב לוודאי כ-20 מה"החלטות בפתקית" בתיק זה. מבחינת הצורה וההמצאה - השוואה של הודעת המזכירות כביכול בתיק זה להודעת מזכירות תקנית של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק אחר תביא אדם סביר למסקנה שהודעת המזכירות כביכול בתיק זה לא נוצרה ולא הומצאה באמצעות מערכת נט-המשפט. לעומת זאת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים ב"פרשת הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך קובעת, שלאחר הנהגת מערכת נט-המשפט, כתבי בית דין, היוצאים מאת בית המשפט, חייבים להיווצר כראוי ולהיות מומצאים כראוי באמצעות היישומים המתאימים במערכת נט-המשפט. לפיכך, לטענת המבקשים, תמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020 והמסמך שבה יסודם בטעות, אינם מקיימים את הדרישה להתנהגות מקובלת, ואף עלולים ליצור מראית עין של הפרת חובת תום הלב.
בלשון פשוטה – החשש החמור הוא שתמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020 והמסמך שבה הם פייק המצאה של פייק כתב בית דין, שהפכו לבדיחה את פסק דינו כל כב’ השופט גרוסקופף, שהורה על המצאת ה"החלטות בפתקית” למבקשי העיון.
בתיק זה הוגש כתב אישום חסר תקדים נגד ראש ממשלת ישראל בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. ההליכים בתיק זה עומדים במרכזה של מחלוקת ציבורית ותקשורתית. אלפים רבים מפגינים ברחובות נגד השחיתות השלטונית ובדרישה למיצוי הדין עם ראש הממשלה. מנגד, חלק ניכר אחר בציבור רואה בכתבי האישום בתיק זה 'תפירת תיקים'. יתרה על כך, ישנם כך נראה המבקשים להתחמק מן החובה לקיום הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי, במטרה לגלות את האמת בתיק זה. איש תקשורת ידוע, עמית סגל, המליץ על ניהול "קונץ פטנט" בתיק זה. ופרקליט המדינה עד לאחרונה, שי ניצן, העלה את החשש שכלל לא יתנהל משפט: “אין לי מושג, אני מקווה מאוד שהמשפט יתנהל כמו שכל משפט צריך להתנהל במדינה נורמלית".
מחלוקות ציבוריות אלה מעמידות את מערכת המשפט בכלל, וההליכים בתיק זה בפרט, למבחן אמון הציבור יום יום ושעה שעה. וטובים לעניין זה דברי נשיא המדינה ריבלין, בטקס השבעת השופטים בשנת 2018: "בית המשפט הוא בית זכוכית, השופטים אינם רק שופטים, הם גם נשפטים כל העת. אנו חיים בעידן של 'שפוֹט השופטים'. הציבור שופט, הוא דורש שקיפות, הוגנות, תהליך נקי, וזכותו לעשות זאת… בהיעדר אמון ציבורי אין לבית המשפט זכות קיום".
גם על פי שופטי ישראל לדורותיהם פומביות הדיון וזכות העיון הן הערובה המרכזית לכשירותה של מערכת המשפט ולאמון הציבור בה.
לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש לקיים את זכותם של המבקשים להליך ראוי ולהמציא למבקשים המצאה ראויה של הודעת מזכירות עשויה כדין, הכוללת במפורש את כל ה"החלטות בפתקית" בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, חלף תמסורת הפקס המשובשת מיום 22 בספטמבר, 2020, שישרתה ותקפותה מפוקפקות במקרה הטוב.
[Bilingual record – English below]
בבית המשפט המחוזי ירושלים
ת"פ 67104-01-20
בעניין:
1. ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) Human Rights Alert NGO
2. ד"ר יוסף צרניק
באמצעות ד”ר יוסף צרניק, חבר ועד העמותה
ת"ד 33407, תל-אביב
דוא"ל:
פקס: 077-3179186
מבקשי העיון
הצדדים בתיק:
1. מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
דוא"ל:
המאשימה
2. בנימין נתניהו
באמצעות עו"ד עמית חדד
דוא"ל:
3. שאול אלוביץ'
באמצעות עו"ד ג'קי חן
דוא"ל:
4. איריס אלוביץ'
כנ"ל
5. ארנון מוזס
באמצעות עו"ד נוית נגב
דוא"ל: l
הנאשמים
בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש זכות העיון ב"החלטות בפתקית" בתיק זה
מוגשת בזאת בקשה מטעם מבקשי העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש זכות העיון ב"החלטות בפתקית" בתיק זה.
תקציר
1. מבקשי העיון קיבלו ביום 22 בספטמבר, 2020, תמסורת פקס אנונימית ובה מסמך משובש.תמסורת פקס זו נשלחה קרוב לוודאי ע"י מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. תמסורת פקס זו, והמסמך המשובש שבה, נועדו ככל הנראה להיחזות ע"י מקבלם כהמצאה של הודעת מזכירות - כתב בית דין שיצא מאת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק זה, כמימוש פסק דינו של כב’ השופט גרוסקופף ברע”א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח’. פסק הדין הנ"ל הורה על המצאת ה"החלטות בפתקית" בתיק זה למבקשי העיון.
לטענת המבקשים, התמסורת והמסמך שבה עומדים בניגוד ליסודות ההליך הראוי מבחינת מהותו, צורתו, ואופן המצאתו של המסמך. מבחינה מהותית - הודעת המזכירות כביכול מחסירה קרוב לוודאי כ-20 מה"החלטות בפתקית" בתיק זה. מבחינת הצורה וההמצאה - השוואה של הודעת המזכירות כביכול בתיק זה להודעת מזכירות תקנית של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק אחר תביא אדם סביר למסקנה שהודעת המזכירות כביכול בתיק זה לא נוצרה ולא הומצאה באמצעות מערכת נט-המשפט. לעומת זאת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים ב"פרשת הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך קובעת, שלאחר הנהגת מערכת נט-המשפט, כתבי בית דין, היוצאים מאת בית המשפט, חייבים להיווצר כראוי ולהיות מומצאים כראוי באמצעות היישומים המתאימים במערכת נט-המשפט. לפיכך, לטענת המבקשים, תמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020 והמסמך שבה יסודם בטעות, אינם מקיימים את הדרישה להתנהגות מקובלת, ואף עלולים ליצור מראית עין של הפרת חובת תום הלב.
בלשון פשוטה – החשש החמור הוא שתמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020 והמסמך שבה הם פייק המצאה של פייק כתב בית דין, שהפכו לבדיחה את פסק דינו כל כב’ השופט גרוסקופף,שהורה על המצאת ה"החלטות בפתקית” למבקשי העיון.
בתיק זה הוגש כתב אישום חסר תקדים נגד ראש ממשלת ישראל בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. ההליכים בתיק זה עומדים במרכזה של מחלוקת ציבורית ותקשורתית. אלפים רבים מפגינים ברחובות נגד השחיתות השלטונית ובדרישה למיצוי הדין עם ראש הממשלה. מנגד, חלק ניכר אחר בציבור רואה בכתבי האישום בתיק זה 'תפירת תיקים'. יתרה על כך, ישנם כך נראה המבקשים להתחמק מן החובה לקיום הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי, במטרה לגלות את האמת בתיק זה. איש תקשורת ידוע, עמית סגל, המליץ על ניהול "קונץ פטנט" בתיק זה. ופרקליט המדינה עד לאחרונה, שי ניצן, העלה את החשש שכלל לא יתנהל משפט: “אין לי מושג, אני מקווה מאוד שהמשפט יתנהל כמו שכל משפט צריך להתנהל במדינה נורמלית".
מחלוקות ציבוריות אלה מעמידות את מערכת המשפט בכלל, וההליכים בתיק זה בפרט, למבחן אמון הציבור יום יום ושעה שעה. וטובים לעניין זה דברי נשיא המדינה ריבלין, בטקס השבעת השופטים בשנת 2018: "בית המשפט הוא בית זכוכית, השופטים אינם רק שופטים, הם גם נשפטים כל העת. אנו חיים בעידן של 'שפוֹט השופטים'. הציבור שופט, הוא דורש שקיפות, הוגנות, תהליך נקי, וזכותו לעשות זאת… בהיעדר אמון ציבורי אין לבית המשפט זכות קיום".
גם על פי שופטי ישראל לדורותיהם פומביות הדיון וזכות העיון הן הערובה המרכזית לכשירותה של מערכת המשפט ולאמון הציבור בה.
לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש לקיים את זכותם של המבקשים להליך ראוי ולהמציא למבקשים המצאה ראויה של הודעת מזכירות עשויה כדין, הכוללת במפורש את כל ה"החלטות בפתקית" בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, חלף תמסורת הפקס המשובשת מיום 22בספטמבר, 2020, שישרתה ותקפותה מפוקפקות במקרה הטוב.
קיצור השתלשלות העניינים
2. ביום 11 ביוני, 2020, הוגשה בקשתנו (מס’ 41) לעיון בכל ההחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק זה.
3. ביום 14 ביוני, 2020, ניתנה החלטתו של בית המשפט הנכבד, הדוחה את בקשת העיון בהנמקה האומרת בעיקרה, "יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית, שברגיל מוצאת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום”.
4. ביום 26 ביוני, 2020, הוגשה בקשת רע"א 4421/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ בבית המשפט העליון נגד החלטתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק זה.
5. ביום 20 באוגוסט, 2020, ניתן פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20, המורה על המצאת "ההחלטות הטכניות" למבקש העיון. להחלטה זאת נקשר בתקשורת הכתר - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" [1].
6. ביום 22 בספטמבר, 2020, קיבלנו תמסורת פקס (מצ"ב נספח א’, תמונה 1), ובה מסמך בן חמישה (5) עמודים, הכולל את תוכנן של כ-25 "החלטות בפתקית". מסמך זה אינו חתום, והוא נשלח ממספר פקס בלתי מזוהה – שולחו נותר עלום.
[התמונות לעיל]
תמונה 1. עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה כנראה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של כתב בית דין בתיק זה - ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים.
---
7. לפי מיטב ידיעתו ואמונתו של החתום מטה, מקורם של תמסורת זאת ומסמך זה הוא מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.
8. ביום 24 בספטמבר, 2020, שלחנו פקס למזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי בירושלים,הגב’ סימה סבן (מצ"ב נספח ב’), וביקשנו שתבהיר:
א) האם תמסורת הפקס הנ"ל נשלחה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים?
ב) האם המסמך שנשלח הוא כתב בית דין אותנטי, שהוגש ונרשם כדין בתיק זה?
ג) אם אכן נרשם בתיק זה - בשמו ובחתימתו של מי הוגש ונרשם מסמך זה?
9. עד היום לא התקבלה תשובתה של המזכירה הראשית סימה סבן, והיא נחזית כמי שמסרבת לענות על פנייתנו מיום 24 בספטמבר, 2020.
טיעוני המבקשים
10. לטענת המבקשים, תמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020, והמסמך שבה, נועדו להיחזות ע"י מקבלם כהמצאה של כתב בית דין שיצא מאת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק זה, כמימוש פסק דינו של כב’ השופט גרוסקופף. לטענת המבקשים, התמסורת והמסמך שבה עומדים בניגוד ליסודות ההליך הראוי מבחינת מהותו, צורתו, ואופן המצאתו של המסמך. לטענת המבקשים,תמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020 והמסמך שבה יסודם בטעות, אינם מקיימים את הדרישה להתנהגות מקובלת, ואף עלולים ליצור מראית עין של הפרת חובת תום הלב.
במהותו - המסמך קרוב לוודאי אינו כולל את כל ה"החלטות בפתקית" בתיק זה
11. המסמך שתמסורת הפקס הנ"ל כולל את תמלילן של כ-25 "החלטות בפתקית”. האחרונה שבהן היא החלטה על בקשה מס' 62 מיום 13 בספטמבר, 2020. המסמך הנ"ל גם אינו אומר שהוא כולל את כל "ההחלטות בפתקית”.
כרטיסיית "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט - גישת הציבור, כוללת נכון ליום 24 בספטמבר, 2020, 16 "החלטות מובנות” (בעלות צורה תקינה, מקובלת). האחרונה שבהן היא החלטה על בקשה מס' 60 מיום 16 בספטמבר, 2020. לפיכך, עולה החשש, שהמסמך שבתמסורת הפקס הנ"ל מחסיר כ-20 "החלטות בפתקית" בתיק זה.
12. התנהלות זו נחזית כהמשך הפרת זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין בתיק זה(ראו להלן).
לעניין זה יש לציין שדוחות ועידת האו"ם "חיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" מציינים העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין כסממן של אי כשירות ו/או חוסר יושרה בבתי המשפט [2].
בצורתו – המסמך שהתקבל אינו יכול להיחשב ככתב בית דין אותנטי
13. המסמך שהתקבל בתמסורת הפקס הנ"ל נחזה כמסמך שנועד על פי צורתו להיחזות ע"י מקבלו ככתב בית דין – ככל הנראה כהודעת מזכירות. אולם אין במסמך זה כל אזכור של שמו וסמכותו של מי שהגיש מסמך זה לרישום (אם הוגש ונרשם בכלל) בתיק בית המשפט, ואין שמו,מעמדו/סמכותו וחתימתו של המגיש מופיעים בסוף המסמך.
14. על פי השיטה הנהוגה בבתי המשפט במדינת ישראל, אין ביכולתם של המבקשים לברר אל נכון אם המסמך הנ"ל הוגש ונרשם, או לא הוגש ולא נרשם בתיק זה – שכן אף רשימת הכתבים בתיק זה (DOCKET) הנוגעים ישירות למבקשים מוסתרת מן המבקשים.
15. יחד עם זאת, לטענת המבקשים, על פי צורתו של המסמך ברור שאינו הודעת מזכירות עשויה כדין, שנוצרה והונפקה כראוי במערכת נט-המשפט – מערכת ניהול הכתבים והתיקים של בתי המשפט המחוזיים בישראל.
16. למטרת המחשה והשוואה בלבד, מובאת בזאת הודעת מזכירות מיום 18 למאי, 2020, עשויה כדין,מתיק עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים (מצ"ב נספח ג’,תמונה 2).
[התמונות לעיל]
תמונה 2. עת"מ 39537-05-20 צרניק נ’ מרזל ואח’ בבית המשפט המחוזי בירושלים – הודעת מזכירות מיום 18 במאי, 2020, הנחזית כתקינה, עשויה כראוי ועל פי ההתנהגות המקובלת.
---
17. בין ההבדלים הבולטים בין המסמך שהתקבל בפקס ביום 22 בספטמבר, 2020 (תמונה1), והודעת המזכירות מיום 18 למאי, 2020 (תמונה 2), ניתן למנות את הבאים:
א) בראש הודעת המזכירות מיום 18 למאי, 2020 מופיע סמל המדינה, ומתחתיו שמו של בית המשפט המחוזי בירושלים - אלמנטים סטנדרטיים בכתבי בית דין המונפקים במערכת נט-המשפט ומזהים את מקורו של המסמך.
ב) בסוף הודעת המזכירות מיום 18 למאי, 2020, מופיעה תיבת חתימה סטנדרטית של כתבי בית דין המונפקים במערכת נט-המשפט, הכוללת את תאריך החתימה, שמו ותפקידו של יוצר המסמך ("אילנה משולם, מזכירת בית משפט"), ו"חתימה גרפית".
אלמנטים בסיסיים אלה במסמך היוצא מאת בית המשפט, עשוי כדין וכראוי על פי ההנהגות המקובלת, חסרים במסמך שהתקבל בתמסורת הפקס מיום 22 בספטמבר, 2020.
18. לפיכך, לטענת המבקשים, אדם סביר ימצא שהמסמך שהתקבל בפקס ביום 22 בספטמבר, 2020, הוא מסמך חסר תוקף במקרה הטוב, וקרוב לוודאי שהוא מסמך "מפוברק" – שיושרתו ותקפותו מפוקפקות במקרה הטוב.
תמסורת המסמך – אינה יכולה להיחשב כהמצאה ראויה, כדין, של כתב בית דין אותנטי
19. תמסורת הפקס הגיעה ממקור בלתי מזוהה. המקום בשורת הזיהוי בראשי הדפים [header], בו אמור השולח להיות מזוהה, נותר ריק. החתום מטה אינו מודע לחיקוק ספציפי בעניין זה בחוק הישראלי. אולם משלוח תמסורת פקס בעניינים חוקיים ועסקיים ממקור בלתי מזוהה, נחשבת פסולה ואסורה באזורי שפיטה רבים ברחבי העולם על פי חוקים אחידים, שכותרתם - Uniform Electronic Transactions Act [3].
20. לעניין המצאה כדין וכראוי, ראו דבריו של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן ז"ל [סדרי הדין האזרחי, פרק שישי, המצאת מסמכים, עמ’ 216-215, מהדורה שביעית בעריכת שופט בית המשפט העליון ד”ר שלמה לוין (1995)]:
“179. ... דיני ההמצאה קבועים בפרק ל"ב של התקנות. כתב תביעה וכן כל כתב בי דין אחר [1], מומצא על ידי שנותנים לאדם עותק או העתק [2] הימנו, כשהוא חתום כדין (תקנה 476).
כדי למנוע אי הבנה, נבאר בפתח דברנו עניין הנוגע למינוח. משנמסר עותק או העתק של כתב בי דין לאדם, לשון התקנות היא, בדרך כלל, שהעותק שנשאר בידי בית המשפט, או מקור המסמך שבידו, הומצא לו; היינו, המקור הומצא על ידי כך שהעתק הימנו נמסר.
180. להמצאת מסמך כחוק נודעת חשיבות רבה... אמרנו כי בהתאם לתקנה 476 ממציאים כתבי בי-דין לאדם על ידי שמוסרים לו עותק או העתק הימנו חתומים כדין, אך התקנות לא קבעו, לגבי כל מסמך ומסמך, מי הוא האדם שצריך לחתום עליו...
[1] כתב בי דין מוגדר בתקנה 1, לאמור: "כל מסמך שיש למוסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה, פסיקתה, הודעה, דרישה והזמנת בעל דין או עד".
[2] פעמים מורות התקנות על מסירה של עותקים, כגון תקנה 67 לעניין כתבי טענות. פעמים הן מורות על מסירת העתק, כגון תקנה 363 ופעמים אינן קובעות דבר. לכאורה, משנכתב מסמך על ידי בעל דין, מוסרים לבעל דין שכנגד עותק, ואם המדובר במסמך שיצא מבית המשפט, מוסרים לבעל הדין העתק, שכן המסמך אינו נערך אלא כעותק אחד, וזה חייב להישמר בתיק בית המשפט, ראה המרצה 334/64 (פס"ד י"ח (4) 276).”
21. לטענת המבקשים, לאור כל האמור לעיל, אדם סביר לא ימצא בתמסורת הפקס מיום 22בספטמבר, 2020, ובמסמך שבה, המצאה כדין וכראוי של כתב בית דין אותנטי.
פברוק מסמכים והמצאתם: "פרשת הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב
22. "פברוק" כתבי בית דין ו"פברוק" המצאתם עמדו גם במרכז "פרשת הפרוטוקולים המפוברקים"של השופטת ורדה אלשיך [4]. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל-אביב מיום 31 במאי, 2012 (נספח ד’), ב"פרשת הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך עוסקת בהרחבה בעניין החתימה הנדרשת על כתב בית דין עשוי כדין.
כמו כן, פסקאות 19, ו-39-29 להחלטת הנציב הנ"ל עוסקות בהרחבה בנושא המצאה כדין וכראוי תוך ציטוט הוראות העבודה המתאימות של הנהלת בתי המשפט. החלטת הנציב מבארת את המובן מאליו – כתב בית דין בלתי חתום הוא "טיוטה" בלבד, ואין להמציא כתב בית דין שאינו חתום כדין.
החלטת הנציב גם מבהירה שלאחר שהותקנה מערכת ניהול המסמכים והתיקים -מערכת נט-המשפט, יצירת כתבי בית דין והמצאתם ע"י בית המשפט חייבות להתבצע באמצעות היישום התואמים במערכת נט-המשפט.
יחד עם זאת חשוב לציין, שלמרות המעשים החמורים המתועדים ב"פרשת הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשיך, וכהשתקפות של המצב השורר היום במערכת המשפט במדינת ישראל – השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין פלילי מעולם.
לטענת המבקשים, קרוב לוודאי שהמסמך שהתקבל בפקס ביום 22 בספטמבר, 2020, לא נוצר במערכת נט-המשפט, מעולם לא נרשם בתיק, ואינו כתב בית דין כלל. יתרה מזאת - התמסורת לא התבצעה דרך מערכת נט-המשפט, והיא אינה המצאה תקפה מטעם בית המשפט המחוזי בירושלים.
"פברוק" כתבי בית דין והמצאתם – מרמה מוכרת של בתי משפט ברחבי העולם כבר מאות שנים
23. משלוח ומסירה של מסמך, שאינו כתב בית דין תקף, מתוך כוונה שייחזה ע"י מקבלו כהמצאה כדין של כתב בית דין תקף, ומתוך כוונה שמקבלו יכיר בסמכותו -- הם מעשים המוכרים ברחבי העולם כבר מאות שנים כמרמה של בתי משפט. מעשים מסוג זה קבועים במפורש כעבירות פליליות בחוקי העונשין באזורי שפיטה רבים בעולם. לדוגמה, סעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס מכנה מעשה מסוג זה "הדמיית הליך חוקי" ומגדיר בפירוט את יסודות עבירה זו, שדינה עד שנתיים מאסר [5].
המסגרת הנורמטיבית החוקתית: זכות העיון ופומביות הדיון
24. במרכז העניין שלפנינו עומדת זכות העיון. תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, אומרת:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".
בפסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש, בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (2009), [פורסם בנבו], מוסיפה וקובעת:
"תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין. [קו תחתון הוסף – י’ צ’]
25. בפסקה 17 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בתיק האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים הנ”ל,הכריזה ביניש על זכות העיון כזכות שמעמדה הוא של נורמה חוקתית, ועל חשיבותה המרכזית,כחלק מהותי בפומביות הדיון, לאמון הציבור בבית המשפט ובעשיית הצדק ובירור האמת:
“ עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).”
המסגרת הנורמטיבית החוקתית: אותנטיקציה של כתבי בית דין
26. לטענת המבקשים, אין היום הקפדה על אותנטיקציה ברורה, מוכרת, וחד-משמעית של כתבי בית דין בבתי המשפט של מדינת ישראל.
27. לטענת המבקשים, המצב השורר היום בתחום זה בבתי המשפט של מדינת ישראל תמוה, שכן חשיבותן של אותנטיקציה והמצאה כהלכה מודגשות ומובהרות בהלכה היהודית כבר לפני יותר מ-2000 שנה. הפרקים הראשונים במסכת גיטין במשנה, והדיון בהם בתלמוד – כל עיסוקם הוא אותנטיקציה ביצירתם והמצאתם של מסמכי הגט [6].
28. לטענת המבקשים, המצב השורר היום בתחום זה בבתי המשפט של מדינת ישראל תמוה, שכן חשיבותה של אותנטיקציה והמצאה כהלכה מוכרים בעולם המערבי כעיקרון יסוד בהנהלת בתי משפט כשירים וישרים כבר מאות שנים. עיקרון זה אף זכה למעמד חוקתי כבר לפני כ-250 שנה בסעיף 1 בפרק IV לחוקת ארה”ב [7].
29. לטענת המבקשים, המצב השורר היום בתחום זה בבתי המשפט של מדינת ישראל. תמוה, שכן שאלת זיהויו והכרת תוקפו של מסמך חוקי ו/או משפטי היא גם נושא מרכזי לשאלת תוקפה של מערכת המשפט, כפי שהיא נדונה ע"י מלומדי תורת המשפט. נושא זה בולט במיוחד במשנתם של מובילי האסכולה הפוזיטיביסטית, כגון אוסטין [John Austin], קלזן [Hans Kelsen] והארט [HLA Hart] [8]. וכן גם בהגות מזרם המשפט הטבעי הפרוצדורלי, לדוגמה - לון פולר [Lon L Fuller] [9].
הגותם של אלה עומדת בבסיס זיהוין והכרתן של "רשות מכוננת" ו"חוקה" ע"י הנשיא לשעבר מאיר שמגר והנשיא אהרן ברק בפרשת בנק המזרחי – שיש הרואים בה את ההכרזה על "המהפכה החוקתית" [10].
שאלת הזיהוי וההכרה אינה מתייחסת אך ורק לתאוריה הכללית של מערכת המשפט. שאלה זו רלוונטית גם לפרקטיקה של כל מערכת משפט כשירה וישרה ברמה הפרטנית. הנפקת מסמכים חוקיים ו/או משפטיים, שזיהוי והכרה של תוקפם, או חוסר תוקפם, עמומים ודו-משמעיים,מערערת את ישרתה ותקפותה של המערכת מיסודה.
המסגרת הנורמטיבית החוקתית: הזכות להליך ראוי
30. לטענת המבקשים, המצאה חסרת תוקף של מסמך חסר תוקף, מתוך כוונה שתיחזה כהמצאה כדין של כתבי בית דין עשוי כדין ותקף – עומדים בסתירה לזכות להליך ראוי והם הפרה חמורה של זכות זו.
ניתן לראות את יסודותיה של הזכות להליך ראוי כבר במגנה כרטה משנת 2015, ואח"כ במגילת הזכויות, שניתנה באנגליה בשנת 1688 לאחר "המהפכה המפוארת". הזכות להליך ראוי מעוגנת כבר בתיקון ה-V לחוקה של ארה"ב משנת 1791, והיא הורחבה בהמשך בתיקון ה-XIV לחוקה של ארה"ב משנת 1868.
31. יחד עם זאת, יש לציין שהזכות להליך ראוי אינה מעוגנת כלל בחוקי-היסוד בישראל. לזכות להליך ראוי ניתן עיגון חלקי בפסיקה – אולם רק מתוך הזכות לחירות, ולפיכך – רק בהליכים פליליים...לדוגמה, פסק דינה של השופטת דליה דורנר בפרשת עמוס ברנס עוסק בנושא בהרחבה, ומבהיר את מעמדה הבעייתי של הזכות להליך ראוי במדינת ישראל, אפילו בהליך הפלילי: סדרי הדין הפליליים רק "עלו כיתה" [11]:
"בהתייחסם להשפעת חוק-היסוד על ההליך הפלילי כתבו בעז אוקון ועודד שחם:
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שינה את מערך הזכויות הפלילי מיסודו. זכותו של אדם לחירות עוגנה. יש לה השלכה מהותית על ההליך הפלילי. זכות זו נאבקת בגדרו, אולי יותר מאשר בכל מגזר אחר של המשפט, על הבכורה. בתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוי. משמעות הדברים היא שינוי של הפירמידה הערכית. סדרי הדין הפליליים "עלו כיתה". מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתית. אם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, "מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי".
[בעז אוקון ועודד שחם, "הליך ראוי ועיכוב ההליך הפלילי", המשפט (תשנ"ו) 265]”
32. במקרה שלפנינו אנו עוסקים בהליך פלילי. לכן, לטענת המבקשים, גם במסגרת המצומצמת של ההכרה בזכות להליך ראוי במשפט הישראלי, מן הראוי שבית המשפט הנכבד יקיים זכות זאת בעניין שלפנינו, וימציא למבקשים כראוי כתב בית דין עשוי כראוי.
המסגרת הנורמטיבית החוקית: חובת תום לב
33. החוק הישראלי הרחיב את חובת תום לב, שמקורה בדיני חוזים, והכליל אותה גם לפעולות משפטיות אחרות, שאינן בבחינת חוזה [סעיפים 12, 39, ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)התשל"ג-1973]. ויש לציין שחובת תום מופיעה בחוק הנ"ל ביחד עם הדרישה להתנהגות בדרך מקובלת.
בעקבות סעיף זה קבע השופט אהרן ברק, "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב. עקרון זה - אשר מקורו הפורמלי הוא בהוראות הסעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 - הוא עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים" [ע"א 2643/97גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח', פ"ד נז(2) 385].
לטענת המבקשים יש להחיל את חובת תום לב והדרישה להתנהגות מקובלת גם על התנהלות בית המשפט בכלל, ובתיק זה בפרט, ובמפורש – ביחס לסדרי הדין הפלילי וההמצאה שהיא נשוא בקשה זו.
להתנהלות בית המשפט בתיק זה ולאמון הציבור בו חשיבות ציבורית והיסטורית מהמעלה הראשונה
34. בתיק זה הוגש כתב אישום חסר תקדים נגד ראש ממשלת ישראל בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. ההליכים בתיק זה עומדים במרכזה של מחלוקת ציבורית ותקשורתית. אלפים רבים מפגינים ברחובות נגד השחיתות השלטונית ובדרישה למיצוי הדין עם ראש הממשלה. מנגד, חלק ניכר אחר בציבור רואה בכתבי האישום בתיק זה 'תפירת תיקים'. יתרה על כך, ישנם כך נראה המבקשים להתחמק מן החובה לקיום הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי, במטרה לגלות את האמת בתיק זה. איש תקשורת ידוע, עמית סגל, המליץ על ניהול "קונץ פטנט" בתיק [12]. ופרקליט המדינה עד לאחרונה, שי ניצן, העלה את החשש שכלל לא יתנהל משפט [13]:
"פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן אמר הערב (שישי) כי ייתכן שהמשפט של נתניהו לא יתחדש בינואר. בראיון לדני קושמרו באולפן שישי, נשאל ניצן אם חידוש המשפט הוא עובדה מוגמרת. "במדינה הזו שום דבר הוא לא עובדה מוגמרת לצערי", השיב ניצן, "אין לי מושג, אני מקווה מאוד שהמשפט יתנהל כמו שכל משפט צריך להתנהל במדינה נורמלית". בתגובה שאל קושמרו: "החל הליך משפטי, יש כתב אישום. מה כבר יכול לקרות?... אתה מבין במשפט יותר ממני", וניצן השיב: "אתה מבין בפוליטיקה יותר ממני".”
35. מחלוקות ציבוריות אלה מעמידות את מערכת המשפט בכלל, וההליכים בתיק זה בפרט, למבחן אמון הציבור יום יום ושעה שעה. וטובים לעניין זה דברי נשיא המדינה ריבלין, בטקס השבעת השופטים, כבר בשנת 2018 [14]:
"בית המשפט הוא בית זכוכית, השופטים אינם רק שופטים, הם גם נשפטים כל העת.אנו חיים בעידן של 'שפוֹט השופטים'. הציבור שופט, הוא דורש שקיפות, הוגנות, תהליך נקי, וזכותו לעשות זאת… בהיעדר אמון ציבורי אין לבית המשפט זכות קיום".
36. על רקע זה, התנהלותו של בית המשפט הנכבד בלתי נתפסת. תחילה - מניעת זכות העיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין - “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי" - בהנמקה ‘החלטות טכניות ולא מהותיות’. ועתה, לאחר פסק הדין בעליון – המצאה הנחזית כמפוברקת.
37. שקיפות - פומביות הדיון, וזכות העיון - מוכרת ברחבי העולם, וגם על פי שופטי ישראל לדורותיהם,כערובה המרכזית לכשירותה של מערכת המשפט ולאמון הציבור בה. לפיכך, אין ניתן להפריז בחשיבות שקיפות בית המשפט בתיק זה והימנעות מכל ספק של מראית עין של התנהלות בלתי ראויה של בית המשפט הנכבד. בפרט - העלמת החלטותיו של בית המשפט הנכבד שלא כדין, קל וחומר - לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון.
סיכום
38. מתוך כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש לקיים את זכויותיהם של המבקשים להליך ראוי ולעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, לקיים את חובת תום הלב ולהמציא למבקשים המצאה ראויה של כתב בית דין עשוי כדין בדרך המקובלת, הכולל במפורש את כל ה"החלטות בפתקית" בתיק זה, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, חלף תמסורת הפקס מיום 22בספטמבר, 2020.
תאריך: 22 באוקטובר, 2020
ד"ר יוסף צרניק, חבר וועד העמותה
ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
1אביגדור פלדמן, בדלתיים פתוחות - ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים, הארץ, 27 באוגוסט, 2020
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.highlight-1.9105764
2Petter Langseth and Oliver Stolpe, Strengthening Judicial Integrity against Corruption, United Nations Office on Drugs and Crime, Vienna, Austria (2000)
3Uniform Electronic Transactions Act
https://en.wikipedia.org/wiki/Uniform_Electronic_Transactions_Act
4ענת רואה, בלעדי לכלכליסט: צפו בגרסאות הפרוטוקול לפני ואחרי ש"שופץ" על ידי השופטת אלשיך, כלכליסט, 23 לינואר, 2012
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי השופטת אלשיך הכניסה 36 תיקונים בפרוטוקול דיון, לאחר עימות עם עו"ד רפאל ארגז שהופיע בפניה. עיינו בנוסח המלא של הפרוטוקול המקורי ובנוסח המתוקן
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3559591,00.html
5Texas Penal Code § 32.48. Simulating Legal Process
https://codes.findlaw.com/tx/penal-code/penal-sect-32-48.html
6 מַסֶּכֶת גִּיטִים פֶּרֶק רִאשׁוֹן, לדוגמה:
משנה א: הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם". רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הַמֵּבִיא מֵרְקָם וּמִן הַהֶגֶר. רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוֹד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם", אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה [בִ]מְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם", רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:אֲפִלּוּ מֵהַגְמוֹנְיָה לְהַגְמוֹנְיָה.
משנה ג: הַמֵּבִיא גֵּט מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוּ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם",אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, נִתְקַיַּם בְּחוֹתָמָיו. וְהַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם, אֵינוּ יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתַּם",
אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, נִתְקַיַּם בְּחוֹתָמָיו.
מַסֶּכֶת גִּיטִים פֶּרֶק שֵׁנִי, לדוגמה:
משנה א: הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר: "בְּפָנַי נִכְתַּב, אֲבָל לֹא בְפָנַי נִתְחַתַּם"; "בְּפָנַי נִתְחַתַּם, אֲבָל לֹא בְפָנַי נִכְתַּב"; "בְּפָנַי נִכְתַּב כֻּלּוֹ וּבְפָנַי נִתְחַתַּם חֶצְיוֹ"; "בְּפָנַי נִכְתַּב חֶצְיוֹ וּבְפָנַי נִתְחַתַּם כֻּלּוֹ", פָּסוּל. אֶחָד אוֹמֵר "בְּפָנַי נִכְתַּב", וְאֶחָד אוֹמֵר "בְּפָנַי נִתְחַתַּם", פָּסוּל.שְׁנַיִם אוֹמְרִין "בְּפָנֵינוּ נִכְתַּב", וְאֶחָד אוֹמֵר "בְּפָנַי נִתְחַתַּם", פָּסוּל. וּרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֶחָד אוֹמֵר "בְּפָנַי נִכְתַּב", וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין "בְּפָנֵינוּ נִתְחַתַּם", כָּשֵׁר.
וכו’ וכו’
7US Constitution, Article IV, Section 1: “Full Faith and Credit shall be given in each State to the public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be proved, and the Effect thereof.”
8Joseph Raz, The concept of a legal system;: An introduction to the theory of legal system, Oxford University Press (2009)
9Lon L. Fuller, The Morality of Law, Yale University Press (1964)
10ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, וראו גם יאיר שגיא, "פסק הדין שעשה היסטוריה: עיון היסטוריוגרפי בפסק-הדין בפרשת בנק המזרחי", משפט וממשל, יט(תשע"ח)
11פסקה 34 לפסק דינה של השופטת דליה דורנר, מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ. מדינת ישראל פ''ד נו(3) 354 (2002)
12עמית סגל, טוויטר, 21 לנובמבר, 2019
https://twitter.com/amit_segal/status/1197578802190311430?s=20
13כתבי הארץ, שי ניצן על חידוש משפט נתניהו: במדינה הזאת שום דבר הוא לא עובדה מוגמרת, הארץ, 16 באוקטובר, 2020
14משה גורלי, טקס השבעת השופטים: ורוח פוזננסקי כץ מרחפת מעל, כלכליסט, 28 במרץ, 2018
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3735076,00.html
יעל פרידסון וטובה צימוקי, ריבלין על פרשת המסרונים: "בהיעדר אמון ציבורי אין לבית המשפט זכות קיום", ידיעות, 27 במרץ, 2018
