2026-04-14 ליום השואה - ניצולי השואה, יהודית פרנקו-סידי + 17 אחרים, בבית המשפט העליון

 2026-04-14 

ליום השואה - ניצולי השואה, יהודית פרנקו-סידי + 17 אחרים, בבית המשפט העליון

בין השנים 2002 ותום כהונתו בשנת 2006, פתח אהרן ברק במהלכים ששינו לחלוטין את סדרי עבודתם של בתי המשפט. עניין זה אינו חלק מהשיח הציבורי כלל. בשלב הראשון הופעלו השינויים בבית המשפט העליון, ובהמשך בשאר בתי המשפט. יש לראות במהלכים אלה, שהחלו ביום 7.3.2002 והסתיימו ביום 4.8.2024, הפיכה משטרית, או שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז.
סדרה של שישה סרטונים בטיק טוק (כל אחד כ-5 דקות) - קישורים להלן.

 

..

מימין: שמריהו כהן ז"ל, יבל"א אהרן ברק ובעז אוקון.

יהודית פרנקו-סידי + 17 אחרים ערערו בביה"מ העליון על החלטה שאינם זכאים לתשלומים מכספים שמעבירה גרמניה לממשלת ישראל לשם תמיכה בניצולי השואה. הרשם בעז אוקון דחה את בקשתם לפטור מהפקדת ערבון. החלטתו שובשה בהמשך, והיא משקפת את המצב בביה"מ העליון לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל ביום 7.3.2002. ההחלטה המקורית ניתנה ביום 28.2.2002. היום ההחלטה מראה את התאריך 14.2.2007 – כלומר המזכיר הראשי שמריהו כהן אישר את ההחלטה 5 שנים לאחר מותו.

בשנת 2010, הציע לי דודי פרופ' אלי שמיר ז"ל, שנפטר בחודש שעבר, לחדול מהעיסוק במערכות מידע בארה"ב, ובמקום זאת לבדוק את מערכות המידע של ביה"מ העליון. תוך שבוע-שבועיים הסיפור הבסיסי היה ברור: בשנת 2002 התחולל משבר ביושרת הכתבים בבית המשפט העליון. אהרן ברק ביטל את סמכותו הנוטריונית של המזכיר הראשי. תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שהיו אז בתוקף, קבעו את מעמדו של המזכיר הראשי כמי ש"אחראי על השמירה המצוינת של המסמכים [הכתבים] והפנקסים [הרישומים]". בכך ביטל אהרן ברק את המבנה המקובל מזה מאות שנים לניהול בתי משפט כשירים – איזונים ובלמים בין שתי זרועותיו של בית המשפט – הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית.

המודל של אהרן ברק, בו אין למזכיר הראשי סמכות ואחריות ביחס למשמורת הכתבים והרישומים הפכה לרשמית עם ביטול התקנות המנדטוריות הנ"ל בשנת 2004, והחלפתן בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 2004. הנוסח המקורי לא הזכיר כלל את המזכיר הראשי, כביכול המשרה בוטלה, או נותרה חסרת כל סמכות חוקית. בשנת 2005 נוסף תיקון לתקנות הנ"ל, בו נקבע שהמזכיר הראשי רשאי לאשר מסמך "העתק מתאים למקור".

המודל של אהרן ברק לניהול בתי המשפט יושם אח"כ גם בנט המשפט, שפיתוחה האינטנסיבי החל בשנת 2003. בשנת 2010 הוכנסה נט המשפט לשירות, וכך יושם המודל בבתי המשפט המחוזיים והשלום.

נט המשפט יצרה שיבושים נוספים, הנובעים מן הקלות בה היא מאפשרת לשופטים ל"פברק". בין השאר נט המשפט נותנת שליטה ישירה ומלאה לשופטים ברישום הכתבים, הסרתם, שינוים, ללא תיעוד, הליך, או הודעה לבעלי הדין, וללא שקיפות לציבור. כמו כן - האפשרות ליצור ולפרסם כתבי "טיוטה" בלתי חתומים. שכן, בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים להבחין בנט המשפט בין כתב בית דין שהוא החלטה שיפוטית חתומה, תקפה ובת-אכיפה, לבין מסמך בלתי חתום, חסר כל תוקף. זאת - תוצאת היישום של חתימות אלקטרוניות נסתרות (ספק אם יש שם חתימות אלקטרוניות מלכתחילה). ובנוסף - בנט המשפט הוטמעו כללים שהם נורמות תקנותיות, חוקיות או חוקתיות, ולעיתים הם גם סותרים את הנורמות החקוקות בהליכי שלטון ומשפט המוכרים של מדינת ישראל. בית המשפט העליון פסק נגד ניסיון לכפות על הנהלת בתי המשפט לגלות כללים אלה במסגרת חוק חופש המידע.

ביום 4.8.2024 הוכנסה מערכת נט המשפט לשירות גם בבית המשפט העליון. באותו יום אבדה לציבור הזכות לעיין בחתימות שופטי בית המשפט העליון על החלטותיהם. עד לאותו יום, כתבי המקור בתיק בית המשפט, כתבי נייר חתומים בחתימת ידם של השופטים, היו כפופים לתקנה 2 לתקנות העיון: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין".

אני רואה בתהליך שהחל ביום 7.3.2002 והסתיים ביום 4.8.2024 הפיכה משטרית, או שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז.

1. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628625169585605906?is_from_webapp=1&sender_device=pc

2. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628636171551182098?is_from_webapp=1&sender_device=pc 

3. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628638232074358034?is_from_webapp=1&sender_device=pc

4. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628640612903832850?is_from_webapp=1&sender_device=pc

5. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628643035793968391?is_from_webapp=1&sender_device=pc

6. https://www.tiktok.com/@joseph_zernik1/video/7628651634398219538?is_from_webapp=1&sender_device=pc