רפורמה במערכת המשפט? יש להתחיל בבדיקה ותיקון של מערכת נט המשפט!

בדיון ביום 8.2.2023, בית המשפט העליון קיבל את עמדתה של הנהלת בתי המשפט שלא למסור כל מידע אודות הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט באשר לחתימה ורישום תקפים של פסקי דין. במצב הקיים, הנהלת בתי המשפט יצרה במערכת נט המשפט תקנות נסתרות באשר לניהול התיקים, המסמכים והרישומים, ומאפשרת לשופטים לבצע במערכת רישומים עמומים ודו-משמעיים של כתבי בית דין. מצב זה מערער את שלטון החוק וזכויות האדם, ואת כשירותם של בתי המשפט בישראל. 

הנהלת בתי המשפט צפויה להפעיל את מערכת נט המשפט בבית המשפט העליון באפריל שנה זאת. כלומר, בעתיד הקרוב תעמוד לרשות שופטי בית המשפט העליון מערכת המאפשרת לבצע את שלל הפעלולים שמערכת נט המשפט מאפשרת היום בבתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום.

מקום ראוי להתחיל בו את הרפורמה בבתי המשפט הוא תיקון תקנות בתי המשפט (מזכירות) - Rules of Courts, והפעלת ביקורת ממשית ומוסמכת, חיצונית למערכת המשפט על כל היבטיו של המצב הקיים היום במערכת נט המשפט. 

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2023/02/3.html

עדכון:

א. פסקי הדין התפרסמו:

1. עמ"מ 65/22 הר שמש נ' הממונה על חופש המידע ברשות המיסים

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/650/000/m08&fileName=22000650.M08&type=2  

2. עמ"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/630/037/m10&fileName=22037630.M10&type=2  

ב. התקבל הפרוטוקול (המשובש והחסר)

ראו בסוף פוסט זה.

זרקו אותי מכל המדרגות! מחזה ב-3 מערכות

1. לפני הדיון

הגעתי ברוח מרוממת, למרות העבודה המאומצת ב-24 השעות האחרונות. בידוק ביטחוני קפדני במיוחד. כוננות שיא. הדיון התעכב, דיברנו  -- גיא זומר, הר שמש, והמערער השלישי. אני העברתי את השיחה לנושא המשותף לשלושתנו  - העיסוק בחוקים נסתרים. הזכרתי את סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 -- הפעולה החקיקתית הראשונה לאחר הכרזת העצמאות. הסעיף קובע: "חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף". בד"כ זהו סעיף אזוטרי בחוק, שמעניין רק טיפוסים קונספירטיביים כמוני. אחד מהשותפים לשיחה תיקן אותי מיד - סעיף 11א ולא סעיף 11. הוא הסביר שפרסם מאמר בכתב עת משפטי בנושא החוקים הנסתרים בפרספקטיבה היסטורית. אני טענתי שהסעיף נועד לבטל חוקים נסתרים שחוקקה הנהגת היישוב לפני הכרזת העצמאות. היא טען שהכוונה הייתה לבטל חוקים נסתרים, שהבריטים חוקקו לטענתו בחודשים שלאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1948 ועד עזבם את הארץ.  האמת ההיסטורית נותרה בצריך עיון.

2. בדיון

עו"ד הר שמש [עמ"מ 65/22 הר שמש נ' הממונה על חופש המידע ברשות המיסים] מבקר בבתי המשפט באופן קבוע מאז 2015 ומבקש למסור לו את הכללים במערכת שע"מ של רשות המיסים, שבאמצעותה נקבעה חבות המס שלו. נראה שלבית המשפט נמאס לראות אותו. הר שמש חזר וביקש את המידע, כי הוא מידע לעניין חוק חופש המידע. בית המשפט הסביר לו שהנושא של מידע בתחום המחשבים לעניין חוק חופש המידע "עדיין אינו בשל לדיון והחלטה". 

שני עורכי הדין של התנועה לחופש  המידע, שהגיעו במיוחד לדיון, ותפסו טרם תחילתו מקומות עם באי הכוח, רצו לטעון כידיד בית המשפט בנושא מידע ממוחשב כמידע לעניין חוק חופש המידע. בית המשפט הסביר להם שהם יוכלו לדבר בפעם אחרת. ו

אז בית המשפט החליט לסיים את הפרשה, הורה להר שמש לצמצם את בקשת המידע שלו ולהגיש אותה לרשות המיסים בתוך 7 ימים, והורה למדינה להשיב לו תוך 60(?) יום.

גם ערנות לזכויות האדם [עמ"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל] מבקרת בבתי המשפט באופן קבוע בשנים האחרונות בבקשות למסירת הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט, שיש לראות בהם תקנות בתי המשפט - Rules of Courts - כשמם במשפט האנגלי המקובל. 

פתחתי בניסיון לומר שני משפטים על מיהות הצדדים - עמותה קטנה והנהלת בתי המשפט. אזכרתי את פרשת דה מרקר והארץ [עע"מ 3908/11 הב"ה נ’ דה מרקר והארץ בע"מ]: שם השו' ע' ארבל הסבירה שהשופטים חייבים לנקוט זהירות כפולה ומכופלת בעתירות חופש המידע נגד הנהלת בתי המשפט, שכן, השופטים הם "בשר מבשרה של המערכת". השו' גרוסקופף הבין לאן אני זורם, וקטע אותי מיד. 

אח"כ הזכרתי את לארי לסיג [L. Lessig] ו"קוד המחשב הוא החוק" [Code is Law]. טענתי שלמעשה הכללים המוטמעים היום בנט המשפט החליפו את הכללים שהיו בעבר בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, Rules of Court - בשמם בנוסח האנגלי המקורי. תקנות אלה כללו לדוגמה את חובתו ואחריותו של המזכיר הראשי לרישום מדויק של פסקי הדין, כולל ניהול "ספר פסקי הדין", שהוא "ספר יסוד" בבית משפט כשיר. 

התקנות המנדטוריות בוטלו עם החלת תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004. התקנות החדשות, שתוקנו במקביל לפיתוחה של מערכת נט המשפט אינן אומרות כמעט דבר על ניהול הכתבים, התיקים והרישומים בבתי המשפט. לעומת זאת, תקנה 5 לתקנות החדשות חריגה בטבעה - היא נותנת יד חופשית למנהל בתי המשפט לתקן תקנות בתי המשפט במהלך פיתוחה והפעלתה של מערכת נט המשפט:  

“5. כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט”.

המערערת, ערנות לזכויות האדם, ביקשה כל מידע אודות כללים אלה, המוטמעים היום במערכת נט המשפט, אך ורק באשר לחתימה ורישום של פסקי דין. בניגוד להר שמש, מעולם לא ביקשנו קוד מחשב. 

בדיון הסברתי, שכללים אלה מאפשרים לשופטים לבצע רישומים כביכול של פסקי דין באופן עמום ודו-משמעי, ומצב כזה מערער את כשירות בתי המשפט ואת שלטון החוק. 

נתתי לדוגמה את הכרעת הדין בפרשת אפי נוה [ת"פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ' אפרים נוה ואח'], במקום הכרעת הדין מופיעה היום בנט המשפט "הודעה קופצת" - "מסמך אינו זמין כעת". 

"כעת" בהודעה קופצת מסוג זה יכול להתקיים גם עשר שנים ויותר, כפי שראינו בעניין פסק הדין בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השו' ו' אלשייך [פש"ר (ת"א) 1623/00 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי].

תמונה. הכרעת הדין כביכול מיום 20.9.2022 בת"פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ' אפרים נוה ואח': במקום הכרעת הדין מופיעה "הודעה קופצת" - "מסמך אינו זמין כעת". בבתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל, פסק דין שלא נרשם כדין, אינו פסק דין כלל.

---

תמונה. פסק הדין כביכול מיום 12.9.2011 בפש"ר (ת"א) 1623-00 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי: פסק הדין כלול בפרוטוקולים המפוברקים של השו' ו' אלשיך. בהחלטה 88/12/מחוזי תל אביב של נציב תלונות הציבור על השופטים, השו' א’ גולדברג, בעניינה של השו' ו’ אלשיך (31.05.2012), הנציב קבע שתוכנם של פרוטוקולים אלה משובש, וכתבים אלה, הכוללים החלטות ופסק דין, לא נחתמו בחתימה אלקטרונית על ידי השופטת כנדרש במערכת נט-המשפט, ולפיכך הם "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. פסק דין זה רשום כביכול במערכת נט המשפט עד היום, מעל לעשור מאוחר יותר. אולם על המסמך מופעלת "הודעה קופצת" - "מסמך לא זמין".

--- 

לא ניתנה לי הזדמנות לטעון  מטעם עמותת ערנות לזכויות האדם בעניין הכרעת הדין בפרשת רומן זדורוב [פ"ח (נצרת) 502/07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב]: רומן זדורוב הורשע כביכול ברצח תאיר ראדה ז"ל, אולם לאחר הליכי עיון וערעורים, שנמשכו כ-7 שנים, התברר סופית, שאין הכרעת דין חתומה כדין משנת 2010. התמונה המצטיירת היא, שהכרעת הדין המקורית הופקה במערכת המידע הישנה של בית המשפט (כשמערכת נט המשפט כבר הייתה בתוקף), אך עד היום נמצא רק עותק בלתי חתום שלה. הכרעת הדין, הרשומה היום כביכול במערכת נט המשפט הופקה כנראה מאוחר יותר, כנגזרת של הכרעת הדין המקורית, והיא כתב בית דין משובש, חסר תוקף על פניו.

הממצאים בפרשת זדורוב מראים שהשו' א' הלמן, מי שהייתה אחת משופטי המותב במשפט המקורי בשנת 2010, והיום מכהנת כנשיאת בית המשפט המחוזי בנצרת, המשיכה להנפיק מידי פעם, לפחות עד שנת 2016, החלטות משובשות, חסרות תוקף על פניהן במערכת הישנה.

 

א. הכרעת הדין ממערכת המידע הישנה של בית המשפט המחוזי בנצרת

ב. הכרעת הדין ממערכת נט המשפט

תמונה. הכרעת הדין כביכול מיום 14.9.2010 בפ"ח (נצרת) 502/07 מדינת ישראל נ' רומן זדורוב: התמונה המצטיירת מתוך כלל הממצאים שהתגלו עד היום היא, שביום 14.9.2010, או בסמוך לו, נוצר מסמך הכרעת הדין במערכת המידע הישנה של בית המשפט (שמה אינו ידוע), שנועדה להנפיק מסמכים לתיק הנייר בחתימות ידיהם של השופטים (“חתימות רטובות"). זאת, חרף העובדה שמערכת נט-המשפט כבר הותקנה בבית המשפט המחוזי בנצרת כחצי שנה קודם לכן, ובאותו מועד בית המשפט כבר התנהל בכתבים אלקטרוניים בתיקים אלקטרוניים. יחד עם זאת, לא התגלתה עד היום הכרעת הדין מתיק הנייר, חתומה ע"י שופטי המותב. מסמך הכרעת הדין, הנשמר היום  במערכת נט-המשפט, נוצר ככל הנראה במועד מאוחר יותר, כנגזרת של המסמך במערכת הישנה. יחד עם זאת, מסמך הכרעת הדין, הנשמר היום במערכת נט-המשפט, נחזה כמסמך משובש, חסר תוקף על פניו.  

---

השו' ע' גרוסקופף קטע אותי שוב וענה לי שהמשיבים טוענים שאין מידע. אין מדריך למשתמש. אין מאפיינים. אין כלום. סיכום טענות המשיבים ע"י השו' גרוסקופף לא היה מדויק. 

המשיבים אכן טוענים שאין למערכת נט המשפט מדריך למשתמש ואין הנחיות עבודה. לעומת זאת, המשיבים אינם מכחישים שקיימים מסמכי אפיון. אולם הנהלת בתי המשפט מסרבת למסור את מסמכי האפיון הרלוונטיים לעניין חתימה ורישום של פסקי דין "מטעמי אבטחה" ו"חשש קרוב לוודאות לשיבוש פעולת המערכת". 

בערעור, המערערת ביקשה, שהמסמכים יוצגו לבית המשפט שיבדוק אם אכן יש הצדקה למניעת מסירת המידע, אף אם בהשחרות מתאימות.

בדיון אני עניתי לדבריו של השו' ע' גרוסקופף, שתשובה כזאת, שאין מידע כלל, היא בלתי סבירה בעליל. קיימים מסכים וקיימים תפריטים לשימושם של השופטים בעניין חתימה ורישום של פסקי דין, שהם מידע בפני עצמם. ואפשר למסור תצלומי מסך. 

כאן, על פי צופה מן הקהל, שלושת חברי המותב הביטו זה בזו, בחמלה מהולה בגיחוך - "הבחור ירד מהפסים". 

מיד השו' ע' פוגלמן הודיע לי שהערעור יידחה ושאל אם אני עומד על הערעור. השבתי שאכן שכן. 

בדרך החוצה, ב"כ הפרקליטות עצרו להזהיר אותי שיפילו עלי הוצאות, ושלא כדאי לי לבקש פס"ד (אולי חשבו שיוכלו לשכנע אותי לחזור בי?). אני הסברתי להם שאני מבין היטב את המשמעות.

3. לאחר הדיון

הלכנו למזכירות לבקש את הפרוטוקול. בד"כ ניתן לקבל את פרוטוקול הדיון מיד לאחר הדיון או תוך כמה שעות. אולם הפעם, הפקיד האחראי הסביר לי שהפקת הפרוטוקול יכולה לקחת גם שבועיים. המזכירות עדיין לא סיימו להפיק את הפרוטוקולים מינואר. הסיבה היא שבבית המשפט העליון מריצים עכשיו פיילוט של נט המשפט, שאמורה להפוך למערכת המידע של בית המשפט העליון באפריל שנה זאת.

כלומר, בעתיד הקרוב תעמוד לרשות שופטי בית המשפט העליון מערכת המאפשרת לבצע את שלל הפעלולים שמערכת נט המשפט מאפשרת היום בבתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום.

אפילוג

ברכבת בדרך חזרה הביתה, אמרתי לקונדוקטור - "זרקו אותי מכל המדרגות". גם הוא הסתכל עלי בחמלה ושאל: "מי זרקה אותך?".

פרוטוקול הדיון (משובש וחסר)