2025-10-12
התראה לפני נקיטת פעולה משפטית הוגשה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
בקשה למתן החלטה והתראה לפני נקיטת פעולה משפטית הוגשו לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בבג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ רונן בר). ביום 28.5.2025 הגיש יוסף צרניק, PhD, LLB, בקשת עיון בהחלטות השופטים, כולל חתימותיהם על ההחלטות בתיק. עד היום לא התקבלה החלטה. "אין זה לכבודו של בית המשפט אם המבקש ייאלץ לנקוט בפעולה משפטית בכדי לקבל החלטה".
שלילת זכות העיון בחתימות השופטים היא חלק מתהליך בולט בבתי המשפט בישראל ברבע המאה האחרון - סיכול ממוקד של האותנטיקציה בכתבים ובהליכים, שיש לראותו כהפיכה משטרית של ממש. על רקע זה השיח הציבורי המתלהם בעניין "רפורמה בבתי המשפט" לעומת "הגנת הדמוקרטיה" נחזה כחסר אחיזה במציאות והסחת דעת הציבור. שרי המשפטים נחזים כמי שהתנערו מחובותיהם בפיקוח על בתי המשפט והפקירו את הציבור לידי מעוולים וגזלנים.
ביום 25.6.2025 נרשמה תגובת העותרים בבג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון
בישראל ופורום "חומת מגן לישראל" לבקשת העיון. העותרים הותירו את העניין לשיקול דעתו של
בית המשפט. אולם למרות בקשות קודמות למתן החלטה, עד היום לא ניתנה החלטה בבקשת
העיון.
במקומות אחרים, כללי האתיקה לשופטים קובעים כי חובתו של שופט לפסוק בזריזות בעניינים המובאים לפניו. בישראל לא מוכרת הוראה כזאת. יחד עם זאת, אי מתן החלטה במשך חודשים, כמותו כמניעת הגישה לבית המשפט. יתר על כן, החשש הוא שאין מדובר כאן ברשלנות או חוסר תשומת לב, אלא שיצחק עמית מתקשה כנראה במתן תשובה ראויה לבקשה.
העובדה שבנט המשפט אין לבעל דין, בא כוחו, ולציבור דרך להבחין בין כתב בית דין תקף ובר אכיפה לבין טיוטה שהיא מסמך חסר כל תוקף נקבעה והובהרה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשייך (31.5.2012). מאפיין זה של נט המשפט היה מרכזי להיתכנות פרשת הפרוטוקולים המשופצים של השופטת ורדה אלשייך מלכתחילה.
ההחלטה בדבר התקנת חתימות אלקטרוניות בלתי נראות במערכת נט המשפט - מערכת ניהול כתבי בית דין - אינה מתיישבת עם השכל הישר. הפרשה כולה נחזית כ"בגדי המלך החדשים" בגרסה משפטית-דיגיטלית.
הבקשה מציינת שעד ליום 4.8.2024 היו החלטות שופטי בית המשפט העליון פתוחות לעיונו של כל אדם, אלא אם כן היו אסורות בפרסום על פי דין. העיון בכתבי המקור בתיקי הנייר כלל גם את העיון בחתימות השופטים. אולם ביום 4.8.2024 עבר בית המשפט העליון לניהול בתיקים ובכתבים אלקטרוניים. בכל שאר בתי המשפט בישראל, המעבר לתיקים אלקטרוניים בשנת 2010 לווה בשלילת זכות העיון בחתימות השופטים על החלטותיהם. לכן, הבקשה מכוונת גם לבירור גבולות זכות העיון בבית המשפט העליון לאחר התקנת נט המשפט.
שלילת זכות העיון בחתימות השופטים נוגדת את העיקרון חוקתי של אימות נהיר בכתבי בית דין. עיקרון זה נחרת בחוקה של ארה"ב (1789) ב"פסקת אשראי ואמון מלאים" [Full Faith and Credit Clause] המיוחסת לג'יימס מדיסון. בישראל התקיים עיקרון זה שהונחל עם בתי המשפט של המנדט הבריטי והחוק האנגלי המקובל, אף שלא עוגן בחיקוק.
בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ’ שר המשפטים, בעניין זכות העיון, האגודה טענה שתקנות בתי המשפט (עיון בתיקים) חייבות להיקבע בחקיקה ראשית, שכן זכות העיון היא זכות חוקתית. במצב שלפנינו, נקבעו הגבלות על זכות העיון של הציבור – לא בחקיקה ראשית, לא בחקיקת משנה, לא בהוראה או בנוהל שהתפרסמו, אלא בשיח בין מאן דהו לבין מתכנתי גרסת בית המשפט העליון של נט המשפט, בחדרים אחוריים, הרחק מעינו ואוזנו של הציבור.
בבית המשפט העליון לא יושמה גרסת נט המשפט הפועלת בשאר בתי המשפט מאז 2010. גרסת נט המשפט של בית המשפט העליון היא גרסה שונה. בנוסף, במקביל להתקנת נט המשפט בבית המשפט העליון נערכו שינויים מגבילים גם במערכת הישנה לגישת הציבור בבית המשפט העליון. כל אלה נערכו ללא חיקוק, על דעת בית המשפט עצמו, וללא כל הודעה לציבור בדבר הגבלת זכות העיון.
יש לראות את התקנת נט המשפט, כפי שהיא, בבית המשפט העליון ביום 4.8.2024 כסיומה בהצלחה של ההפיכה המשטרית, שיום תחילתה היה 7.3.2002, יום פטירתו של המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן. באותו יום הוסר האימות, "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן - מזכיר ראשי", מכתבי בית המשפט העליון והוחלף בתניית הפטור, "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". פעולה זו נחזתה כהכרזה, שהופיעה על כל כתב החלטה, בדבר אי-כשירותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל. הלכה למעשה בוטלה סמכותו הנוטריונית של המזכיר הראשי, הקשורה ישירות לסמכותו וחובותיו ב"שמירה המעולה של הפנקסים והמסמכים של בית המשפט" - אף שאלה היו אז בתוקף מכוח תקנות 4 ו-17 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. התוצאה הייתה גל פברוקים בכתבי בית המשפט העליון (ראו דוגמאות https://human-rights-alert.blogspot.com/2025/09/2018-2002.html)
מובילי ההפיכה המשטרית הם אהרן ברק ובעז אוקון, וממשיכת דרכם היא הנהלת בתי המשפט.
לחלופין, ניתן לראות את האירועים בבית המשפט העליון כחלק בלתי נפרד מתהליך מרכזי בשפיטה בישראל ברבע המאה האחרון - סיכול ממוקד של האותנטיקציה. קשה ליישב את התדמית שבנה לעצמו אהרן ברק כאבי "המהפכה החוקתית" עם מעשיו בקשר לסיכול האותנטיקציה בבתי המשפט בישראל. בפנייה שנשלחה לאהרן ברק ולבעז אוקון לפני מספר שבועות התבקשו השניים למסור את עמדתם בסוגיה זו. עד היום לא התקבלה תשובה.
בלתי נתפס כיצד בין מעל ל-50,000 עורכי דין והלשכה כארגונם המייצג, בעל המעמד הסטטוטורי, קרוב ל-1000 שופטים ורשמים, מאות חברי סגל בפקולטות ובתי הספר למשפטים, 120 חברי כנסת, חברי הממשלות, שרי המשפטים, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון, התנועה למשילות ודמוקרטיה, הפורום הישראלי למשפט וחירות - לא התעוררה התנגדות למעשים האמורים, או לפחות הבעת הסתייגות.
בסופו של דבר הוסרה תניית הפטור של אהרן ברק מכתבי בית המשפט העליון ביוני 2018 בעקבות פנייה של יוסף צרניק לנשיאה א' חיות. בבקשת העיון האמורה, הוא מנסה לשכנע את הנשיא יצחק עמית לפעול לתיקון נט המשפט.
אי אפשר לסיים את הדיון בסוגיה זו מבלי להתייחס לשיח הציבורי המתלהם בעניין "רפורמה בבתי המשפט" לעומת "הגנת הדמוקרטיה". ראשית, לאור האמור לעיל, השיח הציבורי נחזה כחסר אחיזה במציאות והסחת הדעת. שנית, אי אפשר שלא לזהות את הפער העצום בין דברי שר המשפטים בעניין "רפורמה" וחוסר המעש הרשלני והתנערות מאחריותו המיניסטריאלית בפיקוח על התנהלות בתי המשפט.
להלן הבקשה וההתראה שהוגשו היום:
