Human Rights Alert NGO

הארגון הלא ממשלתי עוסק בניטור זכויות האדם בישראל, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו - בפרט מערכת המשפט ואכיפת החוק. הארגון פעיל במיוחד בחקר תקינותן וישרתן של מערכות מידע ממשלתיות. עיקר פעולתה של העמותה בגילוי, ארכיונאות והפצת מסמכים, דוחות, מאמרים, פרסומים בתקשורת, הופעות בכנסים בתחומים אלה, וכן - בפעולות משפטיות הנדרשות.

Wednesday, December 18, 2024

2025-01-08 נט המשפט - קונספירציה?

 נט המשפט - קונספירציה?

המאפיינים של מערכת נט המשפט מוזרים ו/או חשודים, ובנוסף נשמרים בסודיות רבה ע"י הנהלת בתי המשפט. בפרויקט שעלותו עד היום קרוב לוודאי כמיליארד ש"ח, הנהלת בתי המשפט טוענת שאין כל מסמך "מדריך למשתמש". כלום. הנהלת בתי המשפט מסרבת למסור מידע בסיסי באשר למערכת נט המשפט בתשובה לבקשות חופש המידע.

לטענתי, מצב זה יצר מערכת שמאפשרת פעולות לא ראויות של שופטים (ואחרים על פי הוראותיהם), והוא גורם מרכזי להתדרדרות ישרת בתי המשפט בישראל. פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשיך, שזעזעה את עולם המשפט לפני כ-13 שנים, התרחשה כשנה לאחר כניסת נט המשפט לשימוש...

בעקבות הליך שניהלתי לאחרונה נגד בנק הפועלים, בו התגלו מאפיינים מעניינים ומוזרים של נט המשפט, והתנהלות חריגה של המזכירויות והשופטים, ששיבשו את ישרת ההליכים נגד בנק הפועלים וסיכלו אותם, הגשתי את בקשת חופש המידע שלהלן.

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/12/2024-12-18.html

 

ד"ר יוסף צרניק Joseph Zernik, PhD, LLB

דוא"ל: Email: joseph.zernik@hra-ngo.org

ת"ד 33407 תל אביב PO Box 33407, Tel Aviv

טל: 054-7293992 פקס: 077-3179186

8 בינואר, 2025

לכבוד

עו"ד יסמין גנדלמן

הממונה על פי חוק חופש המידע, הנהלת בתי המשפט
באמצעות פורטל היחידה לחופש המידע
ובדוא"ל:
hofesh-hamida@court.gov.il

הנידון: בקשה על פי חוק חופש המידע – פרטי הצד שכנגד, בא כוחו בתיק נט המשפט

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע,

הריני מגיש בזאת את הבקשה שלהלן בכפוף לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.

1. פרטי המבקש

שם: ד"ר יוסף צרניק (ת"ז 

כתובת: ת"ד 33407, ת"א 6133301

דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

פקס: 077-3179186

אזרח: ישראל

2. הרקע

  1. היום הגשתי את הסוגיה שבבקשה זו לקבלת עמדתו של יועמ"ש הב"ה לפי הוראתו של השופט עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ' טלמור ובנק הפועלים בע"מ, שם הגשתי הודעת עיון בפרטי הצד שכנגד – בנק הפועלים בע"מ, ובאת כוחו – עו"ד ברוריה שריר הראל.

  2. ההנמקה של השו’ עדי הדר לבקשת עמדתו של יועמ"ש הב"ה הייתה ברצון לוודא שאין מניעה על פי דין לעיוני בנתונים המבוקשים.

  3. לא למותר לציין שהמצב בו אני מנוע מעיון בפרטי זהותו ופרטי התקשורת של הצד שכנגד ו/או באת כוחו נחזה כתופעה של בית משפט ימי ביניימי, אינקוויזיטורי, במובן הימי ביניימי של המילה.

  4. יתר על כן, בתקשורת עם המזכירויות נמסר לי מספר פעמים כי פרטי הצד שכנגד, כשהוא תאגיד, אינם לפי מה שאני, התובע, מסרתי בכותרת כתב הטענות הראשון. המזכירות מזינה ורושמת פרטים אלה בתיק נט המשפט מתוך מאגר המידע של רשם החברות. דהיינו – בשורה התחתונה, פרטי זהותו של הצד שכנגד ו/או בא כוחו נרשמים ע"י אחר, ואני מנוע מעיון במידע.

  5. יש לציין שהכללים בבתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל הם היפוכו הגמור של מצב זה, על פי מסורת של מאות שנים, ומסיבות טובות וברורות: התובע הוא שחייב לרשום את הפרטים המדויקים של הנתבע ו/או בא כוחו במסמך ההזמנה לדין (Summons), וזהו הרישום הקובע. על המזכירות נאסר במפורש לתקן או לשנות פרט כלשהו בהזמנה לדין, או לייעץ לתובע בעניין תוכנה של ההזמנה לדין ופרטי הצדדים ובאי כוחם, שנרשמו בה. לאחר מכן יש זמן מוגבל בו רשאי התובע לתקן טעויות, אם היו, בפרטי זהותו של הצד הנתבע ו/או בא כוחו. אם נותרו טעויות (תלוי בטיבן), ההליך עלול להימצא חסר תוקף, גם אם המשיך עד מתן פסק דין.

3. המידע המבוקש

כל מידע על פי הגדרתו בסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ובפרט מסמכים של נהלים, הוראות עבודה וכו’:

(1) מהם הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט או בהפעלתה במזכירויות באשר להזנת פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, כשהוא תאגיד. האם המזכירות רשאית לשנות את המידע שהזין התובע לתיק נט המשפט בעת הגשת כתב הטענות הראשון לרישום (הגשה אלקטרונית מרחוק)?

(2) מהם הכללים המוטמעים במערכת נט המשפט או בהפעלתה במזכירויות באשר להזנת פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, כשהוא אדם טבעי. האם המזכירות רשאית לשנות את המידע שהזין התובע בעת הגשת כתב הטענות הראשון לרישום?

(3) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, מהו מקור המידע שמזינה המזכירות?

(4) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, שהקליד התובע בעת הגשה אלקטרונית, מרחוק, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, האם על המזכירות לתת הודעה בדבר השינוי?

(5) ככל שהמזכירות משנה ו/או מזינה את פרטי הצד הנתבע ו/או בא כוחו, בין אם הוא תאגיד ובין אם הוא אדם טבעי, היכן נרשם שם זה שהקליד את המידע ומועד הקלדתו?

(6) מהו הבסיס בדין, אם הוא קיים, למצב שנקבע בנט המשפט, בו אין ניתן לבעל דין לעיין בפרטי הצד שכנגד ובא כוחו?

(7) מה הבסיס המנהלי של המאפיין בנט המשפט, לפיו מנוע בעל דין מעיון בפרטי הצד שכנגד ובא כוחו? באיזו שנה נקבע מאפיין זה? על ידי מי? האם ניתנה הנמקה לקביעתו של מאפיין זה?

(8) האם התנהלו הליכי משפט באשר לדרישות לשינוי מאפייני נט המשפט? האם שונו מאפיינים כלשהם כתוצאה מהליכים כאלה?

(9) האם קיים מנגנון מוסדר שאינו באמצעות הליכי משפט, באשר לדרישות לשינוי מאפייני נט המשפט? האם שונו מאפיינים כלשהם על דרך זו?

4. תשלום

באתר היחידה הממשלתית, מספר אישור: .

בברכה,

________________

ד"ר יוסף צרניק



Friday, November 15, 2024

2025-02-16 יוסף צרניק, PhD, LLB - פעילות לתועלת הציבור

2025-02-16 יוסף צרניק, PhD, LLB - פעילות לתועלת הציבור

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/11/2024-10-24-phd-llb.html






החל מיוני 2024 אני תקוע בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הקרמה רצתה שאגיע לשם ואתעד מה מתרחש שם...

 

בלוג זה מוקדש לפעילות של העמותה.

בבלוג נפרד אני מתעד עניינים בעלי אופי דומה, שהתגלו במהלך פעולות משפטיות אישיות.

בחצי השנה האחרונה מתגלים דברים מעניינים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה: (ורדה אלשיך +אפי נוה)**2. האירועים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתועדים בבלוג האישי.

קישור לבלוג האישי: https://inproperinla.blogspot.com/

Thursday, September 5, 2024

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים")

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים")

 
  

כשפרשת הפברוקים של השופטת ורדה אלשיך התפוצצה בשנת 2011 (כשנה לאחר הכנסת מערכת נט המשפט לשימוש בבתי המשפט), היא נחשבה לפרשת השחיתות השיפוטית החמורה ביותר בתולדות המדינה. בינתיים הייתה פרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים, ופרשת אלשיך כמעט נשכחה. 
אחד ההיבטים החשובים של הפרשה הוא הפירוט הטכני ביחס למערכת נט המשפט, המובא בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת ורדה אלשיך. אסור לקחת כל מילה כאמת, כיוון שמקור מרכזי של הנציב היה עו"ד ברק לייזר - היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ובכל זאת, ההחלטה היא קריאת חובה לכל עורך דין שמופיע בבתי המשפט בישראל. המצב בו עורכי דין אינם מבינים גם היום איך המערכת פועלת (כי הנהלת בתי המשפט והשופטים מסתירים את הפרטים), הוא ליקוי מרכזי בכשירות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בישראל. 
בהחלטתו הנציב מתאר בבהירות את הכשל ו/או מעשה המרמה המרכזי בנט המשפט. הנציב קובע שבעל דין, עורך דין שהוא בא כוחו, והציבור אינם יכולים להבחין בנט המשפט בין כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה לבין "טיוטות" - מסמכים חסרי כל תוקף.
הסיבה למצב זה היא שבנט המשפט יישמו חתימות אלקטרוניות נסתרות. לכן, אין דרך למי שאינם שופטים לדעת אם החלטה או פסק דין הם כתבי בית דין חתומים - תקפים, או טיוטות בלתי חתומות - מסמכים חסרי כל תוקף.
המצב שנוצר תואם את הגדרת "מרמת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud].
אם ניתן היה לטעון בשנת 2011 כי יישום החתימות האלקטרוניות הסמויות נבע מטעות, אין הדבר כך היום. ב-13 השנים מאז החלטת הנציב בעניין ורדה אלשיך לא תוקן הכשל המרכזי בנט המשפט - יישום חתימות אלקטרוניות נסתרות. זאת, גם לאחר שנחשפו פרשות שונות דומות במהלך השנים.


בעולם מתוקן, מעשיה של כב' השו' ורדה אלשיך נחשבים לעבריינות חמורה. כמו כן - בעולם מתוקן, מעשים אלה אינם חוסים תחת החסינות שיפוטית. מעשים אלה נחשבים ל"התנהגות חוץ-שיפוטית", ולכן אינם חוסים תחת החסינות. ואכן, כל פרשנות שתמצא שעבריינות היא חלק מהתנהלות שיפוטית היא מופרעת בעליל. 
אולם במדינת ישראל המציאות היא אחרת. בכל תולדות המדינה לא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות על כס המשפט. מועמדים מתאימים יש בשפע. המסקנה המתבקשת היא שבישראל השופטים המציאו לעצמם אי-ענישה [impunity] בגין עבריינות. 
אין הדברים אמורים ב"חסינות". חסינות היא מכשיר חוקי. מדובר ב"אי-ענישה", שהיא תופעה קרימינולוגית, תופעה קרימינולוגית טיפוסית לשחיתות שלטונית.
כב' השו' ורדה אלשיך היא אחת המועמדים הבולטים/המועמדות הבולטות להעמדה לדין בגין שחיתות על כס המשפט. אבל בסוף הפרשה, השו' ורדה אלשיך לא חויבה אפילו להתנצל. והיא המשיכה לפברק כטוב בעיניה, ונתפסה שוב ושוב...

להלן ההחלטה עם נספחיה. לקריאה נוחה, הקלק על התמונה והיא תיפתח בלשונית חדשה.