ערנות לזכויות האדם הגישה דו"ח לבדיקה התקופתית של ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם

 עמותת ערנות לזכויות האדם הגישה דו"ח לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם.  הדו"ח מספק נתונים המצביעים על התדרדרות נוספת ביושרת מערכת המשפט ושלטון החוק בישראל. המצב בישראל מתואר כמשבר חוקתי והתפוררות חברתית, שמדינת ישראל תתקשה לתקן בעצמה, שכן המגמות התרבותיות, החברתיות והפוליטיות בישראל נוטות להקצין את המצב. הדו"ח מחווה דעה, שתיקון ייתכן רק בתגובה ללחץ חיצוני כבד, שאינו צפוי בעתיד הנראה לעין.

הדו"ח הקודם של העמותה (2018) עבר את בדיקת המומחים ונכלל בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל וסוכם כ"התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל...".

הבדיקה עצמה תיערך בסביבות אפריל-מאי 2023. כל חברה באו"ם עוברת בדיקה מסוג זה כל כ-5 שנים. בסבב עם ישראל תיערך בדיקה גם של פולין, יפן, צ'אד, קפריסין ועוד.

בשני הסבבים האחרונים (2013, 2018) ממשלת ישראל הכריזה שהיא מחרימה את מועצת זכויות האדם של האו"ם, והשתתפה בהליך הבדיקה רק לאחר לחץ בינלאומי. 

הבדיקה של ישראל בסבב הקרוב צפויה להיות מעניינת במיוחד, שכן היא תעמוד בצילה של סדרת דוחות מהשנתיים האחרונות, שחיוו דעה שישראל היא משטר אפרטהייד - פשע נגד האנושות, ולאחר שקבוצת המשקיפים של האו"ם הוציאה הודעת גינוי חריפה של בית המשפט העליון בעקבות פסק הדין בבג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון, שאישר את פינוי הפלסטינים במסאפר יטא לצורך ניהול שטח אש.

בדפדפן: https://human-rights-alert.blogspot.com/2022/10/blog-post.html

הדו"ח המלא של ערנות לזכויות האדם: https://drive.google.com/file/d/1b9AzFrJd9eTOg-VtpStG5NfSA4tPT-RM/view?usp=sharing

להלן תקציר הדו"ח שהוגש היום

Incompetence and lack of integrity of law and justice in Israel

Executive Summary

The Human Rights Alert [HRA-NGO] submission documents further deterioration in integrity the courts, the legal profession and the rule of law in Israel.

Further evidence is provided of invalidity of Net-HaMishpat - case management systems of the courts. Particularly, invalidity of the fundamental Books of Court - Index of All Cases and Judgment Book. Such evidence indicates incompetence and lack of integrity of the courts. The Roman Zadorov affair documents the production of patently invalid, or vague and ambiguous judgment records in a murder trial. The Amos Silver affair documents the invalidity of Index of All Cases.

The Sex for Judicial Appointment scandal crystallizes the failure to hold judges, attorneys and law enforcement personnel accountable.

In recent years, the Israeli regime has gained wide recognition as an apartheid regime. Judgments of the Israeli Supreme Court rule in matters of “Equality” in a manner that a notable Israeli law professor describes as “surrealistic”.

The occupation of Palestine is no doubt the defining feature of the Israeli regime today. A series of Israeli and international NGO reports find the State of Israel an apartheid regime. The Israeli justice system is perceived as providing a fig leaf for apparent war crimes and crimes against humanity. Supreme Court Justice M. Mazuz resigned on this background. Yehudism - a nationalist, racist, violent and murderous ideology, characteristic most notably of the Jewish settlers movement, provides a perverted religious/moral foundation for the occupation and its abuses, undermining the rule of law. It appears to be prevalent if not the reigning ideology among the echelons and rank and file of the security apparatus.

With a 5^th cycle of general election in less than 3 years and increasing loss of public trust in state agencies and institutions, including the election process itself, the circumstances should be deemed social disintegration and a constitutional crisis (in a nation with a disputed constitution).

Prevailing conditions in Israel will be difficult or impossible to address from within. Internal cultural, societal and political long-term trends seem to only radicalize the situation. Corrective actions may only appear in response to intense international pressure, which in the foreseeable future is unlikely either.

2022-10-07 בל"ד, בית המשפט העליון ומדינת כל אזרחיה.

הצעות חוק דומות של העבודה ומרצ הוסרו מסדר היום. אבל של בל"ד היא הבסיס לפסילתה מהתמודדות בבחירות.

דיון בערעור על פסילת בל"ד בוועדת הבחירות המרכזית 6.10.2022

בבית המשפט העליון

ע"ב 6668/22

לפני:	כבוד הנשיאה א' חיות
	כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
	כבוד השופט נ' סולברג
	כבוד השופטת ד' ברק-ארז
	כבוד השופטת ע' ברון
	כבוד השופט ד' מינץ
	כבוד השופט י' אלרון
	כבוד השופטת י' וילנר
	כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערערת:

בל"ד - ברית לאומית דמוקרטית

נ ג ד

המשיבות:

1. ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת ה-25

2. מפלגת אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש

3. היועצת המשפטית לממשלה

ערעור בחירות

תאריך הישיבה:

י"א בתשרי התשפ"ג (06.10.2022)

מזכירת הרכב:	שלי רובינסון
קלדנית:	מוריה ברקת

בשם המערערת:

עו"ד חסן ג'בארין; עו"ד עדי מנסור

בשם המשיבה 1: עו"ד דין ליבנה

בשם המשיבה 2: עו"ד חוג'ה מוש

בשם המשיבה 3: עו"ד אודי איתן; עו"ד מתן שטיינבוך

פרוטוקול


עו"ד ג'בארין: כבודכם, מדובר בערעור בחירות על החלטת ועדת הבחירות המרכזית ומטבע הדברים הדיון יתמקד בבסיס החומר שהיה בפני ועדת הבחירות המרכזית שהוגש לבטל את הפסילה ולמעשה בדיון בפני ועדת הבחירות התגובות מטעם בל"ד והיועמ"ש ניתנו על בסיס בקשת הפסילה, לפני שעות אחדות הופתענו מהתגובה שהוגשה לביהמ"ש העליון שהניחה תשתית עובדתית אחרת.

כבוד הנשיאה א' חיות: לא הגישה, ביקשה להגיש. נשמע את הטענות ונחליט.

עו"ד ג'בארין: קיבלתי את התגובה וכאילו כבר הותר הדבר לכן אתמקד אך ורק בחומר שהיה בפני ועדת הבחירות המרכזית. מה שמאפיין את בקשת הפסילה הזו מבחינה היסטורית, בתור מי שהיה בכל ההליכים ב-20 השנים האחרונות, אפשר לומר שהבקשה הזו היא הדלה ביותר והלקונית ביותר גם מבחינת מס' המשתתפים וגם מבחינת עילת הפסילה, אכן בקשת הפסילה הסתמכה אך ורק על מצב המפלגה והחלק שמתייחס למדינת כל אזרחיה, המצב הקיים מאז הבריטים ושתי ראיות אחרות שלא עומדות במבחן הראייתי ולא נשענות על ראיות ברורות וחד משמעיות. אתייחס בעיקר למצב של מדינת כל אזרחיה, אכן כפי שנטען לפני 20 שנה בפני ההרכב המורחב, המצע עצמו נשען על עקרונות דמוקרטיים ביותר שבבסיסם אזרחות שווה וזכויות קיבוציות, מיעוטים על בסיס אמנות והצהרות בינלאומיות וע"כ הוא דמוקרטי, ביהמ"ש העליון בהרכב המורחב דן במצע של בל"ד וכן בראיות מקיפות אחרות ולא רק במצע, בכמות גדולה ביותר, ספרים ומאמרים, בהרכב הראשון בנושא ועל אף זאת בעמדת רוב ביהמ"ש אישר את רשימת בל"ד וביסס את מבחני הפסיקה שצריכים להיות מסה קריטית של ראיות לגבי המצע, ביהמ"ש הדגיש שהמצע לא יכול להביא לפסילת רשימה, צריך להביא ראיות חוזרות ונשנות שאם הוא פסול, הרשימה מבקשת להוציא אותו, כאן בפני הוועדה לא הובאה פעילות בשטח של הרשימה, לא הובאו גם פרסומים וכרוזים מטעם הרשימה, כל מה שהובא – המצע שלה, אבל גם המצע שלה נדון בשנת 2019 נגד ועדת הבחירות המרכזית וגם שם 6 שנים מהדיון היה עוד מצע של מדינת כל אזרחיה וגם היו ראיות אחרות על בסיס מדינה יהודית דמוקרטית ועל בסיס תמיכה בארגון שמוגדר כארגון טרור, בכל זאת, הדבר אושר ב-8 שופטים כנגד שופט אחד ולאחרונה בדיון האחרון בעניין מדינת כל אזרחיה בפס"ד כסיף, פס"ד בל"ד בשנת 2009 ופס"ד כסיף, היו 2 פרשות, במהלך הדיונים ביהמ"ש גם דן בסוגיה, חזר ודן בסוגיית מדינת כל אזרחיה ואישר את המועמדת במקרה זה, מה שכן, הדיון המקיף ביותר היה בפס"ד טיבי בעניין כל אזרחיה ובפסיקה שלאחר מכן הוא לא היה מקיף אלא נשען ויש כבר את ההלכה, לכן אם אסכם בעניין הבקשה, מדובר בבקשה שהתבססה על מצע שנדון בביהמ"ש העליון וגם נקבע שעל מצע לבדו לא פוסלים רשימה, הרשימה היחידה שנפסלה, להבדיל, היא רשימת כ"ך, שנפסלה על בסיס ראיות ולא על בסיס המצע שלה, מתנצל על ההשוואה הזו. לגבי 2 הראיות האחרות..

כבוד השופט נ' סולברג: בעניין המצע, קראתי בתצהיר של ח"כ אבו שחאדה, שמאז 20 וכמה שנים, מאז עניין טיבי, לא היה שינוי במצע ושכל ההתחייבויות עדיין בתוקפן.

עו"ד ג'בארין: יש במצע כן דברים חדשים הנוגעים, למשל יש פרק אלימות בתוך החברה הערבית, מה שאין שינוי רציני, אולי קרימינולוגי, הוא בעניין המהות ומדינת כל אזרחיה.

כבוד הנשיאה א' חיות: מה שרלוונטי לגבי עילת הפסילה, עבר איזה שהוא שינוי במצע שלכם?

עו"ד ג'בארין: לא.

כבוד הנשיאה א' חיות: זהו, זאת השאלה.

כבוד השופט נ' סולברג: למשל בעמוד 16 במצע, מדיניות זו באה לידי ביטוי.. חוק הלאום.

עו"ד ג'בארין: כן, אמרתי, החלק הראשון לא נעשה בו שינוי וזה עיקר הדיון.

כבוד השופט נ' סולברג: עיקר הדיון הוא שאין שום חידוש.

עו"ד ג'בארין: הכוונה במצע מדינת כל אזרחיה.

כבוד השופט נ' סולברג: אולי אנחנו מתנגדים יותר מידי לדבר על הראיות שצריך, המצע בסופו של דבר הוא של המפלגה וזה המצב, זו לא איזו פליטת פה עיתונאית וגם את זה הצהיר אבו שחאדה, שמחויבים בכל ההצהרות ואם מחויבים, למה זה לא קיבל ביטוי ע"ג המצע? למה לדבר בשפה מסוימת כלפי כלל הבוחרים ובשפה אחרת כלפינו? מהן כל ההצהרות שבתום לב לתקן את המצע?

עו"ד ג'בארין: בבקשה לתגובה שלנו, כשנאמר שאין שינוי במצב, מתייחס למדינה דמוקרטית וכל אזרחיה, על הפרק הזה והדיון על זה, לא על אלימות בחברה הערבית או על תצהירים, על זה הדיון ועל זה הכוונה ואני אתקן. יש לגבי האלימות, אבל לעניין כל אזרחיה במדינה דמוקרטית, זה הבסיס.

כבוד השופט נ' סולברג: על זה הערתי שהתצהיר לא מדייק, אבל לאורך כל השנים לא קיבלו ביטוי במצע עצמו, היו כבר הצהרות שבסופו של דבר לא עמדו בהן, כל השנים האלו, כל מה שהצהרתם כאן בביהמ"ש, להכניס את זה לתוך המצע ולא לשדר מצע אחד ולהכניס משהו אחר. למה?

עו"ד ג'בארין: בשנת 2009, חזרתי על זה, הייתה הצהרה בתצהיר, נטען שיש פנים חדשות למפלגה והיה צורך להרחיב בתצהיר, כשהיום מר שחאדה אומר שהוא מחויב בכל ההצהרות שניתנו, הוא מחויב להצהרה הזו שניתנה תצהיר בן 10 עמודים וחוזר על מצע כל אזרחיה ועל הדברים הבסיסיים וגם על המתווה שביהמ"ש קבע בעניין הראיות וגם זה מחויב ברשימה שבאה לאחר מר ג'מאל זחאלקה וגם בדיון שהיה בכסיף, הייתה פסילה לבל"ד, רע"מ, ראש הרשימה החדש נתן גם הצהרה וחזר על המחויבות שניתנה, היום השלישי של המפלגה הוא מר שחאדה ואומר ההצהרות הן, זה לא דבר ערטילאי, אני יודע בדיוק למה התכוונו, כסיף בעניין רע"מ וכעת הוא היו"ר השלישי.

כבוד הנשיאה א' חיות: התצהיר שהוגש על ידי מר שחאדה צורף לתשובה שלכם בפני ועדת הבחירות?

עו"ד ג'בארין: כן, כולל לערעור.

כבוד השופט י' אלרון: שאלה אחת, היועמ"ש בתגובה מציינים למעשה שנתון משמעותי שנשקל בעבר לחובת בל"ד, הייתה הצעת חוק בעניין כל אזרחיה, בחלוף, 4 שנים היא אומרת שלנושא הזה יש קהות במידה מסוימת. האם יש כוונה או אין כוונה להגיש הצעת חוק כזו בעתיד? זה דבר אחד, כשאנו מסתכלים על פרוטוקול הדיון בוועדה, מר שחאדה אומר ששומרים על זכותנו להמשיך המאבק.. זה יכול להשתמע למספר פנים, השאלה השנייה, חברי הכנסת קושניר והשר הנדל, מציינים את הפעילות בעבר של כמה מראשי המפלגה כנגד מדינת ישראל, השר הנדל מציין דברים נוספים ובין היתר, שמספר 3 היום בבל"ד העניק מענק הוקרה למחבלים שנשפטו למאסר עולם וחברי המפלגה השתתפו בה, לא ראיתי בפרוטוקול שום תשובה שלכם לדבר הזה, אם אדוני מוכן להשיב.

עו"ד ג'בארין: תודה על השאלה, אכן לא הייתה תשובה כי הדיון התקיים בפני ועדת הבחירות וכך יו"ר הוועדה שמר על הסדר שמבקשת הפסילה טוענת, בל"ד משיבה, היועמ"ש משיב ודיון פתוח לאחר מכן ללא תגובות, הדגיש את זה יותר מפעם ולכן לא הייתה לנו אפשרות להתגונן, לא הייתה לנו האפשרות וזה הדיונים בוועדה, כך מתנהלים, לא הייתה הזדמנות להתגונן.




כבוד השופט ע' פוגלמן: מה שאדוני אומר, שאתם צריכים להתמודד עם בקשות הפסילה ולא עם דברים חיצוניים.




כבוד הנשיאה א' חיות: אלה לא היו קריאות ביניים, יושב הראש נתן זכות דיבור למי שרצה להתבטא, בקשת הפסילה שהוגשה הייתה היחידה שהוגשה על ידי מפלגת אנחנו ביחד, שהיא המשיבה 2 כאן ועילת הפסילה היא שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא הייתה בקשה לפסילה מתמיכה בארגוני טרור ולכן השר הנדל בתוך הדיון, שגם לא מתמודד בבחירות האלה ולא הגיש בקשת פסילה, הבקשות האלה לא היו חלק מהבקשה שהתבקשה.




עו"ד ג'בארין: החלטת ועדת הבחירות המרכזית היא מדינה יהודית דמוקרטית. לעניין השאלה, לא יודע כי לא צורפה ראיה כזו לעניין אסירים או לא אסירים, לא קיבלתי ולא יודע ולכן אין אפשרות שאתייחס אליה, מה גם שהיא נוגעת לסעיף 7 א ולכן אינה רלוונטית. מצע כשלעצמו לא מביא לפסילה, מעולם לא היה דבר כזה ורוב חברי ההרכב דנו בעניין כסיף והיו ראיות יותר מעבר למצע ורוב השופטים, מלבד השופט מינץ, אישרו את הרשימה, ללא קשר לכך שבל"ד הייתה עם רע"מ או לא.




כבוד הנשיאה א' חיות: עו"ד מוש, אדוני הגיש בקשה הבוקר להוספת ראיות ובקשר להערה הקודמת שהושמעה, חלק נכבד מהראיות מתייחס לעילת פסילה שלא ביקשתם ומעבר לכך, יש פה נימוק מוזר קצת בערעור, אדוני אומר שאתם מפלגה צעירה ואתם בעצם הערכתם שבקשות פסילה נוספות יוגשו ע"י גורמים שכבר הגישו בעבר בקשות פסילה ולכן הגשתם משהו מאוד מצומצם עם איזה 2 ראיות שהוועדה או היועמ"ש רואה בהם קושי, מתוך תקווה ש-מי שהגיש בעבר יגיש גם הפעם, אך אתם לא ביססתם את התשתית, לבוא עכשיו כך זה קצת קשה.




עו"ד מוש: מה שגברתי אמרה – נכון, הגשנו את התביעה עצמה די בקוצר זמן.




כבוד הנשיאה א' חיות: כשפיזרו את הכנסת לא לקחו בחשבון שיהיו חגי תשרי, כולנו עובדים פה בסעד זמנים בעייתי.




כבוד השופטת ע' ברון: השאלה היא איזה ראיות צורפו לבקשת הפסילה, זה המסד העובדתי בו אנחנו דנים, מה שאדוני ביקש – כלל ראיות בצמצום רב.




עו"ד מוש: כשמדובר במסה קריטית, השאלה מהי, כמותית או איכותית? הפנינו לשני ראיונות של מר שחאדה שמספר את הסיפור שלו ואומר מה המטרה האמתית של בל"ד, כתבתי את זה בתגובה לערעור, זה מדינת כל אזרחיה ושוויון, שאלתי איזה ואמרו, הרי האזרחים הערבים זוכים לשוויון ואולי אפילו יש להם זכויות יתר מהאזרחים היהודים, הם יכולים לנסוע לרמאללה, הנה הם צוחקים ויש את המטרות הסמויות שהן בעצם לא נכתבות בריש גליה, הם מתחמקים מלספר ומלהגיד אותן, הן ראיות זהב, אומר אבו שחאדה ברחל בתך הקטנה; אנחנו רוצים את מדינת ישראל, רוצים לעקר ממנה את הציונות, להפסיק את קיום מדינה יהודית, הם אומרים את זה במצע, לצדה תקום מדינה פלסטינאית, שואל אותו המראיין: רגע, אתה מתכוון שיהיה פתרון של 2 מדינות ל-2 עמים? הוא אומר: אל תכניס לי מילים לפה, אמרתי שאני רוצה מדינה שתפסיק להיות יהודית ונעקר ממנה את כל הסממנים שקבועים היום ולצדה תהיה מדינה אחרת. כשאנו מסתכלים על הראיות האחרות, אם הן בהן כל פסול, למה שלא יציגו אותן? למה שמר שחאדה לא יגיש את השרטוט של מדינת פלסטין?




כבוד הנשיאה א' חיות: משמע שיש באמתחתכם שלל ראיות ואתם מציגים 2 ראיות, אם יש לכם ראיות, תגישו את כולן. עכשיו בשלב הערעור אדוני מבקש להוסיף ראיות כאלה ואחרות שכפי שנאמר, חלקן הגדול לא שייך בכלל לעילת הפסילה שביקשתם.




עו"ד מוש: לא סמכנו על מפלגות אחרות, מה שהתכוונו לומר, שבגלל שמפלגות אחרות לא הגישו וגילינו את זה ברגע האחרון, הרמנו את הכפפה.




כבוד השופט נ' סולברג: לפני הוועדה אדוני כתב: "קצרה היריעה מלהכיל", כך לא מגישים בקשת פסילה.




עו"ד מוש: הכוונה היא שבאותו הרגע היינו צריכים יותר זמן ואם היינו עושים את זה קצת לפני כן, היינו מצרפים את כל הראיות. לגופו של עניין, עדיין אני חושב שמדובר בסוגיה סבוכה וחשובה מאין כמוה, כולנו מבינים את משמעות הסוגיה וטוב יהיה אם כולנו נסתכל למציאות בעיניים.




כבוד השופט ע' פוגלמן: ההתמודדות עם הסוגיה הזו עולה בכל מערכת בחירות, כל הנושאים האלו נדונו בראיות הרבה יותר מורכבות מאלה שאדוני הציג והן הוכרעו ואדוני בעצם מתוך חסך גדול טוען כאילו כל העניין לא מוכרע, כאילו ביהמ"ש לא נדרש לזה, זה בעצם שורש הבעיה.




עו"ד מוש: בבקשה הזו זו פעם ראשונה שאנו מפנים לפער בין המילים, המצע, המטרות המוצהרות, לבין המטרות הסמויות, כי עד היום התייחסנו, או ביהמ"ש התייחס, למטרות המוצהרות, כאילו שהן סוף דבר ומה שאנחנו אומרים, שזה לא. יש פה משחק של חתול ועכבר והאם נותנים לעכבר לקחת את הגבינה.




כבוד השופטת ע' ברון: מה שיש כאן זו בקשה רדודה, ללא תימוכין, זה לא עניין של מה אנחנו רוצים ומה לא, נושא של פסילת מפלגה הוא רציני מידי בשביל להתייחס אליו בשתיים שלוש מילים ודוגמאות ונקבל את מה שמבוקש.




עו"ד מוש: לא מתכחש לכך שאנחנו בנחיתות כל שהיא בעניין זה ואני מבקש בדיוק בגלל זה, ביקשנו את הבקשה הנוספת, לצרף את הראיות כי זה חושף את הפער בין המטרות המוצהרות לסמויות.




עו"ד איתן: כפי שציינו במסגרת העמדה שהגשנו הבוקר, בסמוך לתחום הפסילה, סעיף 7 א לחוק הכנסת, נתייחס לזה בהמשך, בל"ד לא עוברת את אותו התחום האסור שבגינו דין הרשימה להיפסל ולכן דין הערעור להתקבל. ברור שאנו עומדים כאן בדרישה ראייתית מחמירה, מדובר במסה קריטית.




כבוד הנשיאה א' חיות: כן, כבר בפסיקה הקודמת אמרנו שהמפלגה הזו נמצאת על הגבול האסור ויש בעיות, השאלה אם הבקשה החדשה הצליחה להראות שעברה את קו הגבול, זו השאלה.




עו"ד איתן: אנחנו מדברים על 3 עמודים, 3 ראיות, בעבר הציגו תשתית ראייתית רחבה בהרבה ובקשות שאושרו לפסילה, בל"ד עצמה הציגה יותר ראיות ובבקשה הזו יש מעט מאוד ולכן עמדת היועצת – לא משנה מהתמונה הכללית שכבר הוצגה בעבר – יכולה להביא לפסילתה של בל"ד.




כבוד השופטת י' וילנר: בכל זאת יש הבדל, שכרגע מתמודדת לבד.




עו"ד איתן: אכן והתייחסנו לזה, שמנו את הדברים על השולחן ולא התעלמנו מעמדות קודמות של היועמ"ש, המצע של בל"ד זו הראיה העיקרית ואמרנו שאין חולק שחלקים מסוימים במצע הם בעייתיים, הפנינו לזה בסעיף 15, ניסוח מחדש שעולה ממנו ביטול חוק השבות, מדובר בעניינים הפוגעים במדינת ישראל כיהודית ואמרנו שיש כאן קושי ולא התעלמנו, ברור שמצע זו ראיה מרכזית ממנה ניתן ללמוד על מטרות הרשימה, ציינו זאת במפורש. בד בבד, עניין אחד אליו הפנינו, זה לפסיקת ביהמ"ש שלא די במצע, אלא צריך להראות פעילות שיטתית חוזרת ונשנית ואין חולק שהדבר הזה לא מופיע בבקשת הפסילה, יש מצע וראיות אבל לא ניסיון להוציא מהכוח אל הפועל. בנוסף, עיקרי המצע כבר הופיעו בביהמ"ש ולא נמצא שיש לאור אותם העיקרים בכדי להביא לפסילת בל"ד ולכן אמרנו שכשמסתכלים על הראיות כאן, לא די בהם והפנינו להצהרות של בל"ד עצמה, גם לתצהיר שהוגש לוועדת הבחירות המרכזית בנוגע לכך שבל"ד מחויבת להצהרות קודמות, גם לדבר הזה צריך לתת משקל ולאור הדברים הללו סברנו שלא די באותו המצע בכדי לבסס עילת פסילה. בנוסף, התייחסנו לשתי הראיות הנוספות, ריאיון מיום 21/08 של יו"ר הרשימה שם נתן תשובות לקוניות לשאלות בדבר ביטול חוק השבות, לא די בתשובות שכאלה בכדי לחצות את אותו הרף.




כבוד הנשיאה א' חיות: הם בסתירה להצהרות קודמות שעליהן הסתמכה ההחלטה שלא לפסול, נשאלה שאלה ישירה של היותנו מדינה יהודית, ביניהם חוק השבות, הייתה הצהרה שהמפלגה לא מתנגדת לחוק השבות.




עו"ד איתן: גם בתשובות הקצרות האלה, אין בהן להראות מעשה של הוצאה מהכוח לפועל ראיות במצע. דבר נוסף, כתבה מיום 08/08 בנוגע לצה"ל ולחייליו, ציינו שמסתייגים בתוקף מהאמירות והם הכחישו את אותן האמירות ואמרו שהן סולפו, בכל מקרה, האמירות הנ"ל לא רלוונטיות ושתי הראיות האלה מצטרפות לכך שהמצע לא מספיק לעילת פסילה. כשהעניין הקודם של בל"ד הובא בעניין כסיף, עמדת היועמ"ש הייתה שאם בל"ד הייתה רצה באופן עצמאי, היה אכן לשקול את פסילתה וכפי שציינו, מה שעמד בבסיס אותה האמירה, זה שהנשיאה חיות ציינה בעניין כסיף שאין חולק שיש באותה הצעת החוק לשלול את מדינת ישראל כמדינה יהודית וכרגע אנחנו בנקודה שבל"ד רצה עצמאית ולכן באותן אמירות שהוצגו, גם עתה עניינה של בל"ד נדון בכובד ראש ע"י היועמ"ש ובסופו של דבר צריך להסתכל על הראיות.




כבוד השופטת י' וילנר: הראיות החדשות.




עו"ד איתן: כן וכשמסתכלים עליהן, צריך להביא בחשבון את חלוף הזמן, מאז 2018 ו-2019, לא נעשה ניסיון להניח אותה על שולחן הכנסת ולהוציא את הדברים מהכוח אל הפועל, אם בל"ד הייתה מנסה, אולי היינו היום במקום אחר, הפנינו לדברי השופט הנדל, כיום הדבר הזה לא מונח בפנינו ומה שמונח בבקשה הנוכחית, עמדת היועצת, בל"ד עודה בתחום האסור אך לא חצתה את אותו התחום ולכן לא היה מקום לפסול אותה ודין הערעור להתקבל.




עו"ד מוש: לאור דברי חברי, אני חושב ש-מה שחשוב להבין, זה מה השתנה ומה שהשתנה זה הנסיבות הפוליטיות, זה כמו בנ"א שעומד בנ"צ קבוע בחוף הים וכשבא גל הוא בתוך המים, הנסיבות הפוליטיות השתנו וראינו בשנה האחרונה, היה ניסיון של מפלגות ערביות להיכנס לממשלה, לזנוח את התיאוריות הרדיקליות ולטפל בממשלה ובל"ד החליטה להישאר במקום שלה בלי לזוז ולאור השינוי הפוליטי הזה, העמדה של בל"ד הייתה ונשארה קיצונית, הם למשל לא הסכימו להשתתף במשחק הפוליטי בכדי להמליץ.




כבוד הנשיאה א' חיות: זאת עילת פסילה?




עו"ד מוש: זה מחדד את השוני של "מה השתנה הפעם" וכשאנו בודקים כשהעילות נשארו..




כבוד השופטת ד' ברק-ארז: השאלה היא לא אם היה שוני כזה או אחר, אלא אם היה שוני שמצדיק פסילה.




כבוד הנשיאה א' חיות: בפסק הדין שאני כתבתי ושהצטרפו אליי, קו פרשת המים, אותה הצעת החוק, מאוד בעייתית שבל"ד הגישה, היא בבחינת יציאה מהכוח אל הפועל של תנאים שחותרים תחת היסודות הגרעינים המינימאליים של קיומנו כמדינה יהודית, ראיתי בחומרה רבה את הצעת החוק הזו ואמרתי שאילו לא היו רצים עם רשימות אחרות שחסמו אותם מלהמשיך באותו הקו, כי אז היה מקום לנוכח אותה הגשת הצעת החוק, לשאול אם לא חצתה את הגבול ואדוני צודק, היא כל הזמן משחקת על גבול, זה היה בשנת 2018 ומאז עברו 4 שנים, הם לא עשו עוד ניסיון להגיש הצעת חוק, הדבר הזה, בצירוף 2 הראיות ה-"דלות" לצערנו שאדוני סיפק, זה לא יכול להעביר את הקו האסור ולכן כרגע, גם אם איחודים יתפרקו, זה כשלעצמו אינו עילת פסילה.




עו"ד מוש: זה רק מדגיש לגבי מטרת המפלגה ופה עולה מבחן ההסתברות, הרי המפלגה הזו לא זנחה את עקרונותיה, הם ברורים ואת הדברים האלו אני לפחות מבין ורואה והשאלה היא במבחן ההסתברותי, כשהמפלגה הזו תקבל את ההכשר, היא לא מראה שום תנועה כמו חברותיה.




עו"ד ג'בארין: אין לי מה להוסיף.




כבוד הנשיאה א' חיות: תודה רבה, נדחה לעיון. יש לנו סעד זמנים סטטוטורי, נשתדל לתת החלטה מנומקת, אבל אם לא יעלה בידינו, ניתן את השורה האחרונה ונימוקים יינתנו לאחר מכן.