2020-12-22 משפט נתניהו, השופטים ומערכת נט-המשפט: "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים", או "ירידת הפורמליזם ועליית הברדק"?

משפט נתניהו, השופטים ומערכת נט-המשפט: "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים", או "ירידת הפורמליזם ועליית הברדק"?

בקשה להבהרה, שנרשמה היום בתיק ערנות לזכויות האדם נ מדינת ישראל, נתניהו ואח' בבית המשפט העליון, מבקשת מהשופט עופר גרוסקופף להכיר ב"מסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" לא רק כ"מסמך בלתי פורמלי", אלא כמסמך "בלתי פורמלי, מחוץ לרישום". כלומר -- פברוק עז מצח למהדרין של בית המשפט המחוזי בירושלים בצוותא חדא עם הנהלת בתי המשפט. פסק דינו הקודם של השופט גרוסקופף בתיק צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח' בעליון חייב את קיום זכות העיון ב"פתקים הצהובים" בתיק מדינת ישראל נ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. בתגובה, בית המשפט המחוזי בירושלים והנהלת בתי המשפט טרחו בצוותא חדא, יצרו ושלחו למבקש העיון מסמך בלתי פורמלי, מחוץ לרישום, המכונה "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020". "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" נועד להיחזות ע"י מקבלו כהמצאה בכיכול של כתב בית דין כביכול, וכביצוע כביכול של פסק דינו של השופט עופר גרוסקוף בעליון. תחילה, ניתן היה אולי לראות ב"מסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" טעות או שגגה של עובד זוטר במזכירות. אולם בהמשך, מכתב מ"מבקרת פנים" בהנהלת בתי המשפט והחלטה מיום 26 לאוקטובר, 2020 של השופטת פרידמן פלדמן ניסו לשכנע את מקבלו של "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020", שהוא כתב בית דין אותנטי בתיק  מדינת ישראל נ נתניהו. לכן, יש לראות במסמך ובשליחתו הטעיה, תרמית ו/או מרמה. בהמשך, השופטת פרידמן-פלדמן גם מנעה את זכות העיון ("עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...") ברישומים (שאינם קיימים) של "המסמך מיום 22 בספטמבר" במערכת נט-המשפט. 

הפרשה מדגימה בצורה חסרת תקדים את אופיה של מערכת נט-המשפט כמכשיר לביצוע משחקי צדפות [shell games] או תעלולי ביטחון [confidence tricks]. איך ניתן להסביר את התופעה, בה שופטינו, האמונים על המלל הדמוקרטי, החוקתי, על-חוקי, עוסקים בתעלולים מסוג זה? הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי אינם מתאימים להם?

האירועים בתיק מדינת ישראל נ נתניהו חייבים לעורר בכל בר דעת חששות כבדים ביחס להתנהלות בתי המשפט בענייניהם של א/נשים מן השורה בשגרה היום-יומית ...

קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/12/2020-12-22.html

 

 

 תל-אביב, 22 לדצמבר - בקשה להבהרה הוגשה היום לשופט עופר גרוסקופף בתיק רע"א 8338 ערנות לזכויות האדם נ' מדינת ישראל, נתניהו ואח' בבית המשפט העליון.  החלטתו של השופט גרוסקופף מיום 17 לדצמבר באותו התיק מכירה חלקית, על תנאי, במשתמע בכך שבית המשפט המחוזי בירושלים והנהלת בתי המשפט פעלו בצוותא חדא, יצרו ושלחו "מסמך בלתי פורמלי" כביצוע כביכול של פסק דינו של השופט גרוסקופף ברע"א 4221/20 צרניק נ מדינת ישראל, נתניהו ואח', שחייב את מימוש זכות העיון ב"פתקים הצהובים" במערכת נט-המשפט. הבקשה להבהרה מבקשת את תיקון נוסח החלטתו של השופט גרוסקופף, כך שתציין במפורש "מסמך בלתי פורמלי מחוץ לרישום"... כלומר -- פברוק למהדרין.

לאחר קבלת הפברוק המכונה "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020":

* המזכירה הראשית של בית המשפט המחוזי בירושלים, המופקדת על אישור האותנטיות של כתבי בית המשפט, סירבה לענות על פניות שביקשו שתבהיר אם מדובר בהמצאה כדין של כתב בית דין אותנטי בתיק מדינת ישראל נ נתניהו.

* "מבקרת פנים" בהנהלת בתי המשפט שלחה מכתב תשובה במקום המזכירה הראשית. המכתב נועד  לשכנע את מקבלו, ש"המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" הוא כתב בית דין אותנטי בתיק מדינת ישראל נ נתניהו. לכן יש לראות במכתבה של "מבקרת הפנים" הטעיה, תרמית ו/או מרמה.

* בתגובה על "בקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב", השופטת רבקה פרידמן-פלדמן נתנה החלטה, שנועדה גם היא לשכנע את מקבלה, ש"המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" הוא כתב בית דין אותנטי בתיק מדינת ישראל נ נתניהו. לכן יש לראות גם בהחלטתה של השופטת פרידמן-פלדמן הטעיה, תרמית ו/או מרמה.

פרופ' מני מאוטנר תיאר את ההתפתחות במשפט הישראלי בסוף המאה שעברה כ"ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... שנים אח"כ הודלפה חוות דעתה של פרופ' דפנה הקר בנושא התנהלות בתי המשפט - "ירידת הפורמליזם ועליית הברדק"...  

תיק מדינת ישראל נ נתניהו מספק תיעוד חסר תקדים של התנהלות בתי המשפט היום: השופטים והנהלת בתי המשפט נטלו לעצמם את הסמכות לפברק בעזות מצח בהליכים הפליליים נגד ראש הממשלה -- פרשה חסרת תקדים בחשיבותה מבחינה חוקתית, פוליטית וחברתית ...

תיק מדינת ישראל נ נתניהו גם מספק תיעוד חסר תקדים כיצד מערכת נט-המשפט הפכה את ההליכים בבתי המשפט ל"משחקי צדפות", או "תעלולי ביטחון" - מעשי הונאה מוכרים...

תיק מדינת ישראל נ נתניהו חייב לעורר בכל בר דעת חשושות כבדים ביחס להתנהלות בתי המשפט בענייניהם של א/נשים מן השורה בשגרה היום-יומית ...

 

תמונות. "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020": עמודים מס’ 1 ו-5 מתוך תמסורת פקס אנונימית בת חמישה עמודים, שהתקבלה ביום 22 בספטמבר, 2020, ונועדה להיחזות ע"י מקבליה כהמצאה של הודעת מזכירות  - כתב בית דין  בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח' בבית המשפט המחוזי בירושלים - שהוא ביצוע פסק דינו של השופט גרוסקופף בבית המשפט העליון.  אין בראשו של המסמך סמל המדינה, אין בראשו שמו של בית המשפט, אין עליו תאריך, אין עליו שמו ותפקידו של מחברו, ואין עליו חתימה. המסמך נחזה בעיני אדם מן היישוב כמסמך שאינו כתב בית דין אותנטי. פברוק במקרה הטוב... 

  

תמונות. שופטי המותב בתיק מדינת ישראל נ נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים: רבקה פרידמן- פלדמן, משה בר-עם, עודד שחם. הבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב בתיק מדינת ישראל נ נתניהו ואח' העלתה את הפקפוקים ביחס לטיבו של "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020". החלטתה של ראשת המותב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, מיום 26 לאוקטובר, 2020, על הבקשה להליך ראוי וקיום חובת תום לב אומרת: "לשם כך, טרחה מזכירות בית המשפט, בהנחיית הנהלת בתי המשפט ובתיאום איתה, והקלידה עבור המבקש את כל ההחלטות... והעלתה את המסמך לנט-המשפט ביום 22.9.2020". החלטה זו מבהירה ש"המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" אינו תולדת טעות או שגגה של עובד מזכירות זוטר... לכן, יש לראות ב"מסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" הטעיה/תרמית ו/או מרמה...

להלן הבקשה להבהרה, שנרשמה היום בבית המשפט העליון בתיק רע"א 20/8338 ערנות לזכויות האדם נ מדינת ישראל, נתניהו ואח'.

[Bilingual record – English follows the Hebrew]

בבית המשפט העליון                                                       רע"א 20/8338

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

1. ערנות לזכויות האדם אל"מ

ע"ר 580654598

2. ד"ר יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל"מ

ת"ד 33407, תל-אביב

דוא"ל: joseph.zernik

פקס: 077-3179186

                                    המבקשים

- נ ג ד -

1. מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה

דוא"ל: DA-TLV-finance@

2. בנימין נתניהו

באמצעות עו"ד עמית חדד

דוא"ל: office@

3. שאול אלוביץ'

באמצעות עו"ד ג'קי חן

דוא"ל: jack@

4. איריס אלוביץ'

כנ"ל

5. ארנון מוזס

באמצעות עו"ד נוית נגב

דוא"ל: main@s

                                    המשיבים 

בקשה להבהרה

מוגשת בזאת בקשה להבהרה מטעם המבקשים בעניין החלטתו של כב’ השופט עופר גרוסקופף מיום 17 לדצמבר, 2020 בתיק זה.

פסקה 2 להחלטתו של כב’ השופט גרוסקופף אומרת ביחס ל"מסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" – "אף אם יש ממש בטענות המבקשים כי בעקבות פסק הדין הקודם נשלח להם תחילה מסמך בלתי פורמלי…" [קו תחתון הוסף – י’ צ’] [1]. בכך מקבלת ההחלטה, חלקית, על תנאי, את טענות המבקשים בעניין טיבו של "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020". כמו כן, אמירה זו נמנעת מהתייחסות למשלוח המסמך כ"המצאה".

ליבתה של הבקשה בתיק זה עוסק בשאלה קרובה, אך שונה: האם משלוח "המסמך מיום 22 לספטמבר, 2020" היה המצאה של כתב בית דין שנרשם כדין בתיק בית המשפט בגדר ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ נתניהו ואח'?

ביתר דיוק, השאלה העקרונית בתיק זה היא: האם בעל דין, שקיבל המצאה לכאורה של כתב בית דין לכאורה, שנחזתה כמשלוח של מסמך בלתי פורמלי מחוץ לרישום, רשאי לעיין בנתוני הרישום של אותו מסמך לכאורה ואותה המצאה לכאורה בתיק האלקטרוני במערכת נט-המשפט, על מנת לברר ולהבחין אל נכון אם המסמך הוא כתב בית דין אותנטי, תקף, שנרשם בתיק בית המשפט והומצא כדין, או שמא המסמך הוא רק טיוטה בלתי פורמלית, חסרת תוקף, מחוץ לרישום, שנשלחה בעלמא?

לטענת המבקשים זכותו של בעל דין לברר אל נכון את מקורו של המסמך ככתב בית דין אותנטי, תקף, שנרשם בתיק בית המשפט, ואת משלוחו כהמצאה כדין, שנרשמה בתיק בית המשפט, באמצעות מימוש זכות העיון של בעל דין (אף ללא הגשת בקשה כלל). זכות זו קבועה בתקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, וקבועה גם בהלכה המחייבת בפסקה פסקה 6 לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש בבג"ץ האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים [2]. כמו כן יש לציין, שפסקה 17 לאותו פסק הדין גם קובעת, שזכות זו היא מימושו של - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי... ".

ועוד לטענת המבקשים, שלילתה של זכות העיון של בעל דין בנסיבות הנ"ל נוגדת את הזכות להליך ראוי, נוגדת את הזכות למשפט הוגן ופומבי, ועלולה להיחזות כסוג של משחק צדפות [shell game] או תעלול ביטחון [confidence trick].

לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להבהיר את פסקה 2 להחלטתו מיום 17 לדצמבר, 2020, כדלהלן:

במקום, "אף אם יש ממש בטענות המבקשים כי בעקבות פסק הדין הקודם נשלח להם תחילה מסמך בלתי פורמלי…", ייאמר, "אף אם יש ממש בטענות המבקשים כי בעקבות פסק הדין הקודם נשלח להם תחילה מסמך בלתי פורמלי מחוץ לרישום…".

מן הדין והצדק שבית המשפט ייעתר לבקשה זו.

21 בדצמבר, 2020

יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם אל”מ (ע”ר)

______

1 ב"פסק הדין הקודם" - הכוונה היא לפסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו] ‏20.8.2020 ) - י’ צ’

2 בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים ([פורסם בנבו],8.10.2009)