הצעת חוק יסוד: אשראי ואמונה
האם לא הגיע הזמן לחוקק סעיף חוקתי, חוק-יסוד: אשראי ואמונה? הכוונה היא לחוק-יסוד מקביל ל Full faith and cedit clause בחוקה של ארה"ב:
יש לראות את ניהול אותנטיקציה של כתבי בית דין על פי כללים ברורים, המובנים לאדם הסביר, כזכות חוקתית, על חוקית של תושבי המדינה וכחובה של המדינה. ללא אותנטיקציה על פי כללים ברורים, אין למעשה משמעות לשלטון החוק, כיוון שאין דרך להבטיח את ישרת כתבי בתי המשפט, ולכן גם אין דרך להבטיח את קיומו של החוק.
יש לראות את הניהול היעיל והתקין של האותנטיקציה כעיקרון הכרחי לקיום החובה לנהל בתי משפט כשירים, לפי סעיף 14(1) לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (תחילתה מ-23 במרץ, 1976).
סעיף 14(1): "כל בני האדם יהיו שווים בפני בתי המשפט ובפני בתי הדין. כל אדם יהיה זכאי, בשעה שידונו בענין האשמה פלילית נגדו, או בענין זכויותיו וחובותיו בהליך משפטי, למשפט הוגן ופומבי בפני בית דין מוסמך, בלתי תלוי ובלתי משוחד, שהוקם על פי חוק".
Article 14(1): "All persons shall be equal before the courts and tribunals. In the determination of any criminal charge against him, or of his rights and obligations in a suit at law, everyone shall be entitled to a fair and public hearing by a competent, independent and impartial tribunal established by law."
הסיבה שנראה לי שיש צורך דחוף בחוק יסוד כזה היא שרק לאחרונה, ביום 4.8.2024, התחוללה פה מהפכה חוקתית שנייה בלי שאף אחד שם לב.
המהפכה החוקתית הראשונה התחוללה ביום 7.3.2002 אחה"צ. באותו יום נפטר מדום לב פתאומי המזכיר הראשי של בית המשפט העליון, שמריהו כהן. מיד אח"כ הוסר האימות מכל כתבי בית המשפט העליון "העתק מתאים למקור, <> מזכיר ראשי" שהיה שם עוד מימי המנדט. במקומו נוספה תניית פטור "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
אין מדובר פה בשינוי קוסמטי, שכן, בהגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2012 הראיתי שהשינוי הזה היה מלווה בגל של פברוקים בכתבי בית המשפט העליון. להלן דוגמה: החלטה בתיק ניצולי שואה מבולגריה יהודית פרנקו סידי ואחרים נגד הממונה על חוק נפגעי רדיפות הנאצים...
נחתם על ידי בעז אוקון 5 שנים לאחר שעזב את משרתו בבית המשפט העליון (בעז אוקון הוא דמות מרכזית במהפכה החוקתית הראשונה ובמהפכה החוקתית השנייה).
אושר על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן 5 שנים לאחר מותו.
באה אל הרב זוסמן המטרונית הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.
אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.
בעלה הראשון, הגרוש של המטרונית, גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה.
שאל אותה הרב זוסמן - מניין היגיע לידייך?
אמרה לו - בידי שליח.
אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר סופר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...
Human Rights Alert NGO
