מדוע שקיפות מפחידה את השופטים והפרקליטות? האם "שביל הפתקים הצהובים" בתיק נתניהו יוביל לשחרורו של רומן זדורוב?
היום ב"הארץ", אביגדור פלדמן פרסם "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים", אודות פסק הדין בערעור נגד החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"י נ נתניהו, שהסתירו החלטות שלא כדין: 'השופט העליון עופר גרוסקופף קבע באופן חד משמעי: "אין הצדקה לחסות את ההחלטות מפני מי שמעוניין לעיין בהן בהליך הנידון בפומבי"'.
גם היום, הופיעה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון החלטה של הרשמת שרית עבדיאן, אודות ערעור התלוי ועומד נגד החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"י נ רומן זדורוב בעניין זהה במהותו - הסתרת החלטות שלא כדין: "בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב בהערכתי את סיכויי ההליך ואת מהותו, אני קובעת כי העירבון יעמוד על סך של 20,000 ש"ח."
* מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? ומה הם מסתירים בתיק רומן זדורוב?
* מדוע נראה שהשופטים והפרקליטות מפחדים יותר מחשיפת ההחלטות בתיק רומן זדורוב?
* מדוע פרקליטות המדינה לא התנגדה לחשיפת "הפתקיות הצהובות" בתיק נתניהו, אבל הגישה התנגדות הגובלת בהיסטריה לחשיפת ההחלטות הנסתרות בתיק רומן זדורוב?
* מדוע המצב - הן בתיק נתניהו והן בתיק רומן זדורוב - משקף את חוסר תקפותה וחוסר יושרתה של מערכת המידע של בתי המשפט - נט-המשפט?
בסופו של דבר, עצם העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין, נחשבת כשלעצמה לסממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים... ראו דוחות ועידת האו"ם החביבה עלי מכולן: "חיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" [Strengthening Judicial Integrity against Corruption].
---
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח סוכם ע"י המועצה: "... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
---
קראו בבלוג: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/08/2020-08-28.html
קראו עוד: מה מסתירים השופטים בתיק רומן זדורוב בנצרת? ערעור הוגש בעליון נגד מניעת העיון
https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/08/2020-08-08.html
תל-אביב, 28 לאוגוסט - בעיצומה של "המהפכה החוקתית" חזרו ופסקו אהרן ברק, דליה דורנר ודורית ביניש, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...". ואכן, זהו מעמדה של זכות העיון ברחבי העולם הנאור.
שופטי בית המשפט העליון גם הבהירו מהי תכליתה של זכות העיון, תכלית המוכרת היטב ברחבי העולם הנאור כבר מאות שנים:
"... להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה..."
אבל דווקא הזכות "החוקתית" הזאת, שמחייבת בראש ובראשונה שקיפות בבתי המשפט, גורמת לשופטים אי נחת, ודווקא עם הזכות "החוקתית" הזו קשה לשופטים לחיות. היום, עשור או שניים לאחר פסקי הדין הנ"ל, השופטים מפירים את זכות העיון באופן שגרתי.
שני פרסומים היום באותו עניין מאפיינים את המצב בבתי המשפט:
* היום ב"הארץ", אביגדור פלדמן כתב "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים", אודות פסק הדין בערעור נגד החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"י נ נתניהו [1]. שופטי בית המשפט המחוזי הסתירו החלטות שלא כדין. אולם 'השופט העליון עופר גרוסקופף קבע באופן חד משמעי: "אין הצדקה לחסות את ההחלטות מפני מי שמעוניין לעיין בהן בהליך הנידון בפומבי"'. פלדמן מסיים: "אני מצפה בקוצר רוח לראות מה יניבו הפתקיות במשפט נתניהו, לאחר שהנהלת בתי המשפט תקיים את צו השופט להמציא את הפתקיות כולן לד"ר יוסף צרניק." ההליכים בתיק נתניהו עדיין בתחילתם. חשיבות ההחלטה של גרוסקופף היא לא רק ביחס לחשיפת ההחלטות שכבר ניתנו בתיק נתניהו, אלא בעיקר ביחס להתנהלות בית המשפט בהמשך ההליכים, בפרט בשלב ההוכחות. גרוסקופף קבע, שהשופטים חייבים לנהל משפט פומבי, אלא אם כן מופעל חיסיון על פי דין. בכך הוא שינה באופן מהותי את אופן התנהלותו של תיק מ"י נ נתניהו מכאן ואילך. גרוסקופף גם חזר ואישר את החיקוק המפורש וההלכה המחייבת, ובכך יש להחלטתו זו של השופט גרוסקופף השלכות מערכתיות באין ספור תיקים...
* גם היום, הופיעה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון החלטה של הרשמת שרית עבדיאן, אודות ערעור התלוי ועומד נגד החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"י נ רומן זדורוב [2]. העניין זהה במהותו. שופטי בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם ואסתר הלמן מסתירים בעקשנות, שלא כדין, את ההחלטות בתיק רומן זדורוב בשנים 2009-2007. הרשמת עבדיאן פסקה:
"בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב בהערכתי את סיכויי ההליך ואת מהותו, אני קובעת כי העירבון יעמוד על סך של 20,000 ש"ח."
ראשית, סכום העירבון מופקע, ונחזה כניסיון למנוע את הגישה לבית המשפט העליון. מעבר לכך, גם כאן הבקשה הייתה אך ורק לממש את זכות העיון בהחלטות שאינן חסויות על פי דין... אולם ברור שהרשמת עבדיאן לא התרשמה מפסק דינו של גרוסקופף בתיק נתניהו. שכן - פסק דינו של גרוסקופף בתיק נתניהו הוגש מיד כ"אסמכתא נוספת" בתיק רומן זדורוב, ולכן עמד לפניה כשהחליטה כפי שהחליטה השבוע...
אז מה ההבדל בין תיק נתניהו לתיק רומן זדורוב? מה גורם לרשמת בית המשפט העליון לחשוב שמה שאסור בתיק נתניהו מותר בתיק רומן זדורוב? "מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה"?
* בתיק נתניהו - הטענות בערעור היו תמימות:
א) השופטים מנסים להראות את הנקניקייה העשויה, אך להסתיר את דרך עשייתה - בניגוד לזכות העיון ופומביות המשפט.
ב) ההנמקה של השופטים חסרת שחר ועזת מצח:
"יש להבדיל בין החלטות מהותיות, שבעניינן קיימת חובת פרסום, לבין החלטה טכנית שברגיל ניתנת בפתקית, ושבעניינה אין חובת פרסום."
אין להנמקה הזאת בסיס כלשהו בחוק בישראל. ואי אפשר להאמין ששלושה שופטים מחוזיים לא ידעו שהם כותבים החלטה חסרת כל בסיס חוקי במטרה לשלול זכות "חוקתית". כלומר, אדם מן היישוב היה מגיע למסקנה, שהייתה כאן שלילת זכות בכוונת מכוון, תחת מראית עין של מערכת המשפט.
* בתיק זדורוב - הטענות בערעור כבדות משקל הרבה יותר:
א) השופטים מנסים להסתיר ראיות לפברוק כללי של משפט זדורוב בשנים 2009-2007 בנצרת ע"י מותב שכלל את השופט לשעבר יצחק כהן (עבריין מין מורשע ואב המותב), אסתר הלמן וחיים גלפז. או כפי שסיכם את המצב פרופ' מוטה קרמניצר: "מערכת משפטית שמגנה בעיקר על עצמה".
ב) ההנמקה של השופטים בנצרת היא מעבר לעזות מצח - שערורייתית ומעוררת חשד לעבריינות:
"... אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש."
כלומר, השופטים בנצרת אומרים בפירוש, שהם יודעים בדיוק מה עלול להתגלות בעיון בהחלטות המוסתרות בתיק רומן זדורוב... ולכן הם ימנעו את העיון.
לסבר את אוזני הקוראים שאינם משפטנים: נניח שאני בעל פיצוציה. מגיע איש רשות המסים לבדוק את תשלומי מע"מ ודורש ממני להציג לפניו את ספרי החשבונות. אני משיב לו: "אתה עורך חקירה במטרה להראות שהקופה הרושמת שלי מפברקת ושאני מעלים מסים. אין לי מה להתעסק עם אחד כמוך. לא מראה לך כלום! לך מפה!" על פי חושף השחיתות ברשות המסים שוקי משעול, מי שעמד בראש מע"מ במחוז ת"א, במצב כזה הייתי מגיע מהר מאד למעצר...
מה הסיבה להבדל הקיצוני בין עמדת פרקליטות המדינה בתיק נתניהו לבין עמדתה בתיק רומן זדורוב? חשש מגילוי האמת?
* בתיק נתניהו - פרקליטות המדינה לא התנגדה כלל לחשיפת "הפתקים הצהובים":
"... נציין, כי ביחס לבקשה בתיק שבנידון לא התבקשה עמדת המדינה בבית המשפט המחוזי. על כן מבקשת המדינה להותיר גם את הבקשה דנן לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד."
* בתיק רומן זדורוב - לעומת זאת, תגובת פרקליטות המדינה ע"י פרקליטת מחוז צפון - פלילי שילה ענבר הזויה לחלוטין:
"טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל.... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט ואיש לא הסמיכו לערוך חקירות ובירורים."
האם ניתן להאמין, שלא רק השופטים בירושלים ובנצרת אינם מכירים את יסודות החוק בישראל, כולל בפרט "עקרונות חוקתיים" ו"זכויות חוקתיות", אלא גם משפטנית בכירה בפרקליטות המדינה?
אין נדרש מינוי כלשהו על מנת להעביר ביקורת על בתי המשפט ו"לערוך חקירות ובירורים" באמצעות עיון בתיקים. זוהי זכותם וגם חובתם האזרחית של כל איש ואישה שכשירותה ויושרתה של מערכת המשפט קרובה לליבם!
הסיבה לתגובה ההיסטרית של פרקליטות המדינה לבקשת העיון בהחלטות שאינן חסויות בתיק רומן זדורוב - תישאר כנראה נסתרת עד למימוש זכות העיון עצמה... בינתיים נותר לנו רק לנחש:
כבר מאות שנים ידוע ברחבי העולם, וכפי שקבעו גם שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל, מימוש העיון הוא ערובה מרכזית לכשירותה ויושרתה של מערכת המשפט. לא "הוועדה למינוי שופטים", לא "ועדת חוקה, חוק ומשפט" של הכנסת, לא פרקליטות המדינה, לא היועמ"ש, ובוודאי שלא "נציב תלונות הציבור על השופטים"... אולי זה בדיוק מה שמפחיד את פרקליטות המדינה בתיק זדורוב...
ומה זהה בין תיק נתניהו ותיק זדורוב? חוסר תקפותה של מערכת נט-המשפט!
* בתיק נתניהו - שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ניסו לתרץ את התנהלותם בקיום האפליקציה של "החלטה בפתקית" (הפתקית הצהובה) בנט-המשפט שמאפשרת להם להסתיר החלטות בניגוד לחוק. אביגדור פלדמן מסביר את המצב בלשונו הפיוטית: "איש אינו יודע מניין צצו לפתע הפתקים הצהובים במערכת המשפט שלנו... המפנה חל כאשר מערכת המשפט הפכה לממוחשבת ודיגיטלית, ואז הקצו חכמי הדיגיטל פינה מיוחדת לפתקים צהובים. מאותו רגע הם כונו החלטה בפתקית. הם מודפסים על ידי השופט או המתמחה, מודבקים על גבי הבקשה ונשלחים לצדדים. הפתקיות, לעומת זאת, שמרו על מהותן הלא פורמלית, על איכות נעלי הבית שלהן."
* בתיק רומן זדורוב - השופטים אברהם אברהם ואסתר הלמן מבית המשפט המחוזי בנצרת אומרים בפירוש, שהעיון המבוקש עלול להראות את חוסר תקפותה של מערכת נט-המשפט ועבריינות השופטים, ולכן הם שוללים את זכות העיון!
"... אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש."
ומה אמרה בנושא זה מועצת זכויות האדם של האו"ם?
דו"ח Human Rights Alert NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 עסק בעיקרו בפברוקים, מרמה והונאות במערכת החוק והמשפט. הדו"ח טען, בין השאר, שאסור להרשות לבית משפט כלשהו להקים בעצמו את מערכת המידע שלו. כי מערכות המידע הן למעשה כתיבה של החוק מחדש. פרופ לארי לסיג מבי"ס למשפטים של הרוורד כתב בעניינים דומים: "הקוד הממוחשב הוא החוק" [Code is Law] [3].
הדו"ח הנרחב של Human Rights Alert NGO סוכם בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 בשני משפטים:
קישורים
[1] אביגדור פלדמן, "בדלתיים פתוחות | ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ, 28 לאוגוסט, 2020
[2] החלטת הרשמת שרית עבדיאן מיום 27 לאוגוסט, 2020 בתיק רע"א 5561/20 ערנות לזכויות האדם באמצעות ד"ר יוסף צרניק נ מ"י ורומן זדורוב
[3] Larry Lessig, "Code is Law", Harvard Magazine, January 02, 2000
Joseph Zernik 
